גם לעניין הנכות הנפשית לא מצאתי עילה של ממש לסטות מקביעת מומחה בית המשפט אשר אף הוא נפגש על התובעת וניתח ארוכות את התרשמותו ממנה ומהתקדמותה.
בנסיבות אלו אני מעמיד את נכותה הרפואית של התובעת בתחום הנפשי בשיעור של 7.5% .
77. יצויין כי התובעת בסיכומיה אף טענה לנכות פלסטית בשל צלקת שנגרמה לה בניתוח ואשר לטענתה היא צלקת מכאיבה. אין מקום לקבל טענת התובעת בעניין זה בהעדר כל חוות דעת רפואית תומכת מטעמה ממילא אף לא ברור הקשר הסיבתי בין הצלקת לנטען בהעדר חוות דעת רפואית לעניין זה.
אם נבוא ונצרף את כלל נכויותיה של התובעת הרי שנכותה הרפואית המשוקללת מגיעה לשיעור של 40% (נוירולוגי -19%, ריאתי- 20% נפשי – 7.5).
78. אלא שלסברתי ומתוך התרשמותי מהראיות שהוצגו לפני, אין נכותה הרפואית של התובעת שווה לנכותה התיפקודית ולשיעור הגריעה בשכרה ואלו נמוכים בשיעור ניכר מזו הרפואית, כפי שיפורט להלן.
--- סוף עמוד 50 ---
אובדן השתכרות בעבר ובעתיד
79. התובעת טוענת בסיכומיה כי יש לקבוע את הנכות התיפקודית בשיעור הנכות הרפואית שנקבעה ע"י מומחי בית המשפט והנכות הריאתית המוסכמת, היינו יש להעמיד נכות זאת בשיעור של 40%, ומתוך שכך לגזור אף את הנזק בגין אובדן השתכרותה. הנתבע סבור, מאידך, כי בכל הקשור לגריעה בשכרה של התובעת יש לחשבו בשיעור של 10% בלבד שכן התובעת התמידה במקום עבודתה ולא הייתה כל גריעה משמעותית בשכרה (ראו סיפת סע' 9 וסע' 10 לסיכומי הנתבע).
בנדון מצאתי להעריך את שיעור הגריעה בשכרה הצפוי של התובעת בשיעור של 15% בלבד, ואבהיר מסקנתי -
לטענת התובעת היא נעדרה מעבודתה משך כחודש וחצי בשל הניתוח שעברה והשלכותיו ולאחרי כן חזרה לעבודתה ואולם נאלצה במהלך השנים להיעדר מעבודתה בשל טיפולים וביקורות בבילינסון, בבית לוינשטיין, טיפולי פיזיותרפיה ביקורות וכו' (מוצג 418 למוצגי התובעת). מתוך תלושי ההשתכרות שצורפו ע"י התובעת עולה כי שכרה החודשי הממוצע של התובעת בשנת 2010 עמד על כ – 25,000 ₪ לאחר שיערוך, בשנת 2011 עלה לסך של כ – 26,300 ₪ לאחר שיערוך ובשנת 2014 בשיעור דומה, בחקירתה הבהירה התובעת כי היא משתכרת כיום כ – 25,000 ₪. כיום, בהיותה כבת 65, התובעת נמצאת באותו תפקיד ניהולי בו עבדה עובר לאירוע, לפיכך ברי כי אין לגזור את הפסדי השתכרותה ע"פ נכותה הרפואית.
עיקר טענתה של התובעת היא כי ללא פגיעתה ונזקיה היא הייתה מתקדמת בתפקידה בעירייה ואפשר שאף הייתה מגיעה לדרגת מנכ"ל העיריה המשתכר לטענתה כ 36,000 ₪, ואולם טענה זו לא בוססה, למצער לא ברמת ההתקדמות המשמעותית לה טוענת התובעת. מתוך שכך, להערכתי יש לחשב את הגריעה בשכרה של התובעת בשיעור של 15% בלבד וזאת בהתחשב בנכות הנפשית ובאופן חלקי בנכות הנוירולוגית שנגרמו לה בשל האירוע הנדון, אשר יש להניח כי יש בהם להשפיע על יכולתה לעבוד שעות נוספות ו/או להתקדם בעבודתה, בין אם על ידי צבירת השתלמויות ובין בעבודה בשעות נוספות, כמו כן התחשבתי ושיקללתי בהערכה הנזכרת את העובדה שהתובעת נדרשה בשנים 2011 ו 2012 לימי מחלה