99. ראשית, התובעים כלל לא מפרטים מהו ה"חומר גרוס" אשר נטען כי הנתבעת עשתה בו לכאורה שימוש לצורך יצור הבטון, האם מדובר בחומר תקני או שאינו תקני וכיצד השימוש בחומר גרוס זה, פגם בפועל בטיב הבטון שסופק על ידי הנתבעת 1. למותר לציין כי אף אם התובעים היו מציינים מהו החומר הגרוס הספציפי בו נעשה שימוש, הרי שלצורך קבלת הסבר באשר להשפעת חומר זה על טיב הבטון שסופק וחוזקו, היה צורך בחוות דעת מקצועית. ברם, התובעים לא הגישו כאמור כל חוות דעת מקצועית מטעמם בעניין זה. חוות הדעת שהוגשה מטעם התובעים התייחסה כאמור רק לנזק שנגרם להם כתוצאה מחוזק הבטון המצוי בשלד.
100. חוות דעת מקצועית כאמור הייתה יכולה להיערך בהתאם למסמכים אשר הועברו מהנתבעים 1-2 וכן אלו שצורפו לתצהירים מטעמם. על סמך מסמכים אלו המומחה היה יכול לחוות דעתו האם נפל דופי כלשהו בתערובת שיוצרה, האם אכן נעשה שימוש בחומר כלשהו שאינו תקני, כיצד חומר זה משפיע בדרך כלל או באופן ספציפי על הבטון המיוצר ומהו החומר שהיה על הנתבעים להשתמש בו לצורך ייצור בטון תקני ואיכותי יותר. ברם, התובעים לא הגישו כל חוות דעת מקצועית מטעמם להוכחת טענתם בעניין השימוש בחומר גרוס כלשהו בתערובת הבטון.
101. אכן, היה שיהוי רב בגילוי המסמכים שנדרשו ע"י התובעים. אולם לבסוף, כל החומר הועבר לתובעים ואילו סברו כי חסרים מסמכים שלא הוצגו, היה עליהם להעלות זאת ולדרוש הצגתם. מכל מקום, בניגוד לנטען על ידי התובעים, לא הם היו אמורים לנבור בחומר הרב שהועבר להם, אלא מומחה מטעמם שהיה עליו לבדוק את כלל החומר ולבחון מה הם חומרי הגלם ששימשו את הנתבעים לצורך ייצור הבטון, והאם נפל פגם כלשהו בהרכב תערובת הבטון שיוצרה, ולבסס את טענתם הכללית של התובעים בחוות דעת מקצועית.
102. נכונים הדברים גם ביחס לטענת התובעים באשר להשוואה בין חומרי הגלם המופיעים בתעודת המשלוח, לבין חומרי הגלם המופיעים בדוח הייצור. מדובר בעניין שבמומחיות ולא ניתן לבסס כל קביעה על סמך השוואה זו, מבלי שמוגשת חוות דעת מקצועית אשר תבצע את ההשוואה ותבהיר את משמעות ההבדלים הנטענים. יתירה מכך, טענות אלו הועלו לראשונה בסיכומי התובעים ועדי הנתבעים לא נחקרו אודות נושאים אלו בחקירתם הנגדית ולא ניתנה להם האפשרות להתייחס לטענות אלו.
103. שנית, הנתבעים 1-2 הגישו תצהירים של מר עבד שואהנה ושל הטכנולוג מר בוהדנה, אשר התייחסו לטענת התובעים באשר לשימוש בחומר גרוס. שניהם דחו טענה זו ופירטו את החומרים המשמשים לייצור הבטון, תוך צירוף חשבוניות המעידות על רכישת החומרים. כמו כן צורפו דו"חות ייצור יומי של הבטון, אשר סופק לתובעים. מר בוהדנה אף פירט
--- סוף עמוד 17 ---
בתצהירו את התרכובת וציין כי מדובר בבטון העומד בדרישות תקן 118. שני העדים ציינו עוד כי במפעל הנתבעת 1 מבוצעות בדיקות פנימיות בשוטף, ובכל רבעון המפעל מדווח למכון התקנים נתונים סטטיסטיים של הבטון שנבדק בבדיקות פנימיות ובבדיקות המעבדה המוסמכת של איזוטופ.
104. חקירתם הנגדית של עדים אלו לא רק שלא ערערה את האמור בתצהיריהם, אלא אף חיזקה את הדברים.
105. כך למשל העיד העד בוהדנה, שהינו טכנולוג עצמאי הנותן שירותים למספר מפעלים, כי הוא וצוותו מבקרים במפעל כל יומיים לפחות וזאת לפי הוראות התקן. עוד הבהיר כי חומרי הגלם בבטון משתנים בהתאם לחומרי הגלם הזמינים והמחצבה איתה עובד המפעל. העד הסביר כי המחצבה הנבחרת הינה תמיד מחצבה מאושרת לפי התקן, כאשר אישור המחצבה משמעו אישור האגרגנטים עצמם של המחצבה. העד הסביר כי מכון התקנים מבצע ביקורת 4 פעמים בשנה, וכי הוא לא מבצע שינויים בנוסחה של הרכב הבטון אלא רק במקרים בהם מחליפים מחצבה או במעבר בין עונת החורף לעונת הקיץ וכי עובר לחודש 11/2017, לא בוצע כל שינוי או עדכון לנוסחת הבטון. (ר' עמ' 65-66 לפרוטוקול מיום 17.6.21).
106. בהמשך העד הסביר שאין כל סיבה שהתערובת תשתנה בעת ביצוע האספקה לתובעים או סמוך לכך, כי הם עובדים עם אותה מחצבה כבר הרבה שנים. עוד הסביר כי הוא או עובד נוסף שהכשיר אותו לכך, קובעים את התערובת, מכניסים אותה למחשב, ואין יד אדם שיכולה לשנות את התערובת. לכן, כל הבטון שיוצא מהמחשב יהיה זהה. משם הבטון מועבר בקונוס לערבלים. העד נשאל האם לקוח אחר התלונן בחודש 12/2017 על תערובת הבטון והבהיר שלא התקבלו תלונות ושהוא נדרש אחת לרבעון לדווח למכון התקנים אודות תוצאות הבדיקות המתקבלות ואחוז הכשל היה אפסי. לא התקבלה אף תשובה שלילית ולא דווח על אף כשל. (עמ' 69-70 לפרוטוקול מיום 17.6.21).
107. מר עבד שואהנה, אשר בזמנים הרלבנטים לתביעה היה האחראי על תפעול המפעל של הנתבעת 1, ואף שימש בתפקיד של בקר בטון מוסמך, כלל לא נחקר אודות עניין זה. כאמור, חקירתו של מר בוהדנה רק חיזקה את טענת הנתבעים בדבר שימוש בחומרים תקניים בלבד.
108. שלישית, ברי כי לא ניתן לבסס כל קביעה לפגם בבטון שסופק על אמירות שנאמרו לכאורה על ידי מר ג'רייס ג'נטוס, שהינו סוכן או איש מכירות של הנתבעת 1, בהיעדר פירוט ספציפי כאמור באשר למהות החומר הגרוס בו נעשה שימוש לכאורה על ידי הנתבעת 1, ובהיעדר חוות דעת מקצועית לביסוס הטענה להשפעת החומר הספציפי על טיב הבטון וחוזקו. ודוק, אף אם העד הנ"ל אכן אמר כי הנתבעת עושה שימוש בחומר גרוס, אין באמירה זו לכשעצמה כדי להוכיח פגם בטיב הבטון שסופק.
109. למעלה מהנדרש, העד, מר ג'רייס ג'נטוס, הכחיש בתצהירו אמירת דברים אלו ואף טען שהשיב כי הנתבעת 1 משתמשת בחומרים איכותיים וציין מאילו חברות ומחצבות נרכשו חומרי הגלם. לא מצאתי כי חקירתו הנגדית הביאה לערעור מהימנותו. העובדה שהעד לא
--- סוף עמוד 18 ---
מסר פרטים מדוייקים באשר לביקורו בשטח, כגון העליה לקומה הראשונה, אינה מלמדת על העדר אמינות גרסתו. העד הסביר כי אינו זוכר פרט זה ולא מצאתי כי יש בכך בכדי להעיד על העדר אמינותו (עמ' 78, ש' 23-25, לפרוטוקול מיום 17.6.21).
110. בחקירתו הנגדית שב מר ג'נטוס והעיד כי לא מסר דברים כגון אלו, אלא הבהיר כי מסר לתובע כי כל החומרים מתקבלים ממחצבות תקינות:
"ש. האם הגב' אבו-ריא הראתה לך מה עלי אמר על הביקור בבית?
ת. כן. הוא טוען שאני אמרתי לו, הוא טוען שאנחנו, מפעל שוהאנה, גורסים סתם חומרים ומכניסים אותם לבטון ואני הסברתי לו שמעולם לא. כל החומרים שאנחנו מקבלים במפעל אנחנו מקבלים ממחצבה תקינה. כמו מחצבות אבן או אבן וסיד." (עמ' 78, ש' 19-22 לפרוטוקול מיום 17.6.21).
111. דווקא הטענה כי מר ג'נטוס שהועסק בזמנו ע"י הנתבעת 1 אמר את הדברים מיוזמתו, מבלי שנשאל ע"י התובע או מר היבי, אין בה היגיון רב, נוכח העובדה כי נאמרה לכאורה בזמן שעבד אצל הנתבעת 1. ככל שנאמרה אמירה שכזו, האם סביר כי התובע, אשר מעיד על עצמו כמומחה בתחום הבנייה, הסתפק באמירה זו ולא ניסה לדלות פרטים נוספים ממר ג'נטוס באשר למהות החומר הגרוס? ברי כי על סמך מספר מילים שלא ברורה המשמעות שלהם, לא ניתן לבסס קביעה בהליך אזרחי באשר לתרכובת של הבטון שסופק, קל וחומר באשר להרכב ספציפי של תרכובת אשר יש בו כדי לפגוע בחוזק הבטון.
112. גם המסקנה אותה מבקשים התובעים להסיק מהערפול כביכול באשר להעסקתו של מר ג'נטוס, הינה מרחיקת לכת. גם אם פוטר מר ג'נטוס סמוך לאחר הגשת כתב התביעה, לא הוכח כי יש קשר לדברים שיוחסו לו בכתב התביעה. מכל מקום, אין בכך בכדי ללמד באופן ספציפי אודות הרכב תרכובת הבטון שסופק לתובעים, וקל וחומר על כך שחומר גרוס עלום כלשהו השפיע על טיב הבטון שסופק.
113. רביעית, טענות התובעים באשר ליחסים בין הנתבעת 1 לבין חב' מרום הצפון גם הן אינן מבוססות ומהוות השערות גרידא והסקת מסקנות מרחיקות לכת. רמז ראשון לטענות אלו הועלה בחקירתו הנגדית של הנתבע 2 ע"י ב"כ התובעים. בחקירה זו נשאלו שאלות לגבי הקשרים העסקיים בין שתי החברות, לרבות הסכמי השכירות בין החברות, העובדה כי בתקופה מסויימת הנתבע 2 היה מנכ"ל בשתי החברות ולגבי עיקר הפעילות של החברות הנ"ל. (עמ' 62-63 לפרוטוקול מיום 17.6.21).
114. מדובר בחקירה קצרה של הנתבע 2, במסגרתה ניתנו תשובות קצרות וענייניות על ידו. הסבר נוסף של הנתבע 2 לפעילות של החברות, ניתן על ידו גם בתשובה לשאלות ב"כ הנתבעים בחקירה חוזרת (עמ' 64 לפרוטוקול מיום 17.6.21). לא מצאתי בחקירה זו כדי לבסס טענות התובעים בעניין. קשר עסקי בין חברות ו/או בעלות בשתי חברות העוסקות בתחומים שונים, אינה מוכיחה כי הנתבעת 1 מתרשלת בהכרח ביצור הבטון במפעלה ו/או משתמשת בחומר שאינו תקני ביצור הבטון. לא מצאתי כי יש ללמוד מתשובות הנתבע 2 על כל קשר שנועד למקסם רווחים שלא כדין ובניגוד לתקנים המחייבים ו/או או לחסוך בהוצאות על חשבון איכות הבטון וחוזקו, כפי הנטען על ידי התובעים.
--- סוף עמוד 19 ---
115. מכל מקום, מסקנות התובעים באשר לקשר בין שתי החברות ולכך שהדבר השפיע על טיב הבטון שסופק, מועלות לראשונה בסיכומיהם ובסיכומי התשובה מטעמם ודי בכך בכדי לדחותן. לא ניתן להסיק, אך מקיומו של הליך משפטי או מקיומו של אינטרס כלכלי משותף לכאורה לשתי החברות, כי הנתבעת 1 התרשלה בבחירת חומרי הגלם לייצור הבטון תוך שהיא עושה שימוש בחומר גלם זמין לחברת מרום הצפון, מטעמי חיסכון וללא התחשבות בפגיעה בטיב הבטון המסופק.
116. השערות והנחות אלו בוודאי אינן יכולות להוות ראשית ראיה ממשית המצדיקה העברת נטל ההוכחה אל כתפי הנתבעים 1-2, לשם הוכחת אי שימוש בחומר גרוס כלשהו שאינו תקני. מכל מקום, הנתבעים כאמור הציגו את המסמכים הנדרשים להוכחת השימוש בחומרים הנרכשים מספקים מורשים בלבד ומעדותו של מר בוהדנה עולה, כי מדובר בתהליך ייצור מבוקר באופן שוטף ע"י מכון התקנים ולא הוכח כי הנתבעים סטו בביצוע תהליך זה במקרה נשוא התביעה.
117. נוכח כלל האמור, טענת התובעים כי הנתבעים עשו שימוש בחומר גרוס אשר יש בו כדי להשפיע על טיב הבטון, לא הוכחה ולו בראשית ראיה וברי כי אין בנטען ע"י התובעים בכדי להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי הנתבעים.
118. משנדחו שתי הטענות המרכזיות של התובעים ביחס לאיכות הבטון, הנני קובעת כי לא הוכח בפניי שנפל פגם או כשל כלשהו בבטון שסופק.
ב. האם הוכח קיומו של כשל או פגם בבדיקות אשר בוצעו ע"י הנתבעת 3 ובאמינותן
טענות התובעים
119. יש לקבוע כי לא הוכחה אמינותן של בדיקות הנתבעת 3 ואף נפל דופי במספר הדגימות שניטלו וזאת מהטעמים שלהלן.
120. נתבעת 3 העידה מטעמה עד אחד בלבד, ד"ר מיכאל שנדלוב. עדותו מהווה למעשה חוות דעת באצטלה של תצהיר עדות ראשית, ללא אפשרות להעמיד את תוכן התצהיר בביקורתו של מומחה בית המשפט.
121. מר שינדלוב העיד אודות ההתנהלות ודרך העבודה בנתבעת 3 ואולם, העד נמנע מלהתייחס כלל לדרגי השטח ולפעילות בשטח, סוגיות המהוות חלק ניכר מתקן ישראלי 26. העד לא מתייחס לדרך נטילת הדגימות, צורת הדגימות ומידותיהן, מספר היחידות, דרך מילוי התבניות, הידוק הבטון, ריטוט מכני, אשפרה תקנית, קיומו או העדרו של תיעוד המציג מעקב אחר הדגימות והעברתן ממי שנטלן עד למעבדה (שרשרת הדגימה) ועוד.
122. מר שינדלוב לא התייחס גם להוראות המיוחדות בת"י 26 הדנות בכמות הבטון שיש ליטול לצורך עריכת הבדיקה. ללא נטילת הכמות הנדרשת ל- 6 דגימות טובות, ייתכן והתוצאות שהוצגו ע"י הנתבעת 3 שגויות. העדר כמות מספקת יכול להסביר את השיהוי שבו נקטה עובדת הנתבעת 3 במסירת תוצאות הבדיקה לאספקה הראשונה, כפי שהעיד התובע, מתוך כוונה לטייח את הבעיה ולהציג חזות רגילה.
--- סוף עמוד 20 ---
123. עיון בטופס הנטילה מעלה כי עברו יותר מ- 10 דקות מרגע נטילת הבטון ועד להכנת כל אחת מבדיקת הדגימות. זאת בניגוד להוראות סעיף 5.2 לת"י 26 חלק 1, הוא הסעיף הרלבנטי הדן בנטילת דגימות של בטון טרי ולא ת"י 118, כטענת מר שינדלוב. גם את הדרישה להעברת הדגימות תוך שעה למעבדה, לא קיימה הנתבעת 3. מעיון בשעות הנטילה, לעומת הזמן המוערך של חזרת הערבל למפעל, מעלה כי עברה יותר משעה אחת.
124. אין בפני בית המשפט ראייה בנוגע לציוד בו הוכנו דוגמאות הבדיקה מן הדגימות שניטלו או בנוגע לתנאי האקלים בעת ביצוע הבדיקות. אין גם כל ראייה באשר לכשירות הציוד המכני (מכבש) בו בוצעה בדיקת חוזק הלחיצה, ולא הוצגו נתונים בנוגע לכיול מד הלחץ.
125. די באמור כדי לבסס מחדל יסודי בהתנהלותה של הנתבעת 3 אשר נמנעה מהצגת מלוא יריעת הראיות הנוגעות לעניין, המצויות בידיעתה המיוחדת, שהיא גם ידיעה בלעדית. יש ליחס לנתבעת 3 את החזקה בדבר אי הבאת ראיות ועדים רלבנטיים. כמו כן יש ליישם את ההלכה לפיה די בקצה החוט שהציגו התובעים על מנת להעביר את נטל הבאת הראיות אל כתפי הנתבעת 3, אותו לא הרימה.
126. אשר להוראת סעיף 12 (ב) לחוק התקנים, הרי שבהליך אחר שניהלה הנתבעת 3 (ע"א (מרכז) 13464-03-09 איזוטופ בע"מ נ' בני מאשר בע"מ) נדחתה הפרשנות לפיה בהתאם להוראת הסעיף, תעודת הבדיקה משמשת כראייה לכך שאכן בוצעה בדיקה. שם נקבע כי אין בהוראת סעיף זה בכדי לפטור אותה מהבאת ראיות מעבר להצגת התעודה.