--- סוף עמוד 10 ---
הנזכר ובכלל זה טיפול בחדר לחץ. כמו כן התרשל הצוות הרפואי באבחון שגוי של דלקת קרום המוח למרות שהנתונים המעבדתיים והאחרים לא התאימו לאבחנה שכזו, וכן התרשל בניתוח התופעות השונות מהן סבלה התובעת (סע' 25 לכתב התביעה המתוקן).
16. לטענת התובעת, בשל אי אבחון תסחיף האוויר שהתרחש עם החדרת העירוי כמפורט לעיל, נגרם לה אירוע מוחי אשר גרם לה לפגיעה נוירולוגית קשה ביותר. לבד מכך, בשל אי אבחון תסחיף בועת האוויר בריאה, היא נאלצה לעבור כריתה חלקית של ריאה שמאלית (האונה התחתונה) (סע' 20, 22 לכתב התביעה מתוקן).
תמצית טענות הנתבע
17. הנתבע מכחיש כל רשלנות בטיפול הרפואי שניתן לתובעת במהלך שהייתה בבית החולים. לטענתו, הטיפול הרפואי שהוענק לתובעת היה ראוי ונכון ובהתאם לסטנדרט רפואי מקצועי וניתן תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי ומיומן ובאופן מבוקר שהלם את מצבה (סע' 11 לכתב הגנה מתוקן).
18. הנזקים נגרמו בשל מצבה הבסיסי הרפואי של התובעת או נובעים ממקור טבעי בלתי צפוי, שרופא סביר לא יכול למנוע בזהירות סבירה (סע' 11 לכתב הגנה מתוקן). אין קשר סיבתי בין המעשה או המחדל הנטען של הנתבע לבין הנזק הנטען והמוכחש (סע' 19 להגנה מתוקן).
19. ועיקר – אין ממש בטענות התובעת והמומחים מטעמה לפגיעה מוחית כתוצאה מתסחיף אויר. הצוות הרפואי צדק באבחנתו לפיה התובעת סבלה מדלקת קרום המוח שכן רוב המדדים הרפואיים הצביעו על כיוון זה. התובעת טופלה באופן שמרני, ומתוך שכך אף מצבה הרפואי כיום הוא סביר.
טענות התובעת לתסחיף אויר אינן עולות בקנה אחד עם הבדיקות שנערכו לה. כך ביום 29.10.10 בוצעה בדיקת CT שהייתה תקינה ולא הצביעה על תסחיף אוויר (סע' 18 להגנה מתוקן). התובעת החלה לפתח תופעות נוירולוגיות רק לאחר שלושה ימים ביום 1.11.10 ולכן אין קשר בין נזקיה לבין הטיפול שניתן לה ע"י הנתבע (סע' 18.3 להגנה מתוקן).
--- סוף עמוד 11 ---
20. יתר על כן, גם אם אכן מדובר באמבוליה מוחית, הרי שבנדון לא ניתן להצביע על רשלנות במתן העירוי, שהרי לא ניתן לצפות אירוע כה נדיר של AVM ולא ניתן למנוע אותו. לעניין זה נטען כי בכל מקרה לא ניתן היה למנוע את הנזק ולהקטינו באמצעות טיפול כלשהו, פרט למתן חמצן הפרברי שלא קיים בביה"ח לניאדו (עמ' 21 לחוות דעת פרופ' טופילסקי מומחה ריאה ופנימיות מטעם הנתבע).