327. לבסוף אציין, כי התובעים מעלים בסיכומיהם וסיכומי התשובה טענות רבות באשר למועד בו נוצק הבטון והזמן שעבר ממועד יציאת משאית הבטון מהמפעל ועד למועד היציקה או באשר לכך שהוכח לשיטתם כי לא הוספו מים לבטון ועוד טענות רבות שנועדו להוכיח, כי הנתבעים וצד ג' לא הוכיחו את טענותיהם באשר לגורמים שהשפיעו על חוזק הבטון.
328. כפי שפורט לעיל, הנטל להוכיח כי פעולות יישום הבטון בוצעו כראוי מוטל על התובעים ולא על הנתבעים. טענות התובעים ביחס לכך לא גובו בכל חוות דעת מקצועית, הפעולות בוצעו ללא ליווי או פיקוח מקצועי, לא באמצעות קבלן רשום ולא באמצעות אנשי מקצוע בעלי ניסיון. התוצאות בשטח מלמדות על כך שלא בוצעה עבודה מקצועית וכי פעולות התובעים בשטח הן אלה שגרמו להחלשת הבטון. כל זאת כאשר מנגד, הוכח בפניי כי לא נפל פגם בתערובת הבטון שסופקה או בבדיקות הנתבעת 3.
סוף דבר
329. נוכח כלל האמור, הנני קובעת כי התובעים לא הוכיחו כי קיים כשל או פגם בבטון שסופק ע"י הנתבעת 1 וכן לא הוכיחו כי קיים כשל או פגם בבדיקות או תעודות הבדיקה של הנתבעת 3. כמו כן, התובעים לא הוכיחו כי ביצעו את עבודות הבנייה, לרבות עבודות היישום והאשפרה של הבטון כנדרש, באופן המביא לסתירת המסקנה כי הבטון שסופק הינו תיקני, כעולה מבדיקות הנתבעת 3.
--- סוף עמוד 52 ---
330. בשים לב למסקנות שהתקבלו, לא מצאתי צורך לדון בטענות התובעים ביחס לנזק שנגרם כתוצאה מהכשל בחוזק הבטון, שכן לא הוכחה כל אחריות שיש להטיל על מי מהנתבעים בגין כשל זה.
331. כאן המקום לציין שוב, כי סיכומי התובעים וסיכומי התשובה מטעמם, נפרשו על פני 72 עמודים וכללו טענות רבות ומרובות. כלל הטענות נשקלו בכובד ראש ולא מצאתי כי יש בהן בכדי לשנות מהמסקנות אליהן הגעתי. אין באי ציון טענה זו או אחרת או בציון חלקה, בכדי ללמד על אי התייחסות לטענה זו, אלא על כך שלא מצאתי צורך בפירוטה בפס"ד זה בלבד.
332. אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:
א. התביעה כנגד כלל הנתבעים נדחית.
משלא הוכחה אחריות כלשהי של הנתבעת 1, נדחית מאליה גם התביעה האישית כנגד הנתבע 2.
ב. התובעים ישלמו לנתבעים 1-2 הוצאות משפט בגין שכר טרחת המומחה מטעמם וחלקם בשכר המומחה מטעם בית המשפט וזאת כנגד הצגת אסמכתא לתשלומים ששולמו על ידם בפועל. כמו כן, התובעים ישלמו לנתבעים 1-2 שכר טרחת עו"ד בסך של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ (46,800 ₪).
ג. התובעים ישלמו לנתבעת 3 הוצאות משפט בגין חלקם בשכר מומחה בית המשפט וזאת כנגד הצגת אסמכתא לתשלום בפועל, וכן ישלמו שכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ (46,800 ₪).
ד. מעת שנדחתה התביעה העיקרית, נדחית מאליה גם הודעת צד ג' ולכן, אין צורך לדון בטענות הצדדים ביחס לקיומו או העדרו של כיסוי ביטוחי.
בגין דחיית ההודעה לצד ג (מבלי שנדרשה הכרעה לגופה), הנתבעים 1-2 ישלמו לצד ג' הוצאות משפט בגין חלקם בשכר מומחה בית המשפט וזאת כנגד הצגת אסמכתא לתשלום בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ (23,400 ₪).
ה. התובעים ישפו את הנתבעים 1-2 בגין כלל החיובים הנ"ל וישלמו להם את הסכומים שפורטו לעיל, ובנוסף, ישלמו להם את האגרה הראשונה והשנייה בגין הגשת ההודעה לצד ג, בסך של 9,842 ₪ .
חובת השיפוי נובעת מכך שההודעה לצד ג הוגשה עקב הגשת התביעה והיה לנתבעים 1-2 בסיס לכאורי להגשתה, נוכח קיומה של פוליסת ביטוח. אין כל הצדקה כי הנתבעים 1-2 יהיו בחיסרון כיס שעה שהתביעה כנגדם נדחתה כאמור באופן גורף. מאידך, לא התקיים דיון לגופו של עניין בהודעה עצמה ובתחולתה של הפוליסה במקרה דנן, וזאת מאחר שהתייתר הצורך להכריע בה.
--- סוף עמוד 53 ---
ו. כלל הסכומים המפורטים לעיל, ישולמו ע"י מי שחוייב לשלמם וזאת, תוך ולא יאוחר מ- 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיו ולעניין ההוצאות, 30 ימים ממועד המצאת אסמכתא לתשלומם בפועל.
ניתן היום, ב' אייר תשפ"ב, 03 מאי 2022, בהעדר הצדדים.