מר לב הבהיר בחוות דעתו ובחקירתו הנגדית, את אופן חישוב זכויות הבניה לניצול ע"י אפרידר בתחום תכנית 2191, בהתייחס למקדמים הרלוונטיים ע"פ חוו"ד מר רוזנברג, ואת קביעתו שלפיה אכן קבלה זכויות אלה. סבורני, כי קביעותיו האמורות לא הופרכו בחקירתו, וכי אין להעדיף על חוות דעתו האמורה, את חוות דעת המומחה מר מערבי מטעם אפרידר, אשר נסמכה על הנחות שלא התקבלו בפסק הדין לעיל.
בהקשר זה, אין לקבל לסברתי את טענת אפרידר, בדבר הוספת זכויות במסגרת שימור הקלה שיכולה היתה לקבל, עובר לעריכת התכנית בהמשך להסכמים. זאת, משמדובר בהקלה, אשר לא התבקשה וממילא לא אושרה עובר לחתימת ההסכמים, ומכל מקום, בהסכמים כל התייחסות אליה ולזכויות הבניה שעשויות היו להתווסף במסגרתה, אילו אושרה.
לא הוכח גם, לסברתי, כי ההוצאות המשפטיות שבהן נשאה אפרידר, בגין הקנס שהוטל ע"י רשות המסים, עקב אי דיווח במועד, באות בגדר "...המסים..." ו "...הוצאות הכנת התכנית החדשה...", אשר בגינן זכאית אפרידר לתוספת זכויות בניה, על פי הוראת סעיף 4 להסכם השני, באשר אין מדובר בתשלום מס, או כהוצאות בגין הכנת התכנית, ולא הוכחה הסכמה נפרדת של הצדדים בעניין זה, אלא להיפך - הוסכם כי הצדדים ישאו בחלקים שווים בשכר טרחת עורכת הדין ששרותיה נשכרו לעניין זה, כמפורט בתצהיר עד העיריה מר בוסקילה.
9. לפיכך נדחית התביעה. אפרידר תישא בשכ"ט ב"כ העיריה בגין ההליך בסך 50,000 ₪, ובנוסף, בהוצאות שהוציאה העירייה לצורך ניהול ההתדיינות, לרבות שכר עדים ותשלום עבור הקלטת הדיונים. ב"כ העירייה תגיש לעניין זה בקשה לשומת הוצאות תוך 30 ימים.
ניתן היום, ד' ניסן תשפ"א, 17 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.
גד גדעון, שופט
גד גדעון