10. עוד טוענת התובעת כי ביום 5.11.09 חתמה הנתבעת על כתב התחייבות בלתי מותנה, לפיו היא מקבלת על עצמה את התחייבויות הנתבע בחוזה הנוסף (השיפוץ) ומתחייבת לבצע את עבודות השיפוץ (הנאמדות בכ־4 מיליון ₪). נטען כי הנתבעת טוענת, נוכח ההסכם הראשון, שהשיפוץ מוגבל ל־200,000 דולר, אך לשיטת התובעת זו טענה כוזבת (כתב ההתחייבות צורף כנספח 9).
11. לטענת התובעת, כלל ההוראות המפורשות של ההסכם הנוסף דנות ומתייחסות להתחייבויות הנתבע כלפיה לביצוע עבודות השיפוץ, וגם אם התכוונו הצדדים (הנתבע והנתבעת) באפון כלשהו לאפשר לנתבע למכור את זכויותיו בבניין, הרי שעדיין הוא נותר אחראי באופן אישי לקיום ההתחייבויות לביצוע עבודות השיפוץ על פי הוראות ההסכם הנוסף. התובעת מדגישה כי החוזה הנוסף מאוחר ב־23 ימים לחוזה המכירה שנכרת בין הנתבע לבין הנתבעת, כאשר במסגרת חוזה המכירה התחייב הנתבע – עד ליום 30.10.09 – להמציא לנתבעת תוספת להסכם שיפוץ חתומה על ידה. זאת ועוד, התובעת מציינת כי כשנה לאחר מכר הזכויות, ביום 30.12.10, מסר הנתבע לתובעת תצהיר, בו נאמר כי נכרת בינו לבין התובעת ביום 29.10.09 הסכם נוסף "במסגרתו התחייבתי לבצע את העבודות הנקובות בהסכם השיפוץ ובהסכם הנוסף, ללא הגבלה בסכום, תהא עלותן אשר תהיה, כמצוין בסעיף 5 להסכם. הסכם הנוסף מצ"ב ומסומן ג" (העתק התצהיר צורף כנספח 10). לשיטת התובעת, הנתבעים שניהם נטלו על עצמם את ההתחייבות החוזית כלפיה לביצוע עבודות השיפוץ, כאמור בהסכם הנוסף.
12. לטענת התובעת, הבניין מצוי במצב "עגום" עד כדי סיכון לחיי אדם, הנתבע הותיר את התובעת עם דירות הרוסות ושבורות ועם הסכם לביצוע עבודות שיפוץ שתנאיו אינם מקויימים ואין חולק כי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם החוזיות לביצוע עבודות שיפוץ כולל ומקיף לבניין ובכך הסבו לה נזקים הנאמדים במיליוני שקלים (ר' בהרחבה סעיפים 33–42 לכתב התביעה ונספחים 11–13).
13. בפרק ו לכתב התביעה מפרטת התובעת את סעדיה ואת הנזקים הנתבעים:
א. סעד של אכיפת חוזה – התובעת עותרת לקבל סעד של אכיפת חוזה ופיצויים בגין הפרת החוזה, כאשר לטענתה סכום עלות השיפוץ בשלב הראשון מגיעה כדי 2.3 מיליון ₪ ועלותו הכוללת כדי 4 מיליון ₪ (ר' נספח 17 וחוות דעת המומחית מיכל בר־פרו מיום 13.3.14).
"לחלופין בלבד ו/או כהשלמה לסעדים המבוקשים לעיל" נתבקש בית המשפט להעניק לתובעת "סעד של ביטול ההסכם הנוסף ופיצויים בגין הפרתו בגובה סכום עבודות השיפוץ... וכן בגין שורת עילות הפיצוי בגין ההפרה כמפורט להלן" (ר' בהרחבה סעיפים 46–50).
ב. פיצוי בגין אובדן הכנסות בסך 2,159,802 ₪ במהלך למעלה מ־4 שנים – לטענת התובעת ובהתאם לחוות דעת השמאית מיום 13.3.14, אובדן ההכנסות מגיע כדי הסך הנ"ל בגין תקופת ההפרה של החוזה (חוות דעת השמאית צורפה כנספח 18).
בנוסף נתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים "בתשלום סך אובדן ההכנסות שיווצר לתובעת על פי הסכומים שנקבעו בחוו"ד השמאית החל למן מועד הגשת התביעה ועד למועד השלמת ביצוע העבודות בפועל, על פי התחייבויות הנתבעים בהסכם הנוסף"
(ר' בהרחבה סעיפים 51–56).
ג. תשלום חודשי במשך תקופת שיפוץ הבניין – זאת בהתאם לסעיף 14 להסכם הנוסף ובסך כולל של 247,800 ₪ (ר' סעיפים 57–59).
ד. פיצויים בגין נזקים משניים, הוצאות והשקעת זמן יקר – לטענת התובעת, בשל מצבו הרעוע של הבניין נדרש מנהלה (מר יוסי חמרה) להשקיע עבורה במהלך השנים אלפי שעות עבודה, בנוסף דמי הביטוח שולמו על ידי התובעת במקום הנתבעים, שהתחייבו לעשות כן (נספח 19). התובעת מעריכה את נזקה בראש פרק זה לרבות בגין הוצאותיה השוטפות "הן במישרין והן באמצעות מנהלה" בסך של 500,000 ₪.