פסקי דין

תא (חי') 47779-04-18 עלי סאלח ח'ואלד נ' בטון שואהנה בע"מ

03 מאי 2022
הדפסה

בית משפט השלום בחיפה

ת"א 47779-04-18 ח'ואלד ואח' נ' בטון שואהנה בע"מ ואח'

בפני

כבוד השופטת תמי לוי יטח

תובעים

1. עלי סאלח ח'ואלד

2. דאולת חוסין ח'ואלד

3. אוסמה עלי ח'ואלד

נגד

נתבעים

1. בטון שואהנה בע"מ

2. בסאם שואהנה

3. איזוטופ בע"מ

נגד

מקבל

מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 393,700 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובעים לכאורה עקב אספקת בטון לא תקני .

רקע והליכים

1. התובעים 1-2 הם בני זוג והתובע 3 הוא בנם. התובעים חכרו ממנהל מקרקעי ישראל מגרש לבניה עצמית בשכונה חדשה בכפר שעב. בהתאם להיתר בניה מיום 23.10.17, התובעים רשאים לבנות בית בן שתי קומות מעל קומת עמודים, בשטח כולל של 392.5 מ"ר.

--- סוף עמוד 2 ---

2. הנתבעת 1 הינה חברה בעלת מפעל לייצור בטון והנתבע 2 הינו מנהלה. הנתבעת 3 מנהלת רשת מעבדות לבדיקת חומרי בניה.

3. עבודות הבנייה בוצעו ע"י התובע 1 בעצמו, אשר לטענתו עוסק בתחום הבניה (להלן: "התובע"). חומרי הבניה הוזמנו ע"י התובע באמצעות חברו, מר כמאל היבי, שהיה בעליו של עסק למכירת חומרי בניה.

4. התובע הזמין ממר היבי בטון מסוג "ב- 30" בכמות של 50 מ"ק. בפועל מר היבי הזמין מהנתבעת 1 כמות כוללת קטנה יותר של 41 מ"ק, כפי העולה מתעודות המשלוח שצורפו לתצהיר התובע.

5. לצורך בדיקת חוזק הבטון והתאמתו לתקן ישראלי 118 בנושא בטון: דרישות, תפקיד וייצור. (להלן: "ת"י 118"), התובע התקשר בהסכם מיום 25.4.17 עם הנתבעת 3.

6. בדיקות חוזק הבטון והתאמתו לתקן הנ"ל מבוצעות בדרך של נטילת דגימות הניטלות מתוך ערבל הבטון בעת ביצוע היציקה של הבטון הטרי באלמנט שבשטח. הדגימות של הבטון הטרי מועברות למעבדה, שם הן עוברות תהליך אשפרה בתנאי מעבדה. חוזק הבטון נבדק לאחר 7 ימים וכן לאחר 28 ימים. בהתאם לדרישות ת"י 118 הדנות בבטון מסוג "ב- 30", הרי שעל התוצאות המתקבלות כעבור 28 ימים, להיות בחוזק לחיצה ממוצע של 30 מגפ"ס וחוזק לחיצה לכל דגימה בודדת של 27-33 מגפ"ס.

7. בתאריך 15.12.17 ביצעה הנתבעת 1 אספקה ראשונה של 18 מ"ק בטון מוכן ליציקת הבית. האספקה בוצעה ב - 3 משלוחים, היינו באמצעות 3 ערבלים, כאשר בשני הערבלים הראשונים סופקה כמות של 8 מ"ק כל אחד ובשלישי, סופקה כמות של 2 מ"ק.

8. בהתאם להסכם בין הצדדים, נציג של הנתבעת 3 הגיע באותו יום למקום היציקה, על מנת ליטול דגימות של בטון טרי לבדיקת חוזק הבטון במעבדה. הנציג נטל 3 דגימות בטון טרי וזאת, מכף ערבל הבטון הראשון בלבד.

9. במהלך ביצוע העבודות וכעבור ימים ספורים מביצוע האספקה הראשונה, עלה אצל התובע החשש כי הבטון אינו בחוזק הנדרש ואולם, תוצאות הביניים של הנתבעת 3 הראו אחרת.

10. בתאריך 29.12.17 ביצעה הנתבעת 1 אספקה שניה של בטון בהיקף של 23 מ"ק ב- 3 משלוחים. בשני הערבלים הראשונים סופקה כמות של 9 מ"ק כל אחד ואילו בערבל השלישי סופקה כמות של 5 מ"ק.

11. גם במועד האספקה השניה הגיע נציג של נתבעת 3 לשטח וגם אז נטל 3 דגימות בטון טרי מכף הערבל הראשון בלבד.

12. סמוך לחלוף 28 ימים ממועד האספקה הראשונה, שוב הבחין התובע כי הבטון אינו בחוזק הנדרש. מנגד, תוצאות הבדיקה המאוחרות של הבטון הטרי, קרי תוצאות הבדיקה שנערכה בחלוף 28 יום מנטילת הבטון הטרי מהערבל ע"י הנתבעת 3, אשר התקבלו ביום 15.1.18,

--- סוף עמוד 3 ---

העלו כי הבטון שסופק עומד בדרישות התקן, כאשר חוזק הבטון הממוצע עמד על 33 מגפ"ס.

13. התובע לא הסתפק בתוצאה זו ולכן הזמין בדיקות של חוזק הבטון הקשוי שבאתר וזאת באמצעות חב' סיסטם מעבדות מתקדמות בע"מ (להלן: "חב' סיסטם"). יודגש כי חברה זו לא בדקה את הדגימות של הבטון הטרי שניטלו על ידי הנתבעת 3 מהערבל, אלא נטלה 4 דגימות בטון קשוי מהשלד עצמו, בהתאם לסימון של הקונסטרוקטור מטעם התובע.

14. תוצאות הבדיקה העלו כי חוזק הלחיצה אינו תיקני לבטון מסוג "ב- 30". חוזק הלחיצה הממוצע שהתקבל היה 19 מגפ"ס בלבד וחוזק לחיצה לדגימה בודדת מקיר ממ"ד היה 16.5 מגפ"ס.

15. ביום 28.1.18 התקבלו התוצאות המאוחרות של בדיקת הנתבעת 3 לבטון נשוא האספקה השניה (קרי בחלוף 28 ימים ממועד נטילת הדגימות מהערבל נשוא האספקה השנייה), ולפיהן חוזק לחיצה ממוצע בגיל 28 ימים הינו בשיעור של 34.5 מגפ"ס.

16. התובע, אשר גילה סימנים בשטח המעידים על חוזק לא תיקני של הבטון שסופק באספקה השנייה, הזמין בדיקות של הבטון שסופק בשני מועדי האספקה והפעם, באמצעות מעבדה של מכון התקנים הישראלי. שוב יודגש כי גם בדיקת בטון זו בוצעה מדגימות בטון קשוי שניטלו מהשלד עצמו ולא של הדגימות שניטלו על ידי הנתבעת 3 מהערבל במועדי האספקה של הבטון.

17. תעודת הבדיקה של מעבדת מכון התקנים העלתה כי החוזק הממוצע של הבטון מהאספקה הראשונה הינו 23.5 מגפ"ס והחוזק הממוצע של הבטון מהאספקה השנייה הינו 27.5 מגפ"ס. היינו מדובר בבטון שאינו תקני.

18. נוכח התוצאות הנ"ל ניתנה הוראה של הקונסטרוקטור מטעם התובע, המהנדס נאדר זבידאת על הפסקת העבודה. התובע פנה למומחה מטעמו, מר דניאל גסאן, אשר קבע כי יש להרוס את שלד הבניין שנבנה באמצעות הבטון של הנתבעת 1, ולא הסתפק בחיזוקו של המבנה. המומחה העריך את עלות ביצוע העבודות בסך של 188,000 ₪, כולל מע"מ. זאת בנוסף לירידת הערך שהוערכה על ידו בסך של 100,000 ₪.

19. התובע פנה לנתבעת 1 בדרישה לפתרון הבעיה ובהמשך לקבלת פיצוי, אולם טענותיו נדחו ולכן הוגשה תביעה זו.

20. התביעה הוגשה ע"י התובעים כנגד הנתבעת 1 כמי שסיפקה לטענתם בטון לא תקני, הנתבע 2 כבעל אחריות אישית לכאורה לאספקת הבטון הלא תקני וכנגד הנתבעת 3, כמי שביצעה בדיקות הבטון הטרי לכאורה שלא כדין. הנתבעים 1-2 הגישו הודעת צד ג' כנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "צד ג'"), כמי שביטחה את הנתבעים בביטוח מוצר וטענו כי ככל שתתקבל התביעה, הרי שיש לשפותם בהתאם לתנאי הפוליסה.

21. בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הוגשה בקשה להתיר הריסת השלד ללא קשר להליכים. התובעים והנתבעים 1-2 הגישו ביום 27.5.18 הסדר דיוני, לפיו הבניין ייבדק תחילה ע"י

--- סוף עמוד 4 ---

מומחה הנתבעים לצורך הגשת חוות דעת נגדית. בהחלטה מיום 11.6.18 נקבע כי יש להמתין גם למינוי מומחה מטעם בית המשפט וקבלת חוות דעת מטעמו. בקשה לעיון חוזר נדחתה ביום 18.6.18 והובהר כי ביהמ"ש אינו מחייב את התובעים להימנע מהריסת המבנה, אולם ככל והדבר יבוצע בטרם בדיקת מומחה בית המשפט ובאופן שלא יאפשר ביצוע בדיקה על ידו, הרי שהדבר ייזקף לחובת התובעים.

22. הנתבעים 1-2 הגישו חוות דעת מומחה מטעמם ואילו הנתבעת 3 הודיעה במסגרת קדם המשפט שהתקיים ביום 27.11.18, כי לא תגיש חוות דעת מטעמה. בדיון זה מונה, בהסכמת הצדדים, מר מנחם המר, כמומחה מטעם בית המשפט. מינוי זה בוטל ביום 28.1.19 ותחת זאת, מונה אינג' סוהיל סאבא כמומחה מטעם בית המשפט. חוות דעת מומחה בית המשפט נערכה ביום 3.6.19 והוגשה לתיק ביום 10.6.19 (להלן: "חוות הדעת המקורית").

23. מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי בדיקות הבטון הטרי בוצעו באופן שאינו מייצג את כל כמות הבטון שסופק מאחר ובשני מועדי האספקה, כמות הבטון שסופקה נשלחה בשלושה ערבלים, ואילו המדגמים ניטלו מתוך ערבל אחד בלבד. נטילת 3 הדגימות מאותו ערבל, הובילה לכך ששני שליש (70%) של הכמות שסופקה בכל מועד, לא נבדקה כלל.

24. מומחה בית המשפט הסיק כי בהעדר תוצאות אמינות ומייצגות של בדיקות הבטון הטרי, לא נותר אלא להסתמך על בדיקות הבטון הקשוי, שהעידו על חוזק לא תיקני. תוצאות בדיקת מכון התקנים ליציקה השנייה מחזקת את האמור, כאשר התוצאה של אחת הדגימות יצאה תקנית ואילו התוצאות של שלושת הדגימות הנוספות לא תקניות. ניתן להניח כי הדגימה הראשונה ניטלה מהערבל הראשון ואילו שאר הדגימות ניטלו מהערבלים שלא נבדקו.

25. בהמשך חוות הדעת, מומחה בית המשפט בודק את שתי האופציות לפתרון הבעיה – חיזוק המבנה לעומת הריסה ובניה מחדש. לבסוף המומחה מגיע למסקנה ששתי השיטות מביאות לתוצאה הרצויה ולכן, יש לבחור בתוצאה הזולה מביניהן לאחר קבלת חוות דעת שמאי על ירידת הערך בכל אחת מהשיטות.

26. הנתבעים 1-2 והנתבעת 3 שלחו למומחה שאלות הבהרה. התובעים התנגדו למשלוח שאלות הנתבעים וזאת בשל היקף השאלות הנרחב שנשלח. בישיבת בית המשפט שהתקיימה ביום 8.9.19 נשמעו טענות הצדדים בעניין זה, לרבות דברי התובע עצמו.

27. מדבריו של התובע בפני בית המשפט, התברר כי בשני מועדי האספקה, הכמות שהוזמנה מראש הייתה הכמות שסופקה בשני ערבלים (16 מ"ק במועד הראשון ו- 18 מ"ק במועד השני). ואולם, רק לאחר שהתובע נוכח בשטח כי נדרשת לו כמות נוספת להשלמת היציקה, הזמין התובע כמות נוספת של בטון אשר נשלחה בערבל שלישי, אך לא הזמין בדיקה נוספת של הנתבעת 3 לבטון נוסף זה (הוזמנו: 2 מ"ק נוספים במועד הראשון ו- 5 מ"ק נוספים במועד השני). יודגש כי בשני המקרים נציג הנתבעת 3 לא נכח בעת אספקת המשלוח השלישי והדגימות ניטלו מהערבל הראשון בלבד של כל אספקה.

--- סוף עמוד 5 ---

28. לשיטת התובע, נוהל ההזמנה הינו כזה שמזמינים כמות מסויימת "פלוס". בדרך זו, המזמין מזמין מראש כמות מסויימת על פי האומדנה ומותיר לעצמו את הזכות להזמין כמות נוספת, במידה ולאחר היציקה של הכמות שהוזמנה מראש, תידרש כמות נוספת להשלמה.

29. בעקבות דברי התובע ושמיעת טענות הצדדים, ניתנה החלטה מפורטת לפיה נדרש המומחה להשלים את חוות דעתו ולהשיב על השאלות הנוספות שהוכתבו בהחלטה בלבד. בין היתר, המומחה התבקש להתייחס להשפעה של המסכת העובדתית שהתבררה בדיון, על מסקנתו כי לא בוצעו הבדיקות הנדרשות ע"י הנתבעת 3 וכן על השפעת הכמות הנוספת שנוצקה, על חוזק הבטון באופן כללי. עוד התבקש המומחה להתייחס לפערים בין תוצאות הבדיקות של הנתבעת 3 לתוצאות הבדיקות של הבטון הקשוי והאם לפעולות המבוצעות בשטח ע"י הקבלן, יש השפעה על קישיון הבטון.

30. תשובות מומחה בית המשפט הוגשו לתיק ביום 3.10.19 כחוות דעת משלימה. המומחה ציין בחוות הדעת המשלימה כי ההבהרה העובדתית האמורה משפיעה על שאלת האחריות לכשל בחוסר הבדיקות לפי ת"י 26 חלק 1. ודוק, בהתאם לסעיף 7.3ב לתקן, כאשר כמות הבטון ביציקה סופקה בשתי אצוות (בשני ערבלים), ניתן ליטול 3 דגימות מאצווה אחת, המהווה 50% מהכמות.

לכן, קבע המומחה, כי הנתבעת 3 קיימה את התחייבותה כלפי התובע בהתאם לכמות הבטון שהוזמנה, והנתבעת 3 לא היתה יכולה לדעת על הכמות הנוספת של הבטון שסופקה, שעה שהתובע לא הודיע לה על כך ולא הזמין ממנה בדיקה נוספת עבור הבטון הנוסף שסופק.

31. המומחה התייחס בחוות הדעת לפעולות אשר יכולות להשפיע על חוזק הבטון הקשוי. מחד, ציין המומחה כי מדובר בקביעות עובדתיות של פעולות שבוצעו בפועל באתר, ומאידך קבע כי הואיל ובדיקות הבטון הטרי בוצעו בהתאם להתחייבויות הנתבעת 3 ולפי הוראות התקן הרלבנטי, הרי שאין אפשרות אחרת מלבד זאת שאותן פעולות אכן פגעו בחוזק הבטון שהתקבל בשטח.

32. התובעים שלחו שאלות הבהרה למומחה בית המשפט אשר נוגעות לעבודות הנדרשות לפתרון הבעיה ועלותן. לאחר שהתקבלו תשובות המומחה, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. ניסיון להביא את הצדדים להסכמות לא צלח ולכן נשמעו הוכחות משך 3 ישיבות בית משפט.

33. יודגש כי אף אחד מהצדדים לא ביקש לזמן את מומחה בית המשפט לחקירה נגדית על חוות הדעת, חוות הדעת המשלימה או התשובות לשאלות ההבהרה שהגיש.

34. משהוגשו סיכומי הצדדים, הגיעה העת למתן פסה"ד.

--- סוף עמוד 6 ---

דיון והכרעה:

35. לאחר בחינת כלל הראיות שהוגשו לתיק, שמיעת טענות הצדדים והתרשמות ישירה ובלתי אמצעית מהעדים שהעידו בפניי, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות וכפועל יוצא, גם דין ההודעה לצד ג' להידחות.

הפלוגתאות הנדרשות להכרעה

36. עסקינן בשני משלוחים של בטון שסיפקה הנתבעת 1 לתובעים. שני המשלוחים נבדקו בבדיקות בטון טרי, בדיקות אשר הוזמנו ע"י התובע ובוצעו ע"י הנתבעת 3. תוצאות שתי הבדיקות העלו כי מדובר בבטון העומד בדרישות התקן. חרף האמור, בדיקות של הבטון הקשוי אשר בוצעו עבור התובעים (כשלהבדיל דגימות אלו נטלו מהבטון המצוי בשלד שנבנה), העלו כי הבטון הקשוי אינו עומד בדרישות התקן. אי לכך, לצורך הכרעה בתביעה זו, נדרשתי להכריע בשלוש פלוגתאות עיקריות:

א. האם הוכח קיומו של כשל או פגם כלשהו בייצור הבטון שסופק ע"י הנתבעת 1.

ב. האם הוכח קיומו של כשל או פגם בבדיקות אשר בוצעו ע"י הנתבעת 3 ובאמינותן.

ג. האם הוכח כי הכשל בחוזק הבטון לא נגרם ממעשה או מחדל של התובעים או מי מטעמם.

37. ברי כי התשובה וההכרעה בכל אחת מהפלוגתאות הנ"ל משליכה גם על שאר הפלוגתאות. כך למשל, ככל שיוכח קיומו של כשל בייצור הבטון, הרי שיש בכך בכדי להשליך על אמינות הבדיקות של הנתבעת 3. במידה ויוכח כי בדיקות הנתבעת 3 אינן אמינות, הרי שיש בכך בכדי להשליך על אופן בחינת הפלוגתאה השלישית ורמת ההוכחה הנדרשת בה.

38. רק לאחר הכרעה בשלושת הפלוגתאות הנ"ל וקביעה כי הוכחו שלושת הרכיבים, יהיה מקום לבחון מה מידת האחריות שיש להטיל על כל אחד מהנתבעים, לרבות אחריותו האישית הנטענת של הנתבע 2. כך גם יהיה צורך לבחון את המחלוקת בין הנתבעת 1 וצד ג'. ואולם, כבר עתה אבהיר, כי הואיל וכאמור הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, הרי שלא נדרשת הכרעה בסוגיות אלו.

1
2...12עמוד הבא