בנוסף נרשמה בסיכום הרפואי אבחנה של " SUSP AV malformation " (= חשש לAVM; עמ' 270 למוצגי התובעת) ובהמשך הסיכום צוין, כי לאור הממצאים הוחלט על ביצוע ניתוח להסרת הריקמה וה AVM (עמ' 272 למוצגי התובעת).
התובעת שוחררה מבית החולים בלינסון ביום 14.11.10 עם המלצות למעקב וטיפול תרופתי, כאשר בפרק אבחנות צוין כי מדובר ב " AVM OF LLL "[11] (עמ' 223 למוצגי התובעת).
מצב התובעת לאחר הניתוח
--- סוף עמוד 9 ---
13. בביקורת רפואית שנערכה לתובעת במהלך שנת 2011 היא המשיכה להתלונן על חוסר תחושה ביד שמאל, ירידה בזיכרון, וכן שיעול ממושך, והומלץ לה על ביצוע הערכה קוגנטיבית (עמ' 387-380 למוצגי התובעת).
לתובעת בוצעה הערכה קוגנטיבית ביום 31.8.11. בסיכום האבחון צוין כי קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הזיכרון, ליקוי בקשב המשפיע על תפקוד הזיכרון, וכן קושי בתפקודי ארגון ויזו-מוטורי וביכולות חשיבה, כך צוין כי התובעת מתעייפת מאוד ממאמץ חשיבתי (עמ' 389 למוצגי התובעת).
התובעת אף טופלה ביחידה להפרעה בזיכרון בבית החולים בילינסון (עמ' 390 למוצגי התובעת). בהמשך טופלה בבית לוינשטיין בריפוי ועיסוק (עמ' 395 למוצגי התובעת).
לתובעת נקבעו נכויות בשל מצבה אחר הניתוח הנזכר, אשר הוערכו באופן שונה ע"י מומחי הצדדים ומומחה בית המשפט, הכול כפי שיפורט בהמשך הדברים.
בצד האמור, נציין כבר עתה, לצורך השלמת התמונה העובדתית, כי התובעת ממשיכה בעבודתה כמנהלת אגף בעירית נתניה, תפקיד בו עסקה, כאמור, אף קודם להתרחשות נושא התביעה.
תמצית טענות התובעת
14. לטענת התובעת, בית החולים לניאדו התרשל במתן העירוי שניתן לה בחדר המיון בסמוך להגעתה, באופן שבעת מתן העירוי חדרה בועת אויר גדולה לוריד ובשל מלפורמציה מולדת בריאה - AVM, ממנה סבלה התובעת (מבלי שידעה על כך), עקפה הבועה את המסננים בריאה והגיעה למוח, דבר שגרם לאירוע מוחי (אמבוליה מוחית) ולהתמוטטותה במיון. אותו מום מולד (שלא נצפה כלל בצילום הריאות הראשוני שנעשה לתובעת) החל לדמם ולגדול, ותוך מספר ימים בודדים הגיע לגודל של 5.5 ס"מ, מה שחייב את הוצאתו בניתוח ביחד עם חלק מהריאה (ובעת הניתוח הגיע ל- 10 ס"מ).
15. לטענת התובעת, רשלנותו של הנתבע מתבטאת, בין היתר, במתן העירוי באופן רשלני, באי אבחון בועות האוויר בצינור העירוי, אי ביצוען של הבדיקות המקובלות לצורך אבחון תסחיף אוויר ואי מתן טיפול מתאים ויעיל בשל המחדל