35. להווה ידוע, כי לא נחתם הסכם הפשרה הסופי ולטענת הימנותא, חרף התחייבות הפטריארכיה והפטריארך באופן אישי, בעל-פה ובגדרו של הפרטיכל, ולמרות שהצדדים הגיעו להסכמה סופית על נוסח ההסכם להסדרת מכלול המחלוקות ביניהם וחרף דרישות חוזרות ונשנות של הימנותא לעשות כן. יוטעם, כבר עתה, כי לעמדת הפטריארכיה הסכם הפשרה לא השתכלל לכדי הסכם מחייב וכי מועצת הפטריארכיה, הסינוד הקדוש, לא אישרה את ההסכם.
36. בנסיבות אלו, משנוכחה הימנותא לדעת כי הפטריארכיה מתנערת מהפרטיכל ובגדרו הסכם הפשרה, בהינתן ההסדר הדיוני בתביעת הפטריארכיה, ולאחר שבסמוך הסתיימו ההליכים הפליליים, ביום 14.12.2010 הגישה הימנותא בקשה לתיקון כתב הגנתה בתביעת הפטריארכיה וההודעה לצדדים השלישיים (להלן- הבקשה לתיקון כתב-ההגנה), תחילה לצירוף קבוצת עו"ד וינרוט כנתבעים ובסמוך ביום 20.12.2010, על דרך של הוספת עילות חדשות ועובדות שהתרחשו מאז הגשת התובענה, יחד ולחוד, בשני עניינים, כדלקמן: האחד, הרשעתם החלוטה של רבינוביץ' ומורגנשטרן והסגרתו לארץ של זיסמן, ובהקשר זה נטען כי אם תתקבל התביעה וייקבע כי אין תוקף להסכם, זכאית הימנותא לפיצוי ושיפוי מהצדדים השלישיים (הם הנתבעים בהליך שלפניי כעת), בגין כל הפסד כספי או נזק שנגרמו לה עד כדי מלוא סכום התמורה. השני, לאכיפת התחייבות הפטריארכיה בסכום הפשרה ובטענה כי הסכם הפשרה הנו בר-תוקף ומחייב אף בהיעדר חתימתו ולפיו, תשלם הפטריארכיה להימנותא, 13 מיליון דולר כנגד ויתור על טענותיה לעניין תוקפו של הסכם הקרקעות (הוא הסכם הפשרה) ולחלופין, לחייב את הפטריארכיה, וכן את הפטריארך מכוח התחייבותו האישית לדאוג לאישור הסכם הפשרה, בתשלום פיצויי קיום הסכם הפשרה בגין פרישה מהמשא ומתן בחוסר תום לב, אף שתנאיו סוכמו באופן סופי.
--- סוף עמוד 14 ---
37. בדיון מיום 13.6.2011, דחיתי את בקשת הימנותא לתיקון כתב ההגנה תוך שנעתרתי לתיקון המהותי ולהוספת טענותיה לאכיפת הסדר הפשרה בגדרי ההודעה לצדדים שלישיים. עם זאת, נוכח האמור, קבעתי כי ההודעה תידון לפניי על דרך של תובענה נפרדת, לאחר סיום הדיון בתביעת הפטריארכיה, בין היתר בשל כך שהדיון בתובענה החדשה מותנה בקבלת תביעת הפטריארכיה (ערעור על החלטתי, רע"א 5307/11- נדחה). בהתאם וביום 28.6.2011, הגישה הימנותא לבית משפט זה את ההודעה המתוקנת על דרך של כתב תביעה בהליך נפרד, הוא התובענה שלפניי (להלן- תביעת הימנותא).
38. תביעת הימנותא הוגשה תחילה נגד מבצעי המרמה והמעורבים בשרשרת העברת הכספים והוגשו כתבי-הגנה. בשלב זה, השגתה של הימנותא על החלטתי לפיצול ההודעה לצדדים שלישיים שהוגשה בגדרי תביעת הפטריארכיה ועל דרך של תביעה נפרדת, הייתה תלויה ועומדת לפני בית-המשפט העליון (רע"א 5307/11). בנסיבות אלו, ולבקשת הימנותא, ביום 17.7.2011, הוריתי על עיכוב הליכים בתובענה עד להכרעת בית המשפט העליון, כאמור. משנדחתה הבקשה ביום 11.10.2011, הוריתי על המשך ההליכים בתיק שלפניי ובכלל זה הגשת כתבי טענות מתוקנים. בכלל זה, ביום 24.11.2011 ובהסכמת הצדדים, נעתרתי לבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של צירופם של הפטריארכיה והפטריארך כנתבעים וזאת בקשר עם הפרטיכל והסכם הפשרה הנטען לסיום המחלוקות בתביעת הפטריארכיה. בהמשך הוגש כתב תביעה מתוקן ולאחר שכשל הליך גישור שהתנהל בין הצדדים, הוגשו כתבי הגנה מתוקנים, הודעות צדדים שלישיים והודעות צדדים רביעיים.
39. בין לבין, ביום 7.7.2011 הוגשה הודעה על התייצבות היועץ המשפטי לממשלה בהליך מכוח סמכותו לפי סעיף 1 לפקודת סדי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) (נוסח חדש). בהמשך וביום 20.1.2014, על-פי בקשתו, ובהיעדר התנגדות הימנותא, הוריתי על מחיקתו כצד לתובענה.
40. בתובענה שלפניי, בגדרו של כתב התביעה המתוקן (האחרון) מיום 9.7.2013 (מעתה ואילך, להלן- התובענה או כתב התביעה), ובתמצית, עתרה הימנותא, בעילות שונות, לאכיפת הסכם הפשרה ולחלופין, למתן פיצויי קיום הסכם הפשרה בעילה של הפרת חובת תום-הלב במשא ומתן. עוד עתרה הימנותא כנגד הפטריארך בלבד, לפיצויי קיום הסכם הפשרה, בעוולה של גרם הפרת חוזה. בנוסף, ובחלקה השני של התובענה שלפניי, ונגד הנתבעים שעניינם נותר תלוי ועומד - עתרה הימנותא, לפיצויים ולהשבת כספי תמורת עסקת המקרקעין נגד אלו שנטלו חלק במעשה המרמה של הסכם הקרקעות - רבינוביץ', מורגנשטרן, זיסמן, לודמיר ופרי - על יסוד הרשעתם (החלוטה) בפלילים, בעילות חוזיות ונזיקיות. זאת ועוד, עתרה הימנותא
--- סוף עמוד 15 ---
להשבת כספי התמורה אשר הועברו לחשבונות שונים ולאנשים שונים בארץ ובעולם מכוח עוולת הגזל ודיני עשיית עושר ולא במשפט, ובכלל זה, נפרט. סך של 16 מיליון ש"ח אשר שילם עו"ד וינרוט מכספי הנאמנות במעמד חתימת ההסכם לרבינוביץ' וזיסמן, הועברו לנתבעים, לרבות חשבונות בנק המתנהלים על שם, ובסכומים, כדלקמן: סך של מיליון דולר לחשבון בנק על שם צאנז ובהמשך נמשכו במזומן על ידי רוט; סך של 10.5 מיליון דולר לחשבון בנק המתנהל על שם גרוס, ממנו הועברו 6 מיליון דולר לחשבון בנק על שם זיסמן, ומתוכם 2.5 מיליון דולר לחשבון בנק על שם זיסמן, חימנד, גלובוס וסכום נוסף של כחצי מיליון דולר לחשבון על שם חימנז, חברתו לחיים ואם ילדיו של זיסמן. כמו כן, מתוך סכום זה הועברו 2.7 מיליון דולר לחשבון בנק המתנהל על שם הדסה רבינוביץ' ז"ל, רעייתו של רבינוביץ'; סך של 4.5 מיליון דולר שהופקד לחשבון בנק שבו טויב משמש מיופה כוח ובסמוך, נמשך על ידי טויב במזומן. כמו כן, סך של 4 מיליון דולר שנותרו בחשבון הנאמנות, הועברו, בין היתר, לנתבעים, לרבות חשבונות בנק המתנהלים על שמם, ובסכומים, כדלקמן: סך של 10,146,996 ש"ח שהועבר לעו"ד וינרוט ולחברות בבעלותו; סך של 800,000 ש"ח שהועבר לבבאי; סך של 440,000 ש"ח שהועבר לחשבון שבו טויב הנו מיופה כוח. יוטעם, כי מתוך סכום זה הועברו כספים לאנשים שונים שאינם צד להליך שלפניי, ולא מצאתי טעם, לפרטם.
41. עיקר הגנתה של הפטריארכיה, בגדרו של כתב-ההגנה המתוקן האחרון, נעוצה בטענה כי המגעים לפשרה שהתקיימו בין הצדדים לא הבשילו לכדי הסכם מחייב והגם שהוחלפו טיוטות הסכם, אלו מעולם לא נחתמו, וכל שכן ללא קבלת אישור הסינוד, לפי דיני הפטריארכיה וכפי שעוגן בסעיף 6.1 לפרטיכל, ובפרט בנסיבות בהן הפטריארכיה לא קיבלה לידיה כספים במסגרת הסכם הקרקעות המדומה. מעבר לכך, נטען, כי נקבע שהפרטיכל לא יחייב את הצדדים אלא עם החתימה המלאה ובכפוף לקבלת האישורים המתאימים מאת הגורמים המוסמכים מטעם הצדדים. אישורו של הסינוד להסכם הפשרה לא ניתן ולפיכך לא קיבלו הפרטיכל והסכם הפשרה כל תוקף מחייב כלפי הפטריארכיה. מעבר לכך, נטען כי הפרטיכל הותלה בקבלת כתב ההכרה מטעם ממשלת ישראל לבחירתו של הפטריארך תיאופוליס ועד למועד הקובע (15.8.2007) ומשלא נתקיים התנאי המתלה, וללא שהוסכם על דחייתו של המועד הקובע, פקע תוקפו של הפרטיכל ובוטלו תנאיו. מסיבה זו, לא נדרש וממילא לא ניתן במועד זה אישור הסינוד לפרטיכל והסכם הפשרה. עוד נטען, כי אין לאכוף את הסכם הפשרה, אף אם נניח את תוקפו המחייב, בין היתר, נוכח בחירת הימנותא שלא לנהוג על פיו ולעמוד על הגנתה בתביעת הפטריארכיה. לאור האמור, ובמצרף הנסיבות, נטען כי משיקולי צדק ומדיניות, אין מקום להעניק כל סעד נגדם ובשים לב שנפלו קורבן למעשה
--- סוף עמוד 16 ---
רמאות חמור ולהיפך - זכאים לפיצויים בגין הנזקים וההוצאות שנגרמו להם בקשר עם עסקת המקרקעין המדומה. טרם סיום, נטען כי כל סכום שהושב להימנותא יש להפחיתו מסכום הפשרה, ככל שייפסק, וכי יש להיפרע תחילה מנתבעים 1- 17 אשר נטלו חלק במעשה המרמה ולחלופין, שלשלו מכספי התמורה לכיסם. עוד נטען, לקיזוז נזקי הפטריארכיה מהתנהלותה של הימנותא במסגרת פרשת הקרקעות, על הסתעפויותיה, בסופו של דבר, עתרה הפטריארכיה לדחות את כתב התביעה נגדה ולחייב את הימנותא בהוצאותיה בניהול הליך זה.
42. רבינוביץ' ומורגנשטרן, בכתבי-הגנה מתוקנים, עמדו על גרסתם שעסקת הקרקעות הייתה אמיתית, תקפה ומחייבת וכי הפטריארך נתן את אישורו והסכמתו לעסקה, ועל כך, ועל פי הסכם הנאמנות מיום 29.3.2000, התגבשה זכותם לתשלום של 20 מיליון ש"ח. מעבר לכך, ונוכח הסכם הפשרה עם הפטריארכיה, נטען, כי הימנותא אינה זכאית לפיצוי נוסף. בנסיבות אלו, עתרו הנתבעים לדחיית כתב-התביעה נגדם.
43. יורשות המנוחה הדסה רבינוביץ' ז"ל, בכתב הגנה מתוקן, גרסו כי לא קיבלו ולו פרוטה מכספי התמורה האמורים בכתב- התביעה, ואף לא נטען הדבר, וממילא לא היו מעורבות בפרשת הקרקעות, ועל כן יש לדחות את התביעה נגדן. מעבר לכך, נטען לתוקפו של צו הירושה בגבולות מדינת ישראל בלבד, כך שאין בידיהן זכויות בחשבון בנק בשוויץ, מה גם שאינו בידיעתן וממילא לא ברור היקף עיזבונה של המנוחה בשים לב להוצאותיה הרפואיות של המנוחה בשנות חייה האחרונות.
44. גרוס, טויב ויחיאל, בכתב הגנה מתוקן, העלו טענה מקדמית להתיישנות בשים לב למועד היווצרות העילה הנטענת כלפיהם ביום 14.4.2000, מועד חתימת מסמכי העסקה המדומה ולחלופין, לשיהוי משמעותי אשר גרם להם נזק ראייתי של ממש. עוד נטען באופן מקדמי, כי יש לדחות את התביעה על הסף משלא הונחה תשתית ראייתית בתמיכה להעברות הכספים הנטענות. לגופו של עניין, גרוס וטויב עסקו בתקופה הרלוונטית בחלפנות כספים ופעלו, לטענתם, בתום לב בהעברות הכספים המיוחסות להם בתובענה ללא שהיו שותפים למעשה מרמה או גזל, לרבות שלא בדרך של סיוע, בקשר לעסקת הקרקעות. יחיאל הודה בהעברת הכספים, לפי הוראותיו של גרוס, כמפורט בתובענה ללא כל ידיעה לגבי גלגול הכספים לאחר הפקדתם בחשבונות כנטען, למעט סכומים שפורטו אשר הועברו מחשבון מעבר בשוויץ לחשבונות אחרים לפי הנחיותיהם של רבינוביץ' או גרוס. טויב הודה בהעברת כספים בסך 4.5 מיליון דולר כמפורט בכתב התביעה והוסיף כי מסר את הכספים לידי שני כמרים, תוך שהכחיש תוך קבלת סכום נוסף של 440,000 ש"ח. עוד נטען, כי ההתנהגות
--- סוף עמוד 17 ---
המיוחסת לעו"ד וינרוט יש בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין מעשה הגזל לכאורה המיוחס להם בכתב-התביעה לבין נזקיה של הימנותא.
45. ביום 11.9.2012, בדיון קדם משפט, לאחר שנשמעו הערות בית המשפט, זיסמן חזר בו מהבקשה לביטול פסק-הדין בעניינו בהיעדר הגנה, תוך שנשמרו זכויותיו להגישה בשנית לפי תוצאות פסק-הדין. כמו כן, חזרו בהם הפטריארך הפטריארכיה מהבקשה לביטול החלטה המורה על צירופם כנתבעים נוספים לתובענה, כמו גם מהבקשה לסילוק על הסף. בתום הדיון ולאחר שהוסברו הבקשות המקדמיות שהונחו לפני בית המשפט, הוחלט על השלמת ההליכים המקדמיים. עוד נקבע, כי המשך הדיון בעניין סדרי הגשת הראיות ייקבע בהתאם לתוצאות הדיון בתביעת הפטריארכיה ובהחלטה נפרדת שתינתן, ככל שיהא צורך בהתאם לפסק-הדין.
46. בהמשך, ביום 24.6.2013, הוריתי על תיקון כתב התביעה על דרך של הפחתת סכום התביעה לאחר שנתקבלו כספים שמקורם בכספים שנתפסו אצל יעקב רבינוביץ' ובנו זיסמן, וכן מקבוצת עו"ד וינרוט מכוח הסכם הפשרה שקיבל תוקף בעניינם. בהתאם, הוגשו כתבי טענות מתוקנים.
47. בתוך כך, ביום 23.12.2013, ניתן פסק-הדין (ת.א 2307/00), המקבל את תביעת הפטריארכיה ולפיו, מהראיות שהובאו בדיון ובכלל זה הממצאים והמסקנות שנקבעו בעניין רבינוביץ', שוכנעתי, במידה הדרושה, כי מסמכי העסקה לא נחתמו בהסכמת הפטריארך קריבליס וממילא לא ניתן אישורו לעסקת המקרקעין. עוד נקבע, כעולה מהראיות, כי השימוש בחותמות והטבעתן על המסמכים, נעשה שלא על ידי הפטריארך, במעורבותו, בהסכמתו או בידיעתו, אלא על ידי גורם שאינו מורשה (שזהותו לא התבררה) ומשכך, אין בהטבעת החותמות, כשלעצמן, כדי להעיד על גמירות דעת מצד הפטריארך להתקשר בעסקת המקרקעין. המצרף הדברים, פסקתי כי לא נכרתה עסקה אמיתית בקשר לקרקעות ירושלים ולפיכך, מסמכי העסקה חסרי תוקף משפטי מחייב אינו מחייב את הפטריארכיה וממילא הימנותא לא רכשה זכויות חכירה מכוחם. בנסיבות אלו, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על שימוש בייפוי הכוח והוריתי לרשם המקרקעין למחוק ולבטל את ההערה שנרשמה על המקרקעין מכוח ייפוי הכוח והסכם הקרקעות. על פסק-הדין הוגש ערעור (ע"א 971/14), אשר נמחק בהחלטה מיום 11.11.15 בכפוף לשמירת זכויות והארכת מועד לאחר סיום ההתדיינות בתביעת הימנותא, בה עסקינן.
48. ונחזור לתביעת הימנותא - ביום 5.2.2014, ולאחר שניתן פסק-הדין בתביעת הפטריארכיה, הוזמנו הצדדים לישיבת קדם-משפט ובסיומו, הוריתי לצדדים להגיש עמדתם
--- סוף עמוד 18 ---
בלעניין עיכוב ההליכים בתיק עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור שהוגש על פסק-הדין בתביעת הפטריארכיה ובנוסף לעניין עיכוב ביצוע הודעת צד ד' עד להכרעה בהודעת צד ג'. בהמשך, ביום 26.2.2014, ולאחר שהוגשו תגובות הצדדים לעניין המשך ההליכים, הוחלט כי אין טעם של ממש שיש בו להצדיק עיכוב הליכים בתובענה. עם זאת, ולפי תקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי, הדיון בהודעה לצדדים רביעיים יתקיים לאחר סיום הדיון בתובענה ובהודעת צד שלישי, ככל שיהא צורך. משכך, הוחלט על השלמת ההליכים המקדמיים בתיק.
49. בשלב זה, ובמסגרת ההליכים המקדמיים, הונחו לפניי בקשות מטעם הימנותא וקבוצת רבינוביץ' לגילוי ועיון בפרוטוקולים של ישיבות הסינוד הקדוש אשר התקיימו בקשר להסדר הפשרה עם הימנותא, לרבות למשא ומתן לקראתו ובכלל זה, לקבוע כי לא עומדת לפטריארכיה טענה לחיסיון דתי על מסמכים שהם פרוטוקולים של הסינוד הקדוש ביחס לעסקאות מקרקעין ובשל ערך חשיפת האמת והמשמעות הראייתית הניכרת, הגוברים על כל שיקול אחר. בהחלטה מיום 1.6.2014, בשים לב לשלב המקדמי של הדיון, מצאתי לקבל את הבקשה מטעם רבינוביץ', בעיקרה, ולהורות על גילוי ועיון במסמכים הנוגעים לדיונים פנימיים של הסינוד הקדוש, ולרבות פרוטוקולים של הוועדה הפנימית אשרף, כאמור, מינה הפטריארך לצורך בחינת היבטיה השונים של ההתקשרות עם הימנותא, בקשר למשא ומתן עם הימנותא וגיבוש הסכם הפשרה וכן למינוי הפטריארך הנוכחי (להלן- צו לגילוי מסמכים), ובייחוד פרוטוקולים מיום 10.4.2008 ומיום 21.4.2008, הנוגעים בליבת המחלוקת (להלן- הפרוטוקולים המסוימים). בהחלטה נוספת מיום 19.6.2014 הבהרתי, כי אין בהחלטה לגילוי המסמכים כדי לשלול מהפטריארכיה את זכותה הדיונית להתנגד לעיון במסמכים, על יסוד טעם מוכר וככל שיהיה צורך, יתבררו טענות הצדדים בעניין זה בהמשך.