במלחמת שלושים השנים שהתנהלה באירופה בין 1618 - 1648, איבדו את חייהם מיליוני אנשים, היא הסתיימה בהסכם שלום וסטפאליה ועד למלחמת העולם הראשונה נחשבה למלחמה ההרסנית ביותר בהיסטוריה. לעומת סכסוך קצר ושולי זה, בישראל מתנהלת מזה 30 שנה (החל מיום 06.04.1995) מלחמת החוזים מלחמה חסרת פשרות וחסרת הסכמי שלום, בין הכנסת לבין בית המשפט העליון ובינו לבין עצמו, אשר בינואר, 2026, אולי הגיעה לקיצה בהכרזת ניצחון מלווה בתרועות ניצחון של הממשלה.
כיצד מפרשים חוזה? התשובה הפשוטה היא - לפי מה שכתוב בו, קרי, לשון החוזה ורק כאשר לשון החוזה חסרה או אינה ברורה מנסים להתחקות אחרי כוונת הצדדים גם באמצעות בחינת נסיבות חיצוניות. תשובה אינואיטיבית זו היתה גם האופן בו בתי המשפט יישמו את הוראת הפרשנות שבחוק החוזים מחקיקתו ב- 1973 ועד ל- 1995 בה קבע בית המשפט העליון ב'הלכת אפרופים' כי יש לבחון את הלשון והנסיבות יחד וגם אם הלשון ברורה ניתן להעדיף את האופן בו השופט מפרש את כוונת הצדדים על פני לשון החוזה. קרי, בית המשפט יכול לפרש חוזה לפי הבנתו את כוונת הצדדים ואף בניגוד ללשון החוזה. במילים אחרות: גזר דין מוות לוודאות החוזית בישראל.
לאחר ביקורת ציבורית ואקדמאית רבה ועשר שנים הגיעה ההזדמנות לבטל את הלכת אפרופים אך במקום זאת, בית המשפט העליון בהרכב מורחב רק מיתן אותה במעט כשקבע כי לשון החוזה היא האינדיקציה לכוונת הצדדים. פסקי דין נוספים נטו לתת עדיפות ללשון חד משמעית של הסכם, אך בפועל לא נתנו מענה ברור לחוסר הוודאות אלא החליפו אותה מ'מה התוצאה שירצה השופט?' ל'מי יהיה השופט?' . והמלחמה נמשכה, עד שהכנסת החליטה בשנת 2011 לתקן את חוק החוזים ולהבהיר שלשון החוזה היא הקובעת, רק כדי שבית המשפט יקבע כי למרות תיקון החוק, הלכת אפרופים עדיין בתוקף.
בשנים האחרונות בית המשפט העליון בפועל ביטל את הלכת אפרופים בהלכת ביבי כבישים בסוף 2019, בה נקבע, כי במקרה של חוזה עסקי בין צדדים מתוחכמים ומיוצגים, לשון החוזה היא הקובעת הבלעדית, להבדיל מחוזים אישיים בין אנשים ללא ייצוג משפטי. פסקי דין רבים לאחר מכן קיבעו את ההלכה ובפועל ניתן היה לקבוע בבירור כי הלכת אפרופים, לפחות ביחס לחוזים בין צדדים מתוחכמים ומיוצגים, חלפה מהעולם.
אז (ונשים בצד מלחמות מיותרות ומתוקשרות) מה המצב המשפטי בישראל לגבי פרשנות חוזים נכון לתחילת 2026? די זהה למצב שהיה בסוף 2025 עם הבהרה שהצדדים יכולים לקבוע בעצמם את הדרך בה החוזה יפורש (דבר שבכל מקרה חל אם מכבדים את לשון החוזה והחוזה מנוסח בצורה מקצועית). ביחוד בעידן ה-AI, כאשר ניתן לייצר הסכמים באמצעות שאילתא אינטרנטית, חשוב ביותר להיות מיוצג על ידי עורך דין בעל מומחיות בתחום. וגם לא להסתפק בעורך דין חסר ניסיון בתחום, מכיוון שבסופו של דבר, בוודאי בין צדדים מתוחכמים, לחשיבותה של ניסוח הוראות החוזה מתווספת היכולת, באמצעות ניסוח זהיר ומקצועי, לקבוע את אופן פרשנותן וניסוח לא טוב עלול לגרום לתוצאות שהצדדים לא התכוונו אליהן.