אשר לנפקות ההסכמים בין הצדדים בענין השומה המוסכמת חיווה המומחה את דעתו כדלקמן:
"הכרעתי בנושא רלוונטיות ההסכמים בין אפרידר לעיריית אשקלון והשומה המוסכמת
ההסכמים והשומה המוסכמת פורטו בסעיף 6 לעיל.
8.1 שומתי המכרעת מתייחסת על פי חוק התו"ב (כולל התוספת השלישית), ועל פי המשתמע מהבקשה למינוי שמאי מכריע, אך ורק להיטל ההשבחה האמור להיות משולם לוועדה ע"י הנישום (חברת אפרידר) בגין תכנית 2191. זאת למועד הקובע של תכנית זו.
8.2 כמשתמע משומת הועדה, משומת הבעלים, ומטיעוני הצדדים בישיבה ובמסמכים שונים. אני אמור לדון גם בהשלכות של הסכם 2006, הסכם 2008 והשומה המוסכמת, על גובה היטל ההשבחה.
8.3 למסמכים אלו אין קשר לנושא היטל ההשבחה על פי חוק התו"ב (כולל התוספת השלישית) ועל פי הבקשה למינוי שמאי מכריע.
מדובר בהסכמים של חברת אפרידר עם העירייה שהיא גוף משפטי נפרד מאשר הועדה המקומית גם אם היה מדובר בהסכמים עם הועדה המקומית, התייחסות לאלו אינה נושא להכרעה בנושא היטל השבחה.
מה עוד, שכעולה משומת הצדדים ומטיעוניהם, קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי פרשנות שני ההסכמים.
8.4. עם זאת, ובהתחשב בכך שהנושא הועלה בפרוט רב בשומות, במסמכים ובישיבה, אני מביע את דעתי גם בנושא זה של (השפעת המסמכים הנ"ל על גובה היטל ההשבחה). בכפוף להסתייגויות הבאות: מדובר בנספח בלבד שימוקם בסוף שומתי המכרעת (פרק 13 להלן).
אין בהכרעה זו משום הכרעת שמאי מכריע לפי תיקון 84 על פי התוספת השלישית.
קביעותי בנושא זה הינן נושא משפטי. ערעור על קביעות אלו יש להביא בפני ועדת הערר (ואיני בטוח שזה גם מסמכותה, הואיל והיא דנה בנושאי היטל השבחה קשורים לחוק התכנון והבניה בלבד).
8.5 למרות האמור לעיל, בתחשיב השומה שיהיה ללא התחשבות בהסכמים ובשומה המוסכמת, אעשה שימוש בנתון של נושא הפיצוי בגין מבנה בית העם (על פי הסכם 2006 והשומה המוסכמת). לנושא זה ראה סעיף 10.2".
בסעיף 10.2 לשומה קבע מר רוזנברג כי "...שווי המבנים במגרש XXII במצב קודם זהה לשווי המבנים במגרש 211 במצב חדש ניתן לנטרל שווי זה משני המצבים".
המומחה קבע את שווי היטל השבחה בגין המימוש, לפי הפתרונות שפירט, ולאחר שניתן את העסקאות.
בהתייחס לשומה המוסכמת, אשר נערכה לצורך קביעת הפיצוי לאפרידר בגין הפקעת מגרש בית העם כולל המבנה הבנוי בו, על פי ההסכמים שבין הצדדים, קבע המומחה בין היתר: