82. בדיקת הבטון הניטל מהבטון הטרי, מבוצעת בהתאם להוראות ת"י 26 חלק 3. חלק זה דן בהכנה ובאשפרה של דגימות הבדיקה, לרבות המידות והתכונות של התבניות והשיטות להכנת דגימות בדיקה, מילוי התבניות, הידוק הבטון ואשפרת דגימות הבדיקה במעבדה. מאידך, בדיקת בטון הניטלת מהבטון הקשוי בשטח, מתבצעת לפי חלק 6 לת"י 26. מדובר בשתי שיטות בדיקה שונות.
83. שתי הבדיקות קובעות לבסוף את חוזק הלחיצה של הבטון הקשוי, אולם בעוד בדיקה הניטלת מהבטון הטרי מבוצעת הישר משוקת הערבל הטרי ומושפעת אך ורק מתנאי המעבדה והיישום הקבועים בתקן, הרי שהבטון שהתקשה באתר מושפע מגורמים נוספים, שאינם קשורים בייצרן הבטון.
84. לא בכדי נרשם על גבי תעודות המשלוח של הנתבעת 1 כי: "אחריות החברה לכמות חוזק וסומך הבטון הוא עד ליציאתו מפתח הערבל..".
85. מומחה בית המשפט התייחס בחוות הדעת המשלימה לגורמים אשר עלולים להשפיע על חוזק הלחיצה של הבטון שהתקשה באתר וקבע:
"יש מס' גורמים שעלולים להשפיע על חוזק באלמנט היצוק והם: חוסר אשפרה מתאים לאחר היציקה, חוסר ציפוף נכון של הבטון בזמן היציקה והוספת מים לבטון היצוק לדילול ולנוחיות בזמן היציקה.
לכן אם לדוגמא נוטלים גליל ממקום שלא צופף כראוי, או ממקום שהבטון דולל במים בזמן היציקה או ממקום שלא עבר אשפרה נכונה, התוצאה עלולה להיות שונה ואפילו שונה בהרבה מהתוצאה של הבטון הטרי בתנאי מעבדה.
...
אך לשאלת בית המשפט אם בוצעו פעולות כאלה, "ככל שהדבר נלדמד מתוך כתבי הטענות", התשובה שלי היא שאיני יודע ולא ברור בכתבי הטענות אם נעשו פעולות כאלה ע"י הקבלן התובע 1. זה עניין עובדתי שצריך להתבהר בבית המשפט, אך מצד שני אין אפשרות אחרת."
86. גם אנשי המקצוע מטעם הצדדים, מחזקים את המסקנה הנ"ל וההבחנה בין שתי הבדיקות. העדים מטעם הנתבעים 1-2, מר עבד שואהנה וטכנולוג הבטון מר אילן בוהדנה, העידו על
--- סוף עמוד 14 ---
הגורמים שעלולים להשפיע על חוזק הבטון כגון הוספת מים לבטון, צורת שפיכת הבטון, אופן היישום שלו, גובה השפיכה, ציפוף הבטון תוך כדי יציקה ע"י מרטט ומשך האשפרה של הבטון וצורתה. כל אלה מבוצעים ע"י התובעים ואינם בשליטת הנתבעים.
87. גם העד מטעם הנתבעת 3, ד"ר מיכאל שינדלוב, המכהן כסמנכ"ל טכנלוגיה ראשי בנתבעת 3, חזר על האמור, ופירט אודות הבדיקות השונות לחוזק הלחיצה וההבדל ביניהן וכן על הגורמים המשפיעים על בדיקת הבטון שהתקשה בשטח.