--- סוף עמוד 27 ---
מדי שנה, ויסדיר מראש את התקציב לשנתיים רצופות. באותו עניין הצדיקו משיבי הממשלה והכנסת את השימוש בהוראת השעה בטענה כי מדובר ב"ניסוי חוקתי", אשר נעשה בדרך של הוראת שעה כדי לאפשר את בחינת ההסדר לפני שיוחלט אם לאמצו בחוק-יסוד דרך קבע. בפסק הדין עמדה הנשיאה ד' ביניש על מספר שיקולים שאותם, בין היתר, יש לקחת בחשבון כאשר נבחנת השאלה אימתי חקיקת חוק-יסוד כהוראת שעה עלולה לעלות כדי "שימוש לרעה" בכותרת "חוק-יסוד":
"במקרים מסוימים, שאין ניתן לקבוע מראש מהם, ייתכן כי חקיקתו של חוק יסוד כהוראת שעה עלולה לעלות כדי 'שימוש לרעה' בכותרת 'חוק יסוד'. בבחינתו של כל מקרה לגופו, יש לתת את הדעת, בין היתר, לקיומן של נסיבות חריגות המצדיקות עריכתו של הסדר זמני על פני הסדר קבוע; יש לבחון את המאטריה שאותה מסדיר חוק היסוד; ויש להעריך את מידת פגיעתו של חוק היסוד הזמני בעקרונות משטריים ובזכויות יסוד אחרות. חשוב לציין כי החלת המבחנים הללו על בחינת חוקתיותה של הוראה זמנית כרוכה, מעצם טיבה, בשאלת החלתו של מבחן מהותי לזיהוים של חוקי יסוד. עם זאת, שאלה זו גם עומדת על רגליה כשאלה עצמאית. כאמור, בנסיבות מסוימות וחריגות, עשוי עצם השימוש בהוראת שעה להצדיק התערבות בחקיקת היסוד" (שם, בעמ' 301).
על מבחנים אלה נמתחה ביקורת בהיבטים שונים. בין היתר נטען כי הם מסיטים את מרכז הכובד של הביקורת השיפוטית אל עבר תוכן הנורמה שהוסדרה בחוק היסוד, וזאת חלף התמקדות בהליך עיגון הנורמה ובהתאמתה להקשר החוקתי הרחב (ראו למשל בפסקה 83 לכתב התשובה מטעם משיבי הממשלה; וכן בפסקה 70 לכתב התשובה מטעם הכנסת). מן העבר השני נטען כי בעוד שהסדרים שעניינם זכויות אדם ועקרונות יסוד של השיטה זוכים להגנה רחבה ולבחינה קפדנית בעת שנערכים בהם שינויים זמניים ותכופים, הוראות מבניות בחוקי היסוד אינן נחשבות להוראות המסדירות מאטרייה חוקתית מבחינת תוכנן ולפיכך אינן זוכות להגנה מספקת. זאת, למרות שפגיעה בעקרונות מבניים עשויה להיות חמורה לא פחות מפגיעה בזכויות ובעקרונות יסוד, נוכח השלכותיה על יציבותם ומעמדם של חוקי היסוד (ראו: דישון, בעמ' 411-410).
34. בפסק הדין בעניין המרכז האקדמי, שעסק אף הוא באימוץ תקציב דו-שנתי בדרך של חקיקת הוראת שעה בחוק-יסוד, אימצו שופטי ההרכב את אמות המידה שנקבעו בעניין בר-און, וחלקם הוסיפו עליהם דגשים משלהם. המשנה לנשיאה (בדימ')