עובד בעל נכות רפואית משמעותית, שלא באה לידי ביטוי בעבודתו, עבד כקב"ט בחברה. הוחלט לבטל את תקן הקב"ט, ומכיוון שלא היו תפקידים רלוונטיים אחרים לעובד בחברה העובד זומן לשימוע, לאחריו הוחלט לסיים את העסקתו.
בית הדין לעבודה דחה את תביעת העובד לפיצוי וקבע, כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המחיל את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע, כי במקרה של פיטורים על העובד להוכיח שלא היה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו, ככל שעמד בנטל זה, עובר הנטל למעסיק להוכיח כי לא נקט באפליה אסורה בפיטורי העובד . החלטת החברה לביטול תקן הקב"ט ולפיטורי העובד, נעשתה לאחר מחשבה ומשיקולים עניינים ולגיטימיים, לאחר שניתנה לעובד הזדמנות לטעון טענותיו ולמעט הפגם בהליך הפיטורים, במסגרתו העובדה שהעובד נכה לא עמדה על הפרק עת נשקל ביטול התקן, בוצע הליך פיטורין כראוי. כך, המעסיק לא נקט באפליה אסורה בפיטורי העובד בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.