--- סוף עמוד 24 ---
הצדדים, ביום 9.3.2008, בפגישה במשרדו של וינרוט, עד לכדי גיבוש נוסח סופי ומחייב של מסמכי הפשרה לחתימה ולביצוע. חרף האמור, עו"ד מוגרבי פנה לעו"ד אלחנני וביקש לכנס ישיבה נוספת בהשתתפות שני חברי סינוד שהיוו, לדבריו, מיעוט קטן מחברי הסינוד ועל מנת להשיג הסכמה פה אחד של חברי הסינוד לאישור ההסכם. בהתאם, התקיימה ישיבה ביום 15.4.2008, במלון מצודת דוד בירושלים, בנוכחות הפטריארך, עוזריו, עורכי דינו וחברי סינוד, ובמהלכה, ולפי הנחיותיו המוקדמות של עו"ד מוגרבי, הסבירו נציגי קרן הקיימת לישראל כי מדובר בפשרה בין שני קורבנות של אותו מעשה מרמה ומתוך מטרה להמשיך במערכת היחסים הטובה בין השתיים תוך חלוקת אחריות לנזק. הפגישה התנהלה באווירה נינוחה ונעימה ובסיומה, הודיע הפטריארך כי יקיים את המוסכם. זמן קצר לאחר מכן, עו"ד וינרוט שוחח עם עו"ד מוגרבי והפטריארך במישרין ושמע מפיהם כי הסינוד אישר את הסכם הפשרה ונועדו לחתום על מסמכי הפשרה לאחר חג הפסח. למרות האמור, נמנעו הפטריארך והפטריארכיה מקיום התחייבותם, תחילה בתואנה שלאילוצי לוחות זמנים ועיסוקים אחרים ולאחר מכן תוך הכחשת ההסכמות שהושגו וניסיון לטעון כי עסקינן לכל היותר במשא ומתן שלא הבשיל. עו"ד וינרוט הוסיף כי ליווה באופן בלתי אמצעי את המשא ומתן מתחילתו ועד סופו וכי הפטריארך והפטריארכיה התחייבו באופן מוחלט להסכמות שעוגנו במסמכי הפשרה, העולים לגדרו של חוזה סופי ומחייב, וכי החתימה נועדה לצרכים פורמאליים בלבד. נוכח טענת הפטריארכיה כי בהיעדר מימון אינה מחויבת במסמכי הפשרה, הצהיר עו"ד וינרוט כי הפטריארכיה בשום שלב לא התנתה את קיום התחייבויותיה בהסכם הפשרה במימון סכום הפשרה על ידי צד ג' ולהיפך- הציגה כאילו עומדים לרשותה כל המקורות הכספיים הדרושים לביצוע ההסכם, וגם אן נכון היה הדבר, הרי שבכוחה היה לבחור בחלופה ב' להסכם הפשרה ולקבל כספים מהמדינה כנגד הארכת תקופת החכירה של קרקעות ירושלים. זאת ועוד, הוספת סוגית המימון לפרטיכל נועדה אך ורק לצרכיה הפנימיים של הפטריארכיה, אף לגרסתה, ללא שהיה בכך כדי לגרוע מההסכמות.
58. עו"ד אלון יואלי (להלן- עו"ד יואלי), מעורכי דינה של קרן הקיימת לישראל, ייצג את קרן הקיימת לישראל והימנותא בשנים 2006- 2011 בקשר לפרשת הקרקעות ובגדרה המשא ומתן לפשרה שהתנהל בין הצדדים מסוף שנת 2005, או בסמוך ועד לחודש מרס 2007. לדבריו, לאחר דיון ארוך ומפורט לפרטי פרטים, גובש מתווה פשרה בנוסחו הסופי, בפרטיכל, על כל נספחיו, במסגרתו עוגנו שתי חלופות לפשרה לבחירת הפטריארכיה, והוסכם כי החתימה הפורמאלית על הסכם הפשרה, על-פי החלופה שתיבחר, תיעשה מיד לאחר שמדינת ישראל תעניק לפטריארך את כתב-ההכרה, אשר בלעדיו, ולטענת הפטריארך, אינו מוסמך לפי דיני מדינת ישראל לחייב בחתימתו את הפטריארכיה. משכך, ועל מנת ליתן להסכמות הצדדים
--- סוף עמוד 25 ---
תוקף סופי ומחייב, סוכם כי הצדדים יאשרו את מחויבותם להסכמות שהועלו על הכתב בפרטיכל בדרך של מתן הצהרות הדדיות במעמד הסכמה רשמי ו"חגיגי", שבו ייטלו חלק הפטריארך ונציגים בכירים של קרן הקיימת לישראל בנוכחות עדים שהנם שופטים בדימוס. הוא אשר אירע במעמד חגיגי ביום 12.3.2007, במשרדו של עו"ד עו"ד וינרוט ובנוכחות השופטים בדימוס אביגדור משעלי ז"ל ודן ארבל, אשר בחתימתם, ביחד וינרוט, אישרו את התחייבויותיהם של הצדדים בפרטיכל לאחר שהפרטיכל הוקרא ע"י עו"ד אלחנני, בשפה האנגלית, לפטריארך, תוך שלעיתים עו"ד אלחנני או באי-כוח הפטריארכיה מוודאים כי ההסכמות מובנות לפטריארך, והאחרון אישר את התחייבותו בפרטיכל. לאחר שממשלת ישראל הכירה בחודש דצמבר 2007 במינויו של הפטריארך, בשים לב להארכת תוקפו של הפרטיכל מבעוד מועד, נערכה ביום 21.2.2008 פגישה במלון מצודת דוד, בה נכח מטעם הימנותא עו"ד אלחנני, אשר ערך תרשומת בזמן האמת ובסיומה מסרה לעד לצד דיווח אודות פרטי הפגישה. פגישה נוספת התקיימה ביום 9.3.2008 במשרדו של וינרוט, במהלכה דרשו עורכי הדין של הפטריארכיה לבצע "תיקונים טכניים" בהסכם, בנוסף לדרישתם המוקדמת לעיגון הבהרה ולצרכיה הפנימים של הפטריארכיה כי סכום הפשרה ישולם באמצעות מימון צד ג'. בהמשך הדברים וביום 16.3.2008, לדברי העד, העבירו לעורכי הדין של הפטריארכיה נוסח מתוקן של ההסכם והוחלפו בין הצדדים בו ביום טיוטות עד לגיבושו, ביום 15.4.2008, של הסכם הפשרה הסופי והמחייב לרבות ההודעה לבית המשפט.
59. עו"ד אלחנני, בא-כוח הימנותא, בתצהירו מסר על בקשת הפטריארכיה להוסיף לנוסח ההסכם אמירה על כך שקרן הקיימת לישראל יודעת שצד שלישי מעמיד לפטריארכיה מימון לצורך תשלום סכום הפשרה, כן, לגרסתו, לאחר ובסמוך לפגישה מיום 15.4.2008, בשיחת טלפון, מסר לו עו"ד מוגרבי, ואף חזר על הדברים בשיחה מאוחרת יותר, כי הסינוד אישר את הסכם הפשרה, ללא שציין סייג או תנאי, וכי הסכם הפשרה ייחתם ויבצעו מיד לאחר חג הפסח.
60. השופט (בדימוס) דן ארבל (להלן- השופט ארבל), בתצהירו, מסר כי מעורבותו התמצתה בנוכחותו בפגישה אשר התקיימה ביום 12.3.2007, במשרדיו של עו"ד וינרוט ולבקשתו, כעד להסכמות שסוכמו והוצהרו על ידי הצדדים במעמד זה, וללא ידיעה אישית במכלול היבטי הפרשה. בפגישה הוזמן ונכח השופט (בדימוס) אביגדור משאלי ז"ל על מנת לשמש עד נוסף להסכמות הצדדים. בפגישה השתתפו הפטריארך, עורכי הדין של הצדדים ואנשים נוספים שלא הכיר. למיטב זכרונו, השיח התנהל ברובו בשפה האנגלית, והונח לפני הצדדים מבעוד מועד עותק קשיח של הפרכטיכל וצורפותיו. השופט ארבל תיאר כי עו"ד אלחנני הקריא לפני הנוכחים את הפרטיכל בתרגום לשפה האנגלית ומיד לאחריו, אישרו
--- סוף עמוד 26 ---
הצדדים, והפטריארך אישית, את הסכמתם והתחייבותם לפרטיכל. בהמשך, השופט משאלי, עו"ד וינרוט והשופט ארבל אישרו, באמצעות חתימתם על גבי הפרטיכל, את הסכמות הצדדים והתחייבותם. לגרסתו, הפגישה התנהלה באווירה חיובית וידידותית תוך שהיה לו ברור כי אין המדובר בשלב ביניים במשא ומתן, כי אם מעמד מסכם שבו ביטאו הצדדים את גמירות דעתם להתקשר בהסכם הפשרה על פי הוראות הפרטיכל, משל הייתה הפגישה "טקס הסכמה", שבו הצדדים מצהירים כי הגיעו להסכמות הרשומות הפרטיכל והתחייבו לפעול על-פיהן.
61. שמואל חייק (להלן- חייק), פעיל קרן הקיימת לישראל בלונדון ומשנת 2008 יו"ר קרן הקיימת לישראל אנגליה, בתצהירו, מסר כי דובדבני פנה אליו בשנת 2007, על רקע פרשת הקרקעות, וביקש ממנו לשוחח עם השר רפי איתן, עמו היו לחייק יחסים חבריים קרובים, בכדי לברר את המועד המשוער להענקת כתב ההכרה לפטריארך. בהמשך, בחלוף המועד עליו הותנה בפרטיכל לקבל כתב-ההכרה, בא חייק בדברים עם השר איתן על מנת לנסות ולהסתייע בו לשם קבלת אישורו של הפטריארך ובכתב, על גבי מכתב קצר בשפה האנגלית שהוכן על ידי עורכי הדין של קרן הקיימת לישראל, המעגן את הסכמתו בעל-פה, להארכת תוקפו של הפרטיכל עד ליום 1.6.2008. בהקשר זה וביום 16.12.2007, נשלח לחייק על ידי לשכת השר איתן מכתב ולפיו, הפטריארך אישר את הארכת תוקפו של הפרטיכל, כאמור, בשיחת טלפון עם השר איתן. בהמשך הדברים ולאחר שאושר מינויו של הפטריארך בהחלטת ממשלת ישראל וביום 24.12.2007 נחתם כתב-ההכרה, השתתף חייק בפגישה שהתקיימה בין הצדדים, במסגרת הליכי הפשרה, ביום 21.2.2008, במלון מצודת דוד בירושלים, במהלכה חזר הפטריארך באופן ברור ונחרץ על מחויבותו לפשרה שהושגה, עם זאת, ביקש בעצה אחת עם עורכי דינו לבצע תיקונים טכניים קלים במסמכי הפשרה בשים לב לשינויים שהתרחשו בחלוף הזמן וכנטען, ללא שיהא בהם לשנות באופן מהותי מהסכמות הצדדים. הפטריארך השיב, לשאלת חייק, כי הסכם הפשרה ייחתם ויבוצע מיד לאחר עריכת התיקונים בהסכם הפשרה לכדי נוסח סופי. חייק הוסיף וציין בתצהירו את האווירה הידידותית והטובה אשר שררה בין הצדדים בפגישה, אשר שיקפה לטעמו את סיומו המוצלח של המשא ומתן ומחויבותו המוצהרת של הפטריארך לקיים את הפרטיכל, עד כי נרקמו יחסים טובים בין חייק לבין הפטריארך באופן אישי ואף עלתה אפשרות שייפגשו בהזדמנות קרובה בלונדון במהלך ביקורו במקום. בהמשך, חייק שב לעיסוקיו השוטפים בלונדון ושוחח מספר פעמים בטלפון עם הפטריארך, במהלכן חזר הפטריארך והביע באוזניו את מחויבותו לפשרה שבקרוב כל הפרשה תסתיים לשביעות רצון כל ובשיחה אחת עדכן שהסכם הפשרה אושר על ידי הסינוד.
62. הפטריארכיה הגישה תצהירי עדות ראשית, כדלקמן, ותיק מוצגים, בהמשך למוצגי הימנותא, וכולל 16 מסמכים ובהם תכתובת עם עורכי הדין, תצהיר עדות ראשית של השר
--- סוף עמוד 27 ---
רפאל איתן בת.א. 2035/08 וחקירתו הנגדית, דרישת גילוי מסמכים שהמציאה הפטריארכיה להימנותא ותצהיר גילוי המסמכים של הימנותא.
63. תצהירו של הפטריארך הוגש ערוך בשפה האנגלית בצירוף תרגום לעברית, אשר נתקבל בהחלטת בית המשפט מיום 25.10.2017, נוכח התנגדות הימנותא, ומטעמים מעשיים, ככלי עזר בלבד, תוך שנשמרה זכותה של הפטריארכיה להגיש תרגום נוטריוני אשר יהווה נוסח מחייב ככל שתתעורר מחלוקת בעניין, אלא, שבסופו של הליך, לא נתגלעה מחלוקת, ועל פניו, ניתן לראות בתרגום כמוסכם.
64. הפטריארך תיאופולוס השלישי מסר, בתצהירו, כי נבחר ביום 22.8.2005 על ידי הסינוד הקדוש לכהונתו בפטריארכיה, אם כי בחלוף מספר שנים, ולאחר שעתר בעניין לבית המשפט העליון, זכה לקבל הכרה רשמית ממדינת ישראל. באותן השנים התקיימו מגעים בין קרן הקיימת לישראל והימנותא לבין הפטריארכיה בנוגע להשלכותיה של פרשת המרמה בשנת 2000 בקשר לקרקעות ירושלים. המשא ומתן בין הצדדים התנהל בסיועו המרכזי של וינרוט, הפטריארך פגש אותו לראשונה בשנת 2005- 2006 וניהל עמו שיחות אישיות, מצד הפטריארכיה על ידי עו"ד רמי מוגרבי בהנחיית הפטריארך אשר ניתנה, כנטען, בקווים כללים ומבלי לרדת לפרטים. הפטריארך הצהיר כי לעמדתו לא הייתה הצדקה לכך שהפטריארכיה תוציא מכיסה כספים שלא קיבלה, וכאמור נקבע על ידי בית משפט העליון בפרשת הקרקעות, במסגרת ע"פ 84/13, כי הפטריארכיה לא קיבלה "ולו סנט אחד מהתמורה", ואף לא הסכים להחכיר את קרקעות ירושלים תמורת סכום של 4.5 מיליון דולר שאינו משקף את שוויין הריאלי של הזכויות. חרף האמור, ואכזבתו מעמדת המדינה, ביקש הפטריארך להתקדם במגעים לפשרה על מנת לשמור על יחסים טובים בין הפטריארכיה לבין מדינת ישראל, ועל רקע הדברים ששמע מפי עו"ד אלחנני ואחרים אשר גרסו כי אילולא יושג הסדר בפרשת הקרקעות ייחלש הסיכוי להכרת מדינת ישראל במינויו כפטריארך, ובתוך כך, הסכים למתווה פשרה ובתנאי שסכום הפשרה ישולם על ידי צד ג' ולא מכיסה של הפטריארכיה ובכפוף לאישור הסינוד. ביום 12.3.2007 נכח בפגישה במשרדו של עו"ד וינרוט ובמהלכה הוקראו והוסברו לו עיקרי מתווה הפשרה, בשפה האנגלית השגורה בפיו, ובסיומה, נתן את הסכמתו למתווה הפשרה על דעת זו שההסכמות הותנו באישור הסינוד ורק חתימה מלאה של הצדדים על הסכם סופי תחייב את הצדדים. לדברי הפטריארך, לא נטל על עצמו התחייבות אישית לכך שיינתן הסדר אישור הסינוד, ובכל מקרה, המתווה המוצע לפשרה הובא לדיון ולאישור לפני הסינוד. במחצית השנייה של שנת 2007, סירב לחתום על הארכת המועד לתוקפו של הפרטיכל, ובכלל זה לא אישר את תוכנו של המסמך שצורף למכתבו של השר רפי איתן מיום 6.12.2007, אשר עמד בראש ועדת השרים לעניין ההכרה בפטריארך, והשיחה עמו התרחשה
--- סוף עמוד 28 ---
ביום בו ניתנה החלטת הממשלה בעניין ההכרה בפטריארך, ולסברתו, עד כדי הפעלת לחצים פסולים עליו, עם זאת, לטענת הפטריארך, הגם ולא הסכים לאורכה, לא סגר את הדלת מפני האפשרות לשוב לשולחן המשא ומתן במועד מאוחר יותר. לאחר קבלת כתב ההכרה ביום 16.12.2007, התחדשו המגעים עם הימנותא ועלה הצורך לערוך שינויים בנוסח טיוטות ההסכמים ובמסגרת זו, נתקיימו בתחילת שנת 2009 שתי ישיבות, במלון מצודת דויד, במהלכן הוזהר כי לאחר שעורכי הדין יגיעו להסכמות, יהיה צורך להביא אותן לאישור הסינוד ולהשלים את המגעים עם צד שלישי שהיה אמור לשאת בתשלום סכום הפשרה. ביום 21.4.2008 הועלו הדברים לדיון בישיבת הסינוד ובסיומה הוחלט לקדם את הנושא עם הימנותא באמצעות צד שלישי, דוד סופר, המעוניין במקרקעין ומוכן לשלם להימנותא את סכום הפשרה ולפטריארכיה תמורה הולמת בעד הזכויות במקרקעין, כך שהמתווה הפשרה והעסקה עם צד ג' אושרו כעסקאות שלובות. בחלוף מספר ימים, מזכיר הסינוד ערך נסח החלטה לפרסום. בהמשך, משלא הבשילו המגעים עם צד שלישי לכדי הסכם מחייב, ובשים לב לאישור הסינוד, לא נחתם הסכם הפשרה עם הימנותא. בהקשר זה, נטען, כי הימנותא מצידה לא העבירה הסכם פשרה חתום ולא פעלה על פיו, ובין היתר, המשיכה לעמוד במסגרת תביעת הפטריארכיה על תקפות עסקת המקרקעין המדומה.
65. דוד סופר, מסר תצהיר מטעם הפטריארכיה ולפיו, בשנים 2005- 2006 נרקמו יחסים עסקיים בין קבוצה בראשותו, ביחד עם מייקל שטיינהרדט, לבין הפטריארכיה, ובין היתר, נוהלו מגעים לגבי רכישת זכויות החכירה בקרקעות ירושלים ובמסגרת זו, ובאופן עקרוני, הוסכם על תמורה אשר תכלול את תשלום שווי הזכויות לפטריארכיה לצד תשלום סכום הפשרה להימנותא, אולם, בחודשים אפריל- מאי 2008, ולאחר בדיקה נוספת, לא הבשילו המגעים לכדי הסכם מחייב מטעמים של כדאיות העסקה ולאחר שנמצא כי קרקעות ירושלים אינן כוללות את מלוא הקרקעות הנדרשות לקבוצה לצורך הגשמת מטרת התקשרותה בעסקה.
66. יורשות המנוחה הדסה רבינוביץ' ז"ל, נתבעות 2, הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמן. עדנה לודמיר, עובדת סוציאלית קלינית בעיסוקה, ורחל מלכה אנגלרד, בעלת עסק לשיווק שמלות כלה במגזר הדתי-חרדי, הצהירו, כל אחת לחוד, כי מעולם לא היו קשורות לעסקיו של אביהן, רבינוביץ', ולמיטב ידיעתה אף לא אמן, המנוחה וכי מעולם לא קיבלו כספים מחשבונות הבנק בשוויץ המפורטים בתובענה, אשר, ככל הידוע להן, נתפסו במסגרת ההליך הפלילי והועברו לפי החלטת בית המשפט לידי קרן הקיימת לישראל.
67. טויב, בתצהירו, מסר כי בתקופה הרלוונטית עסק בחלפנות כספים במגזר החרדי, ולמיטב זכרונו, ביום חמישי, 13.4.2000, או למחרת היום, פנה אליו מורגנשטרן ובדק עמו
--- סוף עמוד 29 ---
אפשרות, בשים לב להיתכנות עסקית, לפרוט שיקים בסך של 9,000,000$ לכסף מזומן. בסמוך, מורגנשטרן הודיע לו כי העסקה יוצאת לפועל והשניים קבעו להיפגש ביום ראשון, 16.4.2000, בשעה 9:00 בסניף בנק דיסקונט בבני-ברק, שם ניהל טויב חשבון בנק על שם אייבי מוסקוביץ, בו היה מיופה כוח, ובאמצעותו ביצע פעולות מסוג של פריטת שיקים, בין היתר, עבור לקוחות מזדמנים. ביום ראשון נפגשו השניים כמתוכנן, מורגנשטרן מסר לטויב שישה שיקים על סך של מיליון וחצי דולר כל אחד, רשומים לפקודתו של וינרוט, וחתומים בגב השיקים חתימת היסב, וטויב ביקש לפרוט אותם בבנק, ובהתאם לנהלי הבנק ולבקשת מנהל הסניף, ולאחר שעו"ד וינרוט אישר לבנק ישירות את הפעולה, בוצעה פריטה של 4.5 מיליון דולר, בשתי פעימות, ואת יתרת השיקים, שלושה שיקים על סך של 1.5 מיליון דולר כל אחד, החזיר טויב למורגנשטרן. עוד נטען, כי ביצע את הפעולה במסגרת עיסוקו הרגיל ולאחר שהיה משוכנע כי המדובר בעסקה חוקית, בוודאי בשים לב לבירור שערך הבנק ישירות עם עו"ד וינרוט ואישורו. מה גם, בשולי הדברים, ולדבריו, לא זכה לקבל את העמלה בגין שירותי הפריטה עד ליום זה וחרף פניותיו החוזרות בעניין למורגנשטרן.