--- סוף עמוד 12 ---
74. חובה זו עולה גם מהתנאים המודפסים בגב תעודות המשלוח (נספח ב לתצהיר מר עבד שואהנה) והיא נלמדת גם מכח סעיף 13 לחוק המכר, תשכ"ח- 1968, הקובע כי: "(א) על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו. (ב) הוסכם על הובלת הממכר, על הקונה לבדוק אותו מיד לאחר שהגיע למקום הייעוד".
75. התובעים אכן פעלו בהתאם לחובתם זו והתקשרו בהסכם עם הנתבעת 3 לצורך ביצוע בדיקות חוזק הלחיצה של הבטון שסופק לאתר.
76. בדיקות הבטון מבוצעות לצורך בדיקת התאמתו של הבטון לת"י 118 בנושא בטון: דרישות, תפקיד וייצור. תקן זה קובע, בין היתר, את התכונות הנדרשות מבטון טרי והשיטות לבדיקת תכונות אלו (סעיף 5.4) ואת התכונות הנדרשות מבטון קשוי והשיטות לבדיקתן (סעיף 5.5).
77. בענייננו, הבדיקה הרלבנטית הינה של חוזק הלחיצה של הבטון הקשוי. סעיף 5.5.1 לת"י 118 קובע שתי שיטות לבדיקת חוזק הבטון הקשוי: האחת, נטילת דוגמות בדיקה מבטון טרי המועברות למעבדה ונבדקות כעבור 28 ימים והשנייה, נטילת דוגמות מהבטון שהתקשה במבנה:
"5.5.1 חוזק הלחיצה:
5.5.1.1 נטילת דוגמות בדיקה מבטון טרי והכנתן
נוטלים את הבטון כנדרש בתקן ישראלי ת"י 26 חלק 1. מכינים את דוגמות הבדיקה ומאשפרים אותן כנדרש בתקן ישראלי 26 חלק 3.
5.5.2.2 אם לא ניטלו מדגמים מהבטון הטרי כנדרש בתקן הישראלי ת"י 26 חלק 1, או אם חוזק הלחיצה של הדוגמות שניטלו מהבטון הטרי לא התאים לתקן, או כאשר אי אפשר להכין את דוגמות הבדיקה במעבדה (לדוגמה: במקרה של בטון מותז או בטון שהודק בכבישה), אפשר ליטול מאותו חלק מבנה גושים מייצגים כמתאור בתקן ישראלי ת"י 26 חלק 6..."
78. ניסוח הסעיפים הנ"ל מעלה, כי דרך המלך לקביעת חוזק הלחיצה של הבטון הקשוי והתאמתו לתקן, הינה נטילת דוגמות מהבטון הטרי. נטילת דוגמות מהבטון הקשוי, תבוצע במקרים בהן לא בוצעה בדיקה באמצעות נטילת דגימות מהבטון הטרי או שהתוצאות לא התאימו לדרישות התקן. בהמשך, בהערה לסעיף 5.5.1.5 הקובע כי נטילת הדוגמאות מבטון טרי תבוצע בהתאם לת"י 26 חלק 1 ואילו נטילת דגימות מהבטון הקשוי תבוצע בהתאם לת"י 26 חלק 6, נקבע מפורשות:
"אם לא ניטלו מדגמים מהבטון הטרי, חוזק הלחיצה של דוגמות הבטון שניטלו מהבטון שהתקשה במבנה ישמש להערכת חוזק הלחיצה של הבטון הקשוי באותו חלק מבנה, אולם לא ישמש לקביעת ההתאמה לתקן של חוזק הלחיצה של הבטון הטרי כפי שסופק לאתר." (ה.ש הח"מ)
79. הערה ברוח זו ניתן למצוא גם בסעיף 10.1 לת"י 118 שם נרשם: "לצורך הערכת ההתאמה לתקן של תכונות הבטון כפי שסופק לאתר, משתמשים בדוגמות בדיקה שהוכנו ממדגמים שניטלו אגב פריקת הבטון מהערבל באתר." בהתאם לסעיף 10.3.3 הרי שאם בדיקת מדגמים מהבטון הטרי אינה תקינה, ניתן לבצע בדיקה חוזרת תוך 90 ימים וזאת באמצעות נטילת דגימות מבטון קשוי במבנה. תוצאה תקינה של בדיקה חוזרת זו היא שתקבע ולא מביאים בחשבון את תוצאות הבדיקות הקודמות.
--- סוף עמוד 13 ---
80. יוצא איפה, כי לא ניתן ללמוד על חוזק הלחיצה של הבטון שסופק לאתר מבדיקת הבטון המבוצעת באמצעות נטילת דגימות מהבטון הקשוי, היינו מנטילת דגימות מהאלמנט הבנוי בשטח ו/או בשלד. בדיקת בטון קשוי מבוצעת רק במקרה בו לא קיימת בדיקה הניטלת מהבטון הטרי או במקרה שהתוצאה של בדיקה שכזו אינה תקנית. רק אז ניתן להסתמך על תוצאות הבדיקה שניטלה מהבטון הקשוי וזו תלמד על חוזק הלחיצה של הבטון המצוי בשטח והתאמתו לתקן.
81. הדבר נלמד גם מעיון בהוראות בדבר אופן נטילת הדגימות מהבטון הטרי, הקבועות בת"י 26 חלק 1. מהוראות סעיפים 4.1 עד 4.3 למדים כי יש ליטול את דגימות הבטון הישר מהבטון הנפלט מהערבל, או תוך 10 דקות מרגע השמתו, בתנאי שלא עבר שום עיבוד. ברי כי הוראות אלו נועדו להבטיח כי הבטון שייבדק הוא זה שסופק לאתר, ללא כל התערבות או השפעה חיצונית ורק בדרך זו ניתן להבטיח כי הבדיקה תהווה ייצוג אמיתי ומלא של חוזק הבטון שסופק לאתר. בהערה לסעיף 4.2 אף נרשם שוב: "הערכת איכות הבטון המובא כמפורט בתקן ישראלי ת"י 118, תיעשה על פי מדגמים שניטלו בשיטה המפורטת בסעיף זה לאחר הגעת הבטון לאתר.".
82. בדיקת הבטון הניטל מהבטון הטרי, מבוצעת בהתאם להוראות ת"י 26 חלק 3. חלק זה דן בהכנה ובאשפרה של דגימות הבדיקה, לרבות המידות והתכונות של התבניות והשיטות להכנת דגימות בדיקה, מילוי התבניות, הידוק הבטון ואשפרת דגימות הבדיקה במעבדה. מאידך, בדיקת בטון הניטלת מהבטון הקשוי בשטח, מתבצעת לפי חלק 6 לת"י 26. מדובר בשתי שיטות בדיקה שונות.
83. שתי הבדיקות קובעות לבסוף את חוזק הלחיצה של הבטון הקשוי, אולם בעוד בדיקה הניטלת מהבטון הטרי מבוצעת הישר משוקת הערבל הטרי ומושפעת אך ורק מתנאי המעבדה והיישום הקבועים בתקן, הרי שהבטון שהתקשה באתר מושפע מגורמים נוספים, שאינם קשורים בייצרן הבטון.
84. לא בכדי נרשם על גבי תעודות המשלוח של הנתבעת 1 כי: "אחריות החברה לכמות חוזק וסומך הבטון הוא עד ליציאתו מפתח הערבל..".
85. מומחה בית המשפט התייחס בחוות הדעת המשלימה לגורמים אשר עלולים להשפיע על חוזק הלחיצה של הבטון שהתקשה באתר וקבע:
"יש מס' גורמים שעלולים להשפיע על חוזק באלמנט היצוק והם: חוסר אשפרה מתאים לאחר היציקה, חוסר ציפוף נכון של הבטון בזמן היציקה והוספת מים לבטון היצוק לדילול ולנוחיות בזמן היציקה.
לכן אם לדוגמא נוטלים גליל ממקום שלא צופף כראוי, או ממקום שהבטון דולל במים בזמן היציקה או ממקום שלא עבר אשפרה נכונה, התוצאה עלולה להיות שונה ואפילו שונה בהרבה מהתוצאה של הבטון הטרי בתנאי מעבדה.
...
אך לשאלת בית המשפט אם בוצעו פעולות כאלה, "ככל שהדבר נלדמד מתוך כתבי הטענות", התשובה שלי היא שאיני יודע ולא ברור בכתבי הטענות אם נעשו פעולות כאלה ע"י הקבלן התובע 1. זה עניין עובדתי שצריך להתבהר בבית המשפט, אך מצד שני אין אפשרות אחרת."
86. גם אנשי המקצוע מטעם הצדדים, מחזקים את המסקנה הנ"ל וההבחנה בין שתי הבדיקות. העדים מטעם הנתבעים 1-2, מר עבד שואהנה וטכנולוג הבטון מר אילן בוהדנה, העידו על
--- סוף עמוד 14 ---
הגורמים שעלולים להשפיע על חוזק הבטון כגון הוספת מים לבטון, צורת שפיכת הבטון, אופן היישום שלו, גובה השפיכה, ציפוף הבטון תוך כדי יציקה ע"י מרטט ומשך האשפרה של הבטון וצורתה. כל אלה מבוצעים ע"י התובעים ואינם בשליטת הנתבעים.
87. גם העד מטעם הנתבעת 3, ד"ר מיכאל שינדלוב, המכהן כסמנכ"ל טכנלוגיה ראשי בנתבעת 3, חזר על האמור, ופירט אודות הבדיקות השונות לחוזק הלחיצה וההבדל ביניהן וכן על הגורמים המשפיעים על בדיקת הבטון שהתקשה בשטח.
88. הקונסטרוקטור מר זבידאת, אשר העיד מטעם התובעים, אף הוא אישר שתוצאה לא תקינה של בטון קשוי לא מלמדת על תקינות הבטון הטרי שיצא מהמפעל (עמ' 23, ש' 20-22 לפרוטוקול מיום 15.6.21) ובהמשך השיב שבדיקת בטון טרי (שדגימותיה ניטלות מהבטון הטרי שבערבל) שונה מבדיקת בטון קשוי ואם בדיקת הבטון הטרי תקינה, זה אומר שהבטון שיצא מהמפעל תקין (עמ' 25, ש' 25-28 לפרוטוקול הנ"ל). כך גם העיד המהנדס ולרי טקצנקו, מטעם התובעים, כי בדיקת בטון קשוי מעידה על חוזק האלמנט שנוצק ולא על מה שהיה קודם לכן (עמ' 35, ש' 4-6 לפרוטוקול הנ"ל).
89. נראה כי גם התובעים עצמם אינם מתכחשים לאמור והתובע אף אישר כי חוות דעת מומחה בית המשפט מקובלות עליו. התובעים אף מסכימים בסיכומיהם, כי אופן ביצוע העבודה יכול להשפיע על חוזק הבטון (סעיף 53 לסיכומי התובעים). מכל מקום, התובעים לא ביקשו לזמן את מומחה בית המשפט לחקירה נגדית ולא שלחו לו שאלות הבהרה בנושא זה.
90. הן הוראות התקן והן העדויות שנשמעו בפניי מעלות מסקנה אחת ברורה. בדיקת בטון המבוצעת בדרך של נטילת דגימות מבטון טרי, היא הקובעת לעניין חוזק הלחיצה של הבטון הקשוי שסופק לאתר. מנגד, בדיקה המבוצעת בדרך של נטילת גלילים מהבטון קשוי בשטח, נועדה לבדוק את חוזק הלחיצה של הבטון שנמצא בשטח. אין בתוצאות בדיקה זו כדי להעיד על חוזק הבטון אשר סופק לאתר.
91. דגימותיה של בדיקת בטון קשוי ניטלות מהבטון המצוי באלמנט שנוצק ו/או מהשלד. בטון זה התגבש לאחר ביצוע פעולות נוספות על גביו, אשר לא מבוצעות ע"י יצרן הבטון, אלא ע"י הקבלן המבצע. לכן, לא ניתן ללמוד על חוזק הבטון שסופק לאתר ועל התאמתו לתקן, מתוצאות הבדיקה של הבטון הקשוי, הכולל כאמור משתנים נוספים שיש בהם כדי להשפיע על חוזקו, ושאינם בשליטת יצרן הבטון.
92. אומנם, התקן קובע כי בהעדר בדיקה תקנית של הבטון הטרי הניטל מהערבל או בהעדר בדיקה שכזו כלל, ניתן לבצע בדיקה של דגימות הניטלות מהבטון הקשוי במבנה. תכלית בדיקה זו חשובה ונועדה לוודא חוזק הבטון המצוי בשטח בפועל וסיווגו, על מנת לקבל החלטה האם להמשיך בבנייה או שמא יש להפסיק לצורך הריסה או חיזוק הבטון הקיים. עם זאת, אין ללמוד מבדיקה זו אודות טיב הבטון שסופק ו/או חוזק הלחיצה של הבטון שסופק.
93. לעניין זה ראוי להפנות לפסה"ד שניתן בתא"מ (שלום חדרה) 3229/07 רפיק ג'בארין נ' א. בטון מואסי בע"מ (19.10.12) שם לא נערכה כלל בדיקת בטון טרי הניטל מהערבל בעת
--- סוף עמוד 15 ---
אספקת הבטון אלא בדיקת בטון קשוי שדגימותיה ניטלו מהאלמנט היצוק בשטח, ונקבע כי:
"אין באמור לעיל כדי להקנות לבדיקה של בטון קשוי את המעמד הראייתי המיוחד השמור לבדיקת בטון טרי בכל הקשור לקביעת חוזק הבטון שסופק לאתר. בדיקת בטון קשוי עוסקת בסיווג הבטון כפי שנוצק ויושם; תוצאתה מושפעת לא רק מתכונותיה של
התערובת שסופקה אלא גם מגורמים נוספים ומגוונים שהם חיצוניים לאיכות הבטון [ר' עדות מומחה בית-המשפט בעמ' 60 ש' 27 עד עמ' 61 ש' 2 ובעמ' 61 ש' 22-20]. המשמעות הנודעת להכרה בקיומה של עילת תביעה בגין אי-התאמה של הבטון לחוזק הדרוש על-סמך בדיקה של הבטון הקשוי, וחרף חסרונה של בדיקת בטון טרי, אין משמעה אלא בהעברת הדיון משאלת קיומה או היעדרה של עילת תביעה לשאלת דרכי הוכחתה של העילה ונטלי ההוכחה החלים לגביה.
ודוק: לו היה התובע מציג תוצאת בדיקה שניטלה מהבטון הטרי, המראה שחוזק הבטון בו נעשה שימוש ליציקת הרצפה נופל מן החוזק האופייני לבטון מסוג ב-30, כי אז היה בכך כדי להוות ראיה מכרעת לאי-התאמה של הבטון שסופק לתכונות הבטון שהוזמן. אלא שאין בידי התובע תוצאה של בדיקה כזו; טענתו לאי-התאמה נסמכה אך ורק על תוצאת בדיקה של הבטון הקשוי. על-מנת שיוכל התובע לייחס את חוזק הבטון שנקבע בתעודת איזוטופ לתכונות התערובת שסיפקה לו הנתבעת עליו להראות ולשכנע שאין בנמצא גורם אחר, חיצוני לתכונות התערובת, שגרם להיחלשות הבטון מרגע הזרמתו מהמערבל באתר ועד למועד בו ניטלה בדיקת הגלילים מהבטון היצוק. משמע, תוצאת הבדיקה של הבטון הקשוי אינה ראיה מכרעת לאי-ההתאמה הנטענת אלא ראיה סתם שיש לבחון על רקע מכלול הראיות והעדויות האחרות. לא-זו-אף-זו, על-מנת שראיה זו תשמש לקביעת ממצא על-אודות אי-התאמתו של חוזק הבטון שסופק נושא התובע בנטל נוסף, הוא הנטל להביא ראיות בכמות ובאיכות הנדרשת על-מנת לשכנע שתהליך יציקת הבטון והטיפול בו לאחר היציקה היה תקין באופן שהיחלשות הבטון אינה נעוצה בו אלא נובעת כל-כולה מתכונות התערובת שסיפקה הנתבעת.".
ראה גם תא (נצ') 16162-07-10 עומר אמארה נ' א.בטון מואסי בע"מ (26.6.14).
94. קביעה זו נכונה כאמור, לא רק על מקרה בו לא בוצעה בדיקת בטון טרי שניטל מהערבל, אלא גם על מקרים בהם הבדיקות שבוצעו לבטון הטרי היו לא תקינות או שנפל בהן פגם. קרי, גם במקרים אלו, תוצאות בדיקת הבטון הקשוי שדגימותיה ניטלו מהאלמנט היצוק, לא תהווה ראיה מכרעת לטיב הבטון שסופק, ועדיין יהיה צורך להוכיח כי כל פעולות היישום והטיפול בבטון, לרבות פעולת האשפרה בוצעו כנדרש.
95. צא ולמד כי אף אם נקבל את טענת התובעים ולפיה בדיקות הבטון הטרי שבוצעו על ידי הנתבעת 3 אינן תקינות, ויש להסתמך על תוצאות הבדיקות של הבטון הקשוי שבוצעו מטעם התובעים מהאלמנט היצוק בשלד, הרי שאין בכך כדי להוות ראיה מכרעת לטיב הבטון שסופק על ידי הנתבעת 1. ודוק, על התובעים להוסיף ולהוכיח כי בוצעו על ידם כלל הפעולות הנדרשות ליישום וטיפול בבטון, והנטל להוכיח זאת מוטל על כתפיהם.
96. אקדים ואציין כבר עתה כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי בדיקות הבטון הטרי שבוצעו על ידי הנתבעת 3 לא היו תקינות, וכמו כן, לא הצליחו להוכיח כי ביצעו את כלל הפעולות הנדרשות ליישום וטיפול בבטון כנדרש. על כך יפורט בהמשך פסק הדין.
97. אשר לטענה השנייה של התובעים, בדבר שימוש בחומר גרוס שאינו תקני לצורך ייצור הבטון שסופק לתובעים, הרי שגם טענה זו דינה להידחות הואיל ומדובר בטענה שלא הוכחה ולו בראשית ראיה.
--- סוף עמוד 16 ---
98. בפתח הדברים יש להבהיר כי המוציא מחברו עליו הראיה. הנטל להוכיח קיומו של כשל כלשהו בבטון שסופק ע"י הנתבעת 1 מוטל על כתפי התובעים. אומנם, חומרי הגלם ודרך הייצור של הבטון הינו מידע המצוי בעיקר בידי הנתבעת 1. ברם, אין בכך בכדי להעביר את נטל ההוכחה המוטל על התובעים, קל וחומר משלא הוצגה ולו ראשית ראייה המצדיקה את העברתו.