המבקש היה בעל מניות ויו"ר הדירקטוריון באורט. ביום 20.11.2018 קיבלה האסיפה הכללית באורט החלטה על סיום כהונתו בדירקטוריון, וביום 13.7.2020
--- סוף עמוד 3 ---
קיבלה האסיפה הכלכלית החלטה לשלול ממנו את מעמדו כבעל מניות. למען שלמות התמונה ומאחר שנושא זה עלה בטענות המשיבים, יצוין כי המבקש כיהן גם כמנכ"ל קרן עגור המנהלת קרנות השתלמות לעובדי הוראה (להלן: "עגור"). בחודש דצמבר 2019 פוטר המבקש מעגור והוגשה כנגדו תביעה שעניינה רכיבי השכר וזכויות הפנסיה שלו (להלן: "תביעת עגור").
4. בשנת 1966 נחתם בין אורט לבין קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ (להלן: "מקפת הוותיקה"), הסכם בדבר ביצוע הפרשות לפנסיה לעובדי אורט. בשנת 1988, שונה תקנון קרן הפנסיה של מקפת הוותיקה, כך ששיטת חישוב השכר הקובע שונתה ביחס לכל העובדים שטרם פרשו לפנסיה. שינוי זה כלל מעבר מחישוב הפנסיה לפי שיטת שלוש השנים לחישוב לפי ממוצע המשכורת בכל תקופת הביטוח (להלן: "שיטת הממוצעים"). המעבר לשיטת הממוצעים פוגע בדרך-כלל בעובדים, שכן השכר בשנים האחרונות הוא ככלל גבוה יותר מהשכר הממוצע לאורך כל תקופת העבודה. ההפרשים בין הפנסיה לה זכאי העובד בהתאם לשיטת שלוש השנים לבין הפנסיה שהוא זכאי לה לפי שיטת הממוצעים יכונו להלן: "הפרשי הפנסיה".
לאחר שינוי התקנון של מקפת הוותיקה בשנת 1988, התנהל דין ודברים בין מקפת הוותיקה לנציגי אורט על מנת שהראשונה תמשיך לשלם על חשבונה למספר עובדים פנסיה על בסיס שיטת שלוש השנים. ב-7.1.1991 הושג הסדר בין אורט לבין מקפת הוותיקה (שיכונה להלן: "הסדר 1991"), שהתייחס לתשלום ל-12 עובדים שאמורים היו להיפגע משינוי שיטת החישוב בעקבות פרישתם הצפויה ב-10 השנים שלאחר מכן (ר' נ/9 – סיכום פגישה ששלחה מקפת הוותיקה בו הועלו על הכתב ההסכמות שלעיל). אין מחלוקת בין הצדדים כי בהמשך, בפגישה מיום 14.7.1991, הורחבה הקבוצה ל-15 עובדים נוספים ולכל העובדים שבאותה עת כבר עבדו באורט 20 שנות עבודה (עובדים אלה יכונו להלן: "העובדים הוותיקים"). עלויות ההסדר היו אמורות לחול על מקפת הוותיקה.
5. אין מחלוקת כי הסדר 1991 לא מומש במהלך השנים 1991-1995. כן אין מחלוקת כי בשנת 1995 התקיים דין ודברים בין פלג – ששימש באותה התקופה סמנכ"ל ומנהל המחלקה למשאבי אנוש באורט – לבין מקפת הוותיקה (ר' למשל את התכתובות וסיכומי הפגישות, נספחים ד-ו לתשובה המתוקנת של פלג לבקשת האישור). המשיבים טוענים שהדבר נעשה בהנחיית מי שהיה המנכ"ל באותה התקופה - מר גורלניק.