--- סוף עמוד 7 ---
32. ביום 5.8.2014 הודיעה הנתבעת לתובע שברצונה לסיים את ההתקשרות בנוגע למותג HERO בלבד. וכך כתבה הנתבעת[18]: "אלי, לאור המצב וכיוון שאין אנו רואים עתיד במותג זה אנו שוקלים להפטר מהמלאי הנותר במחירים מוזלים ולהקפיא את היחסים עם הירו (או כל פתרון יצירתי אחר מבחינתך). לפיכך, לסיים את ההתקשרות שלנו בכל הנוגע למותג בלבד. דבר איתי בבקשה לאחר קריאת המייל" (ההדגשה במקור – ק.כ).
מהמסמך ניתן ללמוד שהתובע שיווק ומכר מוצרים נוספים של הנתבעת, פרט למותג HERO, אותו ייצגה החברה שבבעלותו לפני חתימת ההסכם הראשון וכן שהתקשרות הצדדים המשיכה גם לאחר שהנתבעת הפסיקה למכור את המותג HERO. נוסיף, שהמסמך מוען לתובע ולא לחברת טיים טאייר ושהוא נשלח לאימייל שלו בנתבעת (eli@raly.co.il) ולא לאימייל הפרטי.
33. התובע עבד במשרדי הנתבעת, הוזמן על ידי עובדות הנתבעת לישיבות של מנהלי המכירות והסוכנים השכירים שלה, כמו יתר מנהלי המכירות של הנתבעת, ואף השתתף בהן[19].
34. כל המכירות שביצע התובע עברו דרך עובדות הנתבעת, לרבות גב' אלקיים. גב' אלקיים הנפיקה לתובע וליתר הסוכנים את הדוחות שביקשו לצורכי עבודתם כגון: דוחות גבייה, דוחות מכירות של לקוחות ועוד[20].
35. הלקוחות שילמו לנתבעת עבור המוצרים ששיווק התובע באופן ישיר ולא לחברת טיים טאייר.
36. בכל יום הודיע התובע למר דובינסקי ז"ל על תחילת עבודתו ודיווח לו באופן שוטף על עבודתו, מכירותיו ויציאותיו לחופשה[21]. כמו כן, תיאם התובע עם מר אלוני את אספקת המוצרים ששיווק ללקוחות הנתבעת[22]. יצוין כי גם מנהלי מכירות והסוכנים השכירים לא החתימו כרטיס נוכחות אלא דיווחו על תחילת עבודתם באמצעות הטלפון[23].
37. הנתבעת נתנה לתובע כרטיסי ביקור שעליהם הופיע שמו עם לוגו של הנתבעת[24]. התובע ביצע את תפקידו באמצעות רכב, טלפון נייד ומחשב כף יד (טאבלט) שסיפקה לו הנתבעת. כמו כן, על הרכב שניתן לו היה לוגו של הנתבעת והותקן בו קודן לניטור נסיעות פרטיות ונסיעות לצרכי עבודה, כמו ביתר הרכבים ששימשו את עובדי הנתבעת[25].
38. התובע השתתף בפעילויות שונות שערכה הנתבעת כמו יתר עובדיה כגון: ספירת מלאי וסידור המחסן של הנתבעת.
התמורה ואופן תשלום השכר
--- סוף עמוד 8 ---
39. הנתבעת שילמה לחברת טיים טאייר דמי ניהול חודשיים בסכום של 23,000 ₪ עד לחודש 7/2013 ובסכום של 15,600 ₪ מחודש 8/2013 ואילך. כמו כן, שולמו שני סוגי עמלות (מוגדר בחשבוניות בונוס מכירות): עמלה קבועה בסכום של 2,500 ₪ עד לחודש 3/2016 ובסכום של 600 ₪ מחודש 4/2016 ועמלה משתנה עבור מכירות אחרות שביצע התובע.
40. בתמורה לתשלום הנפיקה חברת טיים טאייר חשבוניות מס לחברת דקה עד חודש 1/2016 ומחודש 2/2016 לנתבעת[26].
עבודות שביצע התובע במקביל
41. התובע לא ביצע עבודות אחרות במקביל לעבודתו בנתבעת. כמו כן, בהתאם להתחייבותו בהסכמים עליהם חתם, עבד באופן אישי ובלעדי עבור הנתבעת.
42. החשבוניות שהנפיקה חברת טיים טאייר לנתבעת הן בסדר רץ, פרט לחשבוניות ספורות[27]. עובדה המצביעה אף היא על כך שהתובע לא סיפק שירותים לאחרים בתקופה הרלוונטית.
43. כמו כן, מהדוחות הכספיים של חברת טיים טאייר עולה שלא העסיקה עובדים נוספים בכל תקופת ההתקשרות עם הנתבעת[28].
מעמד התובע כלפי רשויות המס
44. חברת טיים טאייר הנפיקה לתובע תלושי שכר[29]. תלושי השכר היו בסכומים נמוכים מהתמורה ששילמה הנתבעת: עד חודש 6/2010 השכר היה בסך 6,000 ₪ ומחודש 7/2010 בסך 12,000 ₪.
45. בהתאם להסכם, התמורה עבור השירותים שסיפק התובע שולמה לחברת טיים טאייר כנגד חשבונית מס.
46. התובע דיווח לרשויות המס על הכנסות החברה שבבעלותו לאחר שניכה את כל הוצאותיו כגון: אחזקת רכב, הוצאות משרדיות, הוצאות טלפון ותקשורת, כיבודים ומתנות, ספרות מקצועית, פחת וציוד משרדי ועוד[30].
יצוין כי מהדוחות הכספיים עולה שחובותיה של חברת טיים טאייר בשנת 2017 היו גבוהים יותר מאשר בשנת 2009[31].
השתתפות באירועים ושי בחגים
47. התובע הוזמן לאירועים שערכה הנתבעת, לרבות ערבי לקוחות[32].
48. התובע יצא לטיולים שערכה הנתבעת ללקוחותיה ולעובדים בים המלח וברודוס[33].
--- סוף עמוד 9 ---
49. כמו כן, בשנת 2014 טס התובע לחו"ל כדי להשתתף בתערוכה בתחום צמיגי הרכב. חברת טיים טאייר נשאה בעלויות הטיסות והמלון ואילו הנתבעת נשאה ביתר הוצאותיו[34].
נסיבות סיום ההתקשרות
50. ביום 16.11.2017 הודיעה הנתבעת לתובע ולחברה שבבעלותו על סיום התקשרות. וכך כתבה הנתבעת[35]:
"בהמשך לשיחתנו בעל פה הנני להעלות על הכתב כדלקמן:
1. בשנת 2012 נחתם הסכם התקשרות בין ראלי (לשעבר 'קמור') אביזרי תנועה בע"מ ודקה צמיגים בע"מ (ביחד להלן: 'החברה') עם חברת טיים טאייר בניהולך ובבעלותך.
2. במסגרת ההסכם קיבלה החברה שני שירותים, האחד את זכויות ההפצה והשיווק של מותג הצמיגים HERO וכן שירותי ניהול ושיווק.
3. אלא שכידוע לך בשנים האחרונות פני השוק השתנו, במהלך שנת 2014 יבוא ושיווק המותג HERO הופסק משיקולים מסחריים ובעת האחרונה התייתר הצורך בשירותי ניהול ושיווק.
4. בהתאם להוראות סעיף 8.1 להסכם, הודיעה לך החברה על כוונתה לסיים את ההתקשרות עם טיים טאייר. ובהמשך ראה בהודעתי זו הודעה בכתב בהתאם להוראות סעיף 8.1 להסכם הקובע מתן התראה בת 90 יום, טרם סיום ההתקשרות.
5. לפיכך, הודעת סיום ההתקשרות תיכנס לתוקפה ביום 15.2.2018 והחברה מודה לטיים טאייר בניהולך על שירותיה ועל שירותיך ומאחלת הצלחה רבה בהמשך הדרך.
6. החברה מחזירה לטיים טאייר בע"מ את הזכות לשווק את מוצרי HERO וכן את רשימת הלקוחות נספח א' להסכם המקורי. החל מסיום ההתקשרות טיים טאייר איננה מנועה מלשווק לגורמים אלו את מרכולתה וכך גם מסתיימת תקופת אי התחרות.
7. בתאריך 15.2.2018 יערך בין הצדדים גמר חשבון מלא ועם קבלת גמר החשבון בגין ועד ה-15 בחודש 2/2018, יהווה הדבר גמר חשבון סילוק וויתור הדדי מלא והצדדים יחתמו על מסמך כאמור, ואין (ו)לא תהיינה למי מהצדדים כל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה מכל סוג שהוא.
אנו מודים לכם על שירותכם הטובים ומאחלים לכם בהצלחה".
51. ביום 15.2.2018, בחלוף 90 ימים, הסתיימו יחסי הצדדים.
טענות הצדדים בתמצית
52. התובע טען כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בינו ובין הנתבעת וכל הסממנים מצביעים על כך. במועד ההתקשרות היה במצב כלכלי גרוע בשל הפסדים וחובות של החברה שבבעלותו ולכן נעתר לבקשת מר דובינסקי ז"ל שההתקשרות ביניהם תיעשה באמצעות חברת טיים טאייר, למרות שלאחר שראה את ההסכם טען שמתקיימים ביחסי עבודה. חברת טיים טאייר העבירה לנתבעת את הסכם הזכיינות שהיה לה ואת כל המלאי ובכך רוקנה מנכסיה. בפועל היא שימשה רק צינור לתשלום שכרו והנתבעת ידעה זאת. לא היה הבדל בין התובע למנהלי מכירות שכירים שהעסיקה הנתבעת ושיווקו את מוצריה. התובע עבד רק אצל הנתבעת והיה תלוי בה כלכלית. הוא לא ניהל עסק עצמאי ולא התקשר עם אחרים בתקופת עבודתו והנתבעת הייתה זו שסיפקה לו את כל הציוד ששימש אותו לביצוע עבודתו. הנתבעת אף החליטה באופן חד צדדי להפחית את שכרו החודשי מספר פעמים במהלך השנים.
--- סוף עמוד 10 ---
53. מנגד טענה הנתבעת שלא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים. ההתקשרות עם חברת טיים טאייר הייתה בהסכם מסחרי לשיווק והפצה של צמיגים תחת המותג HERO, שהוארך בהסכם נוסף לאחר כשלוש שנים, בתמורה לתשלום תמורה קבועה. אין לנתבעת יריבות עם התובע וההסכמים המסחריים שיקפו את המצב העובדתי האמיתי בהתאם לאומד דעת הצדדים. התובע היה מעונין בהתקשרות באמצעות חברת טיים טאייר כדי ליהנות מתכנון מס, מקיזוז מס מהפסדי עבר ומתשלום "נטו" גבוה יותר. התובע ניהל עסק עצמאי ונשא בסיכויי רווח וסיכוני הפסד. התמורה שסוכמה שולמה לחברת טיים טאייר וכל ההפחתות שבוצעו היו בתיאום עם התובע ובהסכמתו המלאה עקב הצניחה במכירות המותג HERO. התמורה ששולמה הייתה גבוהה לאין שיעור מהשכר ששולם לסוכני הנתבעת בכלל ובשנת 2009 בפרט. לפיכך, אם ייקבע שמתקיימים יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, יש להורות על קיזוז והשבה.
54. כאמור, השאלה הראשונה הדרושה הכרעה היא אם התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, כטענת התובע או שמא התקיימו ביניהם יחסי מזמין וקבלן עצמאי, כטענת הנתבעת.
דיון והכרעה
א) האם התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובע לנתבעת?
התשתית המשפטית
55. כידוע, קיימת חשיבות לקביעה אם התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין שני צדדים מכיוון שרק "עובד" נהנה מהגנת חוקי המגן ומהזכויות הסוציאליות שנקבעו בחוקים השונים. היותו של אדם בגדר "עובד" הוא בבחינת דבר הקרוב לסטאטוס בהתאם לפסיקה ולכן הקביעה אם מדובר בעובד או בנותן שירותים עצמאי מושתתת על נסיבות המקרה ומאפייני מערכת היחסים מבחינה מהותית, ולא על פי המוסכם ביניהם או על פי התיאור שנתנו למערכת היחסים[36]. נפסק, כי כשם שעובד אינו יכול לוותר על זכויות במפורש, כך לא ניתן לוותר על אותן זכויות בדרך של מתן כינוי למערכת היחסים השולל קיומם של יחסי עובד ומעסיק[37].
56. המבחן לקביעת קיומם של יחסי עובד או מעסיק הוא "המבחן המעורב", המורכב משילוב של מבחנים שהדומיננטי שבהם הוא מבחן ההשתלבות[38]. למבחן ההשתלבות שני פנים: הפן החיובי והפן השלילי. במסגרת הפן החיובי נבדקת השאלה אם מבצע העבודה השתלב בעסקו של מזמין העבודה. אם התשובה לשאלה זו חיובית, נבחן הפן השלילי במסגרתו נבדקת השאלה אם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו, המשרת את המפעל כגורם חיצוני[39].
--- סוף עמוד 11 ---
57. מבחני עזר נוספים המהווים חלק מהמבחן המעורב הם: מבחן הקשר האישי; כפיפות ופיקוח; אספקת כלי העבודה; אופן ביצוע התשלום; תלות כלכלית במעסיק; אופן הצגת ההתקשרות בפני צדדים שלישיים, לרבות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי; בלעדיות הקשר; סדירות הקשר, התמשכותו ורציפותו; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה. יצוין שבהתאם לפסיקה אף אחד מהמבחנים אינו מכריע לבדו אלא יש לבחון את התמונה בכללותה[40].
58. עוד נפסק כי בבוא בית הדין להכריע בשאלת מעמדו של אדם, דהיינו אם מדובר בעובד או בעצמאי, עליו לשקלל את כל הסממנים והעובדות המהווים חלק מהמבחן המעורב ובמסגרת עריכת האיזון יכול שיינתן משקל שונה לכל אחד מהנתונים הרלוונטיים[41].
59. נוסיף, כי על פי מגמת הפסיקה קיימים מקרים בהם יש לפרש את המונח "עובד" פרשנות תכליתית. כלומר, בנסיבות מסוימות ניתן להגדיר אדם כ"עובד" גם אם על פי המבחנים אינו בגדר "עובד" וזאת לצורך הוראות חוק ספציפיות בתחום משפט העבודה. באותם מקרים על בית הדין לבחון את הזכויות בגינן מבוקש להכיר במעמדו של אדם כעובד, את הוראות החקיקה הרלוונטיות וכן אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין[42].
הכרעה
60. נקדים ונאמר, כי בהתאם לעקרונות שהותוו בפסיקה, לאחר שבחנו את העדויות והראיות שהוצגו לפנינו הגענו למסקנה שלמרות שהתקיימו באופן ההתקשרות עם התובע והחברה שבבעלותו גם סממנים המאפיינים יחסי מזמין-קבלן עצמאי, שקלולם של כלל הסממנים מצביע על קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין התובע לנתבעת. להלן הנימוקים לקביעה זו.
מבחן ההשתלבות – הפן החיובי
61. כידוע, הפן החיובי של מבחן ההשתלבות כולל שלושה מרכיבים: מפעל שניתן להשתלב בו; הפעולה המבוצעת היא חלק מהפעילות הרגילה של המפעל; מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ואינו 'גורם חיצוני'[43]. נוסיף, שאחד הסממנים להשתלבות במפעל עולה מהתשובה לשאלה אם הרחקת אותו גורם תפגע בפעילות הרגילה היומיומית והשוטפת של מקום העבודה בשונה מגורם שפעילותו באה להשלים את פעילות המפעל או לאפשר אותה[44].
62. מצאנו כי כל הסממנים הנדרשים מתקיימים בענייננו.
הנתבעת עוסקת בייבוא, שיווק והפצה של צמיגים לרכבים ומהווה מפעל שניתן להשתלב בו. התובע עסק בניהול, שיווק ומכירה של המותג HERO ושל כלל מוצרי הנתבעת. התובע פעל
--- סוף עמוד 12 ---
בעת ביצוע תפקידו לפי הנחיות הנתבעת והוראותיה ועובדי הנתבעת הפיקו לבקשתו דוחות שונים לצורכי עבודתו, כמו שנעשה ליתר מנהלי המכירות השכירים שעבדו בנתבעת. הלקוחות שרכשו את המוצרים ששיווק התובע שילמו את התשלום ישירות לנתבעת. כך, שהשירותים שהעניק התובע לנתבעת היו חלק מהפעילות הרגילה שלה והוא היה חלק מהמערך הארגוני שלה.
נוסיף כי אף מר מרני הודה ששירותי התובע היוו חלק בלתי נפרד מליבת הפעילות הרגילה של הנתבעת, ובלשונו[45]: ".... הוא היה חלק ממערך תהליכי שרשרת הערך בנתבעת. אני חושב שלא כולם מבינים את המשמעות הזו. תהליכי שרשרת בחברה מתחילים ברכש, ממשיכים בייבוא, ממשיכים בניהול מלאי ומשם ממשיכים בתהליכי שיווק וכן הלאה. והתובע היה שותף מלא לתהליכים האלה ולכן לא נכון לשייך אותו למכירות בלבד" (ההדגשה הוספה – ק.כ).
זאת ועוד. השירותים שסיפק התובע לנתבעת זהים לעבודה שביצעו מנהלי המכירות השכירים שהעסיקה ואין חולק שהרחקתו הייתה פוגעת בפעילות השוטפת שלה, והיא הייתה נדרשת להעסיק במקומו עובד אחר, ולמצער, להעביר את לקוחותיו לטיפול של העובדים השכירים.
63. בנסיבות אלה שוכנענו שהתובע היווה חלק בלתי נפרד מהמערך הארגוני של הנתבעת והשתלב בליבת הפעילות הרגילה שלה. לפיכך מתקיים בתובע הפן החיובי של מבחן ההשתלבות.
מבחן ההשתלבות – הפן השלילי
64. בבחינת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות יש לבדוק אם התובע ביצע את הפעילות במסגרת עסק משלו. הסממנים לעסק עצמאי הם, בין היתר, סיכויי רווח וסיכוני הפסד, העסקת עובדים, בעלות על אמצעי הייצור, נשיאה בהוצאות הייצור, השקעה ברכישת אמצעי הייצור והשקעת הון. מרכיב משמעותי נוסף הוא האפשרות להגדיל את הרווח באמצעות ייעול העבודה וחיסכון בהוצאות[46].