פרופ' ירניצקי סבור כי בועת האוויר לא זוהתה בבדיקת ה CT כיון שזו בוצעה רק ביום 29.10.10 ולא מיד לאחר האירוע ביום 28.10.10, לאחר תום חלון הזמן בו ניתן עדיין לראות את בועת האוויר לפני התמוססותה. לטענתו, תיאורה של התובעת באשר לתחושותיה בעת העירוי ולכך ששמעה רחשים בעת העירוי ומהלך העניינים המהיר מרגע העירוי יש בו להסביר אף את העובדה שהצוות הרפואי לא שם לב לאוויר או לא ייחס לכך חשיבות ולכן לא דיווח על כך. לו היו הדברים מדווחים
--- סוף עמוד 13 ---
כנדרש הרי שסביר להניח שהצוות הרפואי היה מפנה את התובעת לתא לחץ, דבר שהיה מביא לשיפור מצבה הנוירולוגי.
פר' ירניצקי מדגיש בחוות דעתו כי החולשה אותה סבלה התובעת בצד שמאל של גופה תואם מאמרים רפואיים רבים בעניין אירועים מוחיים כתוצאה מתסחיף אויר בעירוי וכי "ההסבר הסביר הוא שעורק התרדמה הימני הוא ההסתעפות הראשונה המכוונת כלפי מעלה, במהלך שלאחר יציאת הדם מהחדר השמאלי, ובהיות התסחיף הגזי קל מהדם, הוא נישא כלפי מעלה דרך הפתח האפשרי הראשון" (עמ' 5 לחוות דעתו).
22. בכל הקשור לנכותה של התובעת בהיבט הנוירולוגי קובע פרופ' ירניצקי כי לתובעת נותרו הנכויות הבאות –
חולשה בפלג גוף שמאל בצורה בינונית- 40% נכות צמיתה לפי סע' 20(1)א לתקנות.
פגיעה קוגנטיבית –בעיקר מישורי ארגון חזותי מוטורי וזכרון- 10% נכות צמיתה לפי סע' 29 (11) מותאם ל- 34ב.
חוו"ד משלימה מיום 26.1.20
23. בחוות דעתו המשלימה מתייחס פרופ' ירניצקי הן לדברים שעלו בחוות הדעת הנוירולוגית מטעם הנתבע שנערכה ע"י ד"ר קרני, והן למסקנות ד"ר קוריצקי, אשר מונה כמומחה נוירולוגי מטעם בית המשפט.
פרופ' ירניצקי שב ודוחה את טענת הנתבע והמומחה מטעמו כי התובעת סבלה מדלקת קרום המוח ומדגיש כי בניגוד לנטען ע"י הנתבע, חולשת פלג גוף, אינה מאפיינת אנצפליטיס, בוודאי לא כזאת שלא גרמה לעליה של תאי דלקת בנוזל חוט השדרה ושלא התבטאה בהפרעה בגלי המוח בבדיקת EEG.
מאידך, לסברתו, האפשרות של תסחיף אוויר היא האבחנה המתאימה בסבירות גבוהה מאוד לאור מהלכם הקליני של האירועים שקרו לתובעת במהלך אשפוזה. האבחנה נתמכת בתוצאת בדיקת MRI שביצעה ביום 21.1.17 המראה אטמים מוחיים קטנים אבל ברורים בשתי ההמיספרות בחומר הלבן.
--- סוף עמוד 14 ---
לדעתו, בניגוד לעמדתו של ד"ר קרני, המומחה מטעם הנתבע, אין הכרח כי תתקיים חדירה בכמות גדולה של אוויר על מנת לגרום לתסחיף אוויר משמעותי בנוכחות AVM וכי די בכמות קטנה של אוויר על מנת לגרום לנזק המוחי. במצב של AVM הבועה לא מסוננת ע"י נימיות הריאה אלא עוברת ישירות למערכת העורקית ומשם למוח, מתוך שכך יש הנחייה רפואית גורפת לצוותים הרפואיים להיזהר מחדירת בועות אויר בעת עירוי.