פסקי דין

תצ (ת"א) 44598-12-12 ישראל גרינברג נ' מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ - חלק 2

25 אוגוסט 2021
הדפסה

בסעיף 2.2 להסכם רכישת ניהול הקופה על ידי הנתבעת, מיום 26.2.2007 הוצהר, כי "נכון למועד חתימתו של הסכם זה, המוכרת או הבנק, לפי העניין, גובים מחשבונות העמיתים בקופת הגמל תגמולים (א) דמי ניהול בשיעור אפס..." ללמדנו, מדובר בדפוס שנהג לגבי כלל עמיתי הקופה עובר לרכישתה על ידי הנתבעת, ולא אפיין אך את הגבייה מהתובעים. אין מחלוקת, כי החל מחודש אוקטובר 2007, שלושה חודשים לאחר שרכשה את הקופה, החלה הנתבעת לגבות דמי ניהול מכספי הצבירה של העמיתים בקופה. על רקע גבייה זו הוגשו בקשות האישור.

3. פרק שלישי: הליך האישור והחלטת האישור

ראשית, יצוין כי במהלך הליך האישור הוחלט כי בקשות האישור יידונו במאוחד וכי סיכומי הצדדים בהליך האישור יוגשו מאוחדים (משמע, התובעים הגישו סיכומיהם במשותף, והנתבעת הגישה מסמך סיכומים אחד לגבי שתי התביעות).

3.א. טיעוני הצדדים בהליך האישור

טענתם העיקרית של התובעים (אז, המבקשים), במסגרת הליך האישור, הייתה כי הנתבעת כבולה בהסכמי ההתקשרות שבין העמיתים לתגמולים וגד גמולים. גביית דמי הניהול מתוך כספי הצבירה ובשיעורים אותם גבתה הנתבעת הינה בניגוד למוסכם, ובפועל שוחקת דש את חסכונותיהם ופוגעת בציפיותיהם. לדידם, גבייה זו מקימה להם ולחברי הקבוצות עילות תביעה שונות, ביניהן: הפרת הסכם, חוסר תום לב, הפרת חובות נאמנות, הפרות חובות חקוקות, גזל, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.

מנגד, טענה הנתבעת (אז, המשיבה), מספר טענות. לעניין גביית דמי הניהול מכספי הצבירה, טענתה הייתה כי הדבר נעשה כדין. ראשית, שכן לדידה הדין החל משנת 1999 מאפשר לגבות דמי ניהול רק מכספי הצבירה ולא מהפקדות. שנית, טענה כי הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר (להלן: הממונה) אישר גביית דמי ניהול מכספי צבירה. יובהר כבר כעת כי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון המוכרת לנו כיום הוקמה רק בשנת 2016, ועד אז התנהלה כאגף

--- סוף עמוד 8 ---

שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. משמע, בשנים הרלבנטיות לתביעה תפקד האגף כרגולטור האחראי. בכל מקרה ולמען הנוחות, אעשה להלן שימוש במונח "הממונה".

טענה נוספת של הנתבעת הייתה כי הדין מאפשר להקנות לעמיתים זכויות או חובות רק בתקנון הקופה, ועל כן לא ניתן לערוך הסכמים לבר-תקנוניים ביחס לדמי הניהול. בהקשר זה, טענה, פנקס החבר בו מחזיק מר גרינברג אינו אלא שיקוף של תקנון הקופה, ואינו מהווה הסכם התקשרות לבר-תקנוני. משכך, ניתן לשנותו בכל עת. עוד טענה לגבי הפנקס, כי אינו כולל התחייבות להימנע מהעלאת שיעור דמי הניהול. הנתבעת טוענת כי גם בהסכם צבא הקבע אין כל התחייבות מפורשת או משתמעת לפיה דמי הניהול יהיו בשיעור אפס ולא יועלו.

כן טענה הנתבעת, כי גם אם נראה בפנקס הסכם לבר תקנוני הרי שהן הפנקס הן הסכם אנשי הקבע, הם הסכמים ארוכי-טווח שתנאיהם ניתנים לשינוי כנגד זכות העמיתים לעבור לקופה אחרת. ממילא, טענה הנתבעת, השתחררו תגמולים וגד גמולים מהתחייבויותיהם כלפי העמיתים בנושא דמי הניהול, וזאת במסגרת שינויים שנערכו בתקנון עובר לרכישת הקופה על ידיה.

לבסוף, טענה הנתבעת כי התובענות שהוגשו אינן כשירות להתברר כתובענות ייצוגיות, נוכח אי התקיימותם של התנאים המוקדמים, ובכללם: העדר קבוצת נפגעים; העדר שאלות משותפות; העדר סיכוי לזכות בתובענות; אי התאמת התובענה הייצוגית לשמש מסגרת הכרעה יעילה והוגנת בסכסוך.

3.ב. החלטת האישור

בהחלטתו מיום 30.8.2015 אישר השופט ענבר את בקשת האישור בנוגע לשתי הקבוצות, וזאת מכוח פרט 2 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות. יצויין כי במקור כללה בקשת לוינרד גם את עובדי בנק הפועלים כחלק מהקבוצה הרלבנטית, אך חלק זה לא אושר בידי השופט ענבר. אפרט להלן את תמצית החלטתו של השופט ענבר.

השופט ענבר קבע כי קיים בסיס לכאורי לדחייתן של מרבית טענות הנתבעת. כך למשל, קבע כי הדין לא מנע או מונע גביית דמי הניהול מכספי ההפקדות בלבד; כי אין מניעה להתקשר עם העמיתים או עם חלקם בהסכמים לבר-תקנוניים, לפיהם יגבה מהם שיעור דמי ניהול נמוך יותר מהקבוע בתקנון, לרבות דמי ניהול בשיעור אפס, וכי הסכמים אלה תקפים ומחייבים; עוד קבע כי מר גרינברג שכנע, לכאורה, במידת הסבירות הראויה לשלב האישור, כי פנקס החבר הנו הסכם לבר-תקנוני. בהקשר זה, הוסיף השופט ענבר כי תנאי החיסכון בקופה, כפי שהוסכם עליהם בין תגמולים ובין מר גרינברג בעת הצטרפותו לקופה, אינם אלא אלו המפורטים בפנקס החבר. השופט ענבר קבע כי נכון לשלב האישור, לא הונחה תשתית ראייתית של ממש לטענת הנתבעת לפיה התנאים המפורטים בפנקס הם שיקוף של תקנון הקופה.

לעניין הסכם צבא הקבע, קבע השופט ענבר כי ההסכם נכרת בדרך של הצעה וקיבול ומדובר בהסכם מחייב. השופט ענבר ציין כי הוא מתקשה לקבל את טענת הנתבעת לפיה מר לוינרד לא הביא ראיה להיותו צד להסכם זה.

--- סוף עמוד 9 ---

בשלב זה, התייחס השופט ענבר לטענות הנתבעת לגבי ההתחייבויות שנטלו על עצמן גד גמולים ותגמולים, ולמשמעותן של אלה לגביה. תחילה, דחה השופט ענבר את טענת הנתבעת לפיה תגמולים או גד גמולים השתחררו מהתחייבויותיהן כלפי התובעים עוד טרם רכשה היא את הקופה. לאחר מכן, קבע כי הנתבעת נטלה על עצמה את התחייבויות קודמותיה ביחס לדמי הניהול, הכלולות בפנקס החבר ובהסכם אנשי הקבע. בהמשך לכך, קבע כי הכף נוטה לכיוון דחיית טענת הנתבעת לפיה היא רשאית להשתחרר מההתחייבויות ביחס לדמי הניהול. כן קבע השופט ענבר, כי יש לדחות את הטענה לפיה התובעים (המבקשים דאז) וחברי הקבוצות מנועים מלהגיש את התובענה, בשל כך שבמהלך מו"מ שניהלה הנתבעת מול ארגון "חבר" לא נטען כנגד העלאת דמי הניהול, ובשל הגשת התובענה על סף תום תקופת ההתיישנות. בסיכום ביניים, כתב השופט ענבר:

"...עולה לכאורה, כי גביית דמי ניהול מכספי הצבירה מפרה את התחייבויות החברה המנהלת הכלולות בפנקס החבר ובהסכם אנשי צבא קבע. המשיבה נטלה על עצמה התחייבויות אלה ואין היא רשאית לשנותן באופן חד-צדדי".

השופט ענבר הוסיף וקבע כי מתקיימים התנאים המקדימים לאישור תובענה ייצוגית. השופט ענבר קבע כי עניינו של מר לוינרד מדגים, לכאורה, את עניינם של כלל העמיתים שהם אנשי קבע. בעניין מר גרינברג, קבע כי הנתבעת לא הביאה ראיה כדי לסתור את הסברה כי בפנקס החבר מחזיקים עמיתים רבים נוספים. בהתאם, קבע השופט ענבר כי התובענה תעסוק בשתי קבוצות. ראשית, קבוצת העמיתים העצמאים או השכירים, המיוצגת בידי מר גרינברג (להלן: קבוצת העצמאים/שכירים):

"כל אדם ו/או קבוצת בני אדם, אשר התקשר עם תגמולים בע"מ או גד גמולים חברה לניהול קופות גמל בע"מ עד ליום 30.6.2007 (להלן: 'מועד ההעברה') לשם השתתפות בתכנית חסכון לעצמאים ו/או לשכירים 'תגמולים' (להלן – קופת הגמל') תמורת דמי ניהול לגביהם הותנה כי הם ייגבו אך ורק מסכומי ההפקדות השנתיים בלבד, ואשר המשיבה, לאחר רכישת ניהול קופת הגמל על ידיה, ניכתה אותם מדי שנה מסכומי החיסכון שהצטברו בקופת הגמל לאורך השנים כקרן וכרווחים".

שנית, קבוצת אנשי הקבע, המיוצגת בידי מר לוינרד (להלן: קבוצת צבא הקבע). יוזכר כי בשל טעות סופר תוקנה הגדרת קבוצה זו לאחר החלטת האישור (ראו החלטת כב' השופט ענבר מיום 1.10.2015 וכן ההחלטה על אישור נוסח המודעה לפי סעיף 25(א)(1), מיום 7.10.2015). הנוסח המופיע להלן כולל את התיקון:

"כל אדם ו/או קבוצת בני אדם, מקרב אנשי צבא הקבע, אשר התקשר עם תגמולים בע"מ או גד גמולים חברה לניהול קופות גמל בע"מ עד ליום 30.6.2007 (להלן – 'מועד ההעברה') לשם השתתפות בתכנית חיסכון לעצמאים ו/או לשכירים 'תגמולים' (להלן – 'קופת הגמל'), תמורת דמי ניהול לגביהם הוסכם כי הם יהיו בשיעור 2 ל"י לשנה ושלמעשה היו בשיעור אפס."

כב' השופט ענבר קבע כי גביית דמי ניהול מכספי הצבירה של חברי הקבוצות על ידי הנתבעת, בניגוד להסכמים שנערכו עימם ותוך כרסום הרווחים שנצברו, מבססת לכאורה את עילות התביעה הבאות: הפרת חוזה, הפרת חובת נאמנות, הפרת חובה חקוקה, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.

--- סוף עמוד 10 ---

השופט ענבר קבע כי התובענה מעוררת מספר שאלות משותפות לקבוצות ובהן: האם הדין חייב את המשיבה לגבות דמי ניהול מכספי הצבירה, להבדיל מההפקדות השוטפות?; האם התקנון הוא המסגרת היחידה לקביעת שיעור דמי הניהול?; האם פנקס החבר הוא הסכם התקשרות או אך שיקוף של תקנון?; מה נקבע בפנקס החבר לגבי דמי הניהול?; האם אנשי צבא קבע הם צדדים להסכם אנשי צבא קבע מעצם שירותם?; מה קובע הסכם אנשי צבא קבע לגבי דמי הניהול?; האם תגמולים או גד גמולים השתחררו מהתחייבויותיהן?; האם המשיבה כבולה בהתחייבויות להימנע מגביית דמי ניהול מכספי הצבירה?; האם המשיבה רשאית להשתחרר מהתחייבויותיה או לשנותן באופן חד-צדדי?; האם חברי הקבוצות מנועים מלהגיש את התובענות? והאם חברי הקבוצה זכאים

לסעד של השבת דמי הניהול שנגבו מהם בניגוד למוסכם?

לאור כל שנקבע לעיל, קבע השופט ענבר כי קיימת אפשרות סבירה כי השאלות המשותפות תוכרענה לטובת הקבוצה. כן קבע כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בתובענה, בין היתר מן השיקולים הבאים: קיומם לכאורה של נפגעים לא מעטים, אשר רבים מהם הגיעו לגיל פנסיה, ואשר ספק אם הינם מודעים לזכויותיהם בהתאם להסכמים הלבר-תקנוניים נשוא התובענות; האפשרות כי בין חברי הקבוצות קיימים עמיתים שסכומי דמי הניהול שנגבו מהם בניגוד למוסכם אינם גבוהים; היתרונות של הכרעה במחלוקת במסגרת של תובענה אחת, שכל העמיתים הם צד לה (הן מהיבט החיסכון בזמן שיפוטי והן למניעת החשש למתן פסקי דין סותרים); קידום תכליות חוק תובענות ייצוגיות בדבר מתן סעד לנפגעים ואכיפת הדין.

בהמשך, קבע השופט ענבר כי מתקיימים גם התנאים הקבועים בסעיפים 8(א)(3)-(4) בעניין ניהולה של התובענה וייצוגה של הקבוצה.

השופט ענבר סיכם כי הסעדים הנתבעים בהם יש לדון הם: בעניין קבוצת העצמאים/שכירים, השבת דמי הניהול שנגבו בניגוד למוסכם ומתן צו האוסר על המשיבה לגבות דמי ניהול מכספי הצבירה. בעניין קבוצת אנשי הקבע, השבת דמי הניהול שנגבו בניגוד למוסכם ומתן צו האוסר על הנתבעת לגבות דמי ניהול בחשבונות החיסכון של קבוצת העמיתים העולים על שיעור אפס (כאמור, חלק זה בהחלטת השופט ענבר תוקן לאחר שהוגשה בקשה לתיקון טעות סופר).

לאחר מתן החלטתו של ענבר, הגישה הנתבעת בקשת רשות ערעור ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט העליון. עם דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע, משכה המבקשת את בקשת רשות הערעור.

4. פרק רביעי: תמצית ההליכים לאחר אישור התובענה כייצוגית

להלן אעמוד על תמצית ההליכים לאחר אישור התובענה כייצוגית.

--- סוף עמוד 11 ---

ביום 3.9.2015 הגיש מר לוינרד בקשה לתיקון טעות סופר. בעקבותיה, תוקן ביום 1.10.2015 סעיף 54 להחלטה לאישור התובענה הייצוגית, כך שכלל גם את הסעד שנתבע בבקשת לוינרד, כפי שהוצג לעיל.

ביום 7.10.2015 הגישו הצדדים נוסח הודעה בדבר אישור תובענה ייצוגית, ובאותו יום אושר הנוסח לפרסום.

ביום 25.11.2015 הוגש בת"צ לוינרד כתב תביעה מתוקן, ממנו הושמטה ההתייחסות לעובדי בנק הפועלים, בהוראת השופט ענבר.

בהמשך, הוגשו בקשות שונות לעדכון ייצוג הנתבעת, שעברה להיות מיוצגת בידי משרד ברקמן, וקסלר, בלום ושות'. עקב החלפת הייצוג וצורך באיתור מסמכים רלוונטיים לכתב ההגנה, הוארך המועד להגשת כתב ההגנה. ביום 15.3.2016 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת. ביום 31.3.2016 הוגשו כתבי תשובה לכתב ההגנה, מטעם שני התובעים המייצגים.

ביום 1.5.2016 הוגשה מטעם התובעים בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים ספציפיים ומענה לשאלון (להלן: הבקשה לגילוי מסמכים). ביום 2.5.2016 הגישו התובעים גם בקשה למינוי חוקר מומחה בהתאם לתקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לצורך קביעה ושערוך הכספים אותם גבתה הנתבעת החל מיום 1.7.2007 ועד למתן חוות הדעת מכל אחד ואחד מן העמיתים המשתייכים או שהשתייכו בתקופה הרלוונטית לאחת הקבוצות (להלן: הבקשה למינוי מומחה).

ביום 10.5.2016 הוגשה תשובת הנתבעת לבקשה למינוי מומחה. הנתבעת ביקשה כי בית המשפט ידחה את הבקשה, בעיקר מן הטעם לפיו יש לקיים הליך בירור מקיף בשאלה אודות עצם קיומה של עילת תביעה, טרם מינוי מומחה שיקבע את היקף הסעד. כן הגיבה הנתבעת לבקשה לגילוי מסמכים וביקשה למחקה. ביום 16.6.2016 הוגשה תשובת התובעים לתגובת המשיבה בבקשה למינוי מומחה. לפי התובעים, המועד הראוי למינוי המומחה הוא בקדם המשפט, בהתאם ל"דרך המלך בבירור תובענה" שהנה "בירור כל הפלוגתאות כמכלול". עוד טענו התובעים כי במקרים בהם נדרשת קביעה של היקף הקבוצות ושיעור הנזק, מתקיימות הנסיבות המצדיקות מינוי מומחה.

ביום 29.6.2016 התקיים דיון קדם משפט ראשון בתובענה גופה, בסופו החליט השופט ענבר כי הנתבעת תשיב לבקשה להשלמת צו הגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון. לאחר מכן, ישיבו לתשובה התובעים ולאחר מכן תינתן החלטה בשתי הבקשות: הבקשה להשלמת צו העיון והגילוי והבקשה למינוי מומחה. ביום 25.7.2016 החליט השופט ענבר לאפשר את השלמת גילוי המסמכים, ולדחות את הבקשה למינוי מומחה, תוך הותרת האפשרות להגישה בהמשך.

בספטמבר 2016, עם פרישתו של השופט ענבר מכס השיפוט, הועבר התיק לדיון לפניי, ונקבע לדיון מקדמי.

--- סוף עמוד 12 ---

ביום 18.7.2017 התקיים הדיון. בחלקו הראשון, ובעקבות הסכמת הצדדים בעניין, הוריתי כי איש מחשבים שייקבע על ידי התובעים ידאג להעברת קובץ הנתונים החסרים, בפורמט האפשרי וללא השמות של עמיתים חברי בנק הפועלים. עוד קבעתי כי איש המחשבים ינסה להעביר באופן דיגיטלי את כל החומר הנמצא על מערכת "מסילה" של הנתבעת, וככל שהדבר יצלח, תתמצה חובת הגילוי של הנתבעת. אם לא יצלח ניסיון ההעברה כאמור, תצהיר הנתבעת כי אין במערכת מסילה טפסי הצטרפות נוספים הנוגעים לקבוצה שאושרה.

עמוד הקודם12
3...29עמוד הבא