306. לא זו אף זו, הרי שמעדויות התובע והקונסטרוקטור זובידאת שהעיד מטעמו עלה, כי אי קיום הוראות החוק לא התמצה באי העסקת קבלן רשום לצורך בניית שלד המבנה. ודוק, הקונסטרוקטור זבידאת אישר בחקירתו הנגדית, כי הדין מחייב שיהיה קבלן רשום באתר, אך מסר כי במקרה זה נתן את הוראותיו לתובע ואינו יודע אם היה באתר קבלן רשום. הקונסטרוקטור אף הדגיש כי אמור להיות מהנדס ביצוע וכי הוא שימש רק כמהנדס בפיקוח עליון (עמ' 28 לפרוטוקול מיום 15.6.21).
307. במסגרת הליכי קבלת היתר הבנייה, נדרש מגיש הבקשה להצהיר על זהות הקבלן הממונה מטעם בעל היתר הבנייה לבניית המבנה נשוא ההיתר. תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ן- 2016 (להלן: "תקנות הרישוי") ובפרט תקנות 1, 92 ו- 93, קובעות כי הקבלן המוגדר בבקשה להיתר, חייב להיות קבלן רשום כתנאי לאישור הבקשה. כמו כן, במסגרת הפיקוח העליון נדרש עורך בקשת ההיתר (המהנדס או האדריכל המתכנן החתום כעורך הבקשה), לוודא התאמת ביצוע הבנייה באתר לתכניות העבודה המאושרות התואמות להיתר ולמפרטי הבנייה; הנחיית בעלי התפקידים מטעם בעל ההיתר והקבלן הרשום; מעקב אחר בדיקות המעבדה שיועברו אליו ומתן הנחיות בעקבות תוצאות בדיקה; עדכון תכניות העבודה והמפרטים, על פי שינויי התכן, ככל שישנם, בזמן ביצוע הבנייה; ביקורת על אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו, לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות או הרכבתן בכל קומה בנפרד (לעניין זה, "אלמנט ראשי" – כפי שהוגדר בידי מתכנן שלד הבניין בתכנית הקונסטרוקציה); עדכון תכנית הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים, ככל שיידרש, על פי שינויים, אם ישנם, בזמן ביצוע בניית השלד. לשם ביצוע הפיקוח, ייערכו ביקורים באתר הבנייה, בידי מבצע הפיקוח העליון. ביקורים כאמור ייערכו במספר ובמועדים הדרושים כדי לקיים את הפעולות הנדרשות לפי תקנות 92 ו-93.
--- סוף עמוד 48 ---
308. תקנה 71 לתקנות הרישוי מגדירה את החובה למנות בעלי תפקידים לשם ביצוע הבנייה לפי ההיתר:
"חובת מינוי בעלי תפקידים
71. (א) לא תבוצע בנייה או עבודה לפי היתר אלא לאחר שבעל ההיתר מינה את בעלי התפקידים שלהלן ומסר הודעה על כך לרשות הרישוי:
(1) אחראי לביקורת על הביצוע;
(2) קבלן ואחראי לביצוע שלד הבניין שמינה הקבלן או בעל ההיתר;
(3) אחראי לתיאום עם מכון הבקרה, אלא אם כן היתה הבקשה מסוג הבקשות ששר האוצר קבע לגביהן כי לא נדרשת בהן בקשה של מכון בקרה.
(ב) בעל ההיתר רשאי למנות, נוסף על האחראי לביקורת על הביצוע כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחראים נוספים לביקורת על הביצוע ויחולו לעניין זה הוראות תקנה 28, ובלבד שהודעה על מינוים תצורף לבקשה להתקשרות עם מכון הבקרה ולבקשה לאישור תחילת עבודות."
309. בהתאם לתקנה 1 לתקנות הרישוי, אחראי לביקורת על הביצוע חייב להיות רשום כמהנדס בניין, הנדסאי בניין או אדריכל והוא אינו יכול להיות אותו אחד שמונה להיות אחראי לביצוע שלד הבניין.
310. תקנה 87 לתקנות הנ"ל קובעת כי אחראי לביקורת על הביצוע, כפי שמינה בעל ההיתר לפי תקנה 71(ב), יבדוק אם עבודות הבנייה בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, ולפי חיקוק, לרבות התנאי בדבר העסקת קבלן רשום.
311. במקרה דנן, וכפי העולה מתצהירו ומעדותו של המהנדס הקונסטרוקטור זובידאת, ניתנו על ידו ההוראות וההנחיות ליציקת הבטון לבניית השלד לתובע בלבד, על אף שידוע לו כי הוא אינו קבלן רשום, והכל בניגוד גמור להיתר הבניה ולמתחייב על פי דין. התובע לא העיד על מינוי מהנדס ביצוע נוסף אשר ליווה אותו בביצוע הבנייה מלבד מר זובידאת. גם בניו לא העידו על מינויו של מהנדס כאמור. לעומת זאת, המהנדס זובידאת הדגיש בעדותו שוב ושוב כי הוא שימש רק כמפקח עליון וכי היה אמור להיות גם מהנדס ביצוע לפיקוח צמוד על הבנייה שנעשתה על ידי התובע. (ר' עמ' 29 לפרוטוקול מיום 15.6.21).
312. עיון בגרמושקה נשוא בקשת היתר הבניה שהוגשה על ידי התובעים, מלמד על המינויים וההצהרות שניתנו. כעורכת הבקשה מונתה האדריכלית דגיים מיסם. כמתכנן השלד וכאחראי לביקורת מונה הקונסטרוקטור זובידאת נאדר. כפי שהובהר לעיל, מר זובידאת מנוע מלמלא את שני התפקידים יחד, ובכל מקרה הוא העיד כי היה אחראי לתכנון השלד בלבד ולביצוע פיקוח עליון. מכאן, כי בפועל כלל לא היה בעל תפקיד ששימש כאחראי על הביקורת לביצוע העבודות. לא זו אף זו, מר זובידאת אף חתום על הצהרה ולפיה הוא טרם מסר את ביצוע העבודות נשוא ההיתר לידי קבלן, אך מתחייב למסור אותן לידי קבלן רשום בפנקס הקבלנים, כמתחייב על פי דין ולהודיע על כך לרשות הרישוי המקומית טרם התחלת ביצוע העבודה. לצד הצהרה זו של מר זובידאת מופיעים גם שמו וחתימתו של התובע עצמו.
313. צא ולמד, כי מלכתחילה, עוד בשלב תכנון הפרויקט והגשת בקשה להיתר בנייה, לא היה בכוונת התובעים ו/או אנשי המקצוע מטעמם, לפעול בהתאם למתחייב על פי דין. כפי שפורט לעיל, גם לאחר שהחלו עבודות הבנייה לא טרחו התובעים ואנשי המקצוע מטעמם לפעול על פי דין ולמנות קבלן רשום כמתחייב על פי דין. ההוראות באשר לאופן בניית השלד
--- סוף עמוד 49 ---
וביצוע עבודות היציקה בפרט, ניתנו לתובע על ידי מר זובידאת על אף שהיה ידוע כי התובע אינו קבלן רשום. כמו כן, אף בעל תפקיד לא שימש כאחראי על הביקורת על ביצוע העבודות, אשר בוצעו כאמור על ידי מי שאינו קבלן רשום ועל ידי בניו שאף הם חסרי ניסיון מוכח בתחום, כפי שיפורט בהמשך.
314. בהקשר זה ראוי לציין את תקנה 57 לתקנות הרישוי בה נקבע כי מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבניין ומהאחראי לביצוע בשל נזקים או כשלים שייגרמו כתוצאה מאי-קיום ההוראות המפורטות בתקנות תכן הבניין, המפורטות בתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970).
315. נראה כי התובע, בחוסר ניקיון כפיים מובהק, לא פעל בהתאם לשלל דרישות הדין המחייבות בעת בניית השלד נשוא התביעה. על אף האמור, לא היה בכך למנוע ממנו לעמוד בתביעתו זו בדקדקנות על קיום הוראות הדין והתקנים המחייבים על ידי הנתבעים.
316. אשר לטענה להעדר קשר סיבתי בין העובדה שהתובע אינו קבלן רשום לנזק נשוא התביעה, הרי שבנסיבות בהן מחד, לא הוכח פגם בייצור הבטון או פגם בבדיקות הנתבעת 3 ואילו מנגד, כל הבניה של השלד בוצעה על ידי התובע עצמו שאינו קבלן רשום, ובעזרת בניו שאינם עוסקים בתחום הבניה ותוך הפרת שלל הוראות הדין כמפורט לעיל, בוודאי שלא ניתן לשלול קיומו של קשר סיבתי שכזה. ודוק, היותו של פלוני קבלן רשום מלמד על ניסיונו ומומחיותו בביצוע העבודות והמחוקק ראה בכך חשיבות יתירה כאשר מדובר בעבודות שלד. בהעדר רישום שכזה ובאי קיום הוראות הדין וכן בהעדר הוכחה לגורם אחר לנזק, הרי שניתן לקבוע שהוכח גם קיומו של קשר סיבתי בין העדר הרישום לבין מצב הבטון.
317. שלישית, חקירתו הנגדית של התובע העלתה כי עסקינן במי, שבלשון המעטה, אינו דוגל בציות להוראות הדין, ככל שהדבר נוגע לבניית ביתו. התובע שב והעיד במספר הזדמנויות, כי הוראות התקן או חוקי התכנון והבניה, אינם מחייבים ואינם חלים במגזר הערבי, שם הבנייה מתנהלת אחרת וללא קיום הוראות הדין:
" ש. אני מפנה לסעיף 16.ג'. לתצהירך. אתה כותב לגבי הבודק של איזוטופ שהוא היה צריך לקחת דגימה מכל משלוח בטון בכל יום יציקה. אבל אתה מודע לזה שבהתאם להוראות התקן וגם לפי מה שאישר המהנדס שלך, צריך ליטול דגימות רק מהאצווה האחת?
ת. לא יודע מה זה תקן ומה זה מהנדס ומפקח. אני מה שאני חושב, זה התקן אם הוא מחייב רק לדגימה אחת מאצווה אחת, גם אני רוצה 16 קוב האם דגימה מאצווה אחת משקפת את כל הכמות בשטח בפועל? לא. אז התקן לא מחייב. מה שכל הזמן טוענים שחייבים רק דגימה אחת מאצווה אחת על 16 קוב זה לא בסדר. (עמ' 44, ש' 14-20 לפרוטוקול מיום 15.6.21).
...
ש. נכון שבזמן ביצוע העבודות היו מניסיון שלך צריך להיות גם מפקח עליון וגם מפקח צמוד ?
ת. תלוי איפה. במגזר הערבי התקן שונה לא מתייחסים אליו. כל אחד עושה מה שיודע. (עמ' 50, ש' 25-26 לפרוטוקול מיום 15.6.21)
..
ש. אתה יודע שאסור לך לבנות בגלל שאתה לא קבלן רשום?
ת. לא אסור. במגזר זה לא אסור. אני בתור בעל מקצוע לא מרשה לעצמי להביא מישהו אחר שיבנה את הבית. (עמ' 51, ש' 28-30 לפרוטוקול מיום 15.6.21).
--- סוף עמוד 50 ---
318. ברי כי לא ניתן לבסס קביעה כי כל פעולות היציקה, היישום והאשפרה של הבטון בוצעו כנדרש, על עדותו של מי שמלכתחילה לא רואה עצמו מחוייב לפעול לפי הוראות הדין הנוגעות לבנייה ואף בפועל הוכח שהפר את הוראות הדין ברגל גסה.
319. רביעית, התובע ובניו היו היחידים שנכחו בעת היציקה ויישום הבטון ובעת ביצוע האשפרה. הקונסטרוקטור מטעם התובעים ומי שחתום על הבקשה להיתר בניה כמתכנן שלד הבניין וכאחראי לביקורת ומי ששימש כמפקח עליון, כלל לא נכח בעת ביצוע היציקות או בעת ביצוע פעולות האשפרה (עמ' 22, ש' 32-36 ועמ' 23 ש' 1-5 לפרוטוקול מיום 15.6.21). מנגד הקונסטרוקטור העיד כי עבודות הריטוט של הבטון כמו גם עבודות האשפרה, צריכות להתבצע בידי עובדי בניה בעלי ניסיון ובפיקוח ראוי (עמ' 29-30 לפרוטוקול מיום 15.6.21).
320. לטענת התובעים, בניו של התובע הם אלה שעזרו לו בביצוע עבודות היציקה, היישום ואשפרת הבטון. ואולם, מחקירתם הנגדית עלה כי מדובר במי שלא עסקו בעבודות בניה מזה שנים רבות וכי מלבד ימי היציקה בהם נכחו באתר, בכל יתר הימים הם עזרו לאביהם רק אחר הצהריים, לאחר חזרתם מעבודתם.
321. כך התובע 3 העיד כי יש לו עסק פחחות מזה 10 שנים, הוא כיום בן 31 אך בעבר עזר לאביו בעבודות בניה. התובע 3 הבהיר כי בעת ביצוע העבודות נשוא התביעה הוא עבד במוסך עד השעה 16:00 ורק לאחר מכן, התפנה לעזור לאביו (עמ' 39 לפרוטוקול מיום 15.6.21). מר אמיר ח'ואלד העיד כי הוא בן 32 אך עוסק במיזוג אוויר מגיל 18 ועבד עם אביו בבנייה רק בתור ילד. (עמ' 41-42 לפרוטוקול מיום 15.6.21).
322. יוצא איפה, כי לא רק שהתובע אינו קבלן רשום אשר לא העסיק בעל מקצוע אשר יפקח על ביצוע העבודות, בפרט בעת ביצוע עבודות השלד ועבודות היציקה, אלא שבנוסף הוא בנה את ביתו לבדו ובעזרת שני בניו, חסרי ניסיון אמיתי ומוכח בבנייה וכמי שלא עסקו מזה שנים רבות בעבודות כגון אלו. גם בהתנהלות זו של התובע, ניתן למצוא עדות נוספת לזלזול של התובע בחשיבות ביצוע עבודות הבנייה באופן מקצועי ועל פי דין בכלל, ובעת ביצוע עבודות השלד בפרט.
323. חמישית, כאמור, רק התובע ושני בניו העידו באשר להליך היציקה והאשפרה. בעניינים אלו, אותה עדות ניתנה מפי שלושתם. אי לכך, מקובלת עלי הטענה כי ניתן לראות בעדויות אלו כעדות יחידה של בעל דין הדורשת סיוע בהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. ראה לעניין זה ע"א 761/79 חנוך פינקל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לה(2) 48) וראה גם עא (נצ') 59808-02-21 בלו ליס בע"מ נ' עמית יצחק (29.6.21), שם נקבע:
"עולה, אם כן, כי גרסתם של המשיב ושל אביו בנוגע לכל שלב ושלב משלבי העסקה היא גרסה בעייתית שלא גובתה בראיה מסייעת כלשהי. עדותם של המשיב ושל אביו היא עדות יחידה של בעל דין אף שנשמעה משני פיות (השוו: ע"א 761/79 חנוך פינקל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לה(2) 48). עדות זו נשלטת על ידי סעיפים 54(2) ו- 54(3) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971 הקובעים, כי בעל דין "אינו יכול, ככלל, להרים נטל זה על ידי מוצא פיו מעל דוכן העדים: עליו להוסיף לעדותו ראיה מסייעת או, לחלופין, לשכנע את בית המשפט כי בעדותו גופה יש סמני אמת מובהקים, שאותם חייב בית המשפט לפרט בפסק דינו" (ע"א
--- סוף עמוד 51 ---
6712/19 יחזקאל דגן נ' רונן דגן [פורסם בנבו] (23.6.2021)). במקרה דנן לא זו בלבד שאין בעדותם של המשיב ואביו סימני אמת מובהקים המצדיקים הישענות על מוצא פיהם בלבד, אלא וכפי שפורט לעיל, קיימים נימוקים כבדי משקל המחייבים דחיית עדותם".
324. במקרה שבפניי, לא רק שלא מצאתי כל סיוע חיצוני לעדויות התובע ובניו, אלא שכאמור לעיל, הראיות מלמדות כי ממילא לא ניתן להסתמך על עדויות אלו. זאת, הן נוכח העובדה שהתובע אינו קבלן רשום ואולי חשוב מכך, אינו דוגל בקיום הוראות הדין הנוגעות לבנייה והן נוכח העדר כל ניסיון משמעותי של בניו של התובע, בביצוע הפעולות הנדרשות ליציקה ואשפרה נכונה של הבטון.
325. לכך יש להוסיף כי גם בעדויותיהם נפלו סתירות, למשל בנוגע למספר הימים בהם בוצעה אשפרה של הבטון או למועד הסרת הטפסנות.
326. התובע ובניו לא ניהלו כל רישום לפעולות שבוצעו על ידם ואין כל ראייה חיצונית התומכת בטענותיהם. גם אם תתקבל הטענה כי התובעים לא נדרשו לנהל יומן עבודה, הרי שקיום תיעוד שכזה היה מהווה ראיה חיצונית המחזקת את עדויות בעלי העניין. יתירה מזו, לכל הפחות בנוגע ליציקה השנייה, לאחר שהתובעים כבר חשדו בחוזק הבטון המסופק ע"י הנתבעת 1, היה על התובעים לנהל רישום באשר לפעולות המבוצעות על ידם, על מנת לוודא כי אכן הפעולות הנדרשות מבוצעות כדין וכי הכשל בחוזק הבטון נבע מהבטון שסופק ולא מפעולות אלו. למותר לציין כי ככל שהתובעים היו טורחים להזמין מהנדס ביצוע לפקח בעת היציקות, ניתן היה בהכרח לקבל ממנו עדות חיצונית באשר לאופן ביצוע העבודות על ידי התובעים.