בני זוג עשו צוואות ההדדיות בהן ציוו את כל רכושם זה לזו. עוד קבעו בצוואות הוראת "יורש אחר יורש" שלפיה, עם פטירת בן הזוג שנותר בחיים יירשו ילדי הצדדים את כל רכושו בחלקים לא-שווים, בהתאם לחלוקה שנקבעה בצוואות. אלא שלאחר פטירת אחד מבני הזוג בחר השני להסתלק הסתלקות כללית מחלקו בעזבון בן הזוג הראשון.
בית המשפט העליון קבע כי העזבון יחולק על פי דין שכן יורש אחר יורש אינו בבחינת יורש במקום יורש. בצוואה הדדית רשאים המצווים להסדיר את הירושה של עזבונם המשותף לאחר פטירת שניהם, קרי, הסדר 'יורש אחר יורש' וכן לקבוע 'יורש במקום יורש' קרי, זהות יורש שיורי היה והצד השני יבחר להסתלק מהצוואה ההדדית לאחר פטירת בן הזוג הראשון. עם הסתלקות כללית של בן הזוג מהצוואה וכל אימת שלא נקבע יורש חלופי באמצעות הסדר "יורש במקום יורש" – הוראת הצוואה לטובת המסתלק מתבטלת, ובמקומה יחולו על עזבונו של בן הזוג שנפטר כללי הירושה על-פי דין (בניכוי חלקו של בן הזוג שהסתלק). כאן, מדובר בבני זוג שערכו צוואות הדדיות והורישו זה לזו את עזבונם ואף הוסיפו וקבעו הסדר 'יורש אחר יורש' לאחר פטירתם. עם זאת היות והצוואה לא ציינה מי יהיה האדם שיזכה במקומו של המסתלק הרי שיש לחלק את עזבון בן הזוג הראשון על פי הוראות הדין.