בית משפט לענייני משפחה בקריות
ת"ע 48201-05-18 ב.י נ' מ' ואח'
תמ"ש 38543-06-17 מ' ואח' נ' ב.י
תמ"ש 47329-11-19 מ' ואח' נ' ב.י
תיק חיצוני: תיק רשם 9028/2
לפני כבוד השופטת ליאת דהן חיון
מבקשת
ג.ב.י ת"ז ****
באמצעות ב"כ עוה"ד שי יטיב
נגד
משיבים 1.פ.מ ת"ז *****
2.ס.א ת"ז *****
3.א.ב.י ת"ז ******
4.א.ד.ב.י ת"ז ******
5.א.ב.י ת"ז ******
6.מ.ב.י (המנוח) ת"ז ******
באמצעות ב"כ עוה"ד לילך שלג מוסקוביץ
פסק דין
עניינו של פסק דין זה בשלוש תביעות; ביטול צו קיום צוואה מחמת פגמים צורניים ומהותיים, סילוק יד ותביעה כספית.
רקע בקצרה:
1. המבקשת (אשר תקרא לשם הנוחות "האישה או התובעת") ומר מ.ב.י ז"ל (להלן: "המנוח") התחתנו כדמו"י באוגוסט 2012. בסמוך לחודש מאי 2016 הגישה התובעת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ובסופו של יום הצדדים לא התגרשו. אציין ברקע כי בעניינם של התובעת והמנוח התנהלו הליכים קודמים להליכים שלפניי כיום, בבית המשפט כאן, הכוללים בקשות הדדיות למתן צו בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה ותביעה למתן צו מניעה קבוע.
2. בטרם הנישואין, ועת ביקשו הצדדים להינשא, חתמו על הסכם יחסי ממון שאושר לפני נוטריון, בהתאם להוראותיו הסכימו על הפרדה רכושית מוחלטת. בין היתר הסכימו הצדדים שהזכויות בדירת המגורים הידועה כגוש **** חלקה **** ב****** (להלן: "הנכס או דירת המגורים"), שם התגוררו, נתונות למנוח במלואן גם במקרה שילך לבית עולמו, ואז ינהגו בהתאם לצוואתו.
3. ביום 00.3.17 נפטר המנוח והותיר אחריו צוואה שנערכה ביום 00.3.16 בהתאם להוראותיה ציווה שעזבונו יחולק בין ילדיו, הם המשיבים 1 - 5 (אשר יקראו למען הנוחות "ילדי המנוח או הנתבעים"). לאחר מותו הוגשה צוואתו לקיום לפני רשם הירושה בחיפה, וביום 23.8.17 ניתן צו קיום צוואה. ביום 14.1.18 עתרה התובעת לפני רשם הירושה להורות על ביטול צו קיום הצוואה. בהתאם להחלטת רשמת הירושה מיום 6.5.18 התיק הועבר לדיון בבית המשפט כאן.
4. בעניינם של הצדדים מונחות לפניי שלוש תביעות:
• ת"ע 48201-05-18 ועניינה בקשה לביטול צו קיום צוואה; הוגשה על-ידי האישה כנגד ילדי המנוח.
• תמ"ש 38543-06-17 ועניינה סילוק יד; הוגשה על-ידי ילדי המנוח כנגד האישה.
• תמ"ש 47329-11-19 ועניינה תשלום כספים בגין תשלום שכ"ד ראוי, פירעון חובות והשבת כספים שנלקחו מחשבון המנוח לפני ולאחר פטירתו; הוגשה על-ידי ילדי המנוח כנגד האישה.
5. יש לציין כי נוסף להליכים כמפורט בסעיף 1 לעיל, התנהלו בין הצדדים לפניי הליכים נוספים הכוללים בין היתר בקשות לעניין קיום השבעה וכן בקשה לי"ס .
השתלשלות, הסכמות דיוניות והחלטות מהותיות;
6. בדיון מיום 6.3.18 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית אשר קיבלה תוקף של החלטה, כדלקמן:
"מוסכם עלינו כי בית המשפט הנכבד ימנה שמאי להערכת שווי הנכס; בתוך פרק זמן שיוחלט ע"י בית המשפט ממועד מתן חוות דעת השמאי, תפקיד הנתבעת את מלוא סכום שווי הנכס בקופת בית המשפט. מסכום ההפקדה, 50% יועברו ליורשים. היתרה תיוותר בקופת בית המשפט עד מתן החלטה בבקשה לביטול צו קיום הצוואה.
הנתבעת מתחייבת לשלם את חוב המשכנתא מאז פטירת המנוח ועד היום ללא כל קשר לשווי הדירה.
מוסכם, כי מהיום הנתבעת תשלם את תשלום המשכנתא השוטף באמצעות ב"כ הצדדים כאשר שבוע לפני מועד חיוב המשכנתא יועבר הסכום לב"כ הצדדים אשר יפתחו חשבון נאמנות לצורך כך והם ידאגו לשלם את המשכנתא החודשית.
מוסכם, כי בסוף התקופה, היה ותביעתה של הנתבעת לא תתקבל והזכויות בנכס יהיו בידי התובעים בלבד, הסך השוטף של המשכנתא יהווה כדמי שימוש לתקופה זו ולא יהא כל החזר בעניין הזה.
במידה והנתבעת זוכה, היא מקבלת את הכסף שמופקד בקופת בית המשפט והיא תמשיך לשאת בחוב המשכנתא."
7. התובעת לא עמדה בהתחייבותה, תוך שבין היתר בין הצדדים התגלעה מחלוקת באם שילמה את תשלומי המשכנתא השוטפים. מכאן, במסגרת דיון שהתקיים ביום 19.11.18 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית נוספת, אשר קיבלה תוקף של החלטה, כדלקמן:
א. עד יום 3.1.19 תפקיד המתנגדת בידי ב"כ המשיבים, בחשבון הנאמנות שייפתח לצורך כך, מחצית משווי הנכס כפי שהוערך בחוות דעתו של השמאי **** מיום 1.5.18 בסך של 262,500 ₪.
ב. סכום זה יופקד בנאמנות בידיה של ב"כ המשיבים עד לסיום ההליך, ומסכום זה ישלמו המשיבים מחצית מסכום ההלוואה המובטחת במשכנתא ואשר נרשמה על הנכס, והכל בתוך 45 יום מיום ביצוע ההפקדה.
ג. המתנגדת תמשיך להתגורר בנכס עד לסיום ההליך תוך שתישא בתשלום יתרת המשכנתא שתיוותר לאחר פרעונה החלקי כאמור בסעיף 2 לעיל, וכן בכל התשלומים הקשורים בהחזקת הנכס, לרבות תשלומי ארנונה, חשמל ומים ותשלומים החלים על בית משותף ומוסכם בין הצדדים כי אין בכך ויתור על טענה מכל טענות לרבות טענות המשיבים בדבר דמי שימוש בנכס באופן רטרואקטיבי ככל וטענות המתנגדת יידחו בתום ההליך.
ד. ככל והמשיבים ידרשו לשאת בכל תשלום הקשור בתשלומי המשכנתא לאחר שפרעו מחצית מיתרתה כאמור לעיל, ו/או בכל תשלום הקשור עם החזקת הנכס, תשיב להם המבקשת את הסכום בו נשאו וזאת עד לא יאוחר מ-10 ימים מקבלת הדרישה.
ה. ב"כ המתנגדת ימציא לב"כ המשיבים, וזאת בתוך 7 ימים מהיום, אישור מהבנק למשכנתאות בדבר היעדר פיגורים בהלוואה, תוך שככל וקיימים פיגורים, אלה ישולמו באופן מידי ותוך 7 ימים מיום המצאת המכתב ע"י המתנגדת. כמו כן, ככל ויוצרו בעתיד פיגורים בהלוואה המשכנתא וזאת עד לסיום ההליכים בין הצדדים – המתנגדת תפעל לתשלום הפיגורים עד ולא יאוחר 7 ימים מיום קבלת הדרישה ע"י הבנק למשכנתאות או ע"י המשיבים.
ו. הצדדים מסכימים כי שווי הנכס כפי שהוערך ע"י השמאי, במידת הצורך יעודכן בתום ההליך וזאת לצורך התחשבנות סופית בהתאם לתוצאות פסק הדין שיינתן.
ז. הצדדים מסכימים כי ככל והמתנגדת לא תפקיד את מלוא הסכום כאמור לעיל וזאת עד ולא יאוחר מיום 3.1.19, תוך שאיחור של עד 7 ימים בביצוע התשלום לא יהווה הפרה, יינתן כנגדה צו פינוי מהנכס נשוא המחלוקת והנמצא ברחוב ****** ב****** ללא כל צורך במתן החלטה שיפוטית נוספת והמשיבים יוכלו לפתוח תיק בלשכת הוצל"פ לביצוע הפינוי.
ח. עוד מוסכם בין הצדדים כי במקרה זה בו יפעלו המשיבים לפינויה של המתנגדת מהנכס, מועד הפינוי ייקבע ליום 20.1.19, והמשיבים יוכלו לפעול למכירת הנכס. ככל והנכס יימכר, מחצית מכספי המכירה יופקדו בקופת בית המשפט. המכר ייעשה לאחר שבית המשפט יאשר את הסכם המכר שיוגש לתיק תוך שהמתנגדת מוותרת על כל טענות לעניין המכירה ככל ובית המשפט יאשר אותה.
8. בהתאם להסכמת הצדדים, התובעת הפקידה סך של 262,500 ₪ ואלה הועברו לחשבון נאמנות המנוהל ע"י ב"כ הנתבעים. אציין שהחלטה מאוחרת שניתנה ע"י כבוד הרשם הבכיר, הכספים שהופקדו בנאמנות בידי ב"כ הנתבעים, הועברו לגזברות בית המשפט.
9. ביום 3.1.19 הגישו הנתבעים בקשה לשחרור כספים מחשבון הנאמנות לפי פירוט כדלקמן: סך של 28,196 ₪ עבור כיסוי החוב לבנק למשכנתאות בהתאם להסכמה; סך של 10,760 ₪ עבור כיסוי החוב לבנק הפועלים עבור הלוואת הרכב; 80 אש"ח בתוספת מע"מ לטובת ב"כ הנתבעים ע"ח שכ"ט בו נשאו הנתבעים. הבקשה הועברה לתגובת ב"כ התובעת. ביום 16.1.19 הוגשה הודעת ב"כ הנתבעים שם ציינה ששוחה עם ב"כ התובעת וזה נתן הסכמתו, כמו גם את הסכמת התובעת לשחרור מלוא הכספים, כמבוקש. בהתאם לכך ולאור הסכמת הצדדים, הוריתי על שחרור הכספים מתוך כספי הנאמנות.
10. ביום 27.8.19 עתרו הנתבעים להורות על סילוק תביעת התובעת וזאת בהיעדר שיתוף פעולה מצדה ובכלל זה, אי המצאת חומר למומחים שמונו על ידי בית המשפט ותשלום שכר טרחתם. ביום 29.9.19, ניתן פס"ד מנומק שם פורטו מחדלי התובעת והנימוקים לקבלת הבקשה. על מנת שלא להאריך, אציין בקצרה את הוראותיו האופרטיביות:
א. ההסכמות הדיוניות כמפורט בסעף 7 לעיל, בטלות.
ב. צו קיום הצוואה שניתן ע"י רשם הירושה יעמוד על כנו.
ג. הסכומים אשר הופקדו ע"י התובעת בהתאם להסכמה הדיונית יושבו לידיה במלואם בקיזוז הוצאות ושכ"ט שנפסקו במסגרת פס"ד בסך 8,500 ₪ .
ד. משלא עמדה לפניי באותה העת תביעה כספית, נשמרה לנתבעים הזכות לפתוח בהליך הצריך. תביעת הפינוי תמשיך ותברר.
11. ביום 12.11.19 נדחתה בקשת התובעת לביטול פס"ד מהנימוקים האמורים בהחלטה;
12. ביום 4.3.20, בהתאם להחלטת כבוד הרשם הבכיר ולבקשת הנתבעים הוטל צו עיקול על כספי התובעת המחוזקים בנאמנות בידי ב"כ הנתבעים וזאת להבטחת קיום פס"ד בתביעה הכספית (תמ"ש 47329-11-19). התובעת עתרה לביטול העיקול, ובדיון שהתקיים לפני כבוד הרשם הבכיר ביום 23.7.20 הוסכם בין הצדדים שיתרת הכספים המופקדים בנאמנות בסך 120,000 ₪ תופקד בקופת בית המשפט והכספים ישוחררו רק בהתאם להחלטות בית המשפט.
13. ביום 18.6.20 הגישה התובעת בקשה להארכת מועד לביטול פס"ד; בדיון שהתקיים ביום 26.7.20 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה פס"ד יבוטל; מינוי המומחים יחודש והתובעת תשתף עמם פעולה; ב"כ יפנה לעו"ד שערכה את הצוואה ויודיע עמדתו להמשך ניהול ההליך; התובעת תמשיך ותתגורר בנכס תוך שתשלם את מלוא הוצאות אחזקתו והוצאות הנתבעים שיפסקו בדיון ויועברו לידי ב"כ הנתבעים מהכספים המופקדים בנאמנות. הסכמת הצדדים אושרה וניתן לה תוקף של החלטה תוך שתובעת חויבה בהוצאות הנתבעים.
14. בהודעה מיום 6.8.20 הודיעה התובעת כי היא זונחת את טענת הזיוף, ולפיכך התייתר מינוי מומחה לבחינת חתימת המנוח על הצוואה, וכן שהיא עומדת על שאר טענותיה.
15. בהיעדר הסכמות בין הצדדים, חרף ניהול מו"מ ארוך בסיוע בית משפט והצעות שהוצעו, התקיים דיון הוכחות ונחקרו בעלי הדין והעדים. בתום הדיון ביקשו הצדדים לבדוק סילוק המחלוקת ללא צורך בהכרעה דיונית. למרבה הצער הדבר לא צלח, ניתן צו להגשת סיכומים, ומכאן פס"ד.
חוות דעת המומחים;
16. ביום 1.5.18 הוגשה חוות דעת השמאי שמונה כקבוע בהחלטה מיום 6.3.18. במסגרתה, העריך השמאי את שווי הדירה כפנויה בסך של 525,000 ₪. דמי השימוש הראויים נקבעו בסך של 1,800 ₪ לחודש.
17. חוות דעת רפואית מטעם ד"ר אדם דרנל, בדבר כשירותו של המנוח לערוך את צוואה הוגשה ביום 12.8.20. המומחה ציטט מהחומר הרפואי שהוצג לעיונו ופירט אודות מצבו הקוגניטיבי. מסקנת המומחה הינה שעל פי הערכת בדיקת קלינאית תקשורת והבדיקה בריפוי ועיסוק אשר אלה תואמות גם את דיווחי האחיות, המנוח היה כשיר לערוך צוואה. המומחה מציין שהוא מקבל הערכות אלה כאמינות ומשקפות את מצבו של המנוח כפי שנמצאו על-ידי עובדות שונות מדיספלינות שונות, בזמנים שונים ובלתי תלויים וממצאיהם כמעט זהים.
עיקר טענות הצדדים בתביעות:
תביעה לביטול צוואה;
18. התובעת טוענת שיש מקום לבטל את הצוואה מטעמים הקשורים בעריכתה; לדבריה, מצבו הרפואי של המנוח לא אפשר את עריכתה מתוך מחשבה צלולה וחופשית שכן במועד בו נערכה ונחתמה היה המנוח מאושפז בבית חולים "******", תחת השפעה בלתי הוגנת של ילדיו, לאחר אירוע מוחי בצד ימין של המוח (בעודו כותב ביד ימין). כן לטענתה בצוואה נפלו פגמים מהותיים; ראשית, לדידה, במועד חתימתה לא נכחו שני העדים אלא רק עו"ד, והעד הגיע במועד מאוחר יותר. כמו כן, חתימת המנוח על גבי הצוואה אינה דומה לחתימתו האמתית ואינה מופיעה בעמוד הראשון של הצוואה. כמפורט, בהודעתה מיום 6.8.20 זנחה התובעת את טענתה בדבר טענת אמיתות החתימה וזיופה.
19. הנתבעים טענו שיש לדחות את הבקשה בשל טענת שיהוי; לדבריהם במסגרת דיון שהתקיים ביום 4.4.17 הצהירה התובעת לפרוטוקול שהתברר לה על קיום הצוואה, ובמועד זה היה עליה להגיש התנגדות למתן צו לקיום הצוואה; כך עולה גם ממכתבו של ב"כ מיום 19.4.17 אשר צורף לבקשה, ולא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לשיהוי. הנתבעים מכחישים את טענות התובעת בדבר היעדר צלילות והשפעה בלתי הוגנת, וטוענים שתוכן הצוואה עולה בקנה אחד עם הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. בנוסף, התובעת ממילא הגישה תביעה לגירושין, וזאת לאחר שהוגשה בקשה לצו הגנה מצד המנוח שם עתר להרחקתה. לטענתם, שלושה ימים לפני עריכת הצוואה הגיש המנוח תלונה במשטרת בית חולים ****** כנגד התובעת בשל תקיפה ובכך יש בכדי להעיד על יכולתו השכלית והקוגניטיבית. זאת ועוד, בית החולים ******, שם שהה המנוח בעת חתימת הצוואה, הינו בי"ח שיקומי וככל והמנוח לא היה בריא או צלול בדעתו הרי שלא היה עובר מבי"ח ****** לבי"ח זה. עוד לטענתם, הצוואה נחתמה בפני שני עדים כנדרש על פי חוק והגם שחתם המנוח ביד שמאל, חתם בעצמו ואכן לאחר אירוע מוחי יכול וחתימתו לא תהא זהה לזו שקדמה לאירוע.
תביעה לסילוק יד;
20. הנתבעים טוענים שהתובעת מתגוררת בדירה שאינה שייכת לה ואשר נרכשה לפני שהצדדים הכירו. לכך יש להוסיף שמערכת היחסים ביניהם התאפיינה בהפרדה רכושית שכן חתמו על הסכם יחסי ממון. מבלי לפגוע באמור, חיי בני הזוג היו רצופים קשיים, ובתוך כך הוגשה על-ידי המנוח תלונה במשטרה על אלימות מצד התובעת ואף בקשות לצווי הגנה. ביום 15.3.16, כארבעה ימים לאחר שנערכה הצוואה הגישה התובעת תביעת גירושין וזאת כאשר המנוח היה מאושפז בבית החולים. יתרה מכך, בדיון שהתקיים ביום 14.4.16 הסכימו הצדדים שהתובעת תעזוב את דירת המגורים בתוך חודש ימים ותקבל סך של 3,500 ₪ ביום עזיבתה אך עד ליום זה טרם עשתה כן.
21. התובעת טוענת שניהלה משק בית משותף עם המנוח ובכלל זה שילמה את הוצאות אחזקת הבית. הסכם הממון שנחתם בין הצדדים מעולם לא קיבל את אישור ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד הרבני, ואין בו למנוע ממנה זכויות המגיעות לה על פי חוק. לדבריה, הצווים, התלונות והתביעות שהוגשו ע"י המנוח היו ביוזמת ילדיו, ומצבו הרפואי לא אפשר לו להבחין את משמעותם.
תביעה כספית;
22. הנתבעים עותרים לחיוב התובעת בשכ"ד ראוי בגין שימוש בנכס, שכן אין לה כל זכויות בו. בנוסף טוענים שיש לחייבה בפירעון חוב ששילמו במקומה וכן בגין השבת כספים שנלקחו על-ידה מחשבון המנוח בהיותו חולה ולאחר מותו. פירוט החובות מתייחס לדמי שכירות בסך של 2,000 ₪ בחודש החל מחודש 1/17 בקיזוז כספים ששולמו על חשבון המשכנתא; 15,788 ₪ בגין חוב עבור הרכב בו עשתה בו שימוש עד שנתפס על-ידי הבנק; 17,000 ₪ שנמשכו מחשבון המנוח במהלך אשפוזו ולאחר מותו; 80,000 ₪ ששולמו בגין שכ"ט; 18,000 ₪ ששולמו בעבור הגשת התביעה וניהול ההליך.