דיון והכרעה בשאלה הראשונה:
71. ניתן לחלק את טענות התובעים בעניין זה לשתי טענות מרכזיות. האחת, הינה כי תוצאות בדיקות הבטון הקשוי ומצב הבטון בפועל בשטח, כפי שנקבע ע"י מומחה בית המשפט, מלמדים על איכות וחוזק הבטון אשר סופק ע"י הנתבעת 1. הטענה השנייה הינה, כי הוכח שהנתבעת 1 עשתה שימוש בחומר גרוס שאינו תקני, כחלק מתרכובת הבטון שסופק לתובעים. שתי הטענות דינן להידחות.
72. אשר לטענה כי יש ללמוד על איכות הבטון שסופק מבדיקות הבטון הקשוי וממצבו בשטח, הרי הן הוראות התקן הרלבנטיות והן הראיות בתיק זה מלמדות, כי אין לקבל טענה.
73. אין מחלוקת באשר לחובתם של התובעים לבצע בדיקה של חוזק לחיצת הבטון, באמצעות נטילת דגימות של הבטון הטרי עת יציאתו מפתח הערבל. חובה זו מוזכרת בפירוש בהסכם אספקת הבטון (נספח א לתצהיר מר עבד שואהנה), שם נקבע: "תנאי מוקדם לאחריות לחוזק הבטון הינה נטילת דוגמאות בדיקה לבטון טרי משוקת הערבל בלבד על פי ת"י 26 חלק 1 סעיף 4.2. הנטילה והבדיקה יבוצעו על ידי מעבדה מאושרת בהתאם לתקן הישראלי 26 חלק 1."
--- סוף עמוד 12 ---
74. חובה זו עולה גם מהתנאים המודפסים בגב תעודות המשלוח (נספח ב לתצהיר מר עבד שואהנה) והיא נלמדת גם מכח סעיף 13 לחוק המכר, תשכ"ח- 1968, הקובע כי: "(א) על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו. (ב) הוסכם על הובלת הממכר, על הקונה לבדוק אותו מיד לאחר שהגיע למקום הייעוד".
75. התובעים אכן פעלו בהתאם לחובתם זו והתקשרו בהסכם עם הנתבעת 3 לצורך ביצוע בדיקות חוזק הלחיצה של הבטון שסופק לאתר.
76. בדיקות הבטון מבוצעות לצורך בדיקת התאמתו של הבטון לת"י 118 בנושא בטון: דרישות, תפקיד וייצור. תקן זה קובע, בין היתר, את התכונות הנדרשות מבטון טרי והשיטות לבדיקת תכונות אלו (סעיף 5.4) ואת התכונות הנדרשות מבטון קשוי והשיטות לבדיקתן (סעיף 5.5).
77. בענייננו, הבדיקה הרלבנטית הינה של חוזק הלחיצה של הבטון הקשוי. סעיף 5.5.1 לת"י 118 קובע שתי שיטות לבדיקת חוזק הבטון הקשוי: האחת, נטילת דוגמות בדיקה מבטון טרי המועברות למעבדה ונבדקות כעבור 28 ימים והשנייה, נטילת דוגמות מהבטון שהתקשה במבנה:
"5.5.1 חוזק הלחיצה:
5.5.1.1 נטילת דוגמות בדיקה מבטון טרי והכנתן
נוטלים את הבטון כנדרש בתקן ישראלי ת"י 26 חלק 1. מכינים את דוגמות הבדיקה ומאשפרים אותן כנדרש בתקן ישראלי 26 חלק 3.