279. יש לדחות את הטיעון המגוחך לפיו יש לגרוע ממשקל עדויות התובע ובניו בהיותם בעלי עניין. לא ברור באיזה נושאים יש לנהוג כך לשיטת הנתבעים ואין בסיכומים התייחסות לכך שעדותו של מר שנדלוב מטעם הנתבעת 3, המשמש כסמנכ"ל מקצועי ומהנדס ראשי אצל הנתבעת ואורגן מרכזי, מהווה אף היא עדות יחידה לגבי כל נושאי המחלוקת וכך גם עדויות בני משפחת שואהנה. התובעים מסכימים שיש להתייחס לכל העדויות הנ"ל בזהירות.
280. מכל מקום היותו של עד בעל עניין אינה סוף פסוק, ומתן אמון בעדות שכזו הינו בשיקול דעת בית המשפט. התובע ובניו הם אלה שנכחו באתר בעת ביצוע העבודות והם אלה שיכולים להעיד על שאירע. אילו לא הובאו עדויות הבנים, הייתה מועלית טענה של אי הבאת עדים רלבנטיים.
281. הסתמכות הנתבעים על עדות הקונסטרוקטור להוכחת כשל בהתנהלות התובעים עת ביצעו את הריטוט לבטון באמצעות בניו של התובע, מגדילה טענה מינורית שלא היה לה סימוכין מלכתחילה. הקונסטרוקטור נתן שירותים בתחום הקונסטרוקציה ושימש כמפקח עליון בלבד. העד לא נחקר אודות תחום מומחיותו אלא אודות העבודה בשטח שאינה חלק ממומחיותו. העד אישר בתצהירו כי התובע בקיא היטב בעבודות השטח.
282. אין גם לייחס חשיבות כלשהי לתשובות התובע שניתנו באופן תיאורטי לגבי הוספת מים לבטון ואין בדבריו אלו כדי לייחס לו אחריות כלשהי.
283. טענת הנתבעת 3 כי יש לייחס לתובע אחריות לנזק משנוכח בחולשת הבטון לאחר 7 ימים הינה מקוממת ומתעלמת מהעובדה שהוא התקשר לנתבעת 3 בכדי לברר את חוזק הלחיצה כעבור 7 ימים והתוצאה הייתה טובה. התובע לא נחקר על טענה זו ולכן עדותו בעניין לא נסתרה. מכל מקום, המועד הקובע לבדיקת חוזק הלחיצה הינו כעבור 28 ימים. התובע המתין לתוצאה זו וסמך על תוצאות הביניים ולכן המשיך בהתנהלות הרגילה.
284. טענת הצד השלישי באשר לזיוף חתימת הקונסטרוקטור על הגרמושקה הינה טענה שהועלתה לראשונה בסיכומים ואין לתת לה כל משקל. התובע לא נחקר אודות כך וניכר כי הקונסטרוקטור לו הוצגה הגרמושקה לא עיין בחתימות אלא הגיב מייד למהות המסמך ושלל אותו.
דיון והכרעה בשאלה השלישית
285. בפתח הדברים יש להבהיר, כי הנטל להוכיח כי הפעולות הנדרשות ליציקה, יישום והאשפרה של הבטון בוצעו כראוי ולא גרמו לפגיעה בחוזק הבטון, מוטל על התובעים ולא על הנתבעים.
286. ראה לעניין זה תא"מ (שלום חדרה) 3229/07 רפיק ג'בארין נ' א. בטון מואסי בע"מ :
--- סוף עמוד 44 ---
"הנטל הראשוני, הוא נטל השכנוע, חל על שכם התובעים בכל הקשור להוכחת קשר של סיבה ומסובב בין חוזקו של הבטון הקשוי לבין טיבו של הבטון שסופק לאתר. לשון אחר, על התובעים לשכנע שהיות הבטון הקשוי בעל חוזק שנע בין ב-20 לבין ב-25 אינו נובע מתהליך היישום של הבטון על-ידם, באופן שיבסס את טענתם כי הסיבה שאין-בלתה להיות חוזק הבטון נופל מזה של ב-30 נעוצה בחוזק הבטון שסיפקה הנתבעת לאתר. נטל ראשוני זה אינו עובר אל הצד שכנגד; אם נותר בתום הבירור ספק יוכרע ההליך לחובת התובעים. עם זאת הנטל המשני של הבאת הראיות עשוי לעבור במהלך הבירור ממגרש התובעים אל מגרש הנתבעת, תוך שהאחרונה נדרשת להביא ראיות לשם סתירת ראיות התובעים. על-פי אמות מידה אלה תבחנה הראיות שהובאו באשר לקשר בין חוזק הבטון הקשוי לבין חוזק הבטון שסופק לשם יציקת הרצפה."
287. יוזכר, כי במקרה זה התובעים לא הוכיחו כי סופק בטון שאינו תיקני ולא הוכיחו פגם או כשל כלשהו בבדיקות הנתבעת 3. בנסיבות אלו, בהן קיימות ראיות לתקינות הבטון ולתקינות בדיקות הנתבעת 3, הרי שעל התובעים להוכיח כי ביצעו את כל הפעולות הנדרשות כראוי וכי לא נפל כל כשל בפעולות אלו ולא הנתבעים הם הנדרשים להוכיח היפוכו של דבר.
288. נוכח האמור, אין ממש בטענת התובעים עליה חזרו שוב ושוב ולפיה אין די בהצגת הגורמים העלולים בפוטנציה להשפיע על חוזק הבטון, אלא על הנתבעים להצביע על גורם ספציפי שגרם לפגיעה במקרה זה. התובעים הם אלה שצריכים להוכיח מהן הפעולות שנדרשו לעשות על מנת להבטיח חוזק מקסימלי של הבטון וכן להוכיח כי פעולות אלה בוצעו על ידם בצורה מיטבית ומקצועית.
289. כפי שפורט בפרק הראשון של פסק דין זה, הרי שכל הראיות בתיק מלמדות כי חוזק הבטון המצוי בשטח מושפע ממספר גורמים הנוגעים ליציקה, יישום ואשפרת הבטון. כך למשל חוזק הבטון מושפע מכמות המים שהוספה לבטון לאחר שיצא מהערבל, צורת השפיכה של הבטון וגובה השפיכה, ציפוף הבטון, אופן ביצוע האשפרה (הרטבת הבטון) ומשכה, מועד פירוק הטפסנות ועוד.
290. מומחה בית המשפט פירט גורמים אלו בחוות הדעת המשלימה מטעמו ובתשובה לשאלה האם ניתן ללמוד על ביצוע אחד או יותר מהפעולות בשטח אשר גרמו לפגיעה בחוזק הבטון השיב, כי אין אפשרות אחרת:
"אך לשאלת בית המשפט אם בוצעו פעולות כאלה, "ככל שהדבר נלמד מתוך כתבי הטענות", התשובה שלי היא שאיני יודע ולא ברור בכתבי הטענות אם נעשו פעולות כאלה ע"י הקבלן התובע 1. זה עניין עובדתי שצריך להתבהר בבית המשפט, אך מצד שני אין אפשרות אחרת."
291. התובע בעצמו אישר זאת בחקירתו הנגדית:
"ש. מהניסיון שלך שיטת יישום ויציקה משפיעה על החוזק של הבטון ?
ת. כן. " (ר' עמ' 49, ש' 26-27 לפרוטוקול מיום 15.6.21).
292. וכך אישר גם הקונסטרוקטור מטעם התובעים, מר זבידאת. (ר' עמ' 23, ש' 11-13 לפרוטוקול מיום 15.6.21).
293. כאמור, התובעים לא הזמינו את מומחה בית המשפט לחקירה נגדית ולא שלחו שאלות הבהרה בעניין זה. בנסיבות אלו, טענות התובעים באשר להעדר התייחסות ספציפית של
--- סוף עמוד 45 ---
מומחה בית המשפט באשר לגורם שגרם בפועל לפגיעה בחוזק הבטון או באשר למחוייבות שחש המומחה לכאורה בעת מתן התשובה הנ"ל, אינן יכולות להישמע ודינן להידחות. ככל שסברו התובעים כי נפל דופי בתשובות המומחה וכי אלו ניתנו לכאורה אך מתוך כבוד או מחוייבות לבית המשפט, הרי שהיה עליהם לשלוח שאלות הבהרה בעניין זה ואם בכך לא די, לזמן את המומחה לחקירה נגדית.
294. לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות התובעים ביחס לפעולות שבוצעו על ידם ואת כלל טענותיהם שנטענו בתגובה לטענות הנתבעים וצד ג ונועדו להוכיח כי לא נפל דופי בפעולות שבוצעו על ידם, הגעתי למסקנה כי לא ניתן לקבוע, על סמך עדויות התובעים, כי כל פעולות היציקה, היישום והאשפרה של הבטון בוצעו כראוי וכי פעולות אלו לא גרמו לפגיעה בחוזק הלחיצה של הבטון. כל זאת מהנימוקים שלהלן.
295. ראשית, התובעים לא הגישו חוות דעת מקצועית אשר תפרט את הפעולות המדויקות שיש לבצע על מנת להבטיח כי הבטון הקשוי שיתקבל באתר יהא בחוזק הנדרש בתקן. כאמור חוות הדעת שהוגשו מטעם התובעים כלל לא עסקו בסוגייה זו. לא הנתבעים אמורים להוכיח מהן הפעולות הנדרשות לביצוע, משכן ודרך ביצוען, אלא התובעים. כך למשל היה על התובעים לפרט בחוות דעת מקצועית, את משך וצורת האשפרה הנדרשת, כיצד יש לבצע ריטוט ומה הוא המועד הנכון לפירוק הטפסנות. רק לאחר מכן בית המשפט יכול להתרשם מעדויות התובעים באשר לפעולות שלטענתם בוצעו בפועל ולהשוות בינן לבין הפעולות הנדרשות כאמור ואשר יפורטו בחוות דעת מקצועית.
296. מנגד, התובעים פירטו בתצהיר של התובע וכן בתצהירים של בניו, את הפעולות שביצעו בלבד, מבלי לפרט את הפעולות שהיה עליהם לבצע לפי הוראות הדין ו/או התקן ו/או לפי הסטנדרט המצופה לביצוע העבודות. כיצד בית המשפט יכול להתרשם למשל, כי פעולות האשפרה שבוצעו על ידי התובעים, בוצעו כנדרש ובהתאם לתנאי האקלים הקיימים. די בתשובתו של התובע בעניין זה, בכדי ללמוד על החשיבות בפירוט הפעולות הספציפיות הנדרשות, על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם ממקצועיות ביצוען:
"ש. איזה בדיקות אתה עושה אשפרה כדי לוודא שהאשפרה תקינה?
ת. לא עושה בדיקות, זה הכל לפי העין. זה לא שיש לי מד חום בכיס ואני מודד את החום של העמוד או התקרה. במקרה שלי, תחזור ליציקות היום, בחורף או בקיץ, איזה מזג אוויר היה? יש מזג אוויר שלא מאפשר בדיקת אשפרה ואתם לא מתייחסים למזג האוויר. עברו ימים שלא משפריץ מים כי ירד גשם. תגיד לי עכשיו ללכת לשירות המטאורולוגי להביא תיעוד של מזג האוויר באותו יום?" (עמ' 52, ש' 18-23 לפרוטוקול מיום 15.6.21).
297. שנית, התובע מעיד על עצמו כבעל ניסיון של 35 שנים בתחום הבנייה. להוכחת טענה זו, כל שהוצג היה תעודת גמר של מנהל עבודה כללי בבניין משנת 2005 ותעודת הסמכה לעבודה בגובה משנת 2019. אין בתעודות אלו כדי להעיד על הניסיון רב השנים שנטען או על היקף העבודות שבוצעו בפועל על ידי התובע, עובר לניסיונו לבנות את הבית נשוא התביעה.
298. מכל מקום, אין חולק בין הצדדים כי התובע אינו קבלן רשום וכי בנה את הבית, לרבות השלד, בעצמו ובעזרת בניו בלבד, שאינם עוסקים בתחום הבניה, כפי שיפורט בהמשך.
--- סוף עמוד 46 ---
299. עבודות שלד המבנה הן למעשה עבודות הבנייה שבהן נבנה המבנה עצמו ומוענקת לו תצורתו ויציבותו. עבודות השלד כוללות יציקות בטון והן מתחילות ביסודות המבנה עמוק באדמה, בסיס המבנה, קירות החוץ ומעטפת המבנה, קירות או מחיצות הפנים, תקרות וגג המבנה. עם סיום שלב השלד, המבנה למעשה עומד על תילו בתצורתו הסופית וכעת רק נותר "להלביש" אותו במסגרת שלב הגמר של הפרויקט. עבודות השלד הן החשובות ביותר, מכיוון שהשלד מכריע את יציבות המבנה, את בטיחות השימוש בו, את העמידות שלו לאורך זמן ולבסוף גם את הגמר שלו.
300. חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק רישום קבלנים"), קובע כי עבודות מעל היקף כספי מסויים יבוצעו בידי קבלנים רשומים בלבד:
"14. (א) לא יבוצעו עבודות הנדסה בנאיות שהיקפן הכספי או מהותן המקצועית חורגים מהתחום שנקבע בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אלא על ידי קבלן רשום שקיבל רשיון לפי סעיף 3(ג) לענפים או לענפי משנה של עבודות אלה.
301. בתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (היקף כספי ומהות מקצועית), תשמ"ד-1984 נקבע ההיקף הכספי של העבודות שיבוצעו בידי קבלן רשום בלבד ובסעיף 2 נקבע, כי עבודות שלד בניין, אף אם יפחתו מהסכום שנקבע, יבוצעו ע"י קבלן רשום בלבד:
1. היקפן הכספי של עבודות הנדסה בנאיות באתר בניה אחד, לענין סעיף 14 לחוק הוא:
(1) בכל ענף עבודה – 94,888 שקלים חדשים;
(2) בכל ענף משנה – 49,562 שקלים חדשים.
2. עבודות הנוגעות לשלד של מבנה יבוצעו בידי קבלנים רשומים בלבד, אף אם אין היקפן הכספי חורג מן האמור בתקנה 1.
302. אשר לחשיבות שהמחוקק העניק לביצוע עבודות הבנייה על ידי אנשי מקצוע מיומנים, ראה ע"א878/06 דב טרויהפט נ' דוד עטיה (4.1.09) שם נקבע:
"48. אכן, מהוראותיו של חוק רישום קבלנים, כמו גם מדברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969, ה"ח 838) ניתן ללמוד כי המגמה של החוק הינה, כפי שקבע בית המשפט קמא, "להבטיח איכות העבודות ובטחון הציבור". בדברי ההסבר לחוק מוצאים אנו במפורש כי מטרתו של החוק המוצע הינה למנוע מצב בו אנשים בלתי מאומנים עוסקים בעבודות בניה, וליצור מצב בו עבודת הבניה תתבצע בצורה בטיחותית יותר (ראו גם: עע"ם 6063/05 זיד עיד - קבלן לעבודות בניין ופיתוח נ' מועצה מקומית כפר קרע ([פורסם בנבו], 7.2.2007), פסקה 8 לפסק הדין). עולה כי אכן, המחוקק ומחוקק המשנה ראו קשר הדוק בין רישומו של הקבלן לבין מידת מקצועיותו, שהרי עצם הרישום מותנה בתנאי כשירות וניסיון מסוימים, הקבועים בחוק ובתקנות.
49. בתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (היקף כספי ומהות מקצועית), התשמ"ד-1984 נקבע, בתקנה 2, כי "עבודות הנוגעות לשלד של מבנה יבוצעו בידי קבלנים רשומים בלבד". מכאן שמחוקק המשנה ראה חשיבות מיוחדת בכך שעבודות השלד של מבנים יבוצעו אך ורק בידי מי שמילאו את התנאים הקבועים בחוק רישום קבלנים."
303. אינני מקבלת את טענת התובעים כי בהתאם להגדרה שבסעיף 1 לחוק רישום קבלנים, הרי שאין חובה עליו להיות קבלן רשום מאחר והוא בנה את הבית עבורו ועבור ילדיו ולא למען אחר או לשם מכירתו או השכרתו. סעיף 1 מגדיר מי נחשב לקבלן עבודות הנדסה בנאיות:
"קבלן לעבודות הנדסה בנאיות" – מי שמקבל על עצמו עבודות אלה למען אחר, לרבות מי שמבצע עבודות כאמור על קרקע שבבעלותו או ברשותו לשם מכירה או השכרה;
--- סוף עמוד 47 ---
304. הגדרה זו של קבלן לעבודות הנדסה בנאיות כללית ומתייחסת למי שרשאי להגיש בקשה להירשם כקבלן רשום, כמפורט בסעיף 4 לחוק רישום קבלנים. ואולם, ביחס לבניית שלד, נקבע באופן חד משמעי וספציפי בתקנות הרישום שפורטו לעיל, כי עבודות הנוגעות לשלד של מבנה יבוצעו בידי קבלנים רשומים בלבד, יהא היקפן הכספי באשר יהא. בכל הנוגע לבניית השלד, חובה זו לא משתנה כאשר התובע מבקש לבנות בית עבורו ועבור ילדיו (בקשת ההיתר מתייחסת לבניית 3 יחידות דיור, והקרקע רשומה בבעלות התובע ובני משפחה נוספים).
305. מטרת המחוקק באמצעות הוראות החוק והתקנות הנ"ל, הייתה לוודא כי עבודת הבניה תתבצע בצורה בטיחותית ולמנוע מצב בו אנשים בלתי מיומנים עוסקים בעבודות בניה. מטרה זו עומדת בעינה בין אם הבית נבנה עבור אחרים ובין אם עבור בניו של התובע. כל פרשנות אחרת אינה סבירה בעליל, וברי כי לא ניתן לאפשר מצב בו כל מאן דהוא אשר סבור כי הוא מבין בבנייה יבנה שלד של ביתו או בית ילדיו, תוך סיכון עצמו, בני ביתו ואף כל מי שבעתיד עשוי לעשות שימוש בבית זה (רוכש עתידי או שוכר ואף אורח שיתארח בבית).