כתב ההגנה מטעם הנתבע
14. הנתבע בכתב הגנתו מיום 14.8.14 טען בין היתר ובתמצית כי דין התביעה להידחות בשל "העדר יריבות" לפי שהוא אינו הנתבע הראוי בתביעה ואין בינו לבין התובעת כל יריבות ולא ניתן כלל לתת פסק דין כנגדו. לדבריו, הוא שימש כנאמן של חברת פתאל המאוגדת בבריטניה בכל הקשור למערכת ההסכמים שנכרתה בינה לבין התובעת ובינה לבין הנתבעת. לדבריו אף התובעת מודה בכתב התביעה כי הוא פעל כנאמן עבור פתאל וצירפה את הודעת הנאמנות כנספח 1 (ר' בהרחבה סעיפים 2.1–2.17).
15. עוד טען הנתבע, בין היתר ובתמצית בראש פרק נושא כותרת "מחיקה על הסף בשל אי־תשלום אגרה מספקת", כי סכום התביעה הוגדר על ידי התובעת בסך כולל של 2,907,602 ₪, בעוד שבמסגרת סעיף 73.1 לכתב התביעה, הוגדר סעד עיקרי כהענקת פיצוי בסך של 4,000,000 ₪. לטענתו התובעת שילמה אגרה לפי הסך של 2,907,602 ₪ ומשכך דין התביעה להימחק בשל אי־תשלום אגרה מספקת או לחלופין יש למחוק את סעיף 73.1 מכתב התביעה (ר' בהרחבה סעיפים 2.18–2.23 בכתב ההגנה).
16. לטענת הנתבע, בין התובעת לבין פתאל ולבין הנתבעת קיימת "מערכת יחסים חוזית משולשת הקשורה בקשר טבורי", וכאשר אחת מהחוליות סוטה מהתחייבויותיה גם יתר החוליות באותו מארג משולב יופרו. לדברי הנתבע, התובעת הפרה את התחייבויותיה מכוח מערכת ההסכמים השזורה וגרמה לפתאל להפר את התחייבויותיה כלפי הנתבעת. בין הצדדים נערך בירור משפטי במסגרת תביעה שהגישה נתבעת כנגד פתאל (ת"א (מחוזי תל אביב) 51500-01-11; להלן: "תביעת דייניש"). הנתבע מציין כי ביום 24.7.14 ניתן פסק דין בתיק זה, במסגרתו נעתר בית המשפט לסעד הביטול שנתבקש שעל ידי הנתבעת, תוך שנקבע כי "הסכם דייניש בוטל על ידי הנתבעת כדין לאחר שהופר על ידי פתאל בשל אי־רישום בית משותף או הסכם שיתוף בין פתאל לנתבעת ביחס לממכר מושא הסכם דייניש" (פסק הדין צורף כנספח 2; לניתוח פסק הדין אליבא דנתבע ר' סעיפים 3.6–3.10).
17. לטענת הנתבע, התובעת מזמינה את בית משפט זה לקבוע "ממצאים הפוכים מאלה שנקבעו בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופט גייפמן, זאת למרות שנטלה חלק מהותי בהליך שהתנהל בפניו". הנתבע מציין כי אומנם התובעת לא הייתה צד לתביעה, אך נטלה חלק פעיל בדיון, מנהלה מר חמרה העיד ארוכות וכך אף בא כוחה, עו"ד י' לב, ושמיעת הראיות בתביעה השטרית שהוגשה על ידי התובעת (ר' סעיף 9ג לעיל) נדחתה עד למתן פסק דין בתיק זה, מאחר שהיה ברור לתובעת כי כל פסק דין העוסק בעבודות השיפוץ רלוונטי לתביעת השטר (ר' בהרחבה סעיפים 3.11–3.16).