268. התובעת ביקשה להצביע על כך, שממוצג ת/16 – יומני העבודה של האתר, עלה כי איהאב נכח באתר משך 5 ימים בלבד. אכן עסקינן בראייה המחזקת לכאורה את טענות התובעת.
--- סוף עמוד 56 ---
עם זאת, מכלל הראיות בתיק זה עלה כי יומני העבודה נוהלו באופן לקוי, ובפועל לא שיקפו את ההתנהלות הממשית בשטח.
269. חשוב מכך, הוכח כי שהותו של איהאב באתר, כמנהל העבודה מטעם סלטי, לא התמצתה בחמישה ימים בלבד, ואף לא בקירוב לכך. ואפרט;
מר איהאב עצמו העיד כי הוא נכח בפרויקט מדי יום וכי כמנהל פרויקט הוא נדרש לעיתים להימצא במקומות אחרים, כגון אצל ספקים, במשרדי הרשות וכיוצ"ב, ולאו דווקא באתר עצמו. לא מצאתי כרסום משמעותי בעדותו זו.
מר מיכאל הון העיד על הקשר השוטף שהוא ניהל מול איהאב (ע' 92 ש' 13-24 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020), ומר מוסטפא אבו שאח העיד כי כל האינטגרציה והחשבונות נעשו מול איהאב וכי אפילו בשנת הבדק הוא הסתובב עם בנו של סלטי (ע' 111 ש' 7 ועמוד 112 ש' 32-33 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
מר אלכס בודזיאק העיד כי איהאב הגיע לבקר באתר לשעה-שעתיים, פעם-פעמיים בשבוע, וכי הוא השתתף בישיבות השבועיות שהתקיימו מול הפיקוח (ר' ע' 80 ש' 24-27 ועמוד 81 ש' 1-2 לפרוטוקול הדיון). כמו כן הוא העיד כי איהאב הוא זה אשר הכין את כמויות הביצוע וערך את החשבונות החודשיים וכי בתחילה הוא אף היה זה אשר נפגש עם הפיקוח לצורך אישור אותם חשבונות (ר' ע' 81 ש' 8, ש' 20-22 לפרוטוקול הדיון).
מעדותו זו עולה כי בין אם לשיטתו נכח מר איהאב פרק זמן סביר באתר ובין אם לאו, אין המדובר בשהות של חמישה ימים בלבד.
270. זה המקום לציין כי אין אני מתעלמת מן העובדה כי אכן אותרו מקרים בהם היה חוסר בכח אדם ניהולי. כך למשל עלה מיומן העבודה ליום 13.8.2012 (ת/6) כי מנהל הפרויקט מטעם המזמין, דרש את הפסקת העבודות עקב היעדר נוכחות של מנהל עבודה באתר.
כך גם צוין במסגרת פגישת תיאום ביצוע מיום 15.11.12 כי: "על מנה"פ ומנה"ע יהיו נוכחים באופן שוטף באתר, דבר שאינו מתבצע בפועל". (ת/12).
עם זאת, מקום בו מדובר בפרויקט אשר התנהל משך כשלוש שנים, ומקום בו הראיות אשר צורפו לעניין החוסר בכוח האדם הניהולי היו מועטות והתייחסו בעיקר לחודשים הראשונים של ניהול הפרויקט, לא מצאתי כי התובעת הוכיחה קיומו של כשל בהעמדת כח האדם הניהולי אשר הצדיק העמדת כח אדם ניהולי חלף זה של סלטי, וכאמור - ממילא הוכח כי מנוליד נהגה למנות מנהל פרויקט מטעמה, בכל פרויקט בו השתתפה, וכי זו היתה גם דרישת המזמין.
271. זה המקום לציין כי נתתי דעתי לטענותיה של מנוליד בדבר הסתרת מסמכים ע"י הנתבעים. אכן, התנהלותם של הנתבעים לכל אורך הדרך, בכל הנוגע להליכי הגילוי והעיון במסמכים היתה כושלת, וזאת בלשון המעטה.
--- סוף עמוד 57 ---
עם זאת, אין בכך כדי לגרוע מנטל ההוכחה המוטל על מנוליד, כתובעת, להוכיח את תביעתה, וניתן להניח כי התובעת, כמי שטוענת לכך שנגרמו לה נזקים עצומים, עקב מחדלים של קבלן המשנה בשטח, תוכל להציג ראיות לעניין זה בעצמה, ואף ללא קשר למסמכים הקיימים או שאינם קיימים בידי הנתבעים.
לעניין זה למעט טענות מאוד כלליות באשר לחוסר הראייתי העולה מתוך התנהלות הנתבעים, לא הציגה התובעת ראיות המלמדות כי אותו חוסר, הוא-הוא זה אשר מנע ממנה הצגת ראיות רלוונטיות באשר לנזק שנגרם לה לשיטתה.
272. בהינתן האמור לעיל, ובשים לב, בין היתר, לעדויותיהם של מר מיכאל הון – אשר שימש כאחראי אגף החשמל במנוליד בתקופה הרלוונטית לתביעה ושל מר אבו שאח – מנהל הפרויקט והמפקח מטעם מזמין העבודות, שהינם עדים אובייקטיביים, כמו גם העדרן של ראיות מספיקות בתמיכה לטענותיה של מנוליד, לא מצאתי כי הורם הנטל הראייתי ולא הוכח כי סלטי כשלה בהעמדת כח האדם הניהולי בפרויקט, באופן המהווה הפרה של ההסכם בין הצדדים.
אי ביצוע העבודות במלואן, בטיב ובאיכות שנדרשו
273. רכיב זה בתביעתה של מנוליד היה כללי, סתמי, ולא נתמך בראיות כדבעי.
274. לתצהירו של מר בודזיאק צורף מכתב לקוני בנושא הזמנת גופי תאורה לפרויקט אשר לכאורה הוזמנו ע"י מנוליד במקום סלטי (נספח 4 לתצהירו). כן צורפה פנייתו אל איהאב סלטי במייל מיום 28.6.2012 (במסגרת מוצג ת/8) בעניין אותם גופי תאורה.
275. על אף עדותו של מר בודזיאק לפיה מנוליד נאלצה לרכוש את כל הציוד במקום סלטי (לוחות חשמל, שנאים, לוחות מתח גבוה ועוד), לא הובאה כל ראיה בדמות חשבונית או קבלה לתמיכה בטענה זו, וגם בעניין גופי התאורה שנזכרו לעיל, לא צורפה כל קבלה ממנה ניתן ללמוד על הסכומים שלכאורה הושקעו ברכישתם.
276. כן צורפו הודעת דוא"ל מיום 30.12.2012 בעניין נזקים בחיפוי הקרמיקה אשר נטען כי נגרמו על ידי פועליה של סלטי, תוך צירוף תמונות.
במסגרת הודעתו מציין מר אבו שאח, כי ככל שהנושא לא ייסגר מול קבלן החשמל, יש להכין ניתוח מחיר לנזק על מנת שיקוזז מהקבלן. (ת/15).
ניתוח כאמור לא צורף וגם לא צורף חשבון ממנו עולה כי בוצע קיזוז בפועל.
לעניין זה עלה מתוך עדותו של מר מוסטפא אבו שאח כי הוא אינו סבור כי בוצע קיזוז בפועל למנוליד בגין אירוע זה, ולדבריו במידה והכל הסתדר אז אין קיזוזים (ר' ע' 116 ש' 14-33 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
277. למעט אירועים נקודתיים אלה, לא הוכח כי העבודות לא בוצעו, או בוצעו בטיב ובאיכות לקויים.
--- סוף עמוד 58 ---
278. זאת ועוד; לתצהירו של מוחמד סלטי צורף מכתב המלצה מיום 8.3.2014, שניתן ע"י מנהל הפרויקט מטעם המזמין – מר מוסטפא אבו שאח, במסגרתו הוא מאשר כי סלטי ביצעה ומבצעת את עבודתה תוך מתן שירות מקצועי ומיומן, תיאום, תכנון וביצוע, ניהול ושיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים (ר' במסגרת נספח 1 לתצהיר מוחמד סלטי).
מר מיכאל הון העיד, כי הוא העריך מאוד את חברת סלטי, את מחויבותה לפרויקט ואת הרמה המקצועית שלה, אשר הייתה גבוהה ביותר, והמליץ עליה בהמשך, לחב' אפקון, במסגרת פרויקט שבוצע על ידה עבור חב' אינטל בפ"ת (ר' ס' 7 לתצהירו ועדותו בע' 90 ש' 14-22 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
ניתן להניח כי מכתבים ועדויות אלו של צדדים שלישיים, לא היו באים אל העולם, ככל ומדובר היה בחברה רשלנית או זו המבצעת את עבודתה ברמה נמוכה.
279. בגוף תצהירו של מר בודזי'אק הועלו טענות בדבר העמדת כח אדם דל ולא מתאים, על ידי סלטי. מהראיות אשר הוגשו לתיק בית המשפט, אכן עלה כי היו מקרים בהם המזמין או מנוליד התריעו, כי לא הועמד באתר כח אדם בהיקף הנדרש.
כך לדוגמא צורפה הודעת דוא"ל מיום 27.1.2012, ממר עימאד אבו אחמד, מנהל הפרוייקט מטעם א. עמית, במסגרתה הוא מתריע בפני מר בודזיאק על היעדר פועלים בשטח. (מוצג ת/8)
כן הוצג פרוטוקול תיאום ביצוע מיום 1.11.2012 במסגרתו נכתב כי : "באתר עובד באופן קבוע צוות בן מקס' 5 איש אשר אינו הולם את צרכי הפרוייקט, למרות בקשות הפקוח לתגבר צוותים לא נעשה דבר בעניין". (ת/7, ת/11)
גם מסיכום ישיבה מיום 15.11.2012, עולה כי צוין במסגרתו שעל הקבלן לתגבר העובדים ולפעול לסגירת כל העבודות והנושאים.(ת/12)
עיון ביומני העבודה לתאריכים 13-18/5/2012 ו-20-25/12/2012, מלמד כי נמחק מהם מספר הפועלים של סלטי ותוקן למספר נמוך יותר, תוך ציון הערה על עיכוב בביצוע העבודות.(ת/13).
280. הגם כל אלו, העיד מר מוסטפא אבו שאח, נציג המזמין, כי על מנת להבין את התמונה האמיתית העולה מיומני העבודה, נדרש לבחון במקביל גם את יומני העבודה של קבלנים אחרים בפרויקט, כגון קבלן הבינוי, קבלן מיזוג האוויר וכיוצ"ב (ר' ע' 115 ש' 22 – ע' 116 ש' 11 לפרוטוקול הדיון). עוד טען מר אבו שאח כי בפרויקטים מסוג זה, תמיד מבקשים לתגבר עובדים.
לדבריו, במקרה הפרטני, כאשר נזקק לעובדים נוספים, הוא פנה אל סלטי ישירות. בסופו של דבר, במבחן התוצאה, העבודות בוצעו, הפרויקט נמסר, הם עמדו בתקציבים, המזמין היה מרוצה וגם הם (ר' ע' 115 ש' 1-21 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
--- סוף עמוד 59 ---
281. מר מיכאל הון העיד, כי בתקופה בה הוא היה בפרויקט, עבודות החשמל התקדמו הרבה מעבר לעבודות הבינוי, ופעמים רבות קבלן החשמל נאלץ להתעכב עם ביצוע העבודות בהמתנה לעבודות הבינוי (ע' 92 ש' 1-4 לפרוטוקול הדיון).
כפי שצוין לעיל, מר הון העיד כי הוא היה מרוצה מאוד מעבודתה של סלטי ואף מצא לנכון להמליץ עליה לחברת אפקון בה עבר לעבוד (ר' ס' 7 לתצהירו ועדותו בע' 90 ש' 14-22 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
282. בהינתן כל אלו, והגם הכשלים הנקודתיים, לא מצאתי כי הוכח בפני כשל יסודי או חשוב מכך, זה אשר גרם לתובעת לנזק כלשהו.
283. גם הטענה לפיה סלטי לא ביצעה את מסירת הפרויקט ועבודות הבדק, לא הוכחה כדבעי.
בפרוטוקול המסירה למזמין, נספח 5 לתצהיר מר בודזיאק, אשר נערך בין הקבלן הראשי למזמין, אין כדי ללמד בהכרח כי סלטי לא לקחה חלק בתהליך המסירה.
284. מר איהאב סלטי העיד, כי טרם המסירה בוצעו ותוקנו כל הרג'קטים אשר התבקשו, וזאת כחלק משלב המסירה וכי הוא אף טיפל במסירת הפרויקט בפועל. (ס' 17-19 לתצהירו).
בנוסף, העיד מנהל הפרויקט מטעם המזמין, מר מוסטפא אבו שאח, כי סלטי התחיל אתו את הפרויקט וסיים איתו את הפרויקט, וכי גם בשנת הבדק הוא הסתובב עם בנו של סלטי (ר' עמוד 112 ש' 32-33 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
אמנם, במסגרת חקירתו הנגדית העיד מר אבו שאח, כי למיטב זכרונו, הוא סיים את עבודתו בפרויקט בית לוינשטיין בסוף שנת 2014 או תחילת שנת 2015 (ר' ע' 117 ש' 9-10 לפרוט' הדיון). עם זאת, מטופס מסירת הפרויקט, נספח 5 לתצהיר מר בודזיאק, עולה כי מר אבו שאח, השתתף בהליך המסירה כנציג המזמין, וזאת ביום 19.5.2015.
285. בשולי פרק זה אציין כי אני ערה לטענות התובעת בדבר טובות הנאה לכאורה אותן קיבל מר אבו שאח מן הנתבעת, עת הוכח כי פועלים של סלטי ביצעו עבודות חשמל בביתו. אני מוצאת לדחות טענות אלו של התובעת.
העובדה כי מנהל העבודה באתר מצא להתקשר עם קבלן משנה, בנפרד, לצורך ביצוע עבודות פרטיות, אינה מהווה בהכרח ראייה לתשלום עבור עדות שאינה עדות אמת.
מעדותם של מר אבו שאח ושל מוחמד סלטי, אשר לא נסתרה, עלה כי דובר בהיקף מצומצם של עבודות, יום או יומיים, אשר תמורתן שולמה בנפרד ובאופן פרטי ע"י מר אבו שאח (ר' ע' 117 ש' 13-25 לפרוטוקול הדיון מיום 7.6.2020 ועדות מוחמד סלטי בעמוד 139 ש' 19-26 לפרוטוקול הדיון).
העובדה כי אירועים אלו צוינו במפורש במסגרת יומן העבודה, מלמדת ומעידה על כי אין המדובר בפעולה אותה ביקשו הצדדים להסתיר, או כזו שנעשתה במחשכים ומטרתה
--- סוף עמוד 60 ---
במשהו אותו ביקשו הצדדים להסתיר. מהותית, לא מצאתי כי היה במתן שירותים אלו כדי לכרסם באמינות גרסתו של העד.
החשבון הסופי
286. מעדותו של מר בודזיאק ומהחשבון הסופי, נספח 7 לתצהירו, עולה כי הסכום אשר אושר לתשלום לסלטי, במסגרת פרויקט בית לוינשטיין (טרם ביצוע קיזוז), עמד על סך של 6,602,063 ₪ (5,492,353 ₪ בגין עבודות חשמל וסך נוסף של 696,300 ₪ בגין חריגים אשר אושרו).
287. מר איהאב סלטי אישר סכומים אלה, באופן עקרוני כנכונים, אולם טען כי יש להוסיף סך של 346,675 ₪ בגין רכיב של התייקרות. עוד נטען כי לא היה כל מקום לבצע קיזוזים שונים בגין הוצאות ניהול, בסך של 1.2 מיליון ₪. (ס' 31—36 לתצהירו).
התייקרות
288. טענות הנתבעים בסוגיית ההתייקרות אינן יכולות להתקבל במסגרת ההליך נשוא פסק דיני זה וזאת משני טעמים מרכזיים.
ככל וטענת הנתבעים הינה לזכאות לקבל סכום זה או אחר מהתובעת, הרי המקום וההליך להידרש לאלו, אינו במסגרת תביעה אשר הוגשה כנגדם, אלא כחלק מתביעה נפרדת.
ככל וטענות הנתבעים הינן בגדר טענות קיזוז, אם וככל שיוכח קיומו של חוב כלפי התובעת, היה על הנתבעים לטעון את טענותיהם אלו במסגרת כתב ההגנה. מהותית, במסגרת כתב ההגנה אשר הוגש על ידי הנתבעים, אין כל אזכור, ולו ברמז, לסוגיה זו, או להצדקה בדבר קיזוז סכום זה מכל חוב אשר ייקבע כי קיים, ככל וייקבע.
אני ערה לעובדה כי הטענה בדבר החוב שמקורו בהתייקרות, נטענה על ידי הנתבעים במסגרת התביעה אשר הוגשה במסגרת ת.א. 32165-06-15. עם זאת, תביעה זו נמחקה ובהחלטתי מיום 22.10.2019 הובהר כי לא תותר הרחבת חזית, לרבות טענות בדבר התחייבות לתשלום בהיקף כזה או אחר, אשר לא נזכרו בכתב ההגנה, כמו גם טענות בדבר קיזוז זה או אחר אשר לא נזכרו במפורש.
בהינתן שני אלו, אין מקום לקבל את טענות הנתבעים בסוגיה זו.
289. למען לא יימצא פסק דיני כחסר אוסיף ואבהיר כי אין בפסק הדין כדי דחייה עניינית של טענות הנתבעים, או הבעת עמדה ביחס לסוגיה לגופה. אלא כי מקום בו בחרו הנתבעים שלא להעלות טענות בעניין זה במסגרת כתב ההגנה, אין הם יכולים לאחר מכן לבקש לעשות שימוש בטענה זו כמגן במסגרת ההליך.
תשלומים אשר בוצעו בפועל על חשבון התמורה
--- סוף עמוד 61 ---
290. סך של 3,426,857 ₪ שולם לנתבעים בגין פרויקט בית לווינשטיין על דרך של תשלום לספקים – סכום זה אינו שנוי במחלוקת (ר' ס' 37 לתצהיר מר איהאב סלטי).