במסגרת ההקצאה קיבלו בעלות המניות הגדולות מניות נפדות בערך נקוב של 9,662,000 ₪, תמורת השקעות בשיעור של כ- 9,663,000 ₪, והכל כאשר ערכן הריאלי-כלכלי של מניות אלה היה נמוך בהרבה מערכן הנקוב.
במסגרת חוות דעת כלכלית אשר צורפה לתגובה, מוערך ערכן ב-6,340,000 ₪ בלבד.
המשיבות טענות כי אין למעשה צורך להיכנס לסוגיה זו, שכן יש לסלק את בקשת האישור על הסף מהטעמים הבאים:
המשיבות טענו כי המבקשים עקפו את החלטת בית המשפט במסגרת בקשת הסילוק בה הורה למבקשים לתקן את בקשת האישור.
בהחלטה נקבע כי המבקשים זכאים לטעון לקיפוח בגין אי הקצאת דיבידנד רק לתקופה החל מהמועד הקובע, וכי טענת ההקצאה התיישנה למעט הקצאה שבוצעה לאחר הגדלת ההון בשנת 2005.
המבקשים ניסו לעקוף החלטה זו בכך שהוסיפו פרק חדש לבקשת האישור המתוקנת בגין חזקת הצטברות של דיבידנד שלא חולק.
כמו כן , נטען כי יש לחשב את השווי ההוגן של מניות קבוצת המיעוט כאילו כל אחת מההקצאות שבוצעו בתקופה שקדמה לשבע השנים הקודמות להגשת הבקשה המקורית - מקנה עילת תביעה בגין דילול.
--- סוף עמוד 10 ---
כמו כן, הוסף סעד חלופי חדש לפיו יש לחשב את השווי ההוגן על פי גישת השערוך הוליסטית.
המשיבות טענו טענת שיהוי.
עוד טענו המשיבות כי אין למעשה קבוצה: המבקשים לא אוחזים במניות מיוחדות ולכן אין להם עילת תביעה אישית בקשר למניות אלה. יתרה מזאת, מדובר במניות שהוקצו כולן לחברה אחת, עשור לעצמאות ישראל חברת תערוכה בע"מ (להלן: "חברת תערוכת העשור"). תאגיד זה נמחק לפני שני עשורים מהמרשם.
לעניין זה משמעות רבה שכן המניות המיוחדות הן חלק הארי של הקבוצה אותם מתיימרים המבקשים לייצג.
מכאן עולה כי 71.7% מקבוצת המיעוט כלל אינה קיימת ואין למבקשים כל זכות לייצגה.
באשר למניות הבכורה – מספרן המועט, 25, וזהותן ידועה. מדובר לרוב בתאגידים מבוססים כגון בנקים וחברות ביטוח. אין מקום להפעלת המכשיר הייצוגי כאשר הקבוצה המדוברת קטנה במיוחד וניתן לאתר את חבריה.
באשר למניות למוכ"ז – טוען המבקש כי בידו מנייה למוכ"ז. אולם, מדובר במניה שהוקנתה לסבתו ותקנון החברה אף מטיל מגבלות על אופן העברתה.
המבקש לא טרח לצרף כל אסמכתא או ראייה התומכת בכך שהוא מחזיק במנייה כדין.
יתרה מזאת, מתקנון החברה עולה כי מניות למוכ"ז זכאיות לדיבידנד בכורה קבוע בסכום בלבד ולכן הקצאה של מניות נפדות במחיר הגבוה מ- 0 אינן יכולה לפגוע בערכן של מניות אלה.