החלטה
לפניי בקשה לגילוי מסמכים ומענה לשאלון מטעם התובעת (שהיא גם הנתבעת שכנגד).
°
1. חברת אלקטרה בע"מ (להלן: הנתבעת, חברת אלקטרה או המשיבה), שהיא חברת בנייה, שכרה את שירותיה של התובעת, חברת י.נ.א. השקעות ותשתיות בע"מ (להלן: התובעת, חברת ינא או המבקשת) בתור קבלן משנה לביצוע עבודות תשתית שונות בשני פרויקטים: האחד הוא פרויקט קריית ההדרכה של צה"ל בנגב – המכונה בשם "עיר הבה"דים" (להלן: עיר הבה"דים), והשני הוא פרויקט "עיר המשטרה" בבית שמש (להלן: עיר המשטרה). יש לציין כי פרויקט עיר הבה"דים הוזמן מחברת אלקטרה על ידי השותפות "מבט לנגב הקמה", המורכבת מהנתבעת, חברת מנרב הנדסה ובניין בע"מ וחברת בינת תקשורת מחשבים בע"מ. פרויקט עיר המשטרה הוזמן מנתבעת על ידי חברת שיכון ובינוי – סולל בונה – תשתיות
--- סוף עמוד 2 ---
בע"מ (להלן: המזמינות).
לטענת חברת ינא, הנתבעת לא שילמה לה את מלוא התשלומים המגיעים לה בגין עבודותיה בשני פרויקטים אלה, ולפיכך הגישה את התביעה הכספית שבנדון על סך של 60,000,000 ₪. הנתבעת הגישה את כתב הגנתה ובו טענה טענות קיזוז שונות, וכן הגישה תביעה שכנגד ובה עתרה לפיצוי כספי בסך של 6,793,574 ₪ (להלן: התביעה שכנגד).
הצדדים ביצעו הליכים מקדמיים אך עדיין נותרו ביניהם חילוקי דעות.
תמצית הדין
2. התקנה שעומדת במוקד דיוננו היא תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות), שכותרתה "צו גילוי מסמך פלוני", הקובעת כך:
113. בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה – מתי יצא ממנה ומה היה עליו.
טופס 12 שבתוספת הראשונה לתקנות קובע כך:
הריני מורה בזה כי ____ יגלה בתצהיר אם מצויים ברשותו או בשליטתו המסמכים האלה:
...
אם אחד המסמכים הנ"ל אינו מצוי ברשותו או בשליטתו, יודיע מתי יצא ממנה ומה היה עליו [ההדגשות הוספו].
הפסיקה ציינה ביחס לתקנה זו את חשיבות קיומה כלשונה, כחלק מחובת הצדדים לנהל משפט אזרחי ב"קלפים פתוחים" (ראו פסק דינו של כב' השופט פוגלמן ברע"א 5853/14 הנסון (ישראל) בע"מ נ' אל סייד ספאלדין (פורסם במאגרים, 2014) בסעיף 9).
עוד נקבע בפסיקה, כי מבחן הרלוונטיות לצורך חיוב צד לגלות מסמכים שבידו הוא רחב ודי בכך שעל פניו המסמך הוא רלוונטי על מנת שניתן יהיה לחייב צד לגלותו (ראו רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ''ד נו(5) 193, 197 (2002, להלן: פרשת שמשון); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה 788 (כרך ראשון, 2007); רע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' משה דהן (פורסם במאגרים, 2013) סעיף 12; רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ )פורסם במאגרים, 2007).
--- סוף עמוד 3 ---
עם זאת, גם מבחן הרלוונטיות אינו חזות הכול, ויש לאזנו עם שיקולים וערכים נוספים כמו "יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה" (פסק דינה של כב' השופטת דורנר בפרשת שמשון, בעמ' 196-195).
בהתאם לעקרונות אלו אדון בפריטים (מסמכים ותשובות לשאלות) שמבוקש לגלותם, לפי מספור הפריטים באותיות כפי שהם מצוינים בבקשה.
גילוי מסמכים - פרויקט עיר הבה"דים
3. א. הסכם ההתקשרות של אלקטרה עם מזמינת העבודה;
לטענת אלקטרה, כפי שציין בית המשפט בקדם המשפט, המסמכים אינם רלוונטיים. כמו כן, הם בגדר סוד מסחרי שחשיפתם תגרום נזק לאלקטרה בהתאם לפסיקה שלפי סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות). היחסים של חברת אלקטרה עם מזמינת העבודה אינם רלוונטיים ליחסים של חברת אלקטרה עם המבקשת. במסגרת החוזה של חברת ינא עם חברת אלקטרה צורפו מסמכים שרלוונטיים להסכם זה, ממסמכי ההתקשרות של אלקטרה עם המזמינה. עוד ציינה המשיבה – לשיטתה למעלה מן הצורך - כי החוזה שלה עם המזמינה הוא פאושלי בעוד שהחוזה שלה עם המבקשת הוא חוזה כמויות, כך שההסכם עם המזמינה לא רלוונטי לתביעה זו.
לטענת המבקשת ההסכם הוא רלוונטי. הוא שיצר את ההתקשרות שמכוחה בוצעו העבודות. כמו כן, אין המדובר בסוד מסחרי, שכן מדובר בהסכם שהוא תוצר מכרז פומבי שפורסם לציבור. המשיבה עצמה הפנתה להסכם זה ומכאן חשיבותו. הסתרת המסמכים גורמת להסתרת המחויבות הקבועה בהסכמים והנהלים למסור דוחות שונים כמו דוחות פיקוח. עוד טענה המבקשת כי בית המשפט לא הביע עמדה בדיון קדם המשפט שמסמכים אלה אינם רלוונטיים לתביעה. לשיטת המבקשת התביעה שכנגד מתבססת על ההסכם עם המזמינה, ומכאן שהיא עצמה הסירה את החיסיון מעליו. לא ניתן לדעת שהחוזה הוא פאושלי, כטענת המשיבה, ללא חשיפתו. כדי שלא לפגוע במשיבה יתר על המידה ניתן למחוק את המחירים מהחוזה שיימסר. לא הוכח שמדובר בסוד מסחרי. הסכמי עבודה ברובם המוחלט לא כוללים פרטים מסחריים, ולכן אין מניעה לגלותם. לפי הסכם ההתקשרות עם המזמינה יהיה אפשר לבחון התנאים והדרישות, ולבחון את טענות חברת ינא נגד המשיבה. כמו כן, כתשובה לדרישות אחרות מפנה חברת אלקטרה להסכמים עם המזמינה, כך שהדבר מוכיח את הרלוונטיות שלהם.
לאחר עיון אני קובע כי יש לגלות את ההסכם באופן חלקי. אכן, חלקים מהותיים מההסכם אינם נדרשים בגילוי, שכן הם נוגעים בהתחשבנות שבין המשיבה לבין מזמינת העבודה. התחשבנות פנימית זו אינה מעניינה של המבקשת ככל שהדברים נוגעים בסכסוך שלפניי. ועדיין חלקים אחרים מהסכם זה מקרינים על זירת המחלוקת. כך, יש לגלות את מהות ההתקשרות (הסכם פאושלי (תוך השחרת מרכיב התמורה)), וכן את לוחות הזמנים לביצוע
--- סוף עמוד 4 ---
הנקובים בהסכם עם המזמינה, ואת אופן הבקרה של מזמינה העבודה על התנהלות הפרויקט. זאת משום שמאפיינים אלה של ההסכם עם המזמינה, לטענת המשיבה, אילצו אותה לפעול כפי שפעלה במערכת היחסים עם המבקשת.
על רקע זה יש לגלות את ההסכם ככל שהוא נוגע בעניינים אלה תוך השחרת יתר הסעיפים שבו שאינם נוגעים בסוגיות אלה. גילוי משלים בליווי הצהרה משלימה כדין יתבצע עד תאריך 30.6.20.
4. יג. כל מסמכי הדרישה, חשבונות הביצוע, חשבונות זמניים וחשבונות חלקיים שהועברו מאלקטרה למזמינה העבודה בעיר הבה"דים;
לה. כל החשבונות שיצאו מאלקטרה למזמינת העבודה;
לו. כל החשבונות המאושרים שהתקבלו לדרישות התשלום של אלקטרה מהמזמינה;
לטענת המבקשת המשיבה מסתירה מידע וטוענת כי היא לא ביצעה העבודות או שביצעה אותן באיכות ירודה, והדרך להוכיח את ביצוע העבודות היא באמצעות הדרישות שהעבירה המשיבה למזמינה. היא מצביעה על כך שהמשיבה טוענת שהיא לא שילמה מאחר שהעבודה של המבקשת הייתה ברמה לא גבוהה. המשיבה אף טענה כי אומנם היה לה חוב למבקשת אך בשל טענות קיזוז והפחתות שונות הוא מתבטל. לפיכך, טוענת המבקשת שבאמצעות דרישות התשלום של המשיבה למזמינה, ניתן יהיה להפריך טענות אלה, והמסמכים רלוונטיים.
לטענת המבקשת, ברור שמסמכי הדרישה והחשבונות שהועברו מחברת אלקטרה למזמינה אינם סוד מסחרי מאחר שזהות המזמינה ידועה. מדובר במסמכים חיוניים למבקשת, והעבודה שבוצעה על ידי המבקשת חופפת לחשבונות שהוציאה המשיבה למזמינה, מאחר שבנושאים אלה המבקשת הייתה קבלן הביצוע היחידי. לכן ניתן להוכיח את היקף העבודות בהיקף הדרישות שהעבירה חברת אלקטרה למזמינה. עוד טענה המבקשת כי מאחר שחברת אלקטרה דורשת תשלום בגין עבודה שהיא ביצעה, יש צורך בבדיקת כל החשבונות לצורך בירור התביעה והתביעה שכנגד. שכן יש לנו הגנה שרובה המוחלט מבוסס על טענות קיזוז וגם תביעה שכנגד, כפי שציין בית המשפט בהחלטתו בעניין הפקדת ערובה להוצאות ואף בדיון שהתקיים.
לטענת המשיבה, המבקשת היא זו שבחרה לערב בכתבי טענותיה את קבלני המשנה שלה ולדרוש סעד כספי בגין ההסכם שהפסידה. אשר לחשבונות השונים שבין המזמינה לאלקטרה (מסמכים יג', לה', לו') הרי שההתחשבנות הפנימית שבין אלקטרה למזמינה אינה רלוונטית ליחסים החוזיים שבין המבקשת לאלקטרה, ולפיכך אין חובה למוסרם.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי שיש לאפשר כאן גילוי חלקי. הבקשה בנוסחה הנוכחי היא גורפת יתר על המידה. הסכסוך שלפני אינו מצדיק את מסירת מלוא החשבונות המאושרים מול המזמינה. אין זה בטוח כלל ועיקר שכולם נוגעים במבקשת. יחד עם זאת,
--- סוף עמוד 5 ---
החשבונות שמסרה המשיבה למזמינת העבודה בגין עבודת המבקשת רלוונטיים למחלוקת. הם יכולים ללמד על היקף הפעילות של המבקשת, ועל האופן בו נתפסה עבודתה בזמן אמת. על רקע זה המשיבה תמסור חשבונות אלה (עם השחרת סכומים, אך חשיפת פרטי העבודות שבגינם הוצאו החשבונות ותאריכיהן). הגילוי יתבצע בליווי הצהרה משלימה עד תאריך 30.6.20.
5. ב – נוהלי העבודה כפי שפורסמו או נמסרו על ידי המזמינה בפרויקט עיר הבה"דים;
ג – כל נוהל עבודה אחר שפורסם או נמסר בנוגע לפרויקט עיר הבה"דים בעקבות נהלי עבודה ככל שנקבעו בידי גורמים מפקחים, משרד הביטחון, בקרת איכות וכו';
ד – נהלי עבודה שפורסמו בנוגע לעיר הבה"דים בידי אלקטרה;
לטענת המבקשת המשיבה מפנה להסכמים שאליהם צורפו לטענתה הנהלים, אולם היא סירבה למסור הסכמים אלה. אם אכן הם צורפו להסכמים שבין הצדדים אזי מדוע לא לגלות בתצהיר כנדרש, תוך הפניה מפורשת והבהרה שאלה כל מסמכים, ולציין שמדובר בנהלים שהתבקשו ושפורסמו בידי מזמינת העבודה. על המשיבה לציין מהם כל נהלי העבודה, לציין היכן הם מצויים ולאפשר עיון מלא בהם.
לטענת המשיבה, הנהלים צורפו להסכמים שבין המבקשת למשיבה, ולא להסכמים שבין המשיבה למזמינת העבודה, כפי שסבורה בטעות המבקשת. כך שהדרישה נועדה רק להטריח. כמו כן, מסמך נוסף שלא צורף להסכמים אלא נשלח בנפרד למבקשת בדוא"ל, גולה ונמסר לה במסגרת גילוי המסמכים כמפורט בתצהיר. אם טענת המבקשת היא שנחתמו ההסכמים שבין הצדדים ללא נהלים ותקנים, הרי שהיא יכולה לטעון זאת בתצהיריה והדבר יבורר בהמשך ההליך. עוד טענה כי לפי הפסיקה תצהיר גילוי המסמכים מסיים את נושא הגילוי, ובית המשפט לא יזדקק לאחר מסירתו לטענה כי הוא לוקה בחסר או ביתר או שהוא אינו אמת.
לאחר עיון אני קובע כדלקמן: בתצהיר שצירפה חברת אלקטרה לתגובתה לבקשה, מטעם מר עמנואל ישר, מנהל סניף דרום (להלן: מר ישר, פסקאות 12-8 לתצהירו) הוצהר כי כל הנהלים שפירטה המבקשת בסעיפים ב'-ד' לבקשתה צורפו להסכמים שבין המבקשת למשיבה והם מצויים כולם אצל המבקשת. יש בתצהיר זה בכדי למלא את הדרישה שבדין ובכך יצאה המשיבה ידי חובתה.
6. ו' – הסכם התקשרות של המזמינה עם חברת בקרת האיכות בפרויקט עיר הבה"דים;
לטענת המשיבה אין בידיה מסמכים כאלה. אין לה ידיעה בנושא כיוון שהיא לא מזמינת העבודה, שהיא ישות משפטית נפרדת.
לטענת המבקשת, לא סביר שאין בידי המשיבה מסמכים אלה, ובכל אופן יש לה גישה אליהם. עליה לציין היכן המסמכים נמצאים ועד כמה קלה גישתה אליהם. המשיבה עצמה
--- סוף עמוד 6 ---
היא שותפה ב"מבט לנגב הקמה" שהזמינה את העבודה.
אני מוצא את ההסכם כרלוונטי למחלוקת, נוכח הטענה שהעבודות שביצעה המבקשת היו באיכות ירודה. דרך המלך במקרה שבו המסמכים מצויים בידי צד שלישי היא בהזמנת נציג מטעמו לעדות בבית המשפט אליה יביא את המסמכים שברשותו. יש לעשות מאמץ להימנע מהכבדה שלא לצורך, מה גם שהמשיבה קשורה למזמינה. לפיכך אני מורה למשיבה, במסגרת החקירה והדרישה שהיא ממילא מחויבת לבצע במסגרת גילוי מסמכים כללי לפי תקנה 112 לתקנות, לפנות למזמינה שהיא גם שותפה בה, ולבקש מסמכים אלה. עוד תציין המשיבה בפנייתה למזמינה כי פנייתה היא בהתאם להחלטת בית המשפט, וכי ייתכן שיהיה בכך כדי לחסוך את התייצבותה האפשרית לפני בית משפט זה על מנת להציג את מסמכיה. ככל שמהלך זה יוביל לקבלת המסמך יימסר למבקשת. ככל שלא, שמורה למבקשת האפשרות לבקש לזמן את מחזיק המסמך לעדות.
המשיבה תבצע פניה זו עד תאריך 1.6.20.
7. י' – דוחות בקרת איכות – אישורי ביצוע יומיים לעבודות שבוצעו;
לטענת המשיבה, לא קיימים בידיה מסמכים כאלה.
לטענת המבקשת, לא סביר שאין בידי חברת אלקטרה מסמכים אלה שכן, כפי שגם הזכירה המשיבה בכתב התביעה שכנגד, היא הייתה חייבת בקבלת הדוחות היומיים, בבחינתם, בהתייחסות אליהם, בתיקון העבודות בהתאם להם ועוד. לפי תקנה 113 לתקנות, על בעל הדין "לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה – מתי יצא ממנה ומה היה עליו". לפיכך לשיטתה, יש לחייב המשיבה לפרט עד מתי היו ברשותה, היכן הם עתה, ועד כמה קלה גישתה אליהם. מאחר שבקרת האיכות נועדה לטובת המשיבה, השותפות ומשרד הביטחון, הרי שאם הדוחות נמצאים במשרד אחר שלמשיבה יש גישה אליו, יש לחייבה במסירתם.
לאחר עיון אני קובע שעל המשיבה לציין בתצהיר משלים, בהתאם לתקנה 113 לתקנות, האם אישורי הביצוע המבוקשים לעיל היו מצויים ברשותה או בשליטתה, ואם אינם מצויים בידה, עליה לציין מתי יצאו ממנה ומה היה עליהם.
הצהרה משלימה זו תימסר עד תאריך 30.6.20. ככל שהמסמכים מצויים בידי המזמינה, או גורם ידוע אחר, תתבצע פניה כאמור בפסקה 6 לעיל.
8. יח' – כל אישורי המסירה של העבודות בעיר הבה"דים מהמבקשת למשיבה;
לטענת המבקשת, תשובת המשיבה שאין בידיה מסמכים כאלה לא סבירה ובלתי מתקבלת על הדעת, שכן בוצע הליך של מסירה בנוכחות כל הגורמים מטעם המשיבה. יש לחייב אותה לתת תשובה מפורטת, לציין היכן מסמכים אלו ועד כמה הם זמינים לה.
לטענת המשיבה, הדרישה מופרכת שכן מדובר באישורי מסירה של המבקשת עצמה, כך