אישה פרסמה הודעה בקבוצת ווטסאפ מקומית של בעלי עסקים תוך הזדהות בשמה המלא וציון מספר הטלפון הנייד שלה. בפוסט נכלל תצלום ברור של עובדת לשעבר שלה וכן הזמנה לשוחח עימה לפני שבעל עסק כלשהו יחשוב להעסיק את אותה העובדת.
בית המשפט קבע, כי ההודעה עולה כדי לשון הרע. החוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עשוי להשפיל אדם בעיני הבריות לעשותו למטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם וכן לפגוע בעיסוק ובין אם בפרסום בעל פה בכתב או בדפוס. בנוסף, כדי לקבוע האם מדובר בלשון הרע, תינתן לפרסום המשמעות האובייקטיבית בעיניו של הקורא הסביר. כאן, שפת ההודעה שנעשה בכתב הייתה ברורה ונועדה למנוע העסקת העובדת, מה שמעצים את הפגיעה בעיסוקה של העובדת. בנוסף ברור, כי מעסיק סביר שנתקל בפרסום שזה טיבו לא יטרח לפנות לעובדת לשם קבלת הסברים אלא יפסול אותה כמועמדת אפשרית לעבודה. על כן, מדובר בלשון הרע.