--- סוף עמוד 9 ---
הנאשם במרמה, תוך הפרת אמון, כספים של חופים, בהם עשה שימוש, שלא כדין, לצרכי החברות הפרטיות שבשליטתו.
בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בביצוע העבירות כדלקמן: גניבה בידי מנהל, עבירות לפי סעיף 392, סעיף 383 וסעיף 29 לחוק העונשין; אי קיום הוראות סעיף 36, עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, ביחד עם תקנות בעלי שליטה ותקנות דוחות מיידיים וסעיף 29 לחוק העונשין; רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה לפי סעיף 423 וסעיף 29 לחוק העונשין.
10. כעולה מהאמור באישום השישי, על מנת לצמצם יתרות הקבלן המבצע, דניה סיבוס, בכרטיסי הנהלת החשבונות בחופים ובהמשך לאמור באישום החמישי, הפקיד הנאשם ביחד עם עובדי החברה, במישרין בחשבון דניה סיבוס, סך של 1,750,000 ₪ לסילוק חלק מחובות חופים לדניה סיבוס, באמצעות המחאות השייכות לחברות פרטיות של חפציבה, כמפורט בכתב האישום. במענה לבקשת דניה סיבוס לקבל לידה העתק ההמחאה המקורית כדי לשייך החוב לפרויקט ולחברה המתאימה מבין חברות חפציבה, הפיק הנאשם המחאה מזויפת בסך 1,750,000 ₪, כך שהיא נושאת את הלוגו וחשבון הבנק של חופים, הגם שהסכום לא שולם על-ידה. העתק ההמחאה הועבר לדניה סיבוס, אשר הנפיקה חשבונית לחופים. בכך השתמש הנאשם במסמך מזויף וקיבל במרמה בנסיבות מחמירות - לאור היקפן הכספי של העבירות, שילובן בעבירות חמורות נוספות, נסיבות ביצוע העבירות והקשרן והתחכום שבביצוען - את הנחת הדעת של דניה סיבוס, כי חופים היא ששילמה בגין שירותי הבניה לדניה סיבוס. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בביצוע העבירות כדלקמן: זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 וסעיף 29 לחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין.
11. כעולה מהאמור באישום השביעי, במהלך התקופה הרלוונטית, כמפורט באישומים הראשון עד הרביעי, קיבלו הנאשם ועובדי חפציבה, כספים של רוכשי הדירות בפרויקטים קבלניים וכספים נוספים, וכן כספים שהועברו מחברות ג'רוזלם וחופים, באמצעות ביצוע עבירות גניבה, מרמה ורישום כוזב במסמכי תאגיד. כנטען באישום זה, עבירות אלה מהוות עבירות מקור, כהגדרתן בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן - "חוק איסור הלבנת הון"). במהלך השנים 2000-2007 ביצע הנאשם פעולות בכספים דלעיל, שהינם בגדר רכוש אסור,
--- סוף עמוד 10 ---
כהגדרתו בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, בין היתר: שיקים שהתקבלו מרוכשי דירות נמסרו לניכיון אצל גורמים שונים; כספים שהתקבלו מרוכשי דירות הופקדו בחשבונות חברות פרטיות שונות בבעלות הנאשם או בשליטתו וכתוצאה מכך לא הוצאו בטוחות על-פי חוק המכר; בכספים שהתקבלו מרוכשי דירות נעשו פעולות שונות נוספות, לרבות העברתם לחשבונות פרטיים של עובדי חפציבה וקרוביהם והפקדתם בחשבונות הליווי תוך תשלום עמלה לעובדים, תוך הצגת מצגים כוזבים כלפי בנקים מלווים, לפיהם מדובר בשיקים שנתקבלו ישירות מרוכשים פרטיים. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בביצוע עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור, מאות עבירות לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון (מאות פעולות).
12. כעולה מהאמור באישום השמיני, עובר למועד מתן צו כינוס על נכסי הנאשם ביום 20.12.2007 על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ומתן צו כינוס על נכסי אשת הנאשם, גב' תמר יונה, לאחר שנקבע כי נעשה מעשה פשיטת רגל לפי סעיף 5(2) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן - "פקודת פשיטת הרגל"), ביצע הנאשם פעולות שנועדו לסלק או להעלים נכסיהם במרמה, אשר צריכים היו לפי הדין להתחלק בין נושיו, ובין היתר: ביום 30.7.2007, טרם הימלטות הנאשם מהארץ (ביום 31.7.2007), הורה הנאשם למשוך מחשבון הבנק שלו בסניף בל"ל ברומניה סכום מזומן של 5,000 אירו. בהתאם להנחיית הנאשם, הכסף נמשך והועבר אליו. למחרת משך הנאשם את יתרת הכספים שהיו בחשבון דלעיל, בסך של כ-10,000 אירו וכ-10,000 דולר אמריקאי. כמו כן, ביום 30.7.2007, טרם הימלטות הנאשם מהארץ, חתם הנאשם על שיקים שנמשכו ממספר חשבונות בנק פרטיים שלו, בסך כולל של כ-347,000 ₪. הנאשם הורה למשוך באמצעותם את יתרת הכספים שהיתה בחשבונות האמורים ולהעבירה אליו. בהתאם להנחיית הנאשם, הכספים נמשכו והועברו אליו. בנוסף, ביום 1.8.2007 הורה הנאשם בהיותו מחוץ לישראל, ליטול ממחלקת הגביה של חפציבה שיקים לא מסומנים, להמירם למזומן ולהעביר את הכספים אליו. בהתאם להנחיית הנאשם, ניטלו ארבעה שיקים לא מסומנים בסך כולל של כ-103,000 ₪, הומרו למזומן, ונעשה בו שימוש. יתרה מזאת, במהלך חודש אוגוסט 2007 תיאם הנאשם, ביחד עם אחרים ובסיועם, את סילוק רכבה של תמר, ואף החלו בפעולות ממשיות לביצוע מזימתם. הרכב נתפס על-ידי משטרת ישראל נהוג בידי עוזרו האישי של הנאשם. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בביצוע העבירות כדלקמן: הברחת נכסים, עבירות לפי סעיף 216(5)
--- סוף עמוד 11 ---
לפקודת פשיטת הרגל, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; בריחה עם נכסים, עבירות לפי סעיף 222 לפקודת פשיטת הרגל, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; גניבה בידי מורשה, עבירה לפי סעיף 393(2), סעיף 383 וסעיף 29 לחוק העונשין, בהיקף של כ-103,000 ₪;
13. כעולה מהאמור באישום התשיעי, כמתואר לעיל, ייזום ובניית הפרויקטים הקבלניים נעשתה בחברות חפציבה בעיקר תוך הסתייעות בליווי בנקאי. בתקופה הרלוונטית גנבו הנאשם ועובדי חפציבה כספים בהיקפים גדולים מקופות ג'רוזלם וחופים, פעלו בדרכים שונות להסוות זאת, וביצעו עבירות שונות נוספות בחברות אלה. בכך, הביאו הנאשם ועובדי חפציבה, בין היתר, לצמצום יתרת המזומנים וההון של החברות ולפגיעה ביכולתם הכלכלית של התאגידים לקיים את התחייבויותיהם. במעשיהם המפורטים בכתב האישום, עשו הנאשם ועובדי חפציבה, ביודעין, בעסקי התאגידים דברים בדרך הפוגעת בניהול התקין של עסקיהם, וכן נהגו אגב מילוי תפקידם במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בביצוע העבירות כדלקמן: עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות לפי סעיף 424(1), סעיף 424(2) וסעיף 29 לחוק העונשין; מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות לפי סעיף 425 וסעיף 29 לחוק העונשין.
הסדר הטיעון
14. ביום 21.7.2008 הודיעו באי-כוח הצדדים, כי הגיעו להסדר טיעון שעיקריו, כדלקמן: הנאשם יודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום כמפורט לעיל; הצדדים יעתרו לעונש של 7 שנות מאסר בפועל, מהן ינוכו תקופות המעצר בהן היה נתון הנאשם, וכן לעונש של מאסר על תנאי על-פי שיקול דעת בית המשפט; הנאשם ישלם פיצוי לרוכשי הדירות שנפגעו בסך של 4 מיליון ₪ מכספים שגויסו ממקורבים ואינם מכספים הקשורים, במישרין או בעקיפין, בנכסיו של הנאשם או בנכסי החברות הנמצאות בהקפאה; יבוטל רישומו של הנאשם, לצמיתות, מפנקס הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, המנוהל לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969."
3. זמן קצר קודם למתן פסק הדין בבית המשפט העליון בערעור על גזר הדין, בחודש מאי 2011, נפטר מרדכי יונה ז"ל.
4. במסגרת ההליכים בעניינה של קבוצת חפציבה הוצא צו הקפאת הליכים נגד החברות ובהמשך לכך אף ניתן צו פירוק; הכונס הרשמי מונה כנאמן זמני ובהמשך כמפרק
--- סוף עמוד 12 ---
(להלן: "הכונס"); ועו"ד יצחק מולכו מונה כמנהל מיוחד מטעמו של הכונס (להלן: "המנהל המיוחד"). (תיאור זה מבוסס על פסק הדין בע"א 7594/16 עו"ד יצחק מולכו, המנהל המיוחד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (25.3.21) בפסקה 2).
5. במקביל להליך הפירוק והכינוס של החברות, ניתן ביום 24.12.2007 כנגד החייב צו כינוס נכסים, מונה המנהל המיוחד הנ"ל וביום 8.1.2009 ניתן כנגד החייב צו פשיטת רגל.
6. במסגרת פסק הדין שניתן בבית משפט זה (כב' השופט בדימוס י' צבן) בע"ר (י-ם) 313/10 בועז יונה נ' הכונס הנכסים הרשמי (1.12.10) נקבעו, בין היתר, הדברים הבאים הרלוונטיים לענייננו:
"7. מן הכלל אל הפרט. בענייננו, תביעת החוב נשענת בעיקרה על ההליך הפלילי שהתנהל כנגד החייב – אשר אין חולק כי שימש "נושא משרה" ב"חפציבה", על פי ההגדרה שבסעיף 373(א). כתב האישום, שבעובדותיו הודה החייב, וגזר הדין (שצורפו לתביעת החוב) מציגים תמונה ברורה וקשה על האופן בו נוהלה "חפציבה" על ידי החייב - בדרכי מרמה והונאה של גורמים שונים, תוך רישומים כוזבים והצגת מצגי שווא. מקצת מהפעולות שביצע החייב הן אלה: הימנעות מלספק לרוכשי דירות מ"חפציבה" בטוחה, כמתחייב על-פי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה - 1974, וחשיפתם לסיכונים כלכליים שונים; אי הפקדת כספי רוכשי דירות בחשבונות הליווי; עריכת רישומים כוזבים בספרי "חפציבה", זיוף מסמכים והסוואת הפעולות שבוצעו בכספים מעיני בעלי המניות וציבור המשקיעים, רואי חשבון, בנקים מפקחים וגורמים שונים נוספים, לרבות הצגת מצגים כוזבים בפני גורמים אלה ובפני רוכשי הדירות בדבר מצבן של חברות חפציבה ופעילותן; עשיית שימוש בשליטתו של החייב בחברות "חפציבה" השונות תוך יצירת התחייבויות הדדיות ביניהן; ומשיכת כספים מהחברות הציבוריות ללא זכות כדין, תוך הפרת חובת אמון וללא קבלת האישורים הנדרשים על-פי דין לביצוע פעולות אלה.
8. בנסיבות אלה, המסקנה היא כי יש לקבל את בקשת המנהל המיוחד ולהצהיר, בהתאם לסעיף 373 לפקודה, כי החייב נושא בחובות
--- סוף עמוד 13 ---
חפציבה (אשר היקפם המדוייק טרם ידוע נכון להיום). יוער, כי לאור המסקנה אליה הגעתי, אין צורך לדון בשאלה האם יש מקום לעשות שימוש בסעיף 6 לחוק החברות (שעניינו הרמת מסך) במקרה דנן.
9. טרם חיתום, אתייחס למספר טענות שהעלה החייב. אין לקבל את הטענה בדבר חוסר סמכותו של המנהל המיוחד להגיש את הבקשה, שעה שסעיף 373 מציין במפורש כי בין הגורמים שיכולים להגיש בקשה לפי סעיף זה נמצא גם מפרק החברה. גם טענת החייב בדבר מועד הגשת תביעת החוב, דינה להידחות. נכון הוא כי בקשה למתן ארכה להגשת תביעת חוב מצריכה טעמים מיוחדים להיעתר לה, ואכן טעמים אלה התקיימו במקרה דנן ובדין נעתר כונס הנכסים הרשמי לבקשת המנהל המיוחד להארכת המועד. אין מדובר בתביעת חוב "סטנדרטית" אלא מדובר בהיקפים עצומים של מידע ומסמכים שעל המנהל המיוחד וצוותו היה לבחון על מנת לנסות ולעמוד על היקף המרמה והחובות. בהקשר זה, הצדק עם המנהל המיוחד כי על תביעת חוב להיות נקובה בסכום ולכן נזקק המנהל המיוחד לשתי הארכות שביקש וקיבל לצורך הגשת תביעת החוב. טענה נוספת שהעלה החייב, היא לאי קבילות מסמכים שצורפו לתביעת החוב ובייחוד כתב האישום וגזר הדין בהליך הפלילי שנוהל כנגד החייב. גם טענה זו יש לדחות על הסף. כזכור, החייב הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום, והורשע בכל העובדות שיוחסו לו בכתב האישום. לכן, המסמך הרלבנטי לתביעת החוב, הוא גזר הדין, בו מפורטים מעשי המרמה של החייב בהם הורשע. למעלה מכך, החייב למעשה לא העלה טענה או בקשה לסתור את שנקבע בהליך הפלילי (וזאת מבלי להתייחס לשאלה אם יכול היה משפטית לעשות זאת לאחר שהורשע על פי הודאתו), אם כן, לא מובן הבסיס לטענה זו של החייב. לבסוף, טען החייב, כי על פי הפסיקה, תנאי להכרזה על נושא משרה כחב בחובות החברה, הוא כי נושא המשרה "לקח לכיסו", כהגדרתו. החייב אף הפנה לפרשת פישר (שנזכרה לעיל) כתומכת בטענה זו. הפכתי בפסק הדין שניתן בעניין פישר ולא מצאתי תימוכין לטענת החייב. ההפך הוא הנכון. גישת הפסיקה היא (כפי שגם הובעה בפרשת פישר) כי קשת המקרים היכולים לענות על הגדרת ניהול חברה בדרך של
--- סוף עמוד 14 ---
תרמית, היא רחבה מאוד. אחד המקרים, עשוי להיות מצב בו נושא המשרה פועל לקידום אינטרס אישי שלו על חשבון החברה. אולם, מדובר בדוגמא בלבד וודאי שאין זה תנאי בלעדיו אָין להטלת אחריות על נושא משרה. אולם למעלה מן הצורך, מגזר הדין עולה כי החייב גם "לקח לכיסו" (ראו לדוגמא סעיף 10 לגזר הדין, שם מתואר, בין היתר, כיצד החייב הורה ליטול ממחלקת הגבייה של "חפציבה" שיקים, להמירם למזומן, ולהעביר את הכספים אליו. כך אכן נעשה). ממילא, נשמט הבסיס גם מתחת לטענה זו של החייב.
סוף דבר
10. הבקשה מתקבלת. הנני עושה שימוש בסמכות המוקנית לי מכוח סעיף 373 לפקודה ומכריז כי החייב חב בחובות חפציבה ללא הגבלה".
7. פסק הדין של כב' השופט (בדימוס) י' צבן בע"ר 313/10 הפך לחלוט.
8. בהמשך לאמור, ניהל המנהל המיוחד מספר רב מאד של הליכים שונים במסגרת תיק הפירוק ותיקים נוספים הנוגעים לניהול קבוצת חפציבה ולטיפול במכלול רוכשי הדירות. ההליכים דנן, יחד עם הליכי הכינוס ופשיטת הרגל של החייב נמשכים מזה כ-15 שנים.
9. יש לציין כי מדובר באחד מהליכי הפירוק והפש"ר המורכבים שהתנהלו והוא נפרס על פני שנים רבות וכלל מספר רב של הליכים ונגע במספר רב של גורמים, לרבות רוכשי הדירות מקבוצת חפציבה, בנקים, ספקים וגורמים רבים נוספים.
10. ההליכים האמורים הביאו לכדי צמצום משמעותי בפגיעה ברוכשי הדירות בפרויקטים השונים ולצמצום הפגיעה בהם. יחד עם זאת, כפי שעולה מהמסמכים השונים שהוגשו במסגרת בקשה זו, סך החוב של קבוצת חברות חפציבה עומד על כ-1.8 מיליארד שקלים.
הבקשה למתן הפטר לחייב
11. ביום 18.7.17 הגיש החייב את הבקשה. כל המפורט בפרק זה מבוסס על הטענות שפורטו בבקשת החייב.
12. במסגרת הבקשה נטען כי החייב יליד שנת 1960 (היום כבן 62) ולו שלושה ילדים.
--- סוף עמוד 15 ---
13. במסגרת הליכי פשיטת הרגל נמכרו נכסיו של החייב, נתפסו חשבונות הבנק שלו ושל משפחתו ומומשו כל קופות הגמל והפנסיה שלו וכן כ-300,000 שקלים מכספי חסכונות ילדיו.
14. בעקבות נסיבות קריסת קבוצת חפציבה הורשע החייב ונגזרו עליו 7 שנות מאסר ותשלום פיצוי בסך של 4,000,000 שקלים. החייב שילם את הפיצוי שנגזר עליו והשתחרר ביום 1.3.12 ממאסר לאחר ניכוי שליש מתקופת מאסרו וביום 29.8.14 סיים את תקופת המבחן כאסיר ברישיון.