פסקי דין

תא (מרכז) 39963-04-17 מנוליד -חירות מערכות בע"מ נ' סלטי מערכות חשמל 2000 בע"מ

09 ספטמבר 2021
הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ת"א 39963-04-17 מנוליד -חירות מערכות בע"מ נ' סלטי מערכות חשמל 2000 בע"מ ואח'

בפני

כבוד השופטת הלית סילש

תובעת

מנוליד -חירות מערכות בע"מ

נגד

נתבעים

1. סלטי מערכות חשמל 2000 בע"מ

2. מוחמד סלטי

פסק דין

תביעה כספית במסגרתה עתרה התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים, לשלם לידיה את הסך של 5,412,637 ₪, בגין נזקים אשר נגרמו לה לשיטתה במסגרת שני פרויקטים, בהם שימשה הנתבעת 1 כקבלן משנה של התובעת לצורך ביצוע עבודות חשמל.

הצדדים להליך:

1. הצדדים להליך: התובעת מנוליד- חירות מערכות בע"מ הינה חברה פרטית העוסקת בין היתר בעבודות תשתית קבלניות (להלן: "מנוליד" או "התובעת") ; הנתבעת 1 - סלטי מערכות חשמל 2000 בע"מ (להלן: "הנתבעת", "סלטי" או "הקבלן") הינה חברה פרטית העוסקת בביצוע עבודות חשמל; הנתבע 2 - מר מוחמד סלטי (להלן: "מוחמד סלטי" או "הנתבע"), משמש כמנהל הנתבעת, ומי שנמצא כי חתם על ערבויות אישיות לקיום התחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובעת.

המסגרת הדיונית

2. ראשיתו של תיק זה בשתי תביעות, אשר הדיון בהן אוחד ביום 1.8.2017:

--- סוף עמוד 2 ---

2.1. ת.א. 32165-06-15 – במסגרתו עתרה הנתבעת (כתובעת באותו התיק), לחיובה של מנוליד, בתשלום הסך של כ- 11,776,808 ₪, המהווה לשיטתה את יתרת התמורה בגין ביצוע עבודות בתשעה פרויקטים שונים של בנייה, בתחום החשמל, ולרבות שני הפרויקטים נושא תביעה זו. (להלן: "תביעת סלטי").

2.2. ת.א. 39963-04-17, במסגרתו עתרה מנוליד לחיוב הקבלן בתשלום הסך של 5,416,637 ₪, אשר מקורם, לשיטתה, בהעברת תשלומי יתר לסלטי, כמו גם בתשלום פיצוי מוסכם בגין איחור במסירה, וזאת בהתייחס לפרויקט ארנה בירושלים ולפרויקט בית החולים בית לוינשטיין.

3. ביום 27.8.2018, ונוכח התנהלות חריגה של הנתבעים במסגרת ההליכים המקדמיים, נמחקה תביעת סלטי בת.א. 32165-06-15, ונותרה להכרעה תביעת התובעת במסגרת ת.א. 39963-04-17.

טענות התובעת בכתב התביעה

פרוייקט היכל הפיס ארנה ירושלים (להלן: "פרוייקט ארנה")

4. לטענת התובעת, התקשרו הצדדים ביום 15.3.2012 בהסכם (הכולל תוספת ראשונה וכתב כמויות), במסגרתו נקבע כי הנתבעת תשמש כקבלן משנה של התובעת, לצורך ביצוע עבודות שלב א' בפרויקט ארנה בירושלים.

לעניין זה יצוין כי התובעת עצמה שימשה כקבלן משנה של חברת דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ (להלן: "דניה סיבוס") בקשר עם ביצוע העבודות, ואילו דניה סיבוס שימשה כקבלן ביצוע של העבודות מטעם מזמין הפרויקט, החברה לפיתוח ירושלים (להלן: "מוריה").

5. בכתב התביעה נטען כי הנתבע היה מעורב באופן אישי בהתקשרות החוזית ואף ערב באופן אישי לקיום התחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובעת.

6. ההיקף הכספי המוערך של העבודות הועמד על סך של 10,768,687 ₪, אך ביצועו הוכפף להמצאתו של חשבון סופי אשר יאושר ע"י מנוליד וקבלת הכספים מדניה סיבוס, בבחינת תשלום גב אל גב ( ""back to back).

7. במחצית השנייה של שנת 2012, הגיעו מוריה ודניה סיבוס להסכמות, לפיהן התשלום יהיה פאושלי, וזאת גם בגין חלק מעבודות החשמל, תוך שנחתמה בין הצדדים תוספת שנייה להסכם, מיום 6.8.2013 (להלן: "התוספת השנייה").

8. בהתאם לתוספת השנייה עודכנה התמורה לסך סופי וכולל של 12,350,000 ₪ בגין שלב א', בתוספת בונוס של 150,000 ₪ (הכפוף לאישור מנהל הפרויקט עפ"י שביעות רצון).
כן הוסכם כי ככל שיוחלט על ביצוע עבודות שלב ב' של הפרויקט, התשלום ייעשה על פי כמויות ביצוע בפועל, לאחר אישור הפיקוח ובהתאם למחירים שהוסכמו בין הצדדים.

--- סוף עמוד 3 ---

9. לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את התחייבויותיה החוזיות וזאת בין היתר נוכח אי העמדת כוח אדם ניהולי וביצועי ברמה מספקת, אי עמידה בלוחות הזמנים וביצוע לקוי של העבודות. דרישותיה של התובעת להשלמת העבודות ותיקון הליקויים לא הועילו, והנתבעת החלה להעלות טענות ודרישות כספיות, כלפי התובעת, לרבות בהתייחס לפרויקטים אחרים.

10. ביום 1.6.2015 נאלצה התובעת להודיע על סילוק ידה של הנתבעת מהפרויקט, ולאחר מכן השלימה את ביצוע העבודות ותיקון הליקויים.

11. בהמשך, הועבר לנתבעת חשבון סופי (אשר עניינו עד לחודש ינואר 2015), וזאת בהתבסס על טיוטת החשבון הסופי אשר הועברה אליה ע"י דניה סיבוס. במסגרת חשבון זה הופחתו ע"י התובעת סכומים שונים, אותם היא מצאה לנכון לקזז, בין היתר בגין ההפרה הנטענת של התחייבויות הנתבעת כלפיה, תשלומים לספקים וקיזוז נזקים אשר לטענתה נגרמו לה, לרבות בגין האיחור במסירת הפרויקט.

12. לטענת התובעת, בדיקותיה העלו כי בגין פרויקט ארנה, שולם לנתבעת ביתר סך של 3,323,550 ₪, אותו על הנתבעים להשיב. בנוסף, עתרה התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין האיחור, ובהתאם למנגנון הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם, בסך של 1,268,232 ₪. הסכום אשר נתבע בגין פרויקט ארנה הועמד על סך של 4,591,782 ₪.

פרוייקט הקמת ביה"ח בית לוינשטיין

13. ביום 20.12.2011 התקשרו הצדדים בהסכם, במסגרתו מסרה התובעת לנתבעת את ביצוע עבודות החשמל בפרויקט הקמת בית החולים לוינשטיין. הנתבע חתם על ערבות אישית בקשר עם התחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובעת.

14. לשיטת התובעת, גם ביחס לפרויקט זה, הפרה הנתבעת את התחייבויותיה, מקום בו לא בוצעו העבודות במלואן או באיכות הנדרשת והנתבעת לא העמידה כח אדם ניהולי מספק.

15. נוכח הפרות אלו, נאלצה התובעת להשלים את העבודות ולהעמיד כח אדם ניהולי במקומה של הנתבעת.

16. ביום 29.7.2015, הפיקה התובעת לנתבעת חשבון סופי בפרויקט בית לוינשטיין, הכולל קיזוזים שונים אשר בוצעו על ידה בגין גופי תאורה עליהם שילמה במקום הנתבעת, כמו גם תשלום עבור צוותי ניהול אשר הועמדו על ידה במקום על ידי הנתבעת. בהתאם לחשבון זה, נטען כי הנתבעים חייבים לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 820,855 ₪.

כתב ההגנה

17. במסגרת כתב ההגנה הכחישו הנתבעים את טענות כתב התביעה וטענו כי התובעת התנהלה בכוחניות ובחוסר תום לב, וכי התביעה הוגשה, אך ורק נוכח קיומה של תביעה

--- סוף עמוד 4 ---

אחרת, אותה הגישה הנתבעת כלפי התובעת, בגין סכומי עתק אותם נותרה התובעת חייבת לנתבעת, בפרויקטים שונים בהם בוצעו על ידי הנתבעת עבודות.

18. עוד נטען, כי ערבותו של הנתבע נעדרת תוקף, ומעולם לא הייתה בתוקף, נוכח היעדר חתימתו של ערב נוסף, כעולה מהמסמך.

19. בהתייחס להיקפו של פרויקט ארנה נטען כי לאחר מו"מ בין הצדדים סוכם ביום 28.8.2014, ביחס לשלב ב' של הפרויקט כי העבודה תהיה פאושלית, וסכום התמורה הכולל הועמד במסגרת זו על סך של 4,300,000 ₪, לא כולל חריגים.

לטענת הנתבעים, הפרויקט נמשך הרבה מעבר למתוכנן, בשל סיבות שאינן תלויות בנתבעת, לרבות מועד תחילת העבודה.

20. עוד נטען, כי לאחר תחילת העבודה, הנתבעת העמידה כוח עבודה ניהולי וביצועי מוכשר ומספיק, לרבות מנהל שטח ומנהל פרויקט שהינו מהנדס תעשיה וניהול בהכשרתו, ואף את אחד ממנהלי הנתבעת, מר חאלד סלטי. לשיטת הנתבעים, הגורמים הניהוליים אשר הועמדו על ידי הנתבעת ביצעו את עבודתם על הצד הטוב ביותר, מבלי שאירעה תקלה ניהולית כלשהי, בפרויקט זה או בפרויקטים אחרים אותם ביצעה הנתבעת עבור התובעת.

21. בנסיבות אלה, קיזוז הכספים ע"י התובעת, בוצע בחוסר תום לב, כאשר גם למכתבי ההתראה שנשלחו אליהם לא היה כל קשר למציאות בשטח והם נועדו להכשיר את הקרקע לקראת ביצוע אותם קיזוזים. לעניין זה ביקשו הנתבעים להפנות את שימת הלב לעובדה כי לאחר משלוח מכתבי התובעת לנתבעים, הוסיפו הצדדים והתקשרו בהסכם לביצוע העבודות בשלב ב' של הפרויקט.

הנתבעים הוסיפו והכחישו את זכאות התובעת לביצוע קיזוזים שונים בניגוד להסכמות החוזיות בין הצדדים כמו גם בניגוד לנוהג שהיה קיים ביניהם.

22. לטענת הנתבעים, הייתה זו דווקא התובעת אשר הפרה, שוב ושוב, את התחייבויותיה החוזיות, עת לא הועברו לפקודת הנתבעת הכספים המגיעים לה, וזאת אף לאחר קבלת הכספים מהמזמין, ותוך שהיה בכך כדי לגרום לנתבעת לנזק כלכלי מהותי.

23. סילוק ידה של הנתבעת מן הפרויקט נעשה שלא כדין ובניגוד להסדר החוזי בין הצדדים, וודאי מקום בו הייתה זו התובעת אשר הפרה את חיוביה. משכך - הנתבעת דחתה את הודעת סילוק היד, כמו גם את בקשתה של התובעת להכניס כוח עבודה אחר לאתר, וביטלה את אחריותה לעבודות שבוצעו, נוכח הפרות ההסכם ע"י הנתבעת.

24. התנהלות התובעת לא הותירה בפני הנתבעת ברירה, אלא להגיש כנגדה תביעה, בגין כלל הפרויקטים בהם היא נותרה חייבת לה כספים, לרבות פרויקט ארנה, בו נותרה התובעת

--- סוף עמוד 5 ---

חייבת לנתבעת סך של כ- 2.4 מיליון ₪, וכאשר ביחס לפרויקט בית לוינשטיין נותרה התובעת חייבת לנתבעת סך של 791,055 ₪.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי עלות ביצוע העבודה בפרויקט בית לוינשטיין, הגיע לסך של 7,532,438 ₪, החורג בהיקף עצום מסכום התמורה אותה אמורה הייתה הנתבעת לקבל, וממילא היה בכך כדי לגרום לנתבעת להפסד כספי של כשלושה מיליון שקלים.

כתב התשובה

25. במסגרת כתב התשובה נטען כי כתב ההגנה לא כלל גרסה עובדתית סדורה ומשכך יש לראות את הנתבעים כמי שאישרו את העובדות המפורטות בתביעה ודי בכך על מנת לקבלה.

26. עוד טענה התובעת, כי יש לדחות את טענות הנתבעים כנגד ערבותו האישית של הנתבע, וממילא יש לחייבו במלוא הסכום שנתבע נוכח התנהלותו.

27. התובעת הכחישה את טענות הנתבעת באשר לקיומה של הסכמה לתשלום סכום כולל, פאושלי, בגין שלב ב' של פרויקט ארנה בהיקף של 4.3 מיליון שקל. לטענת התובעת, חתימת נציגה, מר יוני ברוקר, על המסמך שצורף כנספח א' לכתב ההגנה, זויפה.
עוד נטען כי גרסת הנתבעת לעניין זה אינה הגיונית, מקום בו לא הושגה הסכמה על מתווה מקביל, פאושלי, בין התובעת לבין דניה סיבוס, בעניין עבודות החשמל, וממילא חשבון העבודות שהוגש ע"י הנתבעת בגין שלב זה היה מוגזם ולא אושר.

28. התובעת הוסיפה והתייחסה לנספחים שונים לכתב ההגנה, תוך הכחשת תוכנם, תוקפם, או היות אלו משקפים את ההסכמות בין הצדדים.

פרויקט ארנה

29. בבסיס ההתקשרות החוזית בין הצדדים לעניין פרויקט ארנה מצויים ההסכם והתוספת לו מיום 15.3.2012, וכן התוספת השנייה להסכם מיום 6.8.2013. אלו מתווים את המסגרת החוזית באמצעותה, בין היתר, יש לבחון את טענות הצדדים. (ר' נספחים 1 ו- 3 לכתב התביעה; להלן בהתאמה: "הסכם ארנה" , "התוספת הראשונה" ו- "התוספת השנייה").

העמדת כח אדם ניהולי

30. לטענת התובעת, סלטי הפרה את הסכם ארנה באופן יסודי, בין היתר, עת לא העמידה את כח האדם הניהולי הנדרש לפרויקט, עד כי התובעת נאלצה להקצות לכך כוח אדם ניהולי

--- סוף עמוד 6 ---

מטעמה, ולחייב את סלטי בעלות זו. לשיטת התובעת, צריך היה כי מנהל העבודה או מנהל הפרויקט יהיו מהנדסים.

31. בהסכם ארנה המקורי, אין דרישה להעמדת כח אדם ניהולי ספציפי מטעם הקבלן, למעט "מנהל עבודה מתאים לפרויקט" (ר' ס' 21ג' להסכם ארנה, נספח 1 לתצהיר מר שטרית).

32. במסגרת התוספת להסכם נקבע כי: "אחריותו של סלטי לפרויקט ולניהולו הינה מלאה על כל המשתמע מכך, לרבות מינוי של מנהל עבודה/ פרויקט מקצועי באתר, וכן ביצוע וניהול הפרויקט עפ"י ובהתאם להתחייבויות מנוליד בחוזה ובהתאם לדרישות הנהלת הפרויקט".

33. במסגרת התוספת השנייה להסכם, מיום 6.8.2013, נקבע כי: "... הסכום הפאושלי עבור עבודות החשמל הנ"ל כולל תשלום עבור הוצאות ניהול ישירות אותן נדרש הקבלן להקצות לפרויקט ובכלל זה מנהל עבודה מקצועי ביותר שמתאים לנהל פרויקט בסדר גודל כזה, וכן הקצאה של מנהל פרויקט במשרה מלאה שיאושר ע"י החברה והמזמין ושהינו מתאים ביכולת ובכישורים לניהול פרויקט זה. במידה ולא יוקצו משאבי ניהול אלה כאמור, רשאית החברה לאייש משרות אלה ולחייב את הקבלן בעלויות באופן מלא" (ס' 13 לתוספת השנייה).

34. עיון בהוראות ההסכם והתוספות אינו מלמד על קיומה של התחייבות כי מנהל העבודה או מנהל הפרויקט, יהיו מהנדסים דווקא, ומכל מקום דבר קיומה של דרישה כאמור לא הוכח.

35. בהתייחס לטענות התובעת באשר להעמדת כוח האדם הניהולי טענו הנתבעים כי עמדו במלוא התחייבויותיהם וזאת הן בהיבט מקצועיות כוח האדם הניהולי והן ביחס להיקפו, וכי גורמי מקצוע אלו אף זכו לשבחים והערכה ממזמין הפרויקט ומהפיקוח (ר' ס' 89כח' ו- ס' 89כט לתצהיר מוחמד סלטי).

36. מר ראמי סלטי (להלן: "ראמי"), בעל השכלה כמהנדס חשמל ואלקטרוניקה, העיד כי עבד, בין היתר, כמנהל העבודה בפרויקט ארנה. (ר' ס' 3, 6 ו- 13 לתצהירו).

במסגרת חקירתו הנגדית הוא הבהיר כי ניתן להגדירו כמנהל ביצוע של הפרויקט, וכי מר חאלד סלטי, אשר נכח אף הוא בפרויקט, טיפל בעיקר בעניינים הכספיים (ר' ע' 108 ש' 31 לפרוטוקול הדיון וע' 109 ש' 10-16 לפרוטוקול הדיון מיום 7.6.2020).

37. מר אורן פלג, אשר שימש כמנהל פרויקט משולב מטעם התובעת (להלן גם: "מר פלג") העיד כי מר מאלק היה מנהל העבודה בפרויקט, ראמי היה סוג של מנהל ביניים, בין מנהל עבודה למנהל פרויקט, ואילו חאלד אמור היה להיות מנהל הפרויקט (ע' 58 ש' 1-5 לפרוטוקול הדיון).

--- סוף עמוד 7 ---

38. מר נתן שטרית, אשר שימש אף הוא כמנהל פרויקט משולב מטעם התובעת (להלן גם: "מר שטרית" או "נתן") העיד כי מאלק הוגדר כמנהל עבודה, אך בפועל היה ראש צוות עבודה והיה רחוק מלהיות מנהל עבודה (ר' ע' 24 ש' 28 וע- 25 ש' 8-10 לפרוטוקול הדיון).

מר שטרית הוסיף וטען לחסרים בכוח האדם הניהולי, לרבות מנהל פרויקט ומנהל עבודה מתאימים, וזאת כבר מתחילתו של הפרויקט. כן העיד כי בינו לבין מוחמד סלטי היו פגישות רבות בעניין זה, בהן הבהירה התובעת כי היא מעמידה כוח אדם חלופי מטעמה וכי בכוונתה לחייב את סלטי בגין כך:

"ההתראות בדבר היעדר של מנהל פרויקט ומנהל עבודה של פרויקט ארנה החלו ממרץ 2012. עשרות פניות שלי ושיחות שלי למוחמד לא הועילו. לא היה מנהל פרויקט בכלל, היה בן שלו שהיה מגיע יום – או יומיים בשבוע. על מנת לנהל פרויקט בסדר גודל כזה צריך מנהל פרויקט בסדר גודל של 150 אחוז משרה בטח לא 20 אחוז משרה. אותו דבר בנוגע למנהל עבודה בפרויקט, שאמור לשלוט בצורה טוטאלית בכל הקשור לתכניות הביצוע, אמור לגלות בקיאות בקרוב ל- 260 תכניות ביצוע מסוגים שונים, אמורים להיות תחת ידו בכל שאלה שתעלה אם זה בביצוע, אם זה מול המזמין, הוא אמור לתת תשובה מיידית. האם היה אדם כזה אצל סלטי? תשובה חד משמעית לא. ולכן נאלצה חברת מנוליד לאייש את התפקידים על מנת לא לגרום נזק מול מזמין העבודה" (ע' 24 ש' 3-11 לפרוטוקול הדיון וכן עמוד 23 ש' 16-20 לפרוטוקול הדיון).

1
2...12עמוד הבא