39. טרם אנמק את ההכרעה בכל אחת מהפלוגתאות הנ"ל אציין כי סיכומי התובעים כמו גם סיכומי התשובה מטעמם, נפרשו על פני עמודים רבים ונטענו בהרחבה יתירה. להלן יובאו עיקרי טיעוניהם המתייחסים לפלוגתאות שלעיל בלבד הנדרשות להכרעה. מובהר כי בית המשפט קרא בעיון רב ושקל את כלל טענות התובעים, ואין באי אזכור או אי ציון של טענה זו או אחרת בפסק דין זה, בכדי ללמד אחרת.
40. בשולי הדברים יוער כי אין מחלוקת בין הצדדים שהבטון שהוזמן מהנתבעת 1, הוזמן ע"י מר היבי כמאל עבור התובעים. הנתבעים אינם מכחישים כי מדובר בבטון אשר סופק לבניית ביתם של התובעים ואינם טוענים לחוסר יריבות בעניין זה, על אף העובדה כי על גבי ההזמנה רשום שמו של מר היבי (נספח א לתצהיר מר עבד שואהנה).
--- סוף עמוד 7 ---
א. האם הוכח קיומו של כשל או פגם כלשהו בייצור הבטון שסופק ע"י הנתבעת 1?
טענות התובעים
41. התובעים מפנים לחוות הדעת המקורית של מומחה בית המשפט ולפיה בהעדר תוצאה אמינה ומייצגת את כל כמות הבטון שסופק של הנתבעת 3, הברירה היחידה הינה להסתמך על בדיקות הבטון הקשוי, אשר העלו תוצאה חד משמעית ולפיה מדובר בבטון שאינו תקני. גם הבדיקה המעשית של המומחה העלתה כי מסמרים ננעצים בקלות והחציבה הייתה קלה וללא מאמץ.
42. אין לקבל את הטענה שלא ניתן להסיק מתוצאות אלו, מסקנות לגבי חוזק הלחיצה של הבטון שסופק. העניין אינו בהשוואה בין הבדיקות, כטענת הנתבעים, אלא בחילוץ נתון מהימן הנוגע לחוזק הלחיצה של הבטון. הנתונים שהציגה הנתבעת 3, נסתרים באלמנט היצוק שמגלה סימני התפוררות.
43. ההבדל היחיד בין שתי הבדיקות, מסתכם בכך כי המדגמים מהבטון הטרי נבדקים בתנאי מעבדה ואילו המדגמים מן הבטון הקשוי, נושאים עמם את הטיפול שעבר הבטון הטרי באתר. ערכי הלחיצה המתקבלים בשתי הבדיקות, מתקבלים בהתאם לאותו סולם (מגפ"ס). בעוד התובעים פירטו את הפעולות שביצעו בבטון בשטח, אופן הטיפול של הנתבעת 3 בבטון במעבדה נותר עלום ולא הוכח ע"י הנתבעת 3.
44. לצורך ייצור הבטון שסופק לתובעים, הנתבעים 1-2 השתמשו בחומר גרוס, שהינו חומר זמין וזול ושאינו תקני, וזאת תחת שימוש באגרגט תקני. המשמעות היא שמדובר בפסולת בניין שנגרסה ומשמשת בעיקר לסלילה ועבודות תשתית, אך היא אינה ראויה לשימוש בבניה, מאחר ואינה עוברת ניקוי דוגמת אגרגט תקני.
45. הן התובע והן מר היבי העידו כי סוכן המכירות של הנתבעת 1, מר ג'רייס ג'נטוס, אשר הגיע לשטח על מנת לבחון את הטענות ביחס לחוזק הבטון אמר מיוזמתו, כי "שואהנה משתמשים בחומר גרוס". יש להעדיף עדויות אלו אשר כללו פרטים מדוייקים אודות הפגישה, על פני עדותו והכחשתו הכללית של מר ג'נטוס, המהווה עדות יחידה בעניין זה. זאת בצד הערפול שיצרו הנתבעים ומר ג'נטוס באשר לתקופת העסקתו בנתבעת 1, המעלה חשד כי פוטר לאחר הגשת התביעה, שם יוחסה לו אמירת הדברים הנ"ל.
46. הנתבע 2 היה בעת הגשת התביעה, גם מנכ"ל הנתבעת 1 וגם בעל שליטה בחברת מרום הצפון עבודות הנדסה ופיתוח בע"מ, שעיקר עיסוקה בעבודות תשתית ויזום בניה (להלן: "חב' מרום הצפון"). בשל עיסוקה, הרי שחומר גרוס הינו זמין בכמויות גדולות לחב' מרום הצפון ולכן גם לנתבעת 1, בשל בעל השליטה המשותף לשתי החברות. קיומם של הסכמי שכירות בין החברות וקיומה של תביעה משפטית אותה הגישה חברת מרום הצפון כנגד הנתבעת 1 בבית המשפט השלום בעכו (ת.א 54508-01-21), מוביל למסקנה של שימוש בחומר גרוס ללא עלות ע"י הנתבעת 1, שהינו אינטרס של שתי החברות.
47. הנתבעים 1-2 השתהו באופן בלתי סביר (כ- 9 חודשים) בהצגת מסמכים הנוגעים לרכישת חומרי הגלם ליצירת הבטון שסופק לתובעים, באופן המעלה הסתייגות ביחס לאותנטיות של
--- סוף עמוד 8 ---
המסמכים שהוצגו. לתצהיר הנתבעים צורף חומר שאינו שלם, בצורה סלקטיבית וכמקשה אחת, מבלי לבסס עליו טענה פרטנית כלשהי ומבלי לסכם את הנתונים העולים מהמסמכים. התנהלות הנתבעים בעיכוב בהצגת המסמכים ובאופן הצגתם, מעלה חשש כי מדובר בחשבוניות פקטיביות ומכל מקום, יש לשלול מהמסמכים שצורפו כל משקל ראייתי ואין לסמוך עליהם ממצאים עובדתיים כלשהם.
48. די בעיון והשוואה בין נוסחת הייצור אשר צורפה כנספח א לתצהיר מר בוהדנה לבין דו"ח הייצור לאספקה בהתאם לתעודות המשלוח, כדי להסיק כי קיימים הבדלים בהרכב התערובת. מדובר בהבדלים שאינם זניחים וראויים להתייחסות. כמו כן, לתצהירו של עבד שואהנה צורפו רק שלושה דו"חות יומיים המגלמים כמחצית מכמות האספקה לתובעים ומהם ניתן למצוא הסוואה טובה לחומר גרוס.
49. על התובעים חלה חובה מצומצמת לבסס את הטענה בנוגע לשימוש המפעל בחומר זר, הוא החומר הגרוס. התובעים הציגו ראיות פוזיטיביות לצד ראיות נסיבתיות שהשיגו בעמל רב, מהן עולה כי התובעים עמדו בדרישה המקלה עמם, כאשר מדובר בעובדות שהנן בידיעתם המיוחדת של הנתבעים 1-2.
50. אומנם העד מטעם הנתבעת 3, ד"ר שינדלוב העיד כי חברות בטון רבות משתמשות בחומר גרוס לצורך ייצור הבטון, זאת רק אם טופל כראוי, אולם רתיעתם של עדי הנתבעים 1-2 והעובדה ששללו לחלוטין שימוש בחומר שכזה ע"י הנתבעת 1, רק מלמד שהחומר שהם עשו בו שימוש אינו חומר תקני או כזה שטופל כראוי. מכאן שיש ללמוד על השפעת חומר זה על חוזק הבטון.
טענות הנתבעים 1-2
51. סיכומי התובעים כללו טענות רבות, לרבות תיאוריות וקונספרציות, המהוות הרחבת חזית אסורה, לגביהן אף לא חקרו את עדי הנתבעים ומכל מקום הטענות לא הוכחו.
52. כל בדיקות הבטון הטרי שיצא ממפעל הנתבעת 1 ואשר בוצעו ע"י מעבדה מאושרת ומוסמכת, יצאו תקינות לחלוטין ובהתאם לתקן הישראלי. בדיקות אלו בוצעו ע"י התובעים בהתאם לחובתם לפי הוראות סעיף 13 לחוק המכר, התשכ"ח – 1968, קרי חובתם לבדיקת הממכר מיד עם קבלתו.
53. אין לבצע השוואה בין בדיקות בטון טרי לבין תוצאות הבטון הקשוי. מדובר בשיטות בדיקה שונות ותוצאות בדיקת הבטון הקשוי מושפעות מרכיבים וגורמים שאינם בשליטת הנתבעים.
54. עדי התובעים לא סייעו בביסוס תביעתם. לא בכדי התובעים מתעלמים מעדותו של הקונסטרוקטור מר נאדר זבידאת, אשר אישר כי תוצאה לא תקינה של בדיקת בטון קשוי, אינה מעידה על כך שהבטון שסופק אינו בחוזק הנדרש בתקן. עוד אישר כי במידה ותוצאת הבדיקה של הבטון הטרי יצאה תקינה, הדבר מלמד כי הבטון הטרי שיצא מהמפעל הוא תקין. גם עדותו של המהנדס, מר ולרי טקצ'נקו, באמצעותו הוצגו תוצאות בדיקת מכון התקנים, לא הועילה.
--- סוף עמוד 9 ---
55. אין בסיס לטענת התובעים כי הנתבעים השתמשו בחומר גרוס לצורך הכנת הבטון. חוות דעת המומחה מטעם התובעים אינה מתייחסת כלל לשאלת האחריות והגורם לנזקים, אלא לשאלת גובה הנזק בלבד.
56. התובע טען כי לא נדרשת חוות דעת מומחה או כל אסמכתא אחרת לצורך הוכחת הטענה של שימוש בחומר גרוס, אלא הסתמך על מה שלטענתו ניתן לראות בעין. עדותו של התובע הייתה לא מהימנה ועלה ממנה כי הוא סבר שחוקי התכנון והבניה אינם חלים עליו. ברי כי לא ניתן לבסס את התביעה על עדות זו, שיש בה אף כדי לבסס את טענות הנתבעים.
57. בניגוד לעדי התובעים, הרי שעדי הנתבעים 1-2 העידו עדות קוהרנטית ואמינה. ניסיון התובעים להסיק מסקנות לא הגיוניות מעדותם האמינה של עדי הנתבעים, הינו ניסיון כושל ומהווה הרחבת חזית.
58. הנתבעים 1-2 הוכיחו באמצעות עדיהם כי הנתבעת 1 עומדת בדרישות התקן לייצור בטון בתנאי בקרה טובים, וזאת בהתחשב בחומרי הגלם הנרכשים על ידה לרבות מוספים, צמנט, ואגרגנטים שונים המשמשים לייצור הבטון. עדות טכנולוג הנתבעת 1, מר בוהדנה, אשר הצהיר על הליך הייצור, הייתה אמינה מקצועית ודחתה את כל טענות התובעים בנוגע לייצור הבטון.
--- סוף עמוד 10 ---
טענות הנתבעת 3
59. אין ללמוד על חוזק הבטון הטרי מתוצאות הבדיקות של הבטון הקשוי שדגימותיו ניטלו מהשלד. זאת הן מאחר ומדובר בבדיקות שונות והן מאחר והבטון הקשוי מתקבל לאחר טיפול ויישום של הבטון בשלד, ע"י הקבלן המבצע, וחוזקו מושפע מטיפול זה.
60. הדבר עולה בבירור גם מהוראות התקן הישראלי 118 ובהערה המופיעה בסעיף 5.5.1.5 ולפיה חוזק הלחיצה של דוגמת בטון, שניטלה מבטון שהתקשה ישמש להערכת חוזק הלחיצה של בטון קשוי בלבד, אולם לא ישמש לקביעת ההתאמה לתקן של חוזק הלחיצה של הבטון הטרי כפי שסופק לאתר. קביעה זו אושרה גם ע"י הקונסטרוקטור מטעם התובעים.
61. הדבר גם אושר ע"י מומחה בית המשפט לעניין השוני בין הבדיקות ולמעשה חוות הדעת המשלימה, ממנה התעלמו התובעים בסיכומיהם, מחזקת את טענות הנתבעים.
טענות צד ג'
62. התובעים לא הגישו חוות דעת מקצועית בכדי לתמוך בטענה כי הבטון שסופק לא היה תקין. התובעים מבססים תביעתם על הנחת יסוד שגויה בעליל ולפיה אם בדיקות הבטון הקשוי אינה תקינה, משמע שהבטון שסופק לא היה תקין וכך גם הבדיקה של הבטון הטרי.
63. מומחה בית המשפט שלל כל אפשרות לאחריות של מי מהנתבעים והטיל את מלוא האחריות על התובעים. התובע לא זימן את המומחה לחקירה נגדית ואף הצהיר והעיד כי הוא מקבל את חוות הדעת שהוגשו. מומחה התובעים העיד כי כלל לא התייחס לשאלת האחריות, אלא לשאלת הנזק בלבד. הקונסטרוקטור מטעם התובעים שלל, בחקירתו הנגדית, את הנחת היסוד של התובעים.
תשובת התובעים
64. טענות התובעים אינן מהוות הרחבת חזית והן עולות מגדר המחלוקת כפי שעלתה מכתבי הטענות של הצדדים. ההפנייה לתביעה האזרחית שהתנהלה בין הנתבעת 1 לחברת מרום הצפון, אשר הוגשה מספר שנים לאחר הגשת התביעה, נועדה להצביע על המהפך שהתחולל במפעל עובר לאספקת הבטון וכן לבסס את אמרתו של מר ג'נטוס ביחס לשימוש בחומר גרוס.
65. מצופה מהנתבעים 1-2, שלא יסתפקו בהסתמכות על תוצאות בדיקות הנתבעת 3, אלא שיוכיחו את איכות הבטון על יסוד האמצעים שברשותם לאבטחת טיב הייצור, במנגנוני הבקורת של המפעל.
66. הנתבעים פטרו עצמם מלדון בטענה הנכבדה והמרכזית ולפיה נעשה שימוש בחומר גרוס, וזאת על אף הדיון הנרחב בסיכומי התובעים, המבסס את הטענה היטב. בהעדר מענה של הנתבעים, הרי שמדובר בהסבר אפשרי וסביר לפגם בבטון שסופק.
67. אף אחד מעדי הנתבעים לא ביסס את טיבו של הבטון שסופק לתובעים. גם עדותו של מר בוהדנה, הטכנולוג מטעם הנתבעים 1-2, הייתה לא ממוקדת בנוגע לשינוי בנוסחת הבטון.
--- סוף עמוד 11 ---
מעדותו לא ניתן לחלץ מתי גובשה נוסחת ייצור הבטון אשר סופק לכאורה לתובעים וייתכן כי הנוסחה לא שונתה משנת 2014 וזאת על אף חילופי עונות, עדכון ספקים וכו'. עדותו כי הנתבעת 1 מפעילה מעבדה במפעל לא הוכחה ואינה עולה בקנה אחד עם פירוט המבנים המופיע בפוליסת הביטוח.
68. נטל הבאת הראיות בהליך אזרחי עובר מצד לצד בהתאם לטענה הנטענת. התובעים ביססו את טענתם בהרחבה בסיכומיהם ואין ללמוד מעדות התובע, כי טענתו בדבר השימוש בחומר גרוס מבוססת על מראה עיניו בלבד. בכך הציגו התובעים "קצה חוט" המעביר את נטל הבאת הראיות אל כתפי הנתבעים. מנגד, הנתבעת 1 המחזיקה במערכת ממוחשבת להזנת חומרים ומעסיקה טכנולוג, עוררה ציפייה להמצאת ראיות להוכחת טיב הבטון, אך נמנעה מלהציג ראיה בדוקה להרכב התערובת שהוכנסה בפועל לערבלים שסיפקו לתובעים וזאת, למרות שמדובר בראיה שבידיעתה הבלעדית.
69. סיכומי הנתבעים מתעלמים מטענות התובעים ביחס לשיהוי והקושי בהצגת התיעוד הנוגע לרכישת חומרי הגלם, להשוואה שבין המסמכים הנוגעים לתערובת הייצור, לשאלת העסקתו של מר ג'נטוס ולעניין העברת תפעולו של המפעל מחב' מרום הצפון לנתבעת 1 וההחלטות שהתקבלו בשימוש בחומרים, משיקולים כלכליים.
70. אשר לטענה כי אין לבצע השוואה בין בדיקות הבטון הטרי לבדיקות הבטון הקשוי. מדובר בהשוואה שהיא בלתי נמנעת, אך לא מדובר בהשוואה בין תקני הבדיקות ושיטותיהן, אלא בין תוצאותיהן. הסולם בו נקובות תוצאות שתי הבדיקות הוא אחד, כולן מתורגמות לאותו סולם המדרג קריאות חוזק הלחיצה לערכים במגה פקסל. גם בפסיקה נשלל קיומו של "קיר ברזל" בין הבדיקות ומצויה פסיקה הקובעת כי בדיקת הבטון הקשוי לאחר 90 ימים מהיציקה, עשויה להצביע על עמידות הבטון בדרישות התקן.
דיון והכרעה בשאלה הראשונה:
71. ניתן לחלק את טענות התובעים בעניין זה לשתי טענות מרכזיות. האחת, הינה כי תוצאות בדיקות הבטון הקשוי ומצב הבטון בפועל בשטח, כפי שנקבע ע"י מומחה בית המשפט, מלמדים על איכות וחוזק הבטון אשר סופק ע"י הנתבעת 1. הטענה השנייה הינה, כי הוכח שהנתבעת 1 עשתה שימוש בחומר גרוס שאינו תקני, כחלק מתרכובת הבטון שסופק לתובעים. שתי הטענות דינן להידחות.
72. אשר לטענה כי יש ללמוד על איכות הבטון שסופק מבדיקות הבטון הקשוי וממצבו בשטח, הרי הן הוראות התקן הרלבנטיות והן הראיות בתיק זה מלמדות, כי אין לקבל טענה.
73. אין מחלוקת באשר לחובתם של התובעים לבצע בדיקה של חוזק לחיצת הבטון, באמצעות נטילת דגימות של הבטון הטרי עת יציאתו מפתח הערבל. חובה זו מוזכרת בפירוש בהסכם אספקת הבטון (נספח א לתצהיר מר עבד שואהנה), שם נקבע: "תנאי מוקדם לאחריות לחוזק הבטון הינה נטילת דוגמאות בדיקה לבטון טרי משוקת הערבל בלבד על פי ת"י 26 חלק 1 סעיף 4.2. הנטילה והבדיקה יבוצעו על ידי מעבדה מאושרת בהתאם לתקן הישראלי 26 חלק 1."