--- סוף עמוד 5 ---
קיבוצי נוסף, שישי. בנוסף לאמור, הצדדים מקיימים ביניהם שיח פורה רציף ושוטף ודואגים להסדיר ולאכוף זכויות עובדים גם במסגרת מפגשים שוטפים שנקבעו מראש או אד-הוק, במידת הצורך. איקאה טענה כי סוגית הגדרת זמן הנסיעה של המרכיבים, עליה נסבה הבקשה לאישור, לא רק שהיא מוסדרת בהסכמים קיבוציים במיוחדים החלים בעניינה, אלא שמקורה בהסכמים קיבוציים אלה. כמו כן טעה כי סמוך לאחר פניית המבקש אל יו"ר הוועד ועוד קודם להגשת הבקשה לאישור- ערכו הצדדים להסכם המרכיבים התאמות נדרשות בנוגע לנסיעות ללקוח מרוחק. עוד נטען כי התובענה לא עומדת בתנאי הסף לאישורה כייצוגית ויש לסלקה על הסף, כך נטען כי קיים איסור סטטוטורי על בירור תובענות שבפנינו כתביעה ייצוגית. המחסום שנקבע בפרט 10(3) לחוק נועד להגן על הצדדים ליחסים קיבוציים ובפועל ציבור העובדים הוזנח לאורך שנים- לא חל בענייננו; פרשנות הפסיקה לבג"ץ וירון – חריג שבחריגים, שאינו משנה את הוראות החוק וההלכה גם לאחר ענין וירון. בתי הדין אינם מאשרים תובענות ייצוגיות במקום עבודה מאורגן, מקום בו קיים ארגון יציג פעיל. על כן טענה המבקשת כי מכוח ההגנות המיוחדות על התארגנות ראשונית יש לחסום כל ניסיון לתקוף יחסי עבודה קיבוציים מתהווים באמצעות תובענה ייצוגית, אשר הסילוק של בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוא צדו השני של מטבע הענישה כנגד מעסיקים הפוגעים בהתארגנות העובדים. כדי לעודד מעסיקים לנהל מערכת יחסים קיבוצית מקום בו לא הייתה קודם, חייב לקבוע תקופת מניעות כוללת כנגד תובענות ייצוגיות.
11. בסיכומיה טענה כי אף ההסתדרות הלאומית תיארה בתגובתה את היחסים הטובים והפוריים שבין החברה לבינה, את הפעילות הרבה של ועד העובדים לשמירה וקידום זכויות עובדי החברה בכלל, תוך התייחסות לנושאים המועלים בבקשת מר סלע לאישור תובענתו כתובענה ייצוגית. למעשה, עמדת ההסתדרות הלאומית תומכת בעמדת המבקשת לפיה יש לסלק הבקשה על הסף. מנגד, מר סלע שהועסק 3 חודשים בלבד, התעלם או ניסה לגמד בתצהירו את היחסים הקיבוציים שבין המבקשת לבין המשיבה 2. כל שסיפר הוא על שיחה אותה קיים עם יו"ר הועד, אלא שאין בתצהירו כדי לסתור את התצהירים של הגורמים הרלוונטיים היודעים את העובדות מידיעה אישית לגבי היחסים הקיבוציים. תצהירו של מר סלע נעדר התייחסות לנושא היחסים הקיבוציים, שהוא הנושא הרלוונטי והמרכזי בבקשת הסילוק. המבקשת טענה כי בוויתור מר סלע על חקירת מצהירים, קיבל הוא את גרסאות העדים, כאשר למבקשת לא היה צורך לחקור המשיב 1 שממילא לא הצהיר על עובדות רלוונטיות לבקשת הסילוק. על כן התשתית העובדות הרלוונטית היא זו שהציגו המבקשת והמשיבה 2. לטענת המבקשת הליך ההכרה בהסתדרות הלאומית היה קצר ונטול מאבקים, מה שהוביל מלכתחילה לבנית יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים. מיד לאחר ההכרה החלו הצדדים לנהל מו"מ מואץ ומקצועי לחתימת הסכם ראשון וביום