פסקי דין

תמש (ק"ג) 4573-06-20 פלונית נ' פלוני

22 אוגוסט 2022
הדפסה

בית משפט לענייני משפחה בקריית גת

תמ"ש 4573-06-20 פלונית נ' פלוני

תמ"ש 10489-09-20 פלוני נ' פלונית

בפני: כב' השופטת פאני גילת כהן

תובעת
בתמ"ש 4573-06-20

נתבעת בתמ"ש 10489-09-20
פלונית
מיוצגת ע"י עו"ד מיכה גבאי

נתבע פלוני

בתמ"ש 4573-06-20 מיוצג ע"י עו"ד עומרי אלירז

תובע בתמ"ש 10489-09-20

פסק דין

מה דינו של הסכם איזון משאבים, שנערך, אושר וקיבל תוקף של פסק דין לפני כעשור, אגב גירושי הצדדים זה מזה, אשר חלק מתניותיו (ואולי המרכזיות שבהן) לא קוימו – היש לבטלו או שמא לאוכפו ככתבו וכלשונו והאם יש דרך ביניים?

בשאלה זו יעסוק פסק הדין שלפנינו.
רקע כללי
1. שני הליכים לפנינו בהם נקט כל אחד מן הצדדים האחד כנגד משנהו. התובענה הראשונה הוגשה בחודש יוני 2020 על ידי גב' ש. כנגד בן זוגה לשעבר מר ש.. בתביעתה עותרת גב' ש. (אשר למען הנוחות תיקרא להלן: "גב' ש.") לביטול פסק דין שניתן בהסכמה, וליתר דיוק פסק דין המאשר הסכם לאיזון משאבים שנכרת ונחתם בין הצדדים בסיועו של בית משפט זה; ואילו מר ש. (אשר יקרא להלן למען הנוחות: "מר ש.") פנה לבית משפט זה בחודש ספטמבר 2020 והגיש תביעה כנגד גב' ש. במסגרתה עתר לאכיפת ההסכם האמור ולסילוק ידה ממשק מס' ... במושב ... (להלן: "המשק").

2. בקליפת אגוז יצוין כי הצדדים שלפנינו נישאו זה לזו בשנת 1978, התקבלו כחברי אגודת המושב ... והתגוררו יחד במשק עד למועד פרידתם זה מזו.

3. בשנת 2007 נוצר קרע ביחסי הצדדים ומר ש. עזב את הבית המשותף בשטח המשק ואילו הגב' ש. נותרה להתגורר בו ועושה כן עד עצם היום הזה.

4. אגב הקרע ביחסי הצדדים הוגשה על ידי הגב' ש., בחודש יולי 2007 תביעה רכושית כנגד מר ש..

5. לאחר שנות התדיינות לא מעטות, ביום 24.9.2012 עלה בידי הצדדים לגבש, בסיועו של בית המשפט (כב' המותב הקודם – סגנית הנשיא כתוארה אז, השופטת אבירה אשקלוני) ובליווי באי כוחם, הסכם המסדיר את כל ענייני הממון והרכוש המשותף, באותו מעמד אישר בית המשפט את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין. למען הנוחות יקרא להלן ההסכם ופסק הדין המאשרו: "ההסכם".

6. להשלמת התמונה יצוין עוד, כי בשנת 2010 הצדדים התגרשו זה מזו בגט פיטורין.

7. הנה כי כן, בלבם של ההליכים שלפנינו ניצב ההסכם, כאשר, כאמור, גב' ש. חפצה בביטולו בעוד מר ש. מבקש לאוכפו.

8. מפאת חשיבותם יובאו להלן עיקריו של ההסכם: נקבע במסגרתו בין הצדדים, כי לסיום ולסילוק כלל המחלוקות ביניהם ואיזון המשאבים, ישלם מר ש. לגב' ש. סך כולל של 800,000 ₪ (להלן: "תשלום האיזון") ב- 4 תשלומים שווים, כאשר התשלום הראשון ישולם ביום 15.8.2013; השני ביום 15.8.2014; השלישי ביום 15.8.2015; והרביעי ביום 31.12.2015. עוד נקבע, כי איחור של עד 30 יום בביצוע איזה משלושת התשלומים הראשונים לא ייחשב כהפרה של ההסכם ואיחור של עד 120 יום בביצוע התשלום האחרון לא ייחשב כהפרה של ההסכם.

כן נקבע, כי כל תשלום שלא ישולם במועד יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד החיוב ועד מועד התשלום בפועל. לצורך הבטחת התשלום התחייב מר ש. למסור לידי גב' ש. במעמד אישור ההסכם ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות במשק על שמה. עוד נקבע, כי גב' ש. תתגורר במשק עד לקבלת מלוא תשלום האיזון מידיו של מר ש. והוא יהיה מנוע מלהפריע לה לעשות השימוש בבית המגורים. עוד ובנוסף נקבע, כי בכפוף לקבלת מלוא תשלום האיזון בידי הגב' ש. והודעה מטעם מר ש., יהא עליה לפנות את המשק תוך 120 יום. כן התחייבה גב' ש. לחתום במעמד אישור ההסכם על ייפוי כוח בלתי חוזר לצורך העברת הזכויות חזרה על שם מר ש., והכול בכפוף לקבלת מלוא תשלום האיזון.

הצדדים קבעו גם, כי לאחר ביצוע תשלום האיזון לידי גב' ש. במלואו וקבלת ייפוי הכוח מידה, יהא רשאי מר ש. להותיר הזכויות במשק על שם גב' ש. או לחילופין להעבירן משמה לשם ילדיהם המשותפים או לשמו או מי מטעמו – הכול על פי שיקול דעתו והוא יישא במלוא העלויות הכרוכות ברישום ובהעברת הזכויות.

כן נקבע, כי שעה שהזכויות במשק לא היו רשומות במועד עריכת ההסכם על שם מר ש., הצדדים ישתפו ביניהם פעולה כדי לגרום להעברת הזכויות במשק על שם גב' ש. בהתאם להסכמות ביניהם ומר ש. יישא בכל העלויות הכרוכות בהעברת הזכויות במשק על שמה.

מכל מקום הוסכם, כי ייפוי הכוח יימסר על ידי מר ש. לגב' ש. במעמד אישור ההסכם, היא תיכנס בנעליו וככל שתחפוץ בכך תהא רשאית להעביר הזכויות במשק על שמה כבטוחה להבטחת התשלום על ידו.

עוד הוסכם על ידי מר ש., כי שלושת ילדיהם המשותפים של הצדדים יהיו רשאים להתגורר במשק, אולם ככל שהוא לא יישא בחיוביו הכספיים כלפי הגב' ש. תוך התקופה שנקבעה בהסכם, ניתנת על ידו הסכמה מראש כי ילדיהם של הצדדים יורשו גם לבנות את ביתם במשק, והכל בכפוף להוראות הגופים המיישבים ו/או רמ"י, ולכך שהילדים יישאו בעלויות הכרוכות בכך.

באשר לחברת ש.ח שוקי שיווק ועבודות בע"מ הוסכם, כי המניות יועברו חזרה על שם מר ש. או מי מטעמו; כי הוא ימשיך לשאת בכל החיובים הכספיים הכרוכים במשק (כך במקור) לרבות תשלומי ארנונה ומיסי וועד, ואילו גב' ש. תישא בתשלומים עבור צריכת החשמל והמים אגב המגורים בבית בלבד.

מר ש. אף וויתר במסגרת ההסכם על כל טענה לגבי הזכויות שנצברו על ידי ועל שם גב' ש. בתקופת הנישואין ונקבע, כי הן לא תאוזנה בין הצדדים אגב פרידתם זה מזו.

מר ש. התחייב אף לשאת באופן בלעדי בכל החובות הקשורים בעסקיו.
בנוסף הוסכם, כי ההסכם יהווה סילוק סופי ומוחלט של כל התביעות הכספיות ו/או הרכושיות של הצדדים האחד כנגד משנהו; כי כל ההליכים התלויים ועומדים בבית משפט זה ייסגרו לרבות הליכי הביניים; וכי בכפוף לקיום החיובים שבהסכם מוותרת גב' ש. על כתובתה ועל תוספת הכתובה.

9. עינינו רואות, אפוא, כי בחלוף כשמונה שנים ממועד אישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין להוראותיו, שבו הצדדים ופקדו שעריו של בית משפט זה כאשר בהתבסס על אותה תשתית עובדתית בפי שניהם טענות הדדיות האחד כנגד משנהו בדבר אי קיום ההתחייבויות מכוחו של ההסכם ו/או סיכול קיומן, כאשר כל אחד מהם עותר, למעשה, לסעד הפוך מזה שמשנהו עותר לו.

כן טוענת גב' ש. בתביעתה כי מר ש. פעל למכירת הזכויות במשק לצד ג' בניגוד לדין ומשכך פנתה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בחודש ינואר 2020 בתובענה לסעד הצהרתי ובה עתרה כי יוצהר שהצדדים הם בעלי הזכויות במשק, וכי מכוח ההסכם יש לרושמן על שמה.

להשלמת התמונה יצוין, כי תביעה זו נמחקה בסופו של יום בהסכמה על מנת ליתן בידי הצדדים האפשרות לרשום הזכויות במשק על שמם.

10. אין חולק, כי הסך של 800,000 ₪ או כל חלק ממנו לא שולם על ידי מר ש. לגב' ש.; אין גם חולק, כי היא מתגוררת עדיין בבית המגורים שבשטח המשק; וגם אין חולק, כי ילדיהם הבגירים של הצדדים מתגוררים גם כן בשטח המשק וכי הבן י. אף בנה את ביתו שם.

11. ביום 18.1.2021 התקיימה ישיבת קדם משפט בשני ההליכים במאוחד בסופה ניתנה החלטה, הנשענת על הסכמתם, המורה לצדדים לפעול בשיתוף פעולה לצורך רישום הזכויות במשק על שמם תוך קביעה כי על מר ש. לשאת בכל העלויות הכרוכות בכך; כן ניתן צו האוסר על ביצוע דיספוזיציה בזכויות במשק לאחר רישומן על שם הצדדים עד למתן הכרעה בשני ההליכים שבכותרת, תוך הבהרה כי השלמת העסקה בין מר ש. ובין הצד השלישי תושהה; ונקבעו מועדים לשמיעת ראיות ולישיבת קדם משפט לסכם לאחר הגשת העדויות.
ביום 20.10.2021 התקיימה ישיבת קדם המשפט המסכם, ובהינתן הפער בין הצדדים ניתנו הוראות באשר לאופן שמיעת הראיות.
ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 15.11.2021. בסופה ניתן צו להגשת סיכומים בכתב. הצדדים פעלו בהתאם, ומכאן פסק הדין שלפנינו.

תמצית טענות הצדדים
טענות גב' ש.
12. גב' ש. טוענת, כי בהינתן שמר ש. לא העביר הסך שהתחייב להעביר לידיה במסגרת איזון המשאבים ביניהם או כל חלק ממנו, דינו של ההסכם להתבטל לאלתר וכפועל יוצא מכך להשיב המצב לקדמותו, דהיינו דיון מחדש בכל ענייני הממון והרכוש של הצדדים נוכח פקיעת נישואיהם; לטענתה מר ש. ביצע מעשי תרמית, הטעייה ועושק, הן בהתייחס אליה והן בהתייחס לצד השלישי כאשר התקשר עמו בעסקה למכירת הזכויות במשק ביודעו שרישומן טרם הוסדר בהתאם לפסק הדין מיום 24.9.2012 ושעה שהוא התקשר מאחורי גבה בעסקה אמורה בעוד הזכויות במשק משותפות לשניהם; גב' ש. מודה, כי מר ש. פעל בהתאם להוראות ההסכם ומסר לידיה ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות במשק על שמה. לטענתה היא לא פעלה לרישום הזכויות במשק על שמה באמצעות ייפוי הכוח היות שמר ש. לא עמד בהתחייבותו לשאת בכל העלויות הכרוכות בכך. עוד נטען על ידה, כי כמחווה של רצון טוב, היא העבירה באמצעות בא כוחה הרשאה לבא כוחו דאז לפעול גם בשמה לרישום הזכויות. לדבריה ההרשאה בוטלה בהמשך, מחמת התנהגות מר ש. בחוסר תום לב כטענתה; לשיטת גב' ש. פעולותיו של מר ש. למכירת הזכויות במשק לצד ג' – בן משפחתו נעשו במרמה ובעורמה; כן נטען על ידה, כי בעקבות הדיון בבית המשפט המחוזי בתובענה שהגישה וכאמור נמחקה בהסכמה ובהתאם להמלצות בית המשפט היא פנתה לקידום רישום הזכויות במשק על שם הצדדים אולם מר ש. לא שיתף עמה פעולה וממשיך לפעול להשלמת העסקה למכירת הזכויות לבן משפחתו; עוד ובנוסף נטען על ידה בעניינו של מר ש., כי הוא אדם ערמומי, מניפולטיבי ולא ישר המתמחה בהעלמת נכסים מפני נושיו, וכי מדובר בדפוס התנהלות מושרש שהוא אימץ לעצמו.

בסיכומיה מדגישה גב' ש., כי הגם שמדובר בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין ניתן לבטלו ולדון מחדש בסוגיות המוסדרות באמצעותו, בין היתר מחמת ביטולו או שינויו בדרך של התנהגות הצדדים לו והיא סומכת ידיה על פסיקה של בית המשפט העליון ושל בתי משפט לענייני משפחה; לטענתה ניתן ללמוד על אומד דעתם של הצדדים בדבר שינוי או ביטול ההסכם גם מהעובדה שילדיהם בנו ביתם בשטח המשק – המלמדת, לשיטתה, על הסכמה כי הזכויות במשק לא תימכרנה לצד שלישי; לטענתה מר ש. הפר את ההסכם הפרה יסודית, ומשכך הוא לא יכול להיבנות מהטענה כי היא נקטה בשיהוי ולא פנתה לערכאות על מנת להביא לביטולו; היא טוענת גם, כי ההסכם נזנח על ידי הצדדים; לדידה תביעת מר ש. לאכיפת ההסכם נגועה בחוסר תום לב ומהווה ניצול לרעה של הליכי המשפט, היא אינה אלא מס שפתיים ופעולותיו למכירת הזכויות במשק לצד ג' הן פיקטיביות, ולכן אין הוא רשאי לעתור לאכיפת ההסכם. לפיכך, לשיטתה, היא זכאית למחצית הזכויות במשק ועומדת לה זכות ראשונים לרכוש הזכויות בו, והיא עדיפה על אותו צד שלישי לכאורה; כן נטען על ידה, כי גם התקשרות מר ש. עמה בהסכם אינה אלא מעשה תרמית נוסף שלו, שעה שהוא ידע, כי אין בכוונתו לעמוד בהתחייבויותיו מכוחו; אכיפת ההסכם בנסיבות דהיום, השונות מהותית מאלו שהיו ערב כריתתו היא בלתי צודקת ובלתי הוגנת; כן מציינת היא, כי אכיפת ההסכם היום, לאחר הסתמכות הבן י. על העובדות ועל הוראות ההסכם ובניית ביתו בשטח המשק כפועל יוצא מאותה הסתמכות וכתוצאה מהסכמה מפורשת לכך שניתנה ע"י מר ש., תוביל לפגיעה אנושה בו וגם ביתר ילדיהם של הצדדים המתגוררים בשטח המשק; כן נטען על ידה, כי על אף שמר ש. לא קיים אף אחת מחיוביו בהסכם, היא לא פעלה היות שהאשם לכך רובץ לפתחו ולא היה זה מתפקידה לשדלו לקיים חיוביו.

13. בסיכומיה שבה גב' ש. ומעלה טענות בדבר אופיו והתנהלותו של מר ש. ומדגישה, כי הסיבה לאי קיום חיוביו על פי ההסכם ואי רישום הזכויות במשק על שם הצדדים ו/או על שמו היא כוונתו להעלימן מפני נושיו הרבים; גב' ש. שבה ומציינת גם בסיכומיה, כי כבר בעת החתימה על ההסכם ידוע ידעה היא כי הוא לא יקיים את חיוביו מכוחו, בין היתר בשל מצבו הכלכלי והיקף חובותיו, וכי הכוונה למכור הזכויות במשק לצד ג' מצאה ביטוי מעשי רק בשלהי שנת 2019, דהיינו בחלוף ארבע שנים לערך מהמועד בו אמור היה הוא להשלים מלוא תשלום האיזון לידיה; עוד מציינת היא כי במסגרת ההסכם היא ויתרה על זכויות רבות שלה, לרבות כתובתה ומצהירה, כי יש באפשרותה לרכוש מידי מר ש. שליש מהזכויות במשק לו הוא זכאי, ובכך גם תהפוך לבעלת מלוא הזכויות במשק. לטענתה היא הציעה לו זאת, אולם הוא סירב בכל תוקף כבר עובר לדיון בבית המשפט במסגרתו נערך ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין.
טענות מר ש.
14. בתביעתו טוען מר ש., כי לאחר בירור מעמיק שנעשה על ידי בא כוחו בעקבות הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתביעת הגב' ש. (שכאמור נמחקה בהסכמה) התברר, כי אין מניעה מבחינת המוסדות המיישבים ורמ"י לרשום הזכויות במשק על שם הצדדים, וכי הדבר טעון אישור של המועצה האזורית ... בדבר היעדר חובות ארנונה, הפניה מטעם אגודת המושב והפניה מטעם הסוכנות היהודית לארץ ישראל; לטענתו, על מנת לגייס הסכום לביצוע תשלום האיזון לגב' ש., הוא החליט למכור הזכויות במשק וביום 20.1.2020 נחתם הסכם המכר בינו ובין מר ע.ש. במסגרתו נקבעה תמורה בסך כולל של 2,480,000 ₪. לדבריו, קודם החתימה על הסכם המכר, בשלהי חודש אוקטובר 2019 נרשם משכון ברשם המשכנות לטובת הרוכש ובהתאם להוראות ההסכם הופקד על ידו סך של 1,000,000 ₪ המוחזק בנאמנות אצל בא כוחו לטובת תשלום חובו של מר ש. לגב' ש.; כן מציין הוא, כי נכון למועד הגשת התביעה על ידו (בחודש ספטמבר 2020) העביר לידיו הרוכש סך של 200,000 ₪ בהתאם להוראות הסכם המכר וסך של 950,000 ₪ מופקד עדיין בחשבון הנאמנות; לטענתו גב' ש. מסרבת לחתום על המסמכים הדרושים לצורך רישום הזכויות במשק על שמו על מנת שהוא יוכל למוכרן ולתת בידה תשלום האיזון, והיא אף מסרבת לפנות את בית המגורים ולאפשר השלמה של עסקת המכר, והכל בניגוד להוראות פסק הדין המאשר את ההסכם; לשיטתו גב' ש. זכאית לקבלת הסך של 800,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי תחשיב שנעשה על ידו ומפורט בכתב התביעה שלו.

1
2...5עמוד הבא