עוד הותנה, כי "... העירייה תשלם לחברה, בהתאם להערכת השמאי המוסכם, את עלות הבניה של מבנה בית-העם", תוך קביעת כללים להערכת השווי, ותשלום בדרך של קיזוז אגרות והיטלים שבהם תחוב אפרידר, בגין פרוייקטים אחרים.
בס' 8 להסכם הוצהר והותנה: "מובהר כי אין בהסכם זה, כדי לכבול את שיקול דעתה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ביחס לתשריט החלוקה ו/או לתכנית האיחוד וחלוקה, לכשיובאו לדיון בפניה ו/או כדי לפגוע בזכויות להגשת התנגדויות, ככל שקיימות זכויות כאלה. העירייה מתחייבת לשתף פעולה עם אפרידר ולפעול ביעילות ובאינטנסיביות על-מנת לקיים הוראות הסכם זה".
בסעיף 11 להסכם הוסכם, כי "... במידה שההליך כולו לא יושלם, באופן המאפשר לאפרידר לקבל היתרי בנייה במגרש 301, עד יום 17.5.08 תהא אפרידר רשאית לבטל את ההסכם. במקרה של ביטול ההסכם, ישמרו כל זכויות הצדדים כפי שהיו ערב חתימת ההסכם".
הצדדים פנו אל השמאי המוסכם, אשר ערך שומה, על פי הוראות הסכם הפשרה (שומה מיום 15.9.07, נספח 3 לכתב התביעה). על פי השומה האמורה, זכויות הבניה ביעוד מסחר שיש להעניק לאפרידר במגרש 301, מסתכמות ב – 750 מ"ר בקומת קרקע וב – 472 מ"ר בקומה א'. הוסף, כי "לזכויות אלה יתווספו זכויות בניה בגין תשלום מיסים ועלויות התכנון...", על פי ההסכם, אשר יוצגו למר בן יאיר ויומרו על ידו לזכויות בניה נוספות. עוד נקבע, כי יש לזקוף לזכות אפרידר סך 2,645,956 ₪ (נכון ליום 30.9.07), בגין עלות הבניה של מבנה בית העם.
לטענת התובעת: "בעקבות תוצאות השומה המוסכמת התחזקה הערכת התובעת כי לא תוכל לנצל את מלוא זכויות הבנייה העומדות לרשותה בתחום מגרש 301. בנסיבות אלו, סוכם בין הצדדים כי יתרת הזכויות המגיעה לתובעת תנויד למגרש אחר שהיה בבעלות התובעת המצוי ברח' המח"ל בו ממילא מתוכנן ביצוע פרוייקט מסחרי (הידוע כגוש 2781 חלקה 94 מגרש 3). יודגש כי מדובר במגרש אשר הופקע ע"י העירייה לצורך שצ"פ והועבר לבעלות החברה במסגרת תכנית איחוד וחלוקה".
על כן, לטענת התובעת, ערכה היא טיוטת תכנית איחוד וחלוקה, ביחס לרחוב המח"ל וכללה בה את יתרת הזכויות שהגיעו לה לסברתה, מכח השומה האמורה, וכן ערכה תכנית מפורטת חדשה, ביחס למתחם בו מצוי מגרש בית העם. לטענת הנתבעת: "לבקשת העירייה, אוחדו שתי טיוטות התכניות הנ"ל לטיוטת תכנית משותפת, תוך ציון מפורש של הסכמות הצדדים האמורות בדברי ההסבר בתכנית (וכן במסמכים נוספים)". אלא שבהמשך, לטענתה, התברר לעירייה ולוועדה המקומית, כי מקצת ההוראות שבתכנית שהוכנה, מצויות בסמכות הוועדה המקומית, ואחרות – בסמכות הוועדה המחוזית, ועל כן פוצלה התכנית שוב לשתי תכניות – פיצול שלטענת הנתבעת היה "...טכני בלבד...", כאשר בטיוטת תכנית רחוב המח"ל, נכללו שוב, זכויות הבניה שלא נוצלו בתכנית האחרת.