19. התובע פנה לנתבעת 1 בדרישה לפתרון הבעיה ובהמשך לקבלת פיצוי, אולם טענותיו נדחו ולכן הוגשה תביעה זו.
20. התביעה הוגשה ע"י התובעים כנגד הנתבעת 1 כמי שסיפקה לטענתם בטון לא תקני, הנתבע 2 כבעל אחריות אישית לכאורה לאספקת הבטון הלא תקני וכנגד הנתבעת 3, כמי שביצעה בדיקות הבטון הטרי לכאורה שלא כדין. הנתבעים 1-2 הגישו הודעת צד ג' כנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "צד ג'"), כמי שביטחה את הנתבעים בביטוח מוצר וטענו כי ככל שתתקבל התביעה, הרי שיש לשפותם בהתאם לתנאי הפוליסה.
21. בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הוגשה בקשה להתיר הריסת השלד ללא קשר להליכים. התובעים והנתבעים 1-2 הגישו ביום 27.5.18 הסדר דיוני, לפיו הבניין ייבדק תחילה ע"י
--- סוף עמוד 4 ---
מומחה הנתבעים לצורך הגשת חוות דעת נגדית. בהחלטה מיום 11.6.18 נקבע כי יש להמתין גם למינוי מומחה מטעם בית המשפט וקבלת חוות דעת מטעמו. בקשה לעיון חוזר נדחתה ביום 18.6.18 והובהר כי ביהמ"ש אינו מחייב את התובעים להימנע מהריסת המבנה, אולם ככל והדבר יבוצע בטרם בדיקת מומחה בית המשפט ובאופן שלא יאפשר ביצוע בדיקה על ידו, הרי שהדבר ייזקף לחובת התובעים.
22. הנתבעים 1-2 הגישו חוות דעת מומחה מטעמם ואילו הנתבעת 3 הודיעה במסגרת קדם המשפט שהתקיים ביום 27.11.18, כי לא תגיש חוות דעת מטעמה. בדיון זה מונה, בהסכמת הצדדים, מר מנחם המר, כמומחה מטעם בית המשפט. מינוי זה בוטל ביום 28.1.19 ותחת זאת, מונה אינג' סוהיל סאבא כמומחה מטעם בית המשפט. חוות דעת מומחה בית המשפט נערכה ביום 3.6.19 והוגשה לתיק ביום 10.6.19 (להלן: "חוות הדעת המקורית").
23. מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי בדיקות הבטון הטרי בוצעו באופן שאינו מייצג את כל כמות הבטון שסופק מאחר ובשני מועדי האספקה, כמות הבטון שסופקה נשלחה בשלושה ערבלים, ואילו המדגמים ניטלו מתוך ערבל אחד בלבד. נטילת 3 הדגימות מאותו ערבל, הובילה לכך ששני שליש (70%) של הכמות שסופקה בכל מועד, לא נבדקה כלל.
24. מומחה בית המשפט הסיק כי בהעדר תוצאות אמינות ומייצגות של בדיקות הבטון הטרי, לא נותר אלא להסתמך על בדיקות הבטון הקשוי, שהעידו על חוזק לא תיקני. תוצאות בדיקת מכון התקנים ליציקה השנייה מחזקת את האמור, כאשר התוצאה של אחת הדגימות יצאה תקנית ואילו התוצאות של שלושת הדגימות הנוספות לא תקניות. ניתן להניח כי הדגימה הראשונה ניטלה מהערבל הראשון ואילו שאר הדגימות ניטלו מהערבלים שלא נבדקו.