15. בתקופת מאסרו שהה החייב כשנה בבידוד מוחלט (בהפרדה) בשל חשש לפגיעה בו. לאחר שחרורו הצליח החייב לעבוד בעבודות זוטרות, כעובד שכיר, בשכר נמוך. זאת, בין היתר לאור המוניטין השלילי שקיים לו בעקבות נסיבות קריסת קבוצת חפציבה.
16. החייב טען כי הליך פשיטת הרגל נועד לשרת שתי תכליות: האחת, עניינה בנושים והיא כינוס נכסיו של החייב לצורך פרעון חובותיו והשניה, עניינה בחייב כך שיתאפשר לו "לפתוח דף חדש" ולהתקדם בדרך חדשה וזאת כאשר לא יהיה בהליכי פשיטת הרגל לסייע לנושים. בקשר לכך מפנה החייב לרע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(ד), 810 (10.2.04) ולבש"א (ת"א) 13671/03 אלוני בנימין נ' כונס הנכסים הרשמי-מחוז תל אביב, תק-מח 2004(4), 3162 (2004).
17. במסגרת הבקשה טען החייב כי הוא שיתף פעולה באופן מלא עם המנהל המיוחד ועם הכונס הרשמי וכי שיתוף הפעולה התקיים עוד משלב החקירה הראשונה בהליך הפלילי. כמו כן, החייב טען כי מסר למנהל המיוחד את כל המידע הרלוונטי וכן יפוי כוח כללי המתיר למנהל המיוחד לחקור ולקבל כל מידע בקשר לנכסים הנוגעים לעניין ונמצאים ברחבי העולם.
18. למיטב ידיעתו של החייב המנהל המיוחד הצליח לפעול בנוגע לקבוצת חפציבה באופן שהביא לצבירת מאות מיליוני שקלים בקופתה וכן הוא מניב הכנסות חודשיות מנכסים אותם הוא מתפעל.
19. החייב טען כי חוק חדלות פירעון החדש שם דגש על שיקומו של החייב כאזרח מתפקד היכול לעמוד ברשות עצמו. בהמשך לכך, טען החייב כי במקרה דנן, מתן הפטר לחובותיו יביא לשיקומו ולכך שיוכל למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו.
--- סוף עמוד 16 ---
20. עוד טען החייב כי הליך פשיטת הרגל בעניינו נמשך במועד הגשת הבקשה 10 שנים ונכון למתן החלטה זו כ-15 שנים. לטענת החייב מדובר בניהול הליך פשיטת רגל שנים רבות מעבר למקובל וכי רק בשל כך יש לתת לו הפטר. בקשר לכך, מפנה החייב לפש"ר 2274/06 שרה חימאווי נ' כונס הנכסים הרשמי (17.5.15) ופש"ר 34561-12-09 יוסף מורד נ' כונס הנכסים הרשמי (28.5.15) אשר שמו דגש על הזמן הרב שנוהל תיק פשיטת הרגל והצורך בסיומו של ההליך תוך זמן סביר.
21. לטענת החייב אין בניהול הליך פשיטת הרגל דבר מלבד להענישו בנוסף לעונש שהוטל עליו בהליך הפלילי.
22. החייב טען כי החובות שהוטלו עליו במסגרת תיק ע"ר 313/10 (הנ"ל) בהתאם לסעיף 373 לפקודת החברות הן חלק מהליך פשיטת הרגל וכי יש להחיל גם עליהם את ההפטר המבוקש. לטענת החייב למרות האמור בסעיף 69(א)(2) לפקודה, לבית המשפט שיקול דעת רחב המקנה לו את האפשרות לפטור את החייב מכלל חובותיו, לרבות אלו שנקבע לגביהם כי נוצרו בתרמית. בקשר לכך מפנה החייב לע"א 3083/13 פלונית נ' יפים שיכמן ואח' (11.1.15).
23. בקשר לאמור, החייב טען כי אי מתן הפטר על כלל החובות ייאלץ אותו להמשיך בהליכי פשיטת רגל לבקשת נושים ויעסיק את המערכת לעוד שנים רבות, ללא כל יכולת פירעון לחובות האלה.
24. לטענת החייב, הוא נותר חסר כל, שילם את כלל התשלומים שנדרש לשלם, מימש את נכסיו באופן מלא ואין מקום, בנסיבות העניין, להותרתו בהליך הפש"ר ואין בהמשך ההליך בכדי להביא לתועלת מהותית לנושיו. לכן, יש מקום לקבל את בקשת ההפטר במלואה ולאפשר לו להמשיך בחייו בהמשך להליך הארוך ולגילו המתקדם.
ההליך שבעקבות הבקשה
25. בעקבות הגשת הבקשה החל הליך ארוך מאד שארך כחמש שנים. הליך זה שכלל תגובות, דיונים והגשת דוחות ביניים סודיים הנוגעים לחקירה המתנהלת כנגד החייב ושהחלה בעקבות הגשת בקשת ההפטר ובהמשך לכך, הביאה את גורמי החקירה לפתוח בחקירה פלילית סמויה שארכה מספר שנים והפכה לגלויה ביום 3.1.22 ובעקבותיה מבקש הכנ"ר שלא לדון בבקשת ההפטר בטרם תסתיים החקירה ויוחלט האם להעביר את הממצאים לגורמים הרלוונטיים, על מנת שהם ישקלו האם להגיש כתב אישום כנגד החייב בעקבות החקירה שהתפתחה.
--- סוף עמוד 17 ---
26. כאמור, מאז הגשת בקשת ההפטר החל הליך ארוך, אשר ארך כחמש שנים. לאור חשיבות הדברים מצאתי לנכון לתאר את השתלשלות העניינים בנוגע לבקשה ההפטר ו"תיבת הפנדורה" שנפתחה בעקבותיה באופן נרחב.
27. ביום 9.5.18 הגיש הכנ"ר את תגובתו לבקשה (בתחילה, לא הגיש המנהל המיוחד תגובה מטעמו וביקש להצטרף לתגובת הכנ"ר וראו בקשר לכך, בקשתו מיום 27.12.17); ביום 9.5.18 הגיש החייב את תשובתו לתסקיר הכנ"ר, ביום 1 3.5.18 התקיים דיון במעמד הצדדים, ולאחר הדיון ניתנה החלטה, שבמסגרתה, בין היתר, נקבע כך:
"1. בעקבות בקשת החייב למתן הפטר הוגש לבית המשפט ביום 9.5.18 תסקיר הכנ"ר אשר כלל דו"ח חקירה, כאשר הכנ"ר סבר כי הדברים העולים מן הדו"ח מחייבים בדיקה מעמיקה. בתום הדיון שהתקיים ביום 10.5.18 נקבע כי אכן יש צורך בבדיקת הדברים שעלו מדו"ח החקירה והגשת השלמות בכתב בעקבות תוצאות הבדיקה. עוד צוין בהחלטה כי ההליך מתנהל למעלה מ-10 שנים ויש צורך לזרז את סיומו. נקבע בהחלטה כי עד ליום 7.10.18 יוגשו לבית המשפט התייחסויות משלימות לבקשה למתן הפטר, לרבות טיעונים משפטיים.
2. בדיון שהתקיים ביום 4.11.18 התברר כי הזמן שחלף מאז הדיון הקודם בחודש מאי נוצל לצורך ניסיון לגבש מתווה מוסכם לסיום התיק. משום כך לא קודמה החקירה. בדיון הנ"ל התברר כי המשא ומתן לא הסתיים בהסכמה והצדדים השמיעו את טענותיהם בדיון. בהחלטה שניתנה בתום הדיון נקבע כי עד ליום 3.2.19 תינתן האפשרות להגשת ממצאים נוספים, כתוצאה מהעמקת הבדיקות בעקבות דו"ח החקירה ובעקבות כך יתקיים דיון ביום 13.2.19.
3. בתקופה שחלפה מאז הדיון הקודם התבקשו צווים שונים לשם העמקת החקירה ובוצעו פעולות חקירה שונות, לרבות חיפוש בבית בו מתגוררים החייב ובני משפחתו. אתמול הוגש לבית המשפט דו"ח ביניים חסוי מטעם הכנ"ר. הדו"ח, אשר מחזיק 10 עמודים, מפרט חלק מן הממצאים שנמצאו בחקירה ומפרט את פעולות החקירה הנוספות המתבקשות כתוצאה מאותם ממצאים. המסקנה העולה מדו"ח הביניים היא כי יש לאפשר את השלמת הבדיקות וראו לעניין
--- סוף עמוד 18 ---
זה את פסק הדין בע"א 8521/14 עו"ד עופר גבריאלי נ' עודד פרץ ואח' (21.12.15). בדיון שהתקיים היום הודיעה באת כוח הכנ"ר כי להערכתה נדרשים 4 חודשים על מנת לסיים את החקירה. הפעולות הנדרשות לשם סיום החקירה פורטו בסעיפים 26-28 לדוח הביניים החסוי. אף שייתכן כי ניתן לסיים את ביצוע פעולות אלה בזמן קצר יותר מן המבוקש, אני מתיר את ביצוע הפעולות המפורטות בסעיפים הנ"ל, מתוך מטרה לסיימן לכל המאוחר עד ליום 12.9.19.
4. במהלך הדיון הציעה באת כוח הכנ"ר כי יוגש בעוד כחודש דו"ח חסוי נוסף אשר יפרט את התקדמות החקירה. על מנת שבית המשפט יוכל לפקח על התקדמות החקירה ולהתרשם כי היא מתבצעת בשקידה ראויה, נקבע בזאת כי הכנ"ר יגיש דו"חות ביניים חסויים בתאריכים הבאים: 12.6.19; 14.7.19 ו-14.8.19. דו"חות אלה יצביעו על פעולות החקירה שבוצעו עד למועד כל אחד מהדו"חות ועל הפעולות שבכוונת הכנ"ר לבצע לאחר מועד כל אחד מהדו"חות. ביום 12.9.19 יוגש דו"ח סופי מסכם, אשר יוגש במקביל לבית המשפט ולב"כ החייב, אשר יוכל להגיש תגובה בכתב ביחס לדו"ח עד ליום 26.9.19...".
28. בהמשך לכך, ביום 2.11.18 הוגשה תגובת המנהל המיוחד לבקשה; ביום 5.5.19 הוגשה בקשה להגשת דו"ח סודי; ביום 12.5.19 הוגש הדו"ח הסודי מטעם הכנ"ר; ביום 13.5.19 התקיים דיון (הנ"ל) במעמד הצדדים; ביום 13.6.19 הוגש דו"ח חסוי שני מטעם הכנ"ר; ביום 23.7.19 הוגש דו"ח חסוי שלישי מטעם הכנ"ר; ביום 15.8.19 הוגש דו"ח חסוי רביעי מטעם הכנ"ר; ביום 15.9.19 הוגש דו"ח חסוי חמישי מטעם הכנ"ר.. ביום 7.11.19 הוגש דו"ח חסוי שישי מטעם הכנ"ר.
29. מפעם לפעם, הגיש הכנ"ר בקשה לדחיית מועד הגשת הדו"ח המסכם מטעמו וניתנו החלטות המאריכות את מועד הגשת הדוחות. זאת משום שהחקירה התמשכה כפי שתואר לעיל והיו לכך הצדקות במסגרת הדוחות החסויים. יחד עם זאת, התמשכות החקירה גם הייתה נתונה לביקורת שיפוטית אשר נקבע לגביה במהלך הדרך כך (בהחלטה מיום 1.10.20):
"1. גם כאשר לוקחים בחשבון את נימוקי הבקשה, לרבות אילוצים הנוגעים לנגיף הקורונה, הארכת מועד של 6 חודשים נראית בלתי סבירה בנסיבות העניין.
--- סוף עמוד 19 ---
2. על כן, הדו"ח המסכם מטעם הכנ"ר יוגש עד ליום 31.12.20.
3. תגובת החייב לדו"ח המסכם תוגש עד ליום 28.1.21.
4. נקבע לדיון ליום 11.2.20 בשעה 9:30.
לאור חלוף הזמן ממועד הגשת בקשת החייב, על הכנ"ר להביא בחשבון כי בקשה להארכת מועד נוספת להגשת הדו"ח הסופי לא תתקבל".
30. בעקבות ההחלטה הנ"ל הוגשה בקשה נוספת לדחיית מועד הגשת הדו"ח הסופי. בעקבות החלטה בעניין זה הוגש ביום 21.1.21 דו"ח חסוי נוסף ובו פרטים הנוגעים להתקדמות החקירה. בהמשך לכך (ביום 3.2.21) התקיים דיון במעמד צד אחד אשר במסגרתו נאמרו הדברים הבאים:
"כפי שנמסר בדוח החסוי, מתקיימת חקירה פלילית והיא נמצאת עדיין בשלב החסוי. אנו מעריכים בזהירות, כי בתוך חודש – חודש וחצי, החקירה תהפוך להיות גלויה.
ככל שיתקיים דיון במעמד הצדדים לאחר שהחקירה תהפוך לגלויה, כמובן שלא נוכל לתת שום פרטים ביחס לחקירה והתנהלותה, וזאת עד לסיומה.
לשאלת ביהמ"ש, כרגע אין כוונה להגיש בקשה לביטול פשיטת הרגל ובהליך זה הכוונה היא להתנגד לבקשת החייב לקבלת הפטר, בין היתר, לאור מה שאנו יודעים כתוצאה מהחקירה".
בהמשך לאמור ובמסגרת הדיון, נקבע כך:
"לאחר שהחקירה תהפוך גלויה, יוגש דוח סודי מטעם הכנ"ר שיכלול הודעה על המועד שבו הפכה החקירה לגלויה.
לאחר שתוגש הודעה כאמור, ייקבע דיון במעמד הצדדים בבקשת החייב להפטר".
31. בהמשך לאמור, ביום 23.5.21 הוגשה בקשה נוספת לדחיית מועדים מטעם הכנ"ר בשל התארכות החקירה. בהמשך לכך, ניתנה באותו היום החלטה הדוחה את המועדים שנקבעו להגשת הדו"ח המסכם לחודשים אוקטובר (להגשת הדוח) ונובמבר (דיון) 2021.
32. ביום 25.10.21 הוגשה בקשה נוספת לדחיית מועדים מטעם הכנ"ר בשל התארכות החקירה. בהמשך לכך, ניתנה החלטה לדחיית המועדים לינואר (הגשת הדוח) ופברואר (דיון) 2022.
--- סוף עמוד 20 ---
33. ביום 16.1.22 הגיש הכנ"ר הודעה (שבקשה בצידה). במסגרת הודעתו נטענו הדברים הבאים:
"1. כפי שעדכן הכונס הרשמי את כב' בית המשפט התנהלה מזה תקופה חקירה סמויה כנגד החייב בחשד לביצוע עבירות פליליות על פי פקודת פשיטת הרגל. נוכח התקיימות החקירה דחה כב' בית המשפט מעת לעת את המועד להגשת הדו"ח המסכם.
2. ביום 3.1.22 הפכה החקירה לגלויה.
3. ברי, כי עתה, משהפכה החקירה לגלויה ונוכח החשד לביצוע עבירות על פי פקודת פשיטת הרגל ועד להתבהרות החשדות, אין מקום לדון בבקשת החייב למתן הפטר היא הבקשה נשוא הודעה זו.
4. אשר על כן מתבקש כב' בית המשפט, בשלב זה, לבטל את המועדים להגשת הדו"ח המסכם ולהגשת תשובת החייב ואת מועד הדיון שנקבע ליום 22.2.22 ולהורות כי הכונס הרשמי יגיש הודעת עדכון בדבר התקדמות ההליכים וההיתכנות לדיון בבקשת ההפטר עד ליום 17.7.22".
34. הכנ"ר ביקש מסגרת תגובתו לבקשה, אשר תפורט להלן בהרחבה, כי בית המשפט ידחה את ההכרעה בבקשה עד לאחר מיצוי החקירה. אלא שדברים אלו, התבררו כבקשה זמנית ואילו הכנ"ר הבהיר בהמשך, כי הוא מבקש לדחות את ההכרעה בבקשת ההפטר עד לאחר מיצוי ההליכים הפליליים עד תומם, כלומר, ככל שיוגש כתב אישום עד הכרעה חלוטה.
35. בהמשך לכך (ביום 31.1.22) ניתנה ההחלטה הבאה, אשר במסגרתה נאמרו, בין היתר, הדברים הבאים:
"2. לעצם העניין, איני מקבל את עמדת הכ"ר כפי שפורטה בהודעה מטעמו, לפיה "אין מקום לדון בבקשת החייב למתן הפטר" וכי ראוי להורות על הגשת עדכון עד ליום 17.7.22 בדבר התקדמות החקירה. משמעות עמדת הכנ"ר היא דחיית הדיון בבקשת הכנ"ר עד לאחר פגרת הקיץ ואולי אף הרבה יותר מאוחר (עד להחלטה על שימוע, לפני אישום; עד להחלטה על הגשת כתב אישום; עד להכרעה בהליך הפלילי, אם יוחלט לקיימו; עד להכרעת ערכאת הערעור בהליך הפלילי, אם יתקיים)...
4. דו"ח סופי מטעם הכנ"ר יוגש עד ליום 1.3.22. תגובת החייב לדו"ח תוגש עד ליום 29.3.22 והדיון בבקשה יידחה מיום 22.2.22 ליום 12.4.22...".
--- סוף עמוד 21 ---
36. בהמשך להחלטה הנ"ל לא הגיש הכנ"ר דו"ח מסכם וזאת בניגוד להחלטה והדיון התקיים ביום 12.4.22.
37. במסגרת הדיון בקשר לבקשה, אשר עסק באפשרות לדון בבקשת ההפטר, לקבלה או לדחותה, טען הכנ"ר את הדברים הבאים (פרוטוקול, ע' 235, ש' 23 – ע' 236, ש' 21):
"ביחס לשאלות בית המשפט, האם מטרת המהלך היא ביטול הליך פשיטת הרגל, או דחיית הבקשה למתן הפטר, אני משיבה – הקשבתי והאזנתי בקשר רב לחברי. בשלב הזה אנחנו מבקשים לדחות, כפי שביקשנו בהודעה, את הדיון בבקשה להפטר עד אשר יתבררו החשדות ביחס לביצוען של עבירות לפי פרק ח' לפקודת פשיטת הרגל. כוונתי שהחקירה תסתיים, תהיה החלטה האם יוגש כתב אישום, אם לאו. ככל שיוגש כתב אישום, יתנהל ממילא הליך, וככל שיוחלט לא להגיש כתב אישום, ממילא החשד הזה יתאיין. ביהמ"ש שאל את חברי בצדק רב, מה יהיה אם החובות שהוכרע שהם נוצרו במרמה, בהליך שהתנהל בבית המשפט של הפירוק ושל פשיטת הרגל בע"ר 313/10 בו נקבע מפורשות שביחס לכל חובות החברות הן נוצרו במרמה, והחייב חויב בהן, בניגוד לטענותיו של חברי כי הסכומים אינם ידועים, הכל גלוי וידוע באותו תסקיר שהגיש הכונס הרשמי, עובר לדיון בבקשת ההפטר, וכדי לסבר את אזנו של המותב ולהזכיר נשכחות לחברי, אני אומר שמצבת חובותיו של החייב עומדת על 1.8 מיליארד שקלים, ומתוכן 1.172 מיליארד שקלים הן חובות החברות, שלגביהן, כפי שציינתי, הוכרע שנוצרו במרמה.