בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"צ 44598-12-12; 2855-09-14 ישראל גרינברג ומיכאל לוינרד נ' מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ
לפני:
כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן
התובע בת"צ 44598-12-12:
התובע בת"צ 2855-09-14:
ישראל גרינברג
יעקב לוינרד
ע"י ב"כ עוה"ד אמיר איבצן וחגי נצר
נגד
הנתבעת:
מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ
ע"י ב"כ (בתביעת גרינברג) עוה"ד נחום קובובסקי, רון ברקמן ולירון וייסמן ממשרד ברקמן ושות', עורכי דין, וכן ע"י ב"כ (בתביעת לוינרד), עוה"ד ברק טל ואלעד אופק ממשרד יגאל ארנון ושות', עורכי דין
פסק דין
"With great power comes great responsibility"
(אמרה המיוחסת, בין רבים, לווינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, 1943)
הגופים המוסדיים, בהם הנתבעת, מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ, מנהלים את מרבית כספי החוסכים בשוק ההון. ניהול כספי חוסכים בהיקפים עצומים מקנה למשקיעים המוסדיים כוח רב, שיש לנהלו ולהפעילו באחריות. יש לזכור כי מאחורי כלל המשקיעים המוסדיים עומדים מיליוני חוסכים, עובדים, פנסיונרים ומשקיעים אחרים, הסומכים עליהם ומפקידים את עתידם בידיהם, פשוטו כמשמעו.
האמרה שהובאה בפתח הדברים:"With great power comes great responsibility" הופיעה כבר בתקופת המהפכה הצרפתית ב-1793, ורבים עשו בה שימוש, ביניהם נשיאי ארה"ב - ויליאם מקינלי בשנת 1989; תאודור רוזוולט (בניסוח מעט שונה) ב-1908, ופרנקלין רוזוולט, ב-1945. כן עשו בכך שימוש ראשי ממשלות בריטניה, סטנלי בולדווין ב-1937, כמו גם ווינסטון צ'רצ'יל ב-1943. בתרבות הפופולרית נאמרו הדברים לספיידרמן, בהתייחס לכוחות העל שניתנו לו. אני
--- סוף עמוד 3 ---
מדגישה את הדברים כי זו תמצית וליבת פסק הדין – כוח רב מחייב אחריות רבה – על המשקיעים המוסדיים מוטלות חובות נאמנות, לאור הכוח הרב שבידיהם.
התובענה הייצוגית שלפניי מעוררת שאלות רבות בנוגע לניהול קופות גמל בכלל וגביית דמי ניהול בפרט, והעיקרית שבהן נוגעת לחובותיהן של קופות הגמל כלפי העמיתים, ובמרכזן חובת הנאמנות המחייבת את העמדת טובת העמיתים כשיקול ראשון במעלה בניהול הקופות, כדברי כב' השופטת ענת ברון בע"א 6187/15 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ במעמדה כנאמן לעמיתי "קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית בע"מ" נ' מיכאל צולר (נבו 2018, להלן: עניין צולר) (פס' 33 לפסק דינה):
"כידוע מערכת היחסים שבין קרן פנסיה לבין המבוטחים בה מתאפיינת בפערי מידע וכוח ניכרים, שמעצם טיבם וטבעם מקימים חשש לניצול לרעה של יחסי הכוחות לטובתו של הצד "החזק". החשש מתגבר לנוכח העובדה שהנכס המנוהל על ידי הקרן הוא אותם כספים שהעמיתים חסכו "שקל לשקל" משך כל חייהם, על מנת שימשו אותם לעת שיבה. הדוקטרינה של חובות אמון התפתחה בפסיקה הישראלית מתוך הנחת מוצא שלפיה "כוח ללא אחריות משול להפקרות", ובמטרה לרסן את בעל הכוח העודף באמצעות פיקוח"
(ההדגשות שלי, מ' א-ג')
חובת הנאמנות של המשקיעים המוסדיים, ובהם קופות גמל כדוגמת הנתבעת, מתעוררת במקרה שלפניי בנוגע להעלאת דמי הניהול באופן חד צדדי ע"י הנתבעת, אך רבות מהמסקנות יפות גם בכל הנוגע לניהול השוטף של קופות הגמל, והיחסים בינן לבין העמיתים.