בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 1582/20
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המערערים:
1. עו"ד יוגב חלפון
2. עו"ד בתיה חלפון
נ ג ד
המשיבים:
1. שמן משאבי נפט וגז בע"מ
2. גבי אשכנזי
3. יוסי לוי
4. עו"ד רנן גרשט ועו"ד אופיר נאור
ערעור על פסק דינה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 13.1.2020 בת"א 64087-01-17 שניתן על ידי סגן הנשיא, השופט חאלד כבוב והשופטים רות רונן ומגן אלטוביה
תאריך הישיבה:
י"ט באדר התשפ"א
(3.3.2021)
בשם המערערים:
בעצמם
בשם המשיבים 3-1:
עו"ד דרור סברנסקי; עו"ד נס אנג'ל כץ
בשם המשיבים 4:
עו"ד אופיר נאור; עו"ד שירן גורפיין
פסק-דין
השופט ע' גרוסקופף:
לפנינו ערעור על פסק דינה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא, השופט חאלד כבוב והשופטים רות רונן ו-מגן אלטוביה) בת"א 64087-01-17 מיום 13.1.2020, בגדרו אושר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד המשיבים 3-1 (להלן יכונו יחדיו: הנתבעים) בגין טענות של הפרת חובות גילוי, הטעייה ושימוש במידע פנים בניירות ערך.
°
רקע והשתלשלות העניינים
1. להלן יסקרו ארבעת השלבים שהביאו אותנו למקום בו אנו מצויים: ראשית, הגשת הבקשה לניהול תובענה כייצוגית בת"צ 38842-10-13 ואישורה; שנית, המשא ומתן לפשרה במסגרת הליכי גישור שהתקיימו לפני השופט (בדימוס) צבי זילברטל; שלישית, הסדר הפשרה שהושג במסגרת הליכי הגישור הללו ביחס לת"צ 38842-10-13; ולבסוף, פסק דינו של בית המשפט קמא המאשר את הסדר הפשרה האמור.
שלב I – הבקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית בת"צ 38842-10-13
--- סוף עמוד 3 ---
2. המשיבה 1, חברת שמן משאבי נפט וגז בע"מ, היא חברה ציבורית העוסקת בחיפושי נפט וגז בישראל (להלן: החברה או חברת שמן). ביום 13.10.2013 דיווחה חברת שמן לבורסה לניירות ערך כי אחד הקידוחים שלה (קידוח "ים 3") הוא ככל הנראה קידוח יבש (להלן: הדיווח הראשון ו-הקידוח, בהתאמה). שלושה ימים לאחר מכן, ביום 16.10.2013 דיווחה חברת שמן פעם נוספת לבורסה לניירות ערך והודיעה על סיום מבחני ההפקה ביחס לאותו קידוח ועל החלטתה לנטוש את הקידוח (להלן: הדיווח השני). בעקבות דיווחים אלה, ירד מחיר מניית חברת שמן בכ-90%.
3. למחרת הדיווח השני, ביום 17.10.2013 הגיש המערער 1, עו"ד יוגב חלפון (להלן: המערער או עו"ד חלפון), הן כתובע מייצג והן כבא כוח מייצג, יחד עם המערערת 2, עו"ד בתיה חלפון, כבאת-כוח מייצגת נוספת (להלן: המערערת, וביחד עם עו"ד חלפון: המערערים או עורכי הדין חלפון), בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד חברת שמן, יו"ר דירקטוריון חברת שמן דאז, מר גבי אשכנזי (המשיב 2), מנכ"ל חברת שמן דאז, מר יוסי לוי (המשיב 3) ומספר נתבעים נוספים, לפי פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק או חוק תובענות ייצוגיות): "תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה" (ת"צ 38842-10-13. להלן: בקשת האישור).
הערה: הנתבעים הנוספים שאינם צד להליך זה נמחקו מבקשת האישור שלושה ימים לאחר הגשתה, וזאת על פי בקשתו של עו"ד חלפון (ראו בקשת עו"ד חלפון מיום 20.10.2013, והחלטה שניתנה לגביה ביום 21.10.2013).
4. עניינה של בקשת האישור בטענה כי בתקופה שלפני הדיווחים הראשון והשני הנתבעים פרסמו הודעות הנחזות כהודעות שווא או כהודעות רשלניות בנוגע להימצאות הנפט בקידוח (להלן: ההודעות), אשר גרמו להטעיית משקיעים באופן המקים עילות תביעה לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק ניירות ערך) וחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979. על פי הנטען, עובר למועד שבו נתגלה לכל כי הקידוח יבש, חברת שמן הציגה לציבור בדיווחיה תמונת מצב אופטימית, בין אם באמצעות דיווחי יתר ובין אם באמצעות אי גילוי פרטים מסוימים, אשר הטעתה משקיעים לסבור כי צפוי להימצא בקידוח נפט באיכות גבוהה. כל זאת על אף שכבר היה בידיה מידע שלילי ביחס לסיכויי הפקת הנפט בקידוח האמור. בעקבות כך, משקיעים רבים השקיעו בחברה – הן באמצעות מימוש כתבי אופציות בהם החזיקו
--- סוף עמוד 4 ---
(כתבי אופציות מסדרה 4, אשר צפויים היו לפקוע ביום 22.9.2013), והן באמצעות הקצאת מניות בהקצאה פרטית, כאשר אילו ידעו את מצב הקידוח לאשורו לא היו עושים כן.
בנוסף לטענות אלה, נטען כי מנכ"ל החברה ויו"ר הדירקטוריון דאז נמנעו בתקופה הרלוונטית מלממש אופציות שהיו בידם, תוך שעשו שימוש במידע פנים ביחס למצבו האמיתי של הקידוח.
5. הקבוצות בשמן התבקש לנהל את התובענה הייצוגית הוגדרו כך (סעיף 36 לבקשת האישור):
(א) הקבוצה הראשונה: "הקבוצה שמימשה את האופציה סידרה 4 ביום 22/9/13 בעקבות מידע כוזב שהיה בידם שלבסוף התברר כקידוח יבש".
(ב) הקבוצה השנייה: "מוסדות ופרטיים, הקבוצה שממנה גויסו כספים בסכום של 30 מיליון ש"ח ביום 22/9/13 וביום 23/9/13".
ואולם, יצוין כבר עתה כי ביום 26.10.2016, במסגרת החלטת האישור, הגדיר בית המשפט קמא את הקבוצה המיוצגת באופן הבא: "בעלי מניות וניירות ערך אחרים של חברת שמן, שהחזיקו אופציות מסדרה 4 ומימשו אותן בתקופה 22.9.2013-26.8.2013" (עמ' 55 להחלטת בית המשפט קמא מיום 26.10.2016). הגדרה זו כוללת, אם כך, את הקבוצה הראשונה הנזכרת בקשת האישור, אך לא את הקבוצה השנייה. לעניין זה עוד נשוב בהמשך.
6. ביום 30.3.2014, כחצי שנה לאחר הגשת בקשת האישור, הגיש עו"ד חלפון בקשה לתיקון בקשת האישור, שעניינה בהוספת נתבעים והוספת קבוצה מיוצגת נוספת, אשר ההבדל בינה לבין שתי הקבוצות שנכללו בבקשת האישור טמון בכך שחברי הקבוצה שהוספתה התבקשה רכשו את המניות באמצעות הבנקים. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט קמא (השופטת דניה קרת-מאיר) מיום 19.5.2014. כן נדחתה ביום 29.12.2014 בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו (רע"א 4253/14. הנשיא אשר גרוניס. להלן: ההחלטה ברע"א 4253/14).
--- סוף עמוד 5 ---
7. כן יצוין כי נגד הנתבעים הוגשו בהמשך עוד שני הליכים ייצוגיים, שעודם תלויים ועומדים לפני המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר עוסקים גם הם במסכת עובדתית דומה, תוך התייחסות לקבוצות מיוצגות שונות (להלן: ההליכים המקבילים): ת"צ 13948-08-15 נחמני נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ, שהוגש בשם חברי קבוצה שרכשו מניות של חברת שמן לאחר דיווח החברה מיום 8.9.2013, ואשר החזיקו בהן עד ליום 14.10.2013 ואילך; ות"צ 54160-07-17 זולטי נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ, שעניינו במשקיעים הפרטיים של חברת שמן אשר רכשו מניות בהנפקה פרטית בימים 22.9.2013 ו-23.9.2013 והחזיקו בהן עד ליום 14.10.2013 ואילך (יוער כי הליך זה הוגש לאחר שאלה הוחרגו מבקשת האישור דנן). הדיון בשני ההליכים הללו אוחד, ובהמשך, ביום 24.5.2021 אישר סגן הנשיא, השופט חאלד כבוב, את ניהול התובענות כייצוגית ביחס לעיקר העילות שנטענו בהן. לשלמות התמונה יצוין כי בעקבות החלטה זו הגישו המערערים בקשת רשות ערעור, ולצידה בקשה לאיחוד התיק עם הערעור דנן, שעיקרה בטענה שההליכים המקבילים נוגעים לקבוצות אשר נכללות במסגרת ההליך דנן, ועל כן לא היה מקום לאשר ניהול תובענות ייצוגיות ביחס אליהן, אלא להעביר את הטיפול בהן לגדרו של ההליך דכאן. ואולם, בקשת רשות הערעור נדחתה בהחלטתי מיום 19.8.2021 במסגרת רע"א 5167/21, וכך גם הבקשה לאיחוד התיקים.
8. עוד יצוין כי לאחר שהוגשה בקשת האישור, פנה עו"ד חלפון לרשות לניירות ערך (להלן: הרשות או הרשות לניירות ערך) בבקשה שזו תסייע במימון ההליך, אך זו נדחתה ביום 26.6.2014. בעקבות זאת, עתר עו"ד חלפון נגד החלטה זו, במסגרת עתירה מנהלית, אשר נדחתה ביום 19.11.2014 בפסק דין של השופטת רות רונן (עת"ם 48344-07-14. בקשה לעיון חוזר בפסק הדין נדחתה ביום 27.11.2014). לענייננו רלוונטית עמדתה של הרשות, שהובאה הן במסגרת מכתב הדחייה שנשלח לעו"ד חלפון והן במסגרת העתירה, אשר סברה כי קיים סיכוי סביר שבית המשפט לא יקבל את בקשת האישור, וכי אין עניין ציבורי מספיק במימון ההליך. על פי עמדת הרשות, אי הדיווח עליו מלינים המערערים במסגרת בקשת האישור אינו מהווה הפרה של דיני ניירות ערך; כי כעניין של מדיניות אין זה רצוי שהמידע שנטען כי היה צריך להיות מדווח ייכלל במסגרת הדיווחים לציבור; כי אף אם החברה הייתה מדווחת על המידע האמור, ספק אם היה בכך כדי לשנות את החלטת המשקיעים בראי המשקיע הסביר; כי מתעורר קושי בהוכחת הקשר הסיבתי בין ההפרה הנטענת לבין הנזק הנטען; וכי הסבר מנכ"ל החברה ויו"ר הדירקטוריון דאז לאי מימוש האופציות שהיו בידם מניח את
--- סוף עמוד 6 ---
הדעת. עוד ציינה הרשות כי תמיכתה בבקשת האישור עלולה לגרום לזהירות יתר, כמו גם לדיווחי יתר, לא רצויים של חברות נפט וגז (להלן: עמדת הרשות).
9. הנתבעים בתגובה לבקשת האישור דחו את כלל הטענות נגדם בהיותן משוללות יסוד, וטענו כי כל דיווחי החברה היו נכונים ומדויקים, ונעשו בהתאם להוראות הדין, ואף חלקם נעשו תוך היוועצות עם הרשות בזמן אמת. כן ציינו הנתבעים כי גם לגופן של ההחלטות שנתקבלו בנוגע לקידוח לא היה כל פסול, והללו נתקבלו בהמלצה של הגורמים המקצועיים שליוו את הקידוח.
10. ביום 26.10.2016 אישר בית המשפט קמא (השופטת דניה קרת-מאיר) את ניהול התובענה כייצוגית, תוך שקבע כי הונחה תשתית ראייתית מספקת לפיה חברת שמן הפרה את חובת הגילוי המוטלת עליה על פי חוק ניירות ערך והתקנות הרלוונטיות שהותקנו מכוחו, וכן דיווחה דיווחי יתר, וכי המערערים עמדו בנטל להוכיח כי נגרם לכאורה נזק עקב כך. יחד עם זאת, בית המשפט קמא הורה על החלפת המערערים כבאי הכוח המייצגים (אך לא על החלפתו של המערער כתובע מייצג), הן לאור התנהלותו הדיונית של עו"ד חלפון לאורך ההליך, והן מהטעם שאין זה ראוי שהתובע המייצג של הקבוצה ישמש גם כבא כוחה נוכח החשש שעלול להיווצר ניגוד עניינים בין האינטרס של עו"ד חלפון כתובע מייצג לבין האינטרסים של חברי הקבוצה המיוצגת עליהן אמון בא הכוח המייצג. כן צוין כי אין בצירוף המערערת כבאת כוח מייצגת נוספת כדי לאיין חשש זה. לאור טעמים אלה, הורה בית המשפט קמא על מינוי המשיבים 4 (עורכי הדין רנן גרשט ואופיר נאור. להלן: עוה"ד גרשט ונאור) כבאי הכוח המייצגים, חלף המערערים. לצד זאת, בית המשפט קמא פסק לטובת עו"ד חלפון שכר טרחה בסך 150,000 ש"ח בעבור פועלו עד למועד ההחלטה (להלן: החלטת האישור).
על רכיב ההחלטה הנוגע לסוגיית הייצוג הגישו המערערים בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, אשר התקבלה בחלקה (רע"א 9169/16. השופטת (כתוארה אז) אסתר חיות. החלטה מיום 26.3.2017. להלן: ההחלטה ברע"א 9169/16). מחד גיסא, נדחתה בקשת המערערים להתערב בהחלטת בית המשפט קמא שלא לאשר את מינויים כבאי כוחה של הקבוצה המיוצגת, וזאת לאור ההתרשמות כי בהינתן התנהלותם הדיונית במסגרת הליכי האישור ובמסגרת בקשת רשות הערעור אין יסוד סביר להניח כי ינהלו את ענייני הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב. מאידך גיסא, בוטל מינויים של עוה"ד גרשט ונאור כבאי כוח מייצגים מטעמים פרוצדורליים, והוחזרה שאלת מינויו של בא
--- סוף עמוד 7 ---
כוח הקבוצה לדיון לפני בית המשפט קמא, על מנת שזה יקיים הליך מינוי על פי הפרוצדורה הקבועה בתקנה 10 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010. בהמשך לכך, נערך הליך מינוי כאמור, במסגרתו הוגשו 8 בקשות להתמנות כבאי כוח מייצגים, ובעקבותיו, ביום 10.8.2017 מינה בית המשפט קמא (סגן הנשיא, השופט חאלד כבוב), את עוה"ד גרשט ונאור כבאי כוח מייצגים. לאחר ההחלטה, הגיש עו"ד חלפון בקשה לפסילת השופט כבוב, וביום 11.9.2017 החליט השופט כבוב שלא לפסול עצמו. ערעור על החלטה זו הוגש לבית משפט זה, במסגרתו הגיש עו"ד חלפון שלוש בקשות לפסילת הנשיאה אסתר חיות מלדון בערעורו. ואולם, בקשות אלה, וכן הערעור שהוגש, נדחו בהחלטת הנשיאה חיות ביום 15.11.2017 במסגרת ע"א 7393/17.
11. יצוין כי מעבר למתואר לעיל, מאז ניתנה החלטת האישור, הגישו המערערים מספר רב של הליכים נוספים שעיקרם נוגעים לסוגיית החלפתם כבאי כוח מייצגים, כמפורט להלן:
(-) הליך של עתירה לדיון נוסף בהחלטה ברע"א 9169/16 – הליך אשר נדחה מרישום במזכירות, ולאחר מכן על ידי הרשמת ליאת בנמלך, בהחלטתה מיום 14.5.2017 במסגרת בש"א 3198/17, וזאת מן הטעם שלא קיימת אפשרות דיונית להגיש הליך זה. ערעור על החלטה זו נדחה אף הוא בהחלטת השופט סלים ג'ובראן מיום 29.5.2017 במסגרת בש"א 4151/17;
(-) עתירה למתן צו על תנאי המופנית נגד ההחלטה ברע"א 9169/16 והחלטת האישור – עתירה אשר נדחתה על ידי השופטים עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז ומני מזוז ביום 4.7.2017 במסגרת בג"ץ 4844/17, וכך גם נדחתה ביום 16.7.2017 בקשה לעיון חוזר בפסק הדין;
(-) בקשה למתן ארכה להגשת ערעור בזכות על החלטת האישור – בקשה אשר נדחתה על ידי הרשמת ליאת בנמלך ביום 28.9.2017 במסגרת בש"א 6095/17. בקשה לעיון חוזר נדחתה ביום 3.10.2017. ערעור על ההחלטה נדחה על ידי השופט דוד מינץ ביום 24.10.2017 במסגרת בש"א 7902/17. כן נדחתה גם בקשה לעיון חוזר ביום 20.11.2017;
--- סוף עמוד 8 ---
(-) עתירה למתן צו על תנאי המכוונת נגד ההחלטה ברע"א 9169/16 וכן נגד החלטת בית המשפט קמא מיום 10.8.2017 – עתירה שנדחתה בפסק דין מיום 10.9.2017 על ידי השופטים ניל הנדל, ענת ברון וג'ורג' קרא במסגרת בג"ץ 6936/17. כן נדחו שתי בקשות לעיון חוזר שהוגשו בימים 16.10.2017 ו-30.10.2017. בקשה לדיון נוסף שהוגשה במסגרת דנג"ץ 8742/17 נדחתה אף היא בהחלטת השופט יורם דנציגר מיום 15.11.2017;
(-) ערעור על החלטת בית המשפט קמא מיום 10.8.2017 בגדרה אושרר מינוי עוה"ד גרשט ונאור כבאי כוח מייצגים – ערעור אשר נמחק על ידי הרשמת ליאת בנמלך ביום 22.10.2017 במסגרת ע"א 6940/17 לאחר שהמערערים סירבו להפקיד עירבון;
(-) עתירה נוספת נגד ההחלטה ברע"א 9169/16 בגדרה הועלו טענות נגד המותבים שדנו בבקשת האישור ובהליך הערעור שהוגש על החלטת האישור – העתירה נדחתה בפסק דין של השופטים דפנה ברק-ארז, ענת ברון וג'ורג' קרא מיום 22.5.2018 במסגרת בג"ץ 974/18, ובהמשך, ביום 29.5.2018 נדחתה בקשה לעיון חוזר בפסק הדין;
(-) עתירה שהוגשה נגד כלל המותבים שדנו בתיק וגורמים נוספים – עתירה שנמחקה ביום 25.10.2018 על ידי הרשם גלעד לובינסקי זיו במסגרת בג"ץ 5186/18 עקב אי תשלום אגרה;