--- סוף עמוד 88 ---
בהצטרפו למבצע המעשה ידע לקראת מה הוא הולך" (רינת, עמ' 84; ע"א ויינר). ייאמר מיד, כחוט השני בהליך שלפניי, כמו גם בתביעת הפטריארכיה, עבר הלך הרוח של העסקה ואופייה, אשר בוצעה בכוונה תחילה בדרכים נפתלות ותוך טשטוש מקור הכספים על מנת לנתק את הקשר בין מדינת ישראל לבין רוכש הזכויות במקרקעין, הוא רבינוביץ' באמצעות החברה שבבעלותו (נתבעת 4), בין היתר ובעיקר, משיקולים פוליטיים, ומתוך רצון להוציא לפועל את עסקת המקרקעין (ראה למשל- סיכומי התובעת, סעיפים 14- 15). בנסיבותיה החריגות של העסקה והוצאתה לפועל, לא שוכנעתי כי חלפני הכספים עצמו עיניהם מראות את המרמה בפעולות העברות הכספים ופריטתם ולמעשה, דומה, כי גרוס ויחיאל נקטו בפעולות סבירות על מנת לעמוד על כשרות ביצוע פעולותיהם בכספים, בין באמצעות הבנק ובין באמצעות עו"ד וינרוט, וספק בעיני אם היוו חוליה משמעותית, וכל שכן קרדינלית, במעשי המרמה או כי היה בכוחם לעצור את תהליך המרמה שכבר הוחל בביצועו בדרכי עורמה וחוכמה. מעדויותיהם של חלפני הכספים אשר הותירו עליי רושם אמין ומוצא אני לקבלם, עולה כי חלפני הכספים העבירו ופרטו את הכספים לשימושם של התובעת ורבינוביץ' לצורך ביצוע עסקת המקרקעין וגאולת קרקעות המדינה. כך למשל, העיד לפניי גרוס, כי ראה בזיסמן כנציג הפטריארכיה ופעל על פי הוראותיו (עמ' 148-149 לפרוטוקול מיום 10.7.2019), לאחר שבירר באמצעות יחיאל ועם עו"ד וינרוט את מהימנות השיקים, בנוסף לבדיקה שביצע הבנק, ומתוך שכנוע פנימי כי הפטריארך ביקש לקבל את כספי התמורה במזומן (עמ' 109- 114 ראה גם אמרותיו במשטרה, מוצגים 47- 48; ועדותו בת"פ 5243-12-10 בעניינו של זיסמן ביום 1.4.2012, מוצג 55). באופן העולה בקנה אחד, העיד יחיאל כי בשל מעורבותו של עו"ד וינרוט בעסקה, לא ראה עצמו מוטרד, אולם, ואף על פי כן, לא בוצעה כל פעולה בשיקים הבנקאיים אלא לאחר שנמסרו לבנק לבדיקה שבוצעה מול הבנק של עו"ד וינרוט ואושרה העברת הכספים (עמ' 46- 58 לפרוטוקול מיום 15.2.2018; ראה גם תצהיר יחיאל, סעיף 6; אמרתו במשטרה, מוצג 74). עדויותיהם נתמכות ומשתלבות באופן קוהרנטי אף עם גרסתו של טויב, בעדותו (עמ' 180- 182 לפרוטוקול מיום 10.7.2019) ובאמרותיו במשטרה (מוצגים 58, 60, 61). בהקשר זה, טויב מסר בעדותו גרסה סדורה, שלא נסתרה, ואף משתלבת בעדויות ההגנה, מעוגנת בראיות ולא נמנע מפרטים שאינם נוחים מבחינתו, ומצאתי, בסוגיה זו, ליתן בו אמון. אשר על כן, אין בידי לקבל את הטענה.
208. סוף דבר, ולאור כל האמור עד כה, משלא נתמלאו יסודותיה של עוולת הגזל בעניינם של חלפני הכספים, בבאי והמנוחה רבינוביץ', ולא ניתן לייחס להם סיוע למעשי העוולה שבוצעו בקשר לעסקת המקרקעין, דין התביעה בעניינם - להידחות.
התביעה נגד מבצע המרמה ומסייעה - רבינוביץ' ומורגנשטרן
--- סוף עמוד 89 ---
209. התובעת עתרה להשבת כספי המרמה נגד רבינוביץ', מבצע המרמה, בעילות חוזיות בגין הפרת החוזה וביטולו, ביחד ולחוד, עם עילות נזיקיות, בעוולות של גזל ותרמית; ונגד מורגנשטרן, כמסייע לביצוע עוולת התרמית והגזל. וזאת- על יסוד הרשעתם בהליך הפלילי שהתנהל בעניינם במסגרת ת"פ (מחוזי י-ם) 1071/01 (הערעור נדחה - ע"פ 4354/08).
210. סעיף 42א(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- 1971 קובע כי "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט האזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי".
211. כידוע, ולהלכה, וכפי שקבעתי בפסק-הדין בתביעת הפטריארכיה, הממצאים והמסקנות שנקבעו בעניינם של רבינוביץ' ומורגנשטרן קבילים בתובענה שלפניי כראיה לכאורה לאמור בהם נגד כל המעורבים בפרשה, וגם נגד מי שלא ניתן לו יומו בבית-המשפט, שכן הוראת הסעיף איננה מבוססת על השתק דיוני אלא על "הרעיון שחקירה ודרישה שנעשית על ידי שופט פלילי ראויה לעמוד בחזקת האמת" (יעקב קדמי על הראיות- חלק שלישי, עמ' 1560- 1561 (2009)). אכן, קביעות בדבר מהימנות העדים אינן נכללות בגדרי סעיף 42א לפקודת הראיות (שם), אולם, רבינוביץ' ומורגנשטרן הדירו רגלם מההליך שלפניי ולא התייצבו להעיד, ויש בכך, כידוע, כדי להוות ראיה לחובתם. למעשה, מעורבותו של רבינוביץ' בהליך נעשתה על-דרך הייצוג והגשת הגנה וסיכומים בלבד ולעומתו, מורגנשטרן הגיש הגנה בלבד, ללא שהתייצב מי מטעמו בדיונים שהתנהלו בהליך זה ואף לא הגיש סיכומים.
212. למעשה, רבינוביץ' וכריסטיאן-לנד (להלן ביחד, כאמור- רבינוביץ'), בסיכומיו, וחרף עמידתו של רבינוביץ' על גרסת חפותו, עד ליום הזה, לא העלה טענות בניגוד לקביעות ולממצאים שנקבעו בעניינו בהליכים הפלילים בקשר לפרשת הקרקעות. ודוקו, רבינוביץ' בסיכומיו לא הכחיש כי מעשיו מגבשים את עוולת התרמית ויש בהם כדי הפרת החוזה שנכרת בינו לבין התובעת בקשר לעסקת המקרקעין. עיקר הגנתו בטענה כי ניתן להיפרע ממנו רק על הכספים אשר לכאורה יכול היה לקבל לידיו, ובהתאם לקביעות בהליכים הפליליים, כפי שפירט בסעיפים 8- 10 לסיכומיו, בסך של 2,500,000$, זאת בניכוי הכספים שנתפסו והועברו לידי התובעת או שולמו לה במסגרת הסכמי הפשרה עם מקצת הנתבעים בהליך בו עסקינן. עוד טען רבינוביץ' לאשם תורם של הימנותא בפרשת המרמה.
--- סוף עמוד 90 ---
213. הנה כי כן, מעשיו של רבינוביץ' אינם שנויים במחלוקת, בהיבט העובדתי והמשפטי. ועל כן, השאלה היחידה הדרושה להכרעה בפסק-הדין מתייחסת לתוצאות הפרת החוזה וביצוע התרמית, ובמילים אחרות: להיקפו של הסעד הכספי שניתן וראוי להושיט לתובעת.
214. אטעים, כי בהיבט הנזיקי, בעוולת הגזל, וכפי שעמדנו על כך לעיל, ואיני מוצא להכביר מילים, בהיעדר קיומה של דרישת "המיטלטלין", לא ניתן לחייב, את המעורבים, מבצעי המרמה או תמי-הלב, בעוולת הגזל ותוצאותיה.
215. רקע עובדתי- כזכור, התובעת התקשרה בהסכם עם רבינוביץ', מיום 29.3.2000, ובגדרו, בין היתר, התחייבה התובעת לשלם לרבינוביץ' סכום של 20,000,000$, באמצעות עו"ד וינרוט כנאמן, בתמורה שיביא לחתימת הפטריארכיה על ייפוי-כוח להארכת תוקפת החכירה של הקרקעות, כשייפוי-הכוח מאושר על-ידי נוטריון באישור נוטריוני. להבטחת ביצוע עסקת המקרקעין, הוסכם כי עו"ד וינרוט יעביר בנאמנות את סכום התמורה לפטריארכיה, בסך של 16,000,000$, "אך ורק במעמד חתימת ייפוי הכוח כשהוא מאושר על ידי נוטריון כאמור ובמעמד חתימת הנאמנים על ייפוי כוח או העברת סמכויותיהם באישור נוטריוני להימנותא או למי שתורה" (סעיף 5). משכך, בפסק-דינו בתביעת הפטריארכיה, אשר כל קביעותיו כאמור חלות גם בהליך זה המהווה פיצול של התובענה, קבעתי כי דרישתה המוקדמת של התובעת לחתימת כתב-ידו של הפטריארך על מסמכי העסקה, מהווה תנאי מתלה, ושמאין חולק, כי זה לא התקיים (נוכח זיוף החתימה), בטל ההסכם, ועומדת לתובעת, מכוחו של סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1970 (להלן- חוק החוזים (תרופות)), הזכות להשבת התמורה החוזית. הוסף על כך, ובהיבט החוזי, בהינתן מעשי המרמה שביצע רבינוביץ', בזיוף חתימתו של הפטריארך ובמצג השווא של אישור הנוטריון את חתימת הפטריארך ללא שהאחרון חתם לפניו, ביצע רבינוביץ' הפרה יסודית של ההסכם ונהג בחוסר-תום לב בקיום החוזה. מעשיו של רבינוביץ' בהפרת החוזה מקימים לתובעת עילה לפיצויים לפי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות) ומזכים אותה בסעד של פיצויים בעד הנזק שנגרם לה עקב ההפרה ותוצאותיה. צרף לכך, רבינוביץ' במעשיו ביצע עוולה של תרמית, לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין, אשר מזכה את התובעת בפיצוי על מלוא נזקיה ממעשה התרמית וההונאה.
216. אשר על כן, בעילות לפי חוק החוזים ובעילה של תרמית, קמה זכותה של התובעת להשבת סכום התמורה בהסכם בינה לבין רבינוביץ' ולסעד של פיצויים על מלוא נזקיה כתוצאה ממעשי המרמה והפרת החוזה של רבינוביץ', העומדים על סך של 20,000,000$. בהקשר זה, ומטעמים אלו, ביחד ולחוד, יש לדחות את טענתו של רבינוביץ' לחייבו רק בסכום
--- סוף עמוד 91 ---
שיכול היה להישאר בכיסו על-פי הממצאים שנקבעו בפסקי-הדין שניתנו בקשר לעסקת המקרקעין. למעשה, ובהתאם לפסקי-הדין שניתנו בעניינו, רבינוביץ' קיבל מעו"ד וינרוט, במעמד חתימתו הלכאורית של הפטריארך על ייפוי הכוח בקשר לעסקת המקרקעין, על-פי הודאתו ובגדרה של עובדה מוסכמת, סך של 16,000,000$. בנוסף, נקבע כי רבינוביץ' נהג מנהג בעלים ביתרת הסכום שנותר בחשבון הנאמנות של עו"ד וינרוט, אשר עמד על סך של 4,000,000$, ועל-פי הוראותיו בוצעו פעולות בכספים. יוצא, כי רבינוביץ' נטל לידיו את מלוא סכום התמורה החוזית, ומעשיו בכספים אלו אינם מעלים ואינם מורידים מאחריותו להשיבם לתובעת, מה גם שבסכום זה יש כדי לגלם את נזקיה של התובעת כתוצאה ממעשיו. לשון אחר: רבינוביץ' קיבל לידיו את מלוא סכום התמורה החוזית ואין כל נפקות בפעולותיו בכספים אלו לעניין עוולת התרמית. דמה נפשך, כי אדם אשר פרץ לבנק וגנב 20,000,000 ש"ח, יטען כי ניתן לחייבו להשיב רק מקצתו של הסכום, בתואנה כי חלק מהשטרות נפלו בדרכו וכי בנוסף יש לקזז את התשלום לתצפיתן שסייע בידו לבצע את מעשה הפריצה, והדברים ברורים.
217. על דוקטרינת האשם התורם. להלכה, וכפי שנקבע בע"א 9057/07 דוד אפל נ' מדינת ישראל (2.4.2012), וחרף טענות רבינוביץ' בסיכומיו, מעשיו נכללים בקבוצה שכונתה "מקרי העברה", אותם מקרים בהם יש תוספת רווחה למזיק והקשר בין רווחתו של המזיק לנזק מובהק. לפנינו, כפי שמצינו לעיל, "'משחק סכום אפס' שבו כל הנזק לניזוק מהווה תמונת מראה של תוספת הרווחה שמפיק המזיק" ובלשון אחר: "הסכום שהפסיק הניזוק זהה בדיוק לסכום שהרוויח המזיק" (סעיף 66 לפסק-דינו של השופט מלצר). אכן, וכדבריו של השופט הנדל בפרשה זו, "... ניזוק שתרם לנזקו-שלו- איננו יכול לרחוץ בניקיון כפיו בפני בית המשפט", אולם, בנסיבות החריגות של המקרה, האשם התורם שיכול וניתן ליחס לתובעת נובע ממחדלם של עו"ד וינרוט ודובדבני לנכוח במעמד חתימת הפטריארך על ייפוי- הכוח ולצפות במו עיניהם בחתימתו. דא עקא, מחדלם נובע מהתחכום הנועז והמיוחד של רבינוביץ', אותו תחכום שהפליא והדהים את בתי-המשפט בכל ערכאותיו, והביא להכתרת המרמה כאחד ממעשי המרמה המתוחכמים בתולדות מדינת ישראל, ומשכך, פשיטא, כי לא ניתן בידי רבינוביץ' להיבנות ממחדלם של נציגי התובעת אשר נפלו קורבן תמים למעלליו.
218. בעניינו של מורגנשטרן. על-יסוד הרשעתו בסיוע למעשי המרמה והגזל, מכוח סעיף 42א(א) לפקודת הנזיקין, כאמור, וקביעותיי בפסק-הדין בתביעת הפטריארכיה, בין היתר ולרבות, בעניינו של מורגנשטרן ומעורבותו במרמה; כל זאת, בהיעדר סיכומים מטעמו, ונוכח התוצאה אליה הגענו בעניינו של רבינוביץ', אשר הגנתם בכתבי-הטענות אחת הן, ללא שמורגנשטרן נטל חלק פעיל בניהול הגנתו, בבחינת נוכח-נפקד, וממילא ללא שהעיד- מכל אלו, שוכנעתי כי התובעת הרימה את הנטל המוטל על שכמה להוכיח את אחריותו כמסייע
--- סוף עמוד 92 ---
לביצוע עוולות התרמית והגזל שביצע רבינוביץ', ואת היותו חלק אינטגרלי ומשמעותי בשרשרת האירועים שהובילה לגזילת סכום בסך של 4,500,000$ ומקובלים עליי בעניין זה סיכומי התביעה ונימוקיה.
219. לאור האמור לעיל, ובהתאם לשיקול-דעתו של בית-המשפט בחלוקת האחריות בין המשתתפים לפי סעיף 84 לפקודת הנזיקין, ולאחר ששקלתי את טענותיו של רבינוביץ' בסוגיה זו בסיכומיו, שוכנעתי לחייב אותו בהשבת מלוא סכום התמורה החוזית ונזקיה של התובעת כתוצאה ממעשה המרמה והפרת ההסכם שביצע בקשר לעסקת המקרקעין, ובסך של 20,000,000$.
220. בנוסף, מורגנשטרן ישלם לתובעת פיצוי בשיעור של הנזק שנגרם כתוצאה ממעורבותו במעשה המרמה ובסך של 4,500,000$.
221. מסכומים אלו, ועל-פי הודאת התובעת בסיכומיה, יש לקזז את סכומי הכסף שנתפסו או שולמו לתובעת בקשר לעסקת המקרקעין ועד ליום מתן פסק-דין זה.
הסעד הכספי - חישובו וקביעת שיעורו
222. התובעת טענה בסיכומיה ובסיכומי התשובה כי יש לחשב את נזקיה במטבע מקומי ולפי שערו היציג של הדולר במועד ביצוע אירוע הנזק, 16.4.2000, תוך שתמכה טענתה בפסק-דינו של בית-המשפט בע"א 606/73 ירדניה חברה לביטוח בע"מ נ' אחים עופר (הולדינגס) בע"מ, פ"ד ל(1) 29 (1975; להלן- הלכת ירדניה)). שם נקבע להלכה כי באירוע נזיקי, וכל עוד לא הוסכם אחרת בחוזה מחייב, יש לשום נזק שהתרחש בתוך גבולות ישראל על-פי מטבע שקלי.
223. עילת תביעתה נגד הפטריארכיה יסודה בדיני בחוזים, שאז, ולהלכה, התשלום יבוצע בשטר מקומי ויחושב לפי שער החליפין ביום האירוע (שם). למעשה, ובהינתן כי ההסכם קובע תשלום במטבע דולרי, הרי המדובר, ולפי הגדרת התובעת בסיכומי התשובה (סעיף 121) בחוב הנקוב בדולרים. ומשכך, "...יום ההמרה של חוב הנקוב בדולרים לשוויו בשקלים (לפי השער היציג) הוא יום פסק הדין, לא יום הגשת התביעה....עד יום פסק הדין מחייבים לכן בריבית דולרית. ביום פסק הדין קובעים את החוב בשקלים לפי השער היציג, עם הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961, החל מיום פסק הדין ועד
--- סוף עמוד 93 ---
התשלום..." ((וראה בעניין זה- ע"א 4360/90 משה בר חן נ' יוסף אברהם כוכבי, פ"ד מז(2) 311, 324 (1993)).
224. שונה הדין בתביעתה נגד רבינוביץ' המורכבת מעילות חוזיות ונזיקיות וממילא בתביעה הנזיקית נגד מורגנשטרן ובטענה כי סייע לרבינוביץ' במעשי התרמית והגזל. בעניינם, יש להחיל את הלכת ירדניה ולהמיר את שיעורו של הנזק למטבע מקומי לפי שער החליפין במועד התרחשות הנזק.
225. בנוגע לחישוב ריבית והצמדה - תחילה טענה התובעת לחישוב לפי ריבית דולרית, אולם, בסיכומי התשובה (סעיפים 123- 124) הודתה כי טעות נפלה בידיה, ואכן יש לחשב את שיעורי הריבית וההצמדה לפי ריבית שקלית מכוח חוק פסיקת ריבית והצמדה. עם זאת, ומכיוון שטעותה מיטיבה עם הנתבעים בסכום משמעותי מאוד, הסכימה להיתפס בחישובה ולחייב את הנתבעים בתשלום ריבית והצמדה דולרית.