בית הדין האזורי לעבודה באר שבע
ת"צ 47270-11-19
13 ינואר 2021
לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל
נציג ציבור (עובדים): מר אריק חדד
נציג ציבור (מעסיקים): מר גבי דנה
המבקשת:
ליבנה צפוני בע"מ
ע"י ב"כ: עוה"ד דפנה שמואלביץ, ערן שהם וצליל אביעוז ארמה
–
המשיבים:
1. אלעד סלע
ע"י ב"כ עו"ד: אשר אביטן, שרון סחאי ואחיעד הראל
2. הסתדרות העובדים הלאומית,
ע"י ב"כ: עו"ד בטי מצר לוי וליאת אלזנר
פסק דין
--- סוף עמוד 2 ---
1. לפנינו בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית.
2. מר אלעד סלע, המשיב 1 שלפנינו, הועסק בחברת ליבנה צפוני בע"מ, המבקשת, והידועה בשם המותג "איקאה" (להלן- איקאה או המבקשת), כמרכיב מטבחים מיום 6.1.19 ועד ליום 25.3.19, מועד בו חדל להתייצב לעבודה. הסתדרות העובדים הלאומית, המשיבה 2 היא הארגון היציג באיקאה וועד העובדים בהסתדרות הוא המייצג את כלל העובדים המאורגנים.
3. ביום 20.11.19, הגיש מר סלע כתב תביעה עם בקשה לאישור תובענתו כתובענה כייצוגית בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו (להלן- חוק תובענות ייצוגיות או החוק). בכתב תביעתו עתר לתשלום סך של 607 ₪ בגין אי תשלום שכר עבור תפקיד נוסף שהוטל עליו – איסוף עוזר המרכיב בבוקר יום העבודה מביתו וכן השבתו של העוזר מרכיב אל ביתו בתום יום העבודה. לטענתו, תפקיד זה לא מוזכר בהסכם העבודה שלו שנחתם ביום 6.1.19 (נספח 2 לכתב התביעה) וכי איסוף והשבת העוזר מרכיב מהווה שירות לכל דבר ועניין שמרכיב המטבחים מעניק לאיקאה, שנהנית מטובת הנאה משמעותית שמעניק לה מרכיב המטבחים- חיסכון בתשלום דמי נסיעה לעוזרי המרכיבים או חיסכון במשאבים הכרוכים בהסדרת שירותי הסעה לעוזרי המרכיבים. בנוסף טען כי האיסוף וההשבה גורמים למרכיב המטבחים לסטות ממסלול הנסיעה הרגיל שלו בבוקר יום העבודה ובתום יום העבודה ומאריכים את הזמן שבו מרכיב המטבחים עומד לרשות איקאה ומאריכים את זמן העבודה היומי. למרות האמור, איקאה לא משלמת למרכיב עבור עבודה זו. לטענתו, במהלך תקופת עבודתו מספר הפעמים שהוא אסף את עוזר המרכיב מביתו בדרך למפעל איקאה לבאר שבע והשיב אותו לעבודה בתום יום עבודה, עמד על סך כולל של 34 פעמים (בחודש 2/19- 16 פעולות איסוף והשבה ובחודש 3/19- 18 פעולות איסוף והשבה), כאשר כל פעולה האריכה את זמן הנסיעה ב-30 דקות ובכך יוצא שאיקאה לא שילמה לו, כטענתו 17 שעות עבודה (במכפלת 35.71 ₪) ובסך כולל של 607 ₪.
4. נוסף לכך, עתר מר סלע לתשלום סך של 184 ₪ בגין אי תשלום שכר עבודה עבור זמן הנסיעה לבית הלקוח וחזרה ממנו. בעניין זה טען כי בחלק מימי העבודה מרכיבי המטבחים נוסעים ישירות לבית הלקוח הראשון מבלי לעבור תחילה במפעל החברה בבאר שבע. בדומה, חלק מימי העבודה מרכיבי המטבחים נוסעים ישירות לביתם בתום יום העבודה מבית הלקוח האחרון (או היחיד לאותו היום). בחלק מהמקרים מדובר בנסיעות ארוכות, כך לדוגמה נאלצו המרכיבים לנסוע משך 3 שעות לאילת להרכבת מטבח. מדובר במקרים שאינם חריגים בהם נדרשים המרכיבים לנסיעות ממושכות מבלי להגיע תחילה למפעל איקאה או בתום היום. במקרים כאלה, כאשר המרכיב אינו עובר תחילה או בסוף היום במפעל בבאר שבע, איקאה לא מחשיבה את
--- סוף עמוד 3 ---
זמן הנסיעה אל ומבית הלקוח, כחלק מזמן העבודה והיא אינה משלמת עבור זמן זה. לטענת מר סלע, לכל הפחות היה על איקאה לקבוע כי יום העבודה של המרכיב מתחיל כבר עם פעולת האיסוף של עוזר המרכיב ומסתיים עם השבתו אל ביתו (סעיף 32 בכתב התביעה). לאור העובדה כי אתרי העבודה מתפרסים על פני אזורים נרחבים – משדרות, אופקים ועד אילת, יוצא שהמרכיב "סופג" את שעות הנסיעה על חשבונו. עוד ציין כי במקרה בו בהתאם להוראות ממוניו, הוא מגיע בבוקר יום העבודה למפעל ויוצא משם להתקנה ובהתאם, מסיים במפעל את יום העבודה בטרם יצא לביתו- במקרה כזה איקאה כן משלמת עבור זמן הנסיעה. בנסיבות אלה, טען כי אין שום הצדקה שזמני הנסיעה ללקוח וחזרה ממנו לא ישולמו רק בשל העובדה שבאותו יום מרכיב המטבחים אינו מחויב לעבור במפעל החברה בבאר שבע. בהתאם לתחשיב שהגיש מר סלע (סעיף 37 בכתב תביעתו), עתר הוא לתשלום 5.16 שעות בסך של 184 ₪ בגין זמן הנסיעה לבית הלקוח או חזרה ממנו.
5. לטענתן, בכל זמן נתון עובדים באיקאה כ- 40 מרכיבי מטבחים כאשר תקופת העבודה הממוצעת עומדת על כ-3 חודשים. על כן במהלך שלוש השנים האחרונות עבודתו כ-480 מרכיבי מטבחים. מאחר שכל המרכיבים מבצעים פעולות של איסוף והשבה ונוסע נסיעות ארוכות הרי שכל מרכיבי המטבח – הם חברי קבוצה. מר סלע הגדיר את הקבוצה כ-"כל עובד שהועסק ב-7 שנים האחרונות או עודנו מועסק בחרת ליבנה צפוני בתפקיד של מרכיב מטבחים" (סעיף 41 בכתב התביעה). עוד תיאר בתביעתו את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה והעמידו בסך כולל של 4,319,481 ₪.
6. בכתב תביעתו טען מר סלע כי על הצדדים חל הסכם קיבוצי מיום 20.7.16 (נספח 2 בכתב התביעה), אלא שלטענתו הסתדרות העובדים הלאומית נמנעה למטפל בנושא אי תשלום שכר המרכיבים. כך נטען כי ביום 25.3.19 שוחח מר סלע טלפונית עם יו"ר ועד העובדים, מר עידן מעוז. בשיחה התייחס מר סלע בעיקר אל נושא הנסיעות המרוחקות, כדוגמה נסיעה לאילת לצורך הרכבה. לאחר שכשלו ניסיונות יו"ר הוועד לשכנע את מר סלע שזמן הנסיעה לאילת עומד על רק כשעתיים, הבטיח יו"ר הוועד לבדוק את הנושא, לעשות את המיטב כדי שהמרכיבים יהיו מרוצים ולהחזיר למר סלע תשובה בהקדם, אולם מר סלע לא קיבל שום תשובה מיו"ר הוועד. בנוסף, ביום 3.4.19 פנו ב"כ של מר סלע להסתדרות העובדים הלאומית ולוועד העובדים באיקאה במכתב במסגרתו פורטו זכויות המרכיבים בכל הנוגע לאי תשלום שכר העבודה בגין פעולות האיסוף וההשבה והנסיעות המרוחקות (נספח 5 בכתב התביעה). ביום 28.4.19 השיבה ההסתדרות הלאומית במכתב תשובה לקוני וכתבה כי "זמן הנסיעה אינו נחשב כחלק מיום העבודה זאת על פיו וכעולה מהוראות ההסכם הקיבוצי" (נספח 6 בכתב התביעה). עוד טענה כי "ככל שאירעו מצבים בהם הייתה חריגה
--- סוף עמוד 4 ---
משמעותית מזמן הנסיעה כזו המחייבת התייחסות מיוחדת אנו מזמינים את מרשך להפנות סוגיה זו לבחינת נציגות העובדים בכדי לנסות ולמצוא פתרון הולם לאותם מקרים נקודתיים". לטענת מר סלע מדובר בטענה מיתממת של הסתדרות העובדים, שכן למרות שבהסתדרות היו מודעים למקרה בו נסע לאילת, הם לא השיבו בעניין.
7. מן האמור עולה כי להסתדרות הלאומית ולוועד העובדים אין כוונה אמתית לפעול לאכיפת זכויות המרכיבים בקשר לנסיעות ארוכות. עוד טען, כי וועד העובדים מודעים לסוגיית הנסיעות המרוחקות בגינן איקאה לא משלמת שכר, שכן יו"ר הוועד אישר למר סלע בשיחתם הטלפונית כי מדובר בנושא רגיש. מר סלע הפנה לסעיף 6.2 להסכם האישי שלו המחזק לגרסתו את העובדה שההסתדרות לא פועלת למען רווחת המרכיבים שכן הסעיף כולל מנגנון לתשלום פרמיה ושעות נוספות, וקובע כי אלה ישולמו לפי הגבוה כאשר סכום הפרמיה מוגבל ל-3,500 ₪- בשים לב לכך כי מדובר על שני רכיבים שונים לגמרי שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת (סעיף 68 בכתב התביעה).
8. לאור האמור לעיל ומשלטענת מר סלע התקיימו התנאים לאישור תובענתו כתובענה ייצוגית (קיומה לכאורה של עילת תביעה אישית לתובע ייצוגי; התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה; תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב והתובענה כלולה בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו -2006 , ביקש מר סלע לאשר התביעה אותה הגיש כתובענה ייצוגית ולחייב את איקאה בהתאם.
9. ביום 9.9.20, התקיים דיון מוקדם בבקשת הסילוק. בתום הדיון הודיע ב"כ המשיב 1 כי ימסור עמדתו בנוגע לבקשה לסילוק על הסף, האם הוא מבקש להגיש תצהיר. ביום 18.9.20 הגיש מר סלע תצהיר מטעמו. ביום 11.10.20 הודיעו הצדדים בהודעה משותפת כי הם אינם עומדים על קיום דיון חקירות עדים בבקשת הסילוק על הסף, והם מבקשים להגיש סיכומים.
טענות איקאה
10. בבקשתה תיארה איקאה את ההתארגנות הראשונית בחברה ואת פעילותם השוטפת של הצדדים ליחסי עבודה הקיבוציים, כאשר כבר בחודש ינואר 2016 הוכרה ביציגות הארגון הפורץ, הצדדים ניהלו משא ומתן קיבוצי רציף וחתמו על הסכם הקיבוצי הראשון תוך 7 חודשים (ביום 20.7.16) שעדיין עומד בתוקפו, ובתוך כ-3 שנים בלבד, חתמו הצדדים על 4 הסכמים קיבוציים נוספים, כאשר בד בבד עובדים על הסכם
--- סוף עמוד 5 ---
קיבוצי נוסף, שישי. בנוסף לאמור, הצדדים מקיימים ביניהם שיח פורה רציף ושוטף ודואגים להסדיר ולאכוף זכויות עובדים גם במסגרת מפגשים שוטפים שנקבעו מראש או אד-הוק, במידת הצורך. איקאה טענה כי סוגית הגדרת זמן הנסיעה של המרכיבים, עליה נסבה הבקשה לאישור, לא רק שהיא מוסדרת בהסכמים קיבוציים במיוחדים החלים בעניינה, אלא שמקורה בהסכמים קיבוציים אלה. כמו כן טעה כי סמוך לאחר פניית המבקש אל יו"ר הוועד ועוד קודם להגשת הבקשה לאישור- ערכו הצדדים להסכם המרכיבים התאמות נדרשות בנוגע לנסיעות ללקוח מרוחק. עוד נטען כי התובענה לא עומדת בתנאי הסף לאישורה כייצוגית ויש לסלקה על הסף, כך נטען כי קיים איסור סטטוטורי על בירור תובענות שבפנינו כתביעה ייצוגית. המחסום שנקבע בפרט 10(3) לחוק נועד להגן על הצדדים ליחסים קיבוציים ובפועל ציבור העובדים הוזנח לאורך שנים- לא חל בענייננו; פרשנות הפסיקה לבג"ץ וירון – חריג שבחריגים, שאינו משנה את הוראות החוק וההלכה גם לאחר ענין וירון. בתי הדין אינם מאשרים תובענות ייצוגיות במקום עבודה מאורגן, מקום בו קיים ארגון יציג פעיל. על כן טענה המבקשת כי מכוח ההגנות המיוחדות על התארגנות ראשונית יש לחסום כל ניסיון לתקוף יחסי עבודה קיבוציים מתהווים באמצעות תובענה ייצוגית, אשר הסילוק של בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוא צדו השני של מטבע הענישה כנגד מעסיקים הפוגעים בהתארגנות העובדים. כדי לעודד מעסיקים לנהל מערכת יחסים קיבוצית מקום בו לא הייתה קודם, חייב לקבוע תקופת מניעות כוללת כנגד תובענות ייצוגיות.
11. בסיכומיה טענה כי אף ההסתדרות הלאומית תיארה בתגובתה את היחסים הטובים והפוריים שבין החברה לבינה, את הפעילות הרבה של ועד העובדים לשמירה וקידום זכויות עובדי החברה בכלל, תוך התייחסות לנושאים המועלים בבקשת מר סלע לאישור תובענתו כתובענה ייצוגית. למעשה, עמדת ההסתדרות הלאומית תומכת בעמדת המבקשת לפיה יש לסלק הבקשה על הסף. מנגד, מר סלע שהועסק 3 חודשים בלבד, התעלם או ניסה לגמד בתצהירו את היחסים הקיבוציים שבין המבקשת לבין המשיבה 2. כל שסיפר הוא על שיחה אותה קיים עם יו"ר הועד, אלא שאין בתצהירו כדי לסתור את התצהירים של הגורמים הרלוונטיים היודעים את העובדות מידיעה אישית לגבי היחסים הקיבוציים. תצהירו של מר סלע נעדר התייחסות לנושא היחסים הקיבוציים, שהוא הנושא הרלוונטי והמרכזי בבקשת הסילוק. המבקשת טענה כי בוויתור מר סלע על חקירת מצהירים, קיבל הוא את גרסאות העדים, כאשר למבקשת לא היה צורך לחקור המשיב 1 שממילא לא הצהיר על עובדות רלוונטיות לבקשת הסילוק. על כן התשתית העובדות הרלוונטית היא זו שהציגו המבקשת והמשיבה 2. לטענת המבקשת הליך ההכרה בהסתדרות הלאומית היה קצר ונטול מאבקים, מה שהוביל מלכתחילה לבנית יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים. מיד לאחר ההכרה החלו הצדדים לנהל מו"מ מואץ ומקצועי לחתימת הסכם ראשון וביום
--- סוף עמוד 6 ---
20.7.16 נחתם ההסכם הראשון. מעבר להסכמים הקיבוציים שנחתמו כאמור בין הצדדים, בין הצדדים מתקיימות אף פגישות שוטפות בין הוועד לבין ההנהלה לגבי קידום זכויות ההנהלה. גם סוגיית זמן הנסיעה לעבודה של מרכיבי המטבח הוסדרה במפורש בהסכמים הקיבוציים. הנושא הועלה לסדר היום על ידי ההסתדרות הלאומית לאחר שנחתם ההסכם הראשון בין הצדדים. ביום 20.12.16 נחתם "הסכם המרכיבים" שנועד לקבוע באופן ייחודי את תנאי העסקתם כחלק מהליך קליטתם לראשונה כעובדי המבקשת. בסעיף 12 להסכם המרכיבים נקבע כי עוזרי המרכיבים והמרכיבים יעבדו בהתאם לסידור העבודה וידווחו על תחילת עבודתם בהגיעם אל הרכבה אצל הלקוח הראשון באותו היום וידווחו על סיום עבודתם בעת סיום ההרכבה אצל הלקוח האחרון באותו היום. בסעיף 38 להסכם הבסיס החל על המרכיבים מכוח סעיף 5 להסכם המרכיבים נקבע כי העבודה היא בשעות משתנות בהתאם לסידור העבודה שנקבע על ידי החברה התייצבות עובד שלא בהתאם לסידורי העבודה, לא תזכה את העובד בשכר. לטענת המבקשת היא מעולם לא הטילה על המרכיבים תפקיד נוסף בדמות איסוף העוזר מביתו או ממקום אחר שיש בו כדי להביא לסטייה של ממש מהדרך כאמור. בפועל הנחיות החברה הן שאיסוף העוזר יהיה מהחנות הקרובה למקום מגורי המרכיב ולחלופין מכל אזור סמוך אחר ורלוונטי שהעוזר והמרכיב מסכימים עליו בקרבת מגורי המרכיב או בדרך לבית הלקוח. כברירת מחדל, כל עוזר מקבל תשלום עבור נסיעות לחנות "האם" וכאשר האיסוף מחנות "האם" אינו סביר ומאריך את הדרך, מוגדרת נקודת איסוף אחרת ועל פיה מקבל העוזר תשלום נסיעות גם עוזרו של מר סלע קיבל תשלום נסיעות (תלוש שכרו צורף כנספח 11 לבקשה).
12. מר סלע החל העסקתו ביום 6.1.19 כמרכיב מטבחים שכיר. ביום 18.3.19 זומן לשיחת שימוע שנקבעה ליום 24.3.19 בגין חוסר שביעות רצון מהתנהלותו. לאור דיווח בדיעבד כי ארעה לו תאונת עבודה, לא קוים בשימוע במועד שנקבע והחל מיום 25.3.19 ועד היום, הוא לא התייצב לעבודה. נסיעתו היחידה של התובע לאילת הייתה ביום 11.3.20 והוא פנה ליו"ר הוועד לראשונה בעניין ביום 25.3.19 (שבועיים לאחר הנסיעה ויום לאחר שזומן לשימוע). אחר שיו"ר הוועד שמע הדברים הוא מסר למר סלע כי יבדוק את הדברים ולאחר בדיקה, יו"ר הוועד שב אליו עם תשובה והוא הודה לו. בנוסף, בפגישה שהתקיימה ביום 7.4.19 בין יו"ר הוועד לסמנכ"ל משאבי אנוש, העלה יו"ר הוועד את הנושא והוסכם לפנים משורת הדין כי נסיעה של מעל שעה וחצי תוגדר "כזמן עבודה חריג" תוך שכל מקרה יבחן לפי נסיבותיו. בהתאם להודעת המבקשת, הסכמה זו מיושמת בפועל וכראיה הציגה העתק דוחות נוכחות של שני עובדים (סעיף 23 בסיכומי המבקשת). לטענת המבקשת, ישיבה זו מוכיחה כי טענות מר סלע על תפקיד נוסף של המרכיב באיסוף עוזרו- חסרות בסיס שאחרת גם בנושא זה היה הוועד מטפל.