פסק-דין
השופט א' מצא: זהו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט צ' א' טל), שבו קיבל בית המשפט את עמדת המשיבה ודחה את עמדת המדינה, בדבר פירושו הנכון של סעיף 6(ח)(3) ל"חוזה פרוגרמה 1990".
חוזה הפרוגרמה
.2בסוף שנת 1990החליטה הממשלה לעודד בנייה של דירות לעולים חדשים ולזכאי דיור אחרים. לקידומה של מדיניות זו עיבד משרד הבינוי והשיכון תכנית עידוד, שעיקריה
--- סוף עמוד 276 ---
היו הקצאת קרקעות לבנייה על-ידי מינהל מקרקעי ישראל והתחייב ותו שלו לרכוש מן הקבלנים את הדירות שתיבנינה, כולן או חלקן. בגדר המהלכים להגשמתה של תכנית העידוד הוכן נוסח אחיד של חוזה מסגרת. נוסחו של חוזה זה (הוא "חוזה הפרוגרמה") היווה, מכאן ואילך, בסיס מחייב להתקשרויות חוזיות (שלשמן נערכו גם "חוזים ספציפיים") בין המדינה (משרד הבינוי והשיכון) לבין קבלנים ויזמי בנייה שונים. חוזה הפרוגרמה הטיל על המדינה חבות לרכוש מן הקבלן, לפי דרישתו, מכסה קבועה מן הדירות אשר תיבנינה, במחיר אשר יחושב לפי הוראותיו של סעיף 6(ו) לחוזה הפרוגרמה (להלן - המחיר המחושב).
לעניין חבות המדינה לרכוש מן הקבלן, לפי דרישתו, את הדירות שתיבנינה, הבחין חוזה הפרוגרמה בין שני סוגים של פרויקטים: הסוג הראשון כלל הסכמים לבניית דירות באזורים המבוקשים; ואילו בגדר הסוג השני נכללו הסכמים לבניית דירות באזורי פיתוח. הבדל ראשון בין הסוגים הוא במכסת הדירות שהמדינה חייבת לרכוש מן הקבלן: באשר לדירות מן הסוג הראשון חלה על המדינה חבות לרכוש עד למחצית (%50) ממספר הדירות, ואילו בדירות מן הסוג השני מתייחסת חובת הרכישה לכל (%100) הדירות שתיבנינה. הבדל נוסף בין הסוגים הוא בדבר המועד שבו משתכללת זכות הקבלן לדרוש מן המדינה לממש את התחייבות הרכישה שלה: מסעיף 6(ב)(1) לחוזה עולה, כי באשר לדירות מן הסוג הראשון קמה זכות הדרישה לקבלן, לכל המוקדם, עם השלמת בנייתו של המבנה (בלשון החוזה: "שלב 40"); ואילו בגין דירות מן הסוג השני רשאי הקבלן (לפי סעיף 6(ב)(2) לחוזה) להקדים ולהציג למדינה את דרישתו כבר בגמר בניית השלד והמחיצות ("שלב 18"). יצוין, שחוזה הפרוגרמה לא הגביל את התקופה שבגדרה רשאי הקבלן להציג למדינה את דרישתו למימוש התחייבות הרכישה, אך (כפי שיובהר להלן) השהיית הצגתה של הדרישה מעבר לפרקי זמן מוגדרים משפיעה על היקף זכאותו של הקבלן לקבל מן המדינה, תמורת הדירות, את מלוא המחיר המחושב.