50. לאחר שבתצהירי גילוי המסמכים העלתה הפטריארכיה טענת חיסיון מטעמי דת, מוחלט או יחסי, בגדרו חוסים פרוטוקולי ישיבות הסינוד, הובאה שאלת העיון במסמכים אשר גולו בתצהיר, כאמור, להכרעתי. בהחלטה מיום 5.10.2014, נקבע כי החיסיון הנטען מטעמי דת הנו לכל היותר חיסיון יחסי, משכך, ולצורך איזון פרטני וקביעת היקף זכות העיון, טרם הכרעה, ועל פי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן- תקנה 119), הוריתי לפטריארכיה להעביר לעיוני את המסמכים, בצירוף תרגום נוטריוני לעברית, במעטפה סגורה. יוטעם, כי בשלב זה, ולאחר ששקלתי אם אין מקום להורות על מחיקת כתב ההגנה של הפטריארכיה בשל אי קיום חובת הגילוי כפי שנקבעה בצו לגילוי מסמכים, נחה דעתי, בנסיבות העניין ונוכח המשמעות הקשה והחמורה שמשמעה פסק-דין נגדה המהווה סנקציה חריפה ובלתי מידתית, ומשלא שוכנעתי כי מחדלה של נובע מזדון או עקב זלזול בבית המשפט, ליתן לפטריארכיה הזדמנות נוספת לקיים את הצו לגילוי מסמכים. על החלטה זו הגישה הפטריארכיה בקשת
--- סוף עמוד 19 ---
רשות ערעור לבית המשפט העליון (בר"ע 7598/14) וביום 11.11.2014 ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע ההחלטה. בהחלטה מיום 6.1.2015 הוחזר התיק לבית משפט זה לצורך קיום דיון ובירור בשאלה האם יש מקום בנסיבות העניין, ובשים לב לטענת הפטריארכיה לחיסיון מטעמי דת העומד לה גם כלפי בית המשפט, להורות לפטריארכיה למסור את מסמכי הסינוד לעיון בית המשפט, לפי תקנה 119.
51. ביום 18.2.2015, ולאחר שהצדדים השלימו, בעל-פה, במהלך דיון, את טיעוניהם לעניין הפעלת תקנה 119, נחה דעתי לדון בסוגיות החיסיון מטעמי דת לגופה ובהתאם, נקבע מועד לדיון ולשמיעת ראיות. ביום 3.6.2015, נשמעו טיעוני הצדדים ונחקרו עדי הפטריארכיה- פרופ' קונדריס אשר ערך את חוות הדעת אשר הוגשה בתמיכה לטענת החיסיון וארכיבישוף אריסטרכוס עורך התצהיר מטעם הפטריארכיה. לאחר שהוגשו סיכומיהם של הצדדים, הבקשה הובאה לפניי להכרעה. בהחלטה מיום 5.4.2015, ובהיעדר טענה לחיסיון אמִתי של המידע והתכנים הכלולים בפרוטוקולים (לרבות ההחלטות על-פיהם), בהם מתבקש העיון, הוריתי לפטריארכיה להעביר להימנותא וקבוצת רבינוביץ', ובמקביל לבית המשפט, את טיוטות הפרוטוקולים המסוימים, אשר ערך המזכיר הכללי של הסינוד בזמן אמת והיוו את הבסיס לכתיבת הפרוטוקולים בספר הסינוד הקדוש. לצד האמור, הוריתי לפטריארכיה להפקיד בכספת בית-המשפט, במעטפה סגורה, צילומים נאמנים למקור של הפרוטוקולים המסוימים (לרבות ההחלטות שהתקבלו בגדר הישיבות, שם), בצירוף תרגום נוטריוני לשפה העברית, לצורך בחינת מהימנות הטיוטות ובדיקה השוואתית בלבד, במידת הצורך, ולאחר החלטה נפרדת לעניין העיון בהם על ידי בית המשפט. על החלטה זו הוגשו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 5247/15; רע"א 5212/15) וניתן צו עיכוב ביצוע, ארעי ולאחריו זמני. ביום 28.8.2016, ניתן פסק הדין בבית המשפט העליון במותב תלתא ולפיו, הוכח קיומו של מנהג דתי האוסר על חשיפת ספר הסינוד עצמו, ומכוחו של מנהג זה, נוצר חיסיון יחסי לספר הסינוד. עם זאת, לא הוכח איסור על חשיפת תוכן דיוני הסינוד, אך יש להכיר באינטרס ראוי להגנה של הפטריארכיה, שלא לחשוף דיונים אלו. בנסיבות העניין, הוחלט כי הפטריארכיה תעביר להימנותא נסח המפרט את תוכן הדיון בישיבות הסינוד המסוימות וככל שמדובר בנושאים שיש להם זיקה לסכסוך המשפטי בין הצדדים. בנוסף, הפטריארכיה תפקיד בבית המשפט במעטפה סגורה העתקים מצולמים של שני הפרוטוקולים הללו מתוך ספר הסינוד וכן תרגום נוטריוני לעברית. בית המשפט יוכל להחליט לעיין בהעתקים אלו תוך הפעלת שיקול דעת בהתאם להתפתחות הדיון ולשיקולים שנמנו לעיל. בהתאם, ביום 29.8.2016 הוריתי לפטריארכיה לקיים את החלטת בית המשפט העליון עד ליום 5.10.2016.
--- סוף עמוד 20 ---
52. בהמשך, בהחלטה מיום 8.1.2017, בשים לב לצורך בגישה זהירה, רגישה ומידתית, תוך איזון רגיש בין כללים משפטיים לבין נוהג דתי, נעתרתי לבקשת הפטריארכיה להארכת המועד לקיום הצו, לפרק זמן מוגבל, לפחות עד שלב הגשת הראיות, כך שהמשיבים יקיימו את הצו, כמפורט בהחלטתי מיום 29.8.2016, במועד נדחה אחר שייקבע בהחלטה נפרדת, לכל המוקדם, עם השלמת הגשת הראיות. בתוך כך, סברתי כי לאחר הגשת הראיות, ניתן יהא להידרש לפתרון מידתי, יצירתי ומאוזן על פני סנקציה משפטית נוקבת של מחיקת כתב-הגנה, תוך מתן משמעות ראייתית לאי גילוי מלא של המסמכים. אציין, כי לא בכדי מצאתי להפליג ולתאר, מבחינה דיונית ומהותית, את הליכי הגילוי והעיון במסמכים אלו, אשר לא הוגשו בסופו של הליך עד כדי נזק ראייתי, לכאורה של ממש, להוכחת תביעת הימנותא. בהחלטה נפרדת מאותו יום הוריתי על הגשת ראיות בתיק.
53. בין לבין, ניתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה ביום 13.8.2014 בעניינו של לודמיר וביום 19.2.2015 בעניינו של פרי, ולפיה נדחתה התביעה נגדו ובהתאם, ההודעות לצדדים שלישיים ולצדדים רביעיים.
ראיות הצדדים
54. הימנותא, הגישה תצהירי עדות ראשית, כדלקמן, ותיק מוצגים הכולל 8 אוגדנים, 157 מוצגים ומשתרע על פני אלפי עמודים וכולל, בין היתר, ובעיקר, את פסקי-הדין בהליכים הפליליים; אמרות שנמסרו במשטרה על ידי וינרוט, רבינוביץ' ורעייתו המנוחה, מורגנשטרן, בבאי, רוט, גרוס, טויב ויחיאל, ולרבות עדותיהם בבית המשפט בהליכים הפליליים; תכתובת בין עורכי הדין של הצדדים; פרוטוקול הפגישה שהתקיימה במשרדו של עו"ד וינרוט ביום 12.3.2007; טיוטות של הסכמי הפשרה והנוסח הסופי; תצהירים, לרבות טיוטה, שערך הפטריארך במסגרת הליכים משפטיים אחרים; תצלומי השיקים שמסר עו"ד וינרוט לרבינוביץ' במעמד חתימת, לכאורה, הסכם הקרקעות.
55. אברהם דובדבני (להלן - דובדבני) בתצהירו, מסר שבתקופה הרלוונטית, בשנים 2006- 2012, כיהן כיו"ר עמית של דירקטוריון קרן הקיימת לישראל ובמקביל, בחודש יוני 2010 מונה לכהן כיו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ומתוקף תפקידיו עמד בראש ועדה מצומצמת של דירקטוריון קרן הקיימת לישראל אשר הוקמה והוסמכה לטיפול בפרשת הקרקעות (להלן- ועדת קרן הקיימת לישראל), לרבות ניהול הקשר עם מייצגיה - עורכי הדין ירון אלחנני ואלון יואלי (להלן ביחד- עורכי הדין של קרן הקיימת לישראל). בסמוך, נפגש עם עורכי הדין של קרן הקיימת לישראל וקיבל מהם סקירה נרחבת של הפרשה, לרבות המגעים למשא ומתן עם
--- סוף עמוד 21 ---
הפטריארכיה בקשר עם עסקת הקרקעות (להלן- המשא ומתן), אשר באותה העת טרם הבשילו לכדי הסכם פשרה סופי ומחייב. משלב זה, דובדבני מעורב היה בכל שלבי המשא ומתן ובכלל זה השתתף בעצמו בפגישות עם הפטריארכיה בנוכחות הפטריארך, עמד בקשר שוטף עם עורכי הדין של קרן הקיימת לישראל ומעת לעת, ככל שנצטרך, כינס את ועדת קרן הקיימת לישראל לצורך קבלת החלטותיה. לגרסתו, בחודש מרס 2007, הבשיל המשא ומתן לכדי הסכם פשרה, אשר עוגנו בו שתי חלופות לבחירת הפטריארכיה, והפטריארכיה ביקשה להתחייב בו אלא שלשיטתה, כל עוד מדינת ישראל לא נתנה לפטריארך כתב הכרה ולפי דיני מדינת ישראל, אין הוא מוסמך לחתום על הסכם הפשרה. בנסיבות אלו, נקבעה הפגישה ביום 12.3.2007, במשרדיו של עו"ד וינרוט בתל-אביב, מתוך רצון ליתן להסכמות הצדדים תוקף סופי ומחייב ומתוקף המעמד ועל מנת שיהיו עדים להסכמות, הוזמנו לישיבה שני שופטים בדימוס, אשר, בחתימתם על הפרטיכל אישרו את התחייבות הצדדים בנוכחותם. בפגישה נכחו הפטריארך כשהוא מלווה בפמליה ועורכי דינו, וינרוט, נציגי קרן הקיימת לישראל ועורכי-דינה ובמהלכה, עו"ד אלחנני הקריא, בתרגום לאנגלית, את הפרטיכל שנוסח והוסכם מראש בין הצדדים ועותקיו הונחו לפני המשתתפים, תוך שלעיתים עו"ד אלחנני או עורכי הדין של הפטריארכיה הסבירו לפטריארך נקודות מסוימות על מנת לוודא שהוא מבין את הדברים לאישורם, ובסיום ההקראה, אישר הפטריארך כי הדברים מקובלים ומוסכמים עליו והצדדים התחייבו זה כלפי זה לפעול על פי הפרטיכל ולקיימו, בסמוך, עו"ד וינרוט והשופטים בדימוס אישרו את ההתחייבות בחתימתם על גבי הפרטיכל. בהמשך, הואיל וההסכמות הותנו בהכרת ממשלת ישראל בפטריארך עד ליום 15.8.2007, ולאחר שכתב ההכרה בושש לבוא, פעלה הימנותא להארכת המועד ובהמשך, נמסר לו מפי עו"ד אלחנני ועו"ד אלפיה כי הפטריארך הצהיר, בשיחות עמו, על מחויבותו להסכמות חרף חלוף המועד. לצורך עיגון הארכת המועד לתוקפן של ההסכמות בכתב, דובדבני פנה לשמואל חייק על מנת שיסתייע בשר לענייני ירושלים, דאז, רפי איתן, ויחתים את הפטריארך על מסמך שהוכן מראש, אשר בסופו של יום הוחזר אליו ריקם בצירוף אישור של השר איתן שהפטריארך נתן את הסכמתו להארכת המועד בשיחת טלפון. ביום 24.12.2007, ניתן כתב ההכרה ובסמוך, פנו עורכי הדין של קרן הקיימת לישראל לנציגי הפטריארכיה, לרבות באמצעות וינרוט, לצורך חתימת הסכם הפשרה והוסכם על ביצועו בהקדם. בהמשך, ועל מנת לקבוע את הפרוצדורות ליישומו של ההסכם, התקיימה פגישה ביום 21.2.2008, במלון מצודת דוד בירושלים, במהלכה הצהיר הפטריארך על מחויבותו להסכם הפשרה וביקש לערוך כלשונו "תיקונים טכניים קלים", ובהינתן הסכמת הימנותא, בסברתה כי אין בתיקונים הנדרשים כדי לשנות ממהותן של הסכמות, בוצעו התיקונים, ובגדרן לבקשת הפטריארכיה, ועל מנת להפיס את דעת המיעוט בסינוד, בין היתר, הוסף שסכום הפשרה ישולם על ידי צד ג' (ובמכתב לוואי הוברר כי מדובר בגורם שאינו עוין למדינת ישראל ומטרותיה),
--- סוף עמוד 22 ---
תוך זמן קצר גובש הסכם הפשרה בנוסח סופי ומחייב. בסמוך, התקיימה פגישה ביום 15.4.2008, במלון מצודת דוד בירושלים, בהשתתפות הפטריארך ושני חברי סינוד, שהחזיקו בדעת המיעוט נגד אישור הסכמות הצדדים ותכליתה להפיס את דעתם, ובסיומה הצהיר הפטריארך כי בתוך ימים ספורים יאושר ההסכם בסינוד ויתואם מועד חתימתו. בחלוף זמן קצר, ובהתאם לאישור מזכיר הסינוד מיום 23.4.2008 (מוצג 120) הודיעו עורכי הדין של קרן הקיימת לישראל ומר חייק, כי נמסר להם על ידי הפטריארכיה על אישור הסינוד בהתאם להסכמות. דא עקא, הימים נקפו וללא שנקבעה פגישה עד שדובדבני פנה לסיועו של השר איתן. בסוף חודש יולי 2008, כונסה, בהתראה קצרה, ישיבה במשרדו של השר איתן ובה נכח דובדבני, עורך הדין מוגרבי ונציגי הפטריארכיה ובנוסף, עו"ד ידידיה לוונטהל אשר ייצג קבוצת אנשי עסקים אשר לטענתם התקשרו עם הפטריארכיה בהסכם בקשר לקרקעות ירושלים. במעמד זה ביקשו עורכי הדין מוגרבי ולוונטהל לערוך שינויים מהותיים בהסכם הפשרה, אולם, לכך לא ניתנה הסכמת המדינה. בשלב זה, עלו יחסי הצדדים על שרטון והוחלפו מכתבים, ללא שנחתם הסכם הפשרה.
56. עיקר תצהירו של עו"ד וינרוט מתייחס להליכי המשא ומתן אשר התנהלו בין קרן הקיימת לישראל והימנותא לבין הפטריארכיה, במקביל לתביעת הפטריארכיה, מתוך מטרה לפתור בהסכמה, ומחוץ לכותלי בית המשפט, את המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים על רקע עסקת הקרקעות, וסיומם, לשיטתו, נכרת הסכם פשרה מחייב בין הצדדים. לגרסתו, לאחר בחירתו ביום 22.8.2005 של הפטריארך תיאופולוס על ידי הסינוד הקדוש לעמוד בראש הפטריארכיה, ועל רקע ההיכרות הקודמת בינו לבין עו"ד וינרוט ומערכת היחסים האישית בין השנים, סבר כי יש למצות את הליכי המשא ומתן ולנסות להביא לפתרון מוסכם של העניין ולתכלית זו, פנה לנציגי קרן הקיימת לישראל ולפטריארך וקיבל את ברכתם. בשלהי שנת 2005, או בסמוך, התקיימה פגישה ראשונה בבניין הפטריארכיה בעיר העתיקה בירושלים, בנוכחותו, בין הצדדים ובסיומה הוחלט לנסות ולקדם את הליכי הפשרה. משלב זה, החל להתנהל משא ומתן בין הצדדים, בהשתתפות פעילה של עו"ד וינרוט כמסייע לקידום ההסכמות, אשר כלל פגישות שונות אשר התקיימו במשרדו של עו"ד וינרוט ובמקומות אחרים, חלקן בנוכחותו של הפטריארך, ושיחות טלפון שניהל עו"ד וינרוט עם הצדדים ובאופן אישי עם הפטריארך. עו"ד וינרוט הצהיר כי הרושם שנותר בו לכל אורכו של המשא ומתן היה שהפטריארך הוא שמכווין את המשא ומתן מצד הפטריארכיה ומצוי בו לפרטי פרטיו. לדברי וינרוט, בתחילת המשא ומתן גובש מתווה פשרה ובמסגרתו נערכו מספר טיוטות עד לנוסח סופי ומוסכם של מסמכי הפשרה, אשר כללו, כאמור, את מתווה הפשרה, הסכמי הפשרה לפי שתי חלופות על כל צורפותיהן, והתחייבות הצדדים בתנאי ההסכם תלויה בכך שמינויו של
--- סוף עמוד 23 ---
הפטריארך יאושר על ידי ממשלת ישראל עד למועד מסוים. על מנת ליתן תוקף סופי ומחייב למסמכי הפשרה, ונוכח עמדת הפטריארכיה לפיה, אין בכוחו של הפטריארך לחייב בחתימתו את הפטריארכיה ללא הכרתו על ידי ממשלת ישראל, סוכם כי הצדדים יאשרו את מחויבותם להסכמות במסמכי הפשרה בדרך של הצהרה שתינתן במעמד הסכמה רשמי וחגיגי ובנוכחות שני עדים שהנם שופטים בדימוס. מעמד זה התקיים ביום 12.3.2007 במשרדיו של וינרוט, ונטלו בו חלק הפטריארך, נציגי הפטריארכיה ועורכי דינה, נציגים בעלי דרג בכיר בקרן הקיימת לישראל ועורכי הדין של קרן הקיימת לישראל ובנוכחות, לבקשת עו"ד וינרוט ובהזמנתו, ועל מנת ליתן למעמד תוקף מיוחד, השופטים בדימוס אביגדור משעלי ז"ל ודן ארבל. המעמד נמשך כשעה, בתחילתו חולקו לצדדים מסמכי הפשרה בנוסח הסופי, ובמהלכו עו"ד אלחנני הקריא בקול ובתרגום לשפה האנגלית את הפרטיכל, תוך כדי שהנוכחים עוקבים אחרי הכתוב, ומפעם לפעם עו"ד אלחנני או עורכי דינה של הפטריארכיה מתעכבים להוסיף עבור הפטריארך הסברים קצרים על מנת לוודא כי הדברים הובנו כהלכה, ללא שהתגלעו מחלוקות בנוגע להסברים אלו, ובתום הקריאה, אישר הפטריארך באוזני הנוכחים באופן רשמי וחגיגי כי הדברים שהוקראו מוסכמים ומקובלים עליו וכי הנו מתחייב, בשמו ובשם הפטריארכיה, לפעול על פיהם, ועו"ד וינרוט והשופטים בדימוס אישרו בחתימתם על הפרטיכל את התחייבות הצדדים לפעול על פיו.
57. עו"ד וינרוט המשיך והצהיר כי סמוך למועד הקובע לעניין תוקפו של הפרטיכל ובהיעדר כתב הכרה מטעם ממשלת ישראל, ולבקשת קרן הקיימת לישראל, שוחח באופן אישי עם הפטריארך ועו"ד מוגרבי וקיבל את הסכמתם להארכת תוקפו של הפרטיכל, ומסר על כך בכתב לפרקליטות המדינה, ולגרסתו, דברים דומים נאמרו בין עורכי הדין של הצדדים וכן על ידי הפטריארך בסמוך לאחר קבלת כתב ההכרה, בשיחות טלפוניות ובמהלך פגישות שהתקיימו בין הצדדים ביום 21.2.2008 וביום 15.4.2008. בשלב זה, פנה עו"ד וינרוט לעורכי דינם של הצדדים על מנת לבצע את הוראות הפרטיכל ולחתום על הסכם הפשרה ונענה על ידי עורכי הדין של הפטריארכיה כי ההסכמות בעינן עומדות והפטריארך מתחייב לקיימן אולם נחוצה לו תקופה קצרה להתארגנות. בפגישה מיום 21.2.2008 ולאחר שהפטריארך חזר על מחויבותו לפרטיכל, ביקש לבצע תיקונים טכניים לנוסח מסמכי הפשרה לאור חלוף הזמן ומבלי לשנות באופן ענייני דבר מהמוסכם. בתום פגישה סוכם, כי עורכי דינם של הצדדים ינסחו את התיקונים הטכניים שנתבקשו ומיד לאחר מכן, יבוצע הסכם הפשרה. לצד זאת, הבהירו נציגי הפטריארכיה כי נדרש להביא את ההסכם לאישור הסינוד תוך שהביעו ביטחון מוחלט בקבלתו, מה גם שהפטריארך התחייב בהסכם באופן אישי לקבל את אישור הסינוד להסכם הפשרה. בנקודה זו ולצורך תיקון נוסח מסמכי הפשרה, חודש המשא ומתן בין