תא (ת"א) 47957-03-19 שגיב קורן נ' שגב ישראל אפריאט - חלק 2

לשון הרע מהי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

107. השאלה אם פרסום כזה או אחר בא בגדר לשון הרע נבחנת לפי אמת מידה של הקורא הסביר וכיצד הוא מבין את הפרסום. קרי – השאלה היא מהו המסר שמותיר הפרסום ולא מה הכוונה שעומדת מאחוריו. זאת, בהתאם למובנן הטבעי של המילים וההיסק שמסיק האדם הסביר מבין השורות בהתאם לניסיון חייו והידע הכללי שלו (ראו מיני רבים ע"א 6903/12 Canwest Global Communications Corp נ' עזור, פסקה 20 (22.7.2015) (להלן – "עניין עזור"); ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי, פסקה 17 (4.4.2008) (להלן – "עניין שרנסקי"); ע"א 10281/03 קורן נ' ארגוב, פסקה 12 (12.12.2006)). מדובר אפוא בבחינה אובייקטיבית שאינה נדרשת להבנתו של הנפגע או תחושותיו (רע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר, פסקה 5 לחוות דעתה של השופטת א' ארבל (12.11.2016) (להלן – "עניין בן גביר").
108. סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע מגדיר מהו "פרסום" כדלקמן:

פרסום מהו (א) פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
(ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות –
(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;
(2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.

אציין שאין מחלוקת שפרסומים במרשתת, ובכלל זה ברשת החברתית פייסבוק, עולים כדי פרסום לפי החוק, כעולה מפסיקה ענפה של בתי המשפט.
109. בשלב השני, שאליו יש להידרש, אם התובע צולח את השלב הראשון, נבחנת השאלה אם לנתבע עומדות טענות ההגנה להן הוא טוען. חוק איסור לשון הרע מעמיד הגנות אפשריות שונות שאינן עשויות עור אחד. נהוג לסווג את ההגנות השונות ל"הגנות מוחלטות" החלות כאשר מתקיימים תנאיה של אחת מן החלופות המנויות בסעיף 13 לחוק; "הגנות תום לב" החלות כאשר מתקיימות נסיבות המנויות באחת החלופות שבסעיף 15 לחוק בכפוף לכך שהפרסום נעשה בתום לב; והגנת "אמת הפרסום" שתנאיה מנויים בסעיף 14 לחוק.
110. בשלב השלישי, בהנחה שהתובע צלח את שני השלבים הקודמים, נבחנת שאלת הסעד. בענייננו עתרו התובעים לפיצוי ללא הוכחת נזק בחלק מהתביעות עתרו גם לסעדים נוספים.
111. לאחר דברי מבוא קצרים אלה אפנה לדיון בטענות הצדדים הרלוונטיות להכרעה. טענת הגנה עיקרית שהועלתה ביחס למרבית הפרסומים שבגינן הוגשו התביעות העיקריות היא הגנת אמת הפרסום בדבר היותם של התובעים רמאים ונוכלים. לכן אדרש לטענה מרכזית זו – הרלוונטית לפרסומים רבים – תחילה. בהמשך הדברים ייערך דיון פרטני בפרסומים השונים ובטענות המרכזיות שהועלו בעניינם הדרושות הכרעה.
ד. דחיית הגנת אמת הפרסום: לא הוכח שמדובר בהונאה, נוכלות או תרמית
112. בפרסומים השונים נטען, מבלי למצות, שהפעילות של מיי סמארטי וטודובום היא בגדר נוכלות, נוכלות פירמידה, הונאת פירמידה וכיוצא באלה. קורן ובספלוב הם, לטענת אפריאט, שותפים לנוכלות זו ונוכלים בעצמם כמי שפועלים מטעם החברות הללו (ומנימוקים נוספים).
ד.1. אמת הפרסום: התשתית הנורמטיבית
113. טענה מרכזית של אפריאט היא שעומדת לו הגנת "אמת הפרסום" לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. זו לשון ההוראה:

הגנת אמת הפרסום
במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

114. תכלית ההגנה היא לאפשר פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי למרות שמדובר בלשון הרע כמובנה בחוק. זאת לנוכח ההבנה שבאיזון שבין התועלת החברתית של הפרסום לבין הפגיעה בשמו הטוב ובכבודו של מושא הפרסום יכול שידו של האינטרס החברתי תהא על העליונה (עניין שרנסקי, פסקה 23 לחוות דעתה של השופטת א' פרוקצ'יה.
הנטל להוכיח את אמיתות הפרסום רובץ לפתחו של המפרסם, ובפסיקה נקבע כי "הרף המוצב בפני המפרסם המתגונן בטענה זו הוא גבוה [...] הנטל הרובץ על המפרסם, הנתבע בתביעה בגין לשון הרע, להוכיח את אמיתות הפרסום, אינו עניין של מה בכך. נטל זה אינו קל. הניסיון מלמד, כי הוא מורם לעיתים נדירות" (דנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות בע"מ נ' קראוס, פ"ד נב(3) 1, 41-40 (1998)). דברים אלה יפים במיוחד מקום שבו הפרסום מתייחס לעניינים שאינם בידיעתו האישית של המפרסם.
מידת ההוכחה שעל המפרסם לעמוד בה היא ביחס לחומרת לשון הרע – ככל שהאשמות המיוחסות למושא הפרסום הן חמורות יותר הרי שנטל הראיה מחמיר יותר. כאשר מיוחסים למושא הפרסום מעשים בעלי גוון פלילי נדרשות ראיות כבדות משקל ואיכותיות (רע"א 6557/20 ערוץ 10 החדש בע"מ נ' שרת התרבות והספורט – ח"כ מירי רגב, פסקה 104 לפסק דינו של השופט נ' סולברג (13.3.2024) (להלן – "עניין רגב"); עניין שרנסקי, פסקה 23; ע"א 10281/03 קורן נ' ארגוב, פסקה 14 לחוות דעתה של השופטת ע' ארבל (12.12.2006)).
אציין, בהקשר זה, כי נטל ראיה מוגבר בדין האזרחי חל גם באופן כללי – לאו דווקא בתביעות לשון הרע – מקום בו מועלית טענה של מרמה או הונאה; טענות שמעלה אפריאט בפרסומיו, כאמור (ע"א 7456/11 ‏בר נוי נ' מלחי, פסקה 15 (11.4.2013) ואסמכתאות שם; ע"א 9178/12 המכללה האקדמית הערבית לחינוך חיפה נ' ח'יר (24.9.2015); ע"א 292/64 כהן נ' אשד, פ"ד יט(1) 414 (1965); ע"א 6465/93 כהן נ' לנגרמן (20.7.1995)).
ד.2. הקדמה
115. טענותיהם של אפריאט ואחרים שפעילותן של מיי סמארטי וטודובום היא נוכלות או הונאת פירמידה נדחו בכמה פסקי דין של בתי המשפט שאליהם הפנו הצדדים, בהיעדר תשתית ראייתית מספקת לכך, אך גם מבלי שבית המשפט קבע באף אחד מאותם תיקים באופן פוזיטיבי שלא מדובר בנוכלות או בהונאה.
כך, נדחתה הטענה בפסק דינו של כב' השופט א' צימרמן בתביעת לשון הרע שהגיש בספלוב נגד אפריאט בתא"מ (שלום ת"א) 15913-07-19 בספלוב נ' אפריאט (4.12.2020) (אשר כונתה לעיל ותכונה גם בהמשך תביעת בספלוב הראשונה).
כך, נדחתה הטענה בפסק דינה של כב' הרשמת הבכירה ו' שוורץ בתביעת לשון הרע שהגישה גב' קשת דוד לביא נגד אפריאט (כתביעה שכנגד) בת"ק (שלום ת"א) 58833-02-21 אפריאט נ' קשת לביא (6.2.2022).
הגנת אמת הפרסום נדחתה גם בפסק דינה של כב' השופטת ש' הינדה בתביעת לשון הרע שהוגשה בתא"מ (שלום ת"א) 21840-05-20 טודובום אחזקות בע"מ נ' פרקש (13.2.2022), אך התביעה זו נדחתה לאחר שבית המשפט מצא שקמה הגנה אחרת.
בת"א (שלום ראשל"צ) 28386-02-20 פידל נ' טודובום אחזקות בע"מ (14.12.2022) (שכונתה לעיל ותכונה גם להלן תביעת פידל) בית המשפט, כב' השופטת כ' בן אליעזר, לא נדרש לטענה זו משום שהיא נזנחה לנוכח חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט שמונה בהסכמת הצדדים, ד"ר מופקדי (להלן גם – "המומחה"); חוות דעת שהוגשה גם בתיק זה (להלן – "חוות דעת מופקדי") שעליה המומחה נחקר בדיון ההוכחות לפניי.
116. ניתוח חומר הראיות מוביל אותי למסקנה שגם בהליכים שבכותרת לא עלה בידי הנתבעים לבסס הגנה של אמת הפרסום בשאלה העיקרית שמעוררות התביעות: האם פעילותן של מיי סמארטי וטודובום באה בגדר נוכלות, הונאה או מרמה. ניתן אמנם להניח שיש עניין ציבורי בשאלה אם הפעילות של חברות ומי שפועל מטעמן היא בגדר נוכלות או מרמה כנטען, אך התשתית הראייתית שהונחה לפניי, למרות סימני שאלה שמתעוררים ביחס לחברות, רחוקה מלהספיק על מנת לבסס ממצאים עובדתיים המעמידים הגנה של אמת הפרסום במידת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, ודאי כאשר מדובר בפרסומים כה חמורים בתוכנם ובעלי גוון פלילי.
117. בהינתן שמדובר בתביעות לשון הרע הבחינה של הביטויים היא, כאמור, בעיניו של האדם הסביר. על כן, מן הראוי לומר טרם שאצלול לנבכי הראיות, כהערה מקדמית, שספק בעיניי עד כמה אדם מן השורה בקיא בנבכי ההגדרות הכלכליות של המושגים הונאת פירמידה, הונאת פונזי וכיוצא באלה; מושגים שהצדדים עסקו בהן בדיון לנוכח אופי הפרסומים.
לא מדובר במונחים שיש להם הגדרה ברורה בהוראות החוק, כפי שציין גם כב' השופט א' צימרמן בפסק הדין בתביעת בספלוב הראשונה. השאלה העיקרית הדרושה בחינה, לטעמי, היא האם הוכח שמדובר בפעילות תרמיתית ו"נוכלות", כלשון הפרסומים. השאלה אם אותה פעילות באה בגדר הגדרות כלכליות של הונאה מסוג מסוים חשובה, לטעמי, פחות באספקלריה של דיני לשון הרע הבוחנים את הפרסומים מנקודת המבט של האדם הסביר. עם זאת, לנוכח התשתית שהוצגה ועדותו של המומחה הכלכלי ד"ר מופקדי לא אפסח גם על הדיון במושגים אלה.
ד.3. חוות דעת מופקדי
118. הצדדים שניהם הגישו לתיק את חוות דעת מופקדי שכזכור מונה כמומחה כלכלי מטעם בית המשפט בתביעת פידל. המומחה נחקר על חוות הדעת בדיון הוכחות שהתקיים ביום 12.2.2023 ולאחר הדיון, ביום 6.8.2023, לבקשת אפריאט, ובהתאם להחלטת בית המשפט מיום 23.4.2023, הגיש מענה לשתי שאלות שלא היה באפשרותו להשיב עליהן במהלך הדיון.
119. לפי חוות הדעת הרקע לעריכתה הוא התקשרות בין לירן פידל ובין טודובום לאחר שתי פגישות סמוכות שלאחריהן פידל החליט לרכוש רישיון תוכנה משודרג מטודובום לשימוש באפליקציה. פידל שילם סכום מקדמי של 2,500 ש"ח והתחייב להסדיר את יתרת התשלום עבור רישיון התוכנה בסך של 22,500 ש"ח. אלא שהיתרה לא שולמה והוגשו תביעות הדדיות. פידל טען כי הונה על-ידי טודובום וכי למעשה מדובר בהונאת פירמידה – פונזי. פידל טען גם שהוצגו בפניו מצגי שווא מצד טודובום ונציגים מטעמה בדבר המוניטין שלה, הצלחתה המסחרית ושיתופי פעולה שלה עם חברות ענק במשק.
120. במבוא לחוות הדעת מסביר המומחה שטודובום מפעילה מערכת אינטרנטית שמחברת בין ספקים לבין משווקים המכונים גם "שותפים" (שיווק שותפים), ומאפשרת שדרוג רישיון תוכנה בתשלום. היא מרוויחה עמלה מכל "ליד" שנוצר על-ידי הספק עבור המשווק. היא פועלת כ"market place" שאליו מגיעים גופים שמעוניינים לשווק את מרכולתם (באמצעות השגת "לידים") ומשווקים (שיודעים לייצר "לידים"). המומחה ציין שבפגישה עם נציגי החברה הודגש שהמוצר העיקרי שעליו השותפים משלמים הוא הכשרות וקורסים שמטרתם ללמד אותם להצליח בפרויקטים ובמיוחד להשיג לידים ולהינות מתשלום בגינם.
121. לאחר דיון בשאלה מהי הונאת פונזי לפי הספרות הכלכלית הגיע ד"ר מופקדי למסקנה שלא מדובר בהונאת פונזי. תנאי לכך שמדובר יהיה ב"הונאת פונזי", לפי חוות הדעת, הוא שזו תהיה השקעה בעלת תשואה מובטחת (לרוב גבוהה מהאלטרנטיבות הקיימות בשוק ברמת סיכון דומה); וידיעה ברורה שבמועד גיוס ההשקעה ערך הנכסים נופל מערך ההתחייבויות או שקיים שווי נכסים נקי שלילי מהותי (כאשר במקרי קיצון אין נכסים כלל אלא רק חוב המשולם באמצעות גיוס חוב חדש). זאת, כאשר במקרה הפשוט כלל לא קיימת השקעה וכספי ההשקעה כביכול של המשקיעים משמשים לצורך פדיון כספי השקעתם של מי שמבקשים "לצאת מההשקעה". טודובום, לפי ממצאי המומחה, אינה מבטיחה החזר השקעה כלשהו – לא בחוזה ההתקשרות ולא במבנה הפעילות. אין לה התחייבות כלפי השותפים שהיא מגייסת. לכן, בכל הנוגע לפעילות שיווק השותפים ערך הנכסים בהכרח עולה על ערך ההתחייבויות (שאינן קיימות) ולא מדובר בהונאת פונזי.
122. לאחר דיון בשאלה מהי הונאת פירמידה, הגיע ד"ר מופקדי גם למסקנה שלא מדובר בהונאת פירמידה.
ד"ר מופקדי מסביר שהונאת פירמידה היא כזו שבגין השקעה חד פעמית של כסף שמגויס ממשקיע אחד ניתנת הבטחה לפצותו בתגמול כספי בתמורה לצירוף אנשים חדשים כך שהוא יזכה לפיצוי מאנשים שיצרף, מאנשים שהם יצרפו וכך הלאה (ראו דוגמה בסעיף 25 לחוות הדעת). כלומר, רווחי המשתתפים בהונאת פירמידה נובעים באופן ישיר מצירוף של אנשים נוספים וכך כמות המגויסים הולכת וגדלה על מנת לייצר רווחים לשכבות הפירמידה. לכן, על מנת שתתקיים הונאת פירמידה נדרש שהתמריץ העיקרי בהשקעה ינבע מגיוס אנשים נוספים לתוך החברה ושעיקר ההכנסות ינבעו מגיוס משקיעים נוספים ולא מפעילות עסקית אמיתית. ד"ר מופקדי מסביר שאם במבנה הפעילות אין תמריץ "בין דורי" של משקיעים להביא משקיעים נוספים (כך שבגין כל גיוס יגיע תגמול לכל האנשים הקודמים בשרשרת הגיוסים) לא ניתן לטעון שמדובר בהונאת פירמידה.
טודובום, לפי האמור בחוות הדעת, אמנם משלמת לשותפים (המשקיעים) סכום הנע סביב 2,000 ש"ח עבור גיוס שותף חדש אך היא עושה זאת כתשלום עבור "ליד" שהמפרסמת שלו היא טודובום. לתגמול זה אין המשכיות במובן זה שהשותף אינו זכאי לתגמול בגין מצטרפים נוספים שיגיעו מהמצטרף שהביא אותו או ממצטרפים נוספים שהם יביאו. לכן לא מדובר בהונאת פירמידה.
123. ד"ר מופקדי בחן גם את השאלה אם מדובר בהונאה עסקית לנוכח טענות של פידל שהציגו לו מצגי שווא של חברה בעלת מוניטין, שפורסמו אוסף של כתבות המשבחות אותה; שמדובר בחברה הגדולה בישראל לייצור "לידים" וכי יש לה אלפי משווקים ושיתופי פעולה עם עשרות חברות ענק במשק. מבדיקתו של ד"ר מופקדי כלל הכתבות המזכירות את החברה ואת "אפליקציית פינדרלה" הן פרסומות ממומנות והיא מציגה את עצמה כ"חברת שיווק השותפים הגדולה בישראל ומצהירה שיש תחתיה מאות עד אלפי משווקים ללא כל ניסיון בשיווק ופרסום, אשר מרוויחים מאות ואף אלפי שקלים בחודש". לעניין מצגי השווא ד"ר מופקדי מציין שמדובר בשאלה עובדתית שאין מקומה להתברר בחוות דעת כלכלית. עם זאת, הוא מוצא להתייחס למספר טענות שעלו, כדלקמן:
124. הטענה שלחברה אין מוצר לא נכונה לפי בדיקתו. לחברה קיים מוצר טכנולוגי שמספק את השירותים שהיא מתיימרת לספק. מחומרים שהוצגו לד"ר מופקדי ובדיקות שערך מסקנתו היא שהאפליקציה של החברה (טודובום) קיימת ועובדת ומתיימרת להוות שוק צידי שמנהל את צד המפרסמים ואת צד המשווקים. ד"ר מופקדי מציין גם שהוצגו לו נתונים של משתמשים באפליקציה וניתוח לידים שיצרו כולל מחירו של כל ליד, כמו גם מנגנוני רישום, חיוב ותשלום פעילים ותקינים. עוד ציין ד"ר מופקדי שמהדוחות הכספיים של החברה לשנת 2019 עולה שיש לחברה היקף הוצאות משמעותי בגין ניהול הדרכות, ספרות מקצועית והשתלמויות (כאשר במענה לשאלות ההבהרה הובהר שסעיף ניהול ההדרכות וספרות מורכב מהוצאות שכר למדריכים). במענה לשאלות ההבהרה הובהר גם שהאפליקציה העיקרית שנבחנה היא טודובום וכי אפליקציית פינדרלה הוצגה על המכשיר הסלולרי של קורן אך מבדיקת המומחה שאף נרשם לאפליקציה כספק לצרכי בדיקה, אתר האינטרנט שלה עובד.
125. אשר לטיעון שהוצג בתביעה שהחברה "מוכרת חלומות" שסיכויי הצלחתם נמוכים עד לא קיימים, מתייחס מר מופקדי לכרטסת הנהלת חשבונות של החברה משנת 2019 שעולה ממנה שהיו באפליקציה 708 שותפים פעילים שמתוכם 108 הרוויחו יותר מ-1,000 ש"ח (כאשר ממוצע הרווחים היה 3,536 ש"ח). השניים המובילים הרוויחו 32,937 ש"ח ו-25,452 ש"ח ושמונת המובילים אחריהם הרוויחו בין 8,514 ש"ח לבין 16,667 ש"ח. צוין במענה לשאלות ההבהרה שישנם לידים שמניבים שקלים בודדים ואחרים שמניבים תשלום גבוה הרבה יותר (כאשר הגבוהים ביותר היו 70 ו-50 ש"ח). לפי בדיקתו בשנת 2019 היו 78 אלפי רשומות של לידים.
126. מסקנתו של ד"ר מופקדי מהנתונים שהוצגו לו היא שמשווק טוב יכול להחזיר את השקעתו באופן מהיר יחסית ואף להרוויח. חלק גדול מהשותפים לא הרוויחו סכומים גבוהים אך זה יכול לנבוע, לדעתו, מסיבות שונות כגון עבודה לא מאומצת, פעילות דלילה של המערכת באספקת חברות המעוניינות לרכוש לידים או מכך שמדובר בתחום פעילות שאינו מתאים לאותם מצטרפים.
127. לבסוף מציין ד"ר מופקדי שאינדיקציה חזקה לכך שלא מדובר בתרמית עסקית היא, לדעתו, האפשרות בחוזה ההתקשרות לביטול ההשתתפות וקבלת החזר כספי על ההשקעה לאחר שבוע שבו המתקשר יכול לקבל הדרכות בחברה ובאינטרנט, להשתמש במוצר ולהחליט אם הוא מבקש לבטל את ההתקשרות ולקבל את מלוא כספו בחזרה.
ד.4. דיון בראיות ומסקנות: לא הוכח שמדובר בהונאת פירמידה או בהונאת פונזי
128. התשתית הראייתית שהונחה – אין בה כדי לבסס את טענותיו של אפריאט. אשר לטענה שמדובר בהונאת פונזי, הרי שכפי שציין ד"ר מופקדי אין ראיה להבטחת תשואה לשותפים ולכן לא מדובר בהונאת פונזי (לכך שהונאת פונזי כורכת בחובה ביצוע של עבירות פליליות שונות ראו תביעת בספלוב הראשונה, פסקה 7 והאסמכתאות שם). כך עולה גם מתנאי הסכם שהוגש בתיק בעניינו של מר צחי קנבסקי שנתן תצהיר בתיק מטעם הנתבעים (נ/1).
129. אשר לטענה שמדובר בהונאת פירמידה, כפי שציין כב' השופט א' צימרמן בתביעת בספלוב הראשונה, לא מדובר בעבירה פלילית קונקרטית ואפריאט גם לא טען, כל שכן ביסס, את יסודותיה של עבירה פלילית כלשהי. אפריאט הפנה, בהקשר זה, לת"ק (שלום ת"א) 2929/00 אלמקייס נ' אלפא קלאב (מועדון שירותים ישראל) בע"מ (23.10.2000) (להלן – "עניין אלמקייס"). באותו מקרה נפסק (כב' השופט י' עמית) כי "משחק הפירמידה הורתו בתרמית וסופו בגזל הציבור" (סעיף 19), ובהמשך לכך נקבע כי חוזה למשחק פירמידה הוא חוזה פסול הנוגד את תקנת הציבור. כב' השופט י' עמית עמד על כך שמדובר במשחק שבו "תכלית קיומו של 'מועדון חברים' הוא להרחיב את עצמו לדעת, באופן אין סופי כביכול" וכי הוא נוגד את תקנת הציבור "בשל הכרוניקה של הסוף הבלתי נמנע, של מנגנון הרס עצמי המובנה במשחק עצמו: מספר קטן של אנשים המרוויחים הרבה כסף בעוד רוב המשתתפים מוצאים עצמם בסופו של יום עם 'תפוח אדמה לוהט' בידיהם ומפסידים את כספם [ההדגשה במקור – ל' ג']". צוין גם בפסק הדין ששיווק מדורג של סוכנים המגייסים סוכנים אחרים עשוי לשמש כהסוואה למשחקי פירמידה אסורים (פסקה 21).
130. גם אם ניתן לקבל טענה שניתן לכנות פעילות של פירמידה כנוכלות (ואיני נדרש לקבוע מסמרות בעניין זה), הרי שלא עלה בידי אפריאט לבסס שמדובר בהונאת פירמידה.
131. אין אינדיקציה בחומר הראיות לכך שתנאי ההסכמים בין התובעות לבין המשווקים-שותפים משקפים חוזה למשחק פירמידה (כפי שהיה בעניין אלמקייס). למרות שאפריאט ביקש לחלוק על כך שתנאי לקיומה של הונאת פירמידה הוא תמריץ בין דורי, כפי שהעיד ד"ר מופקדי, לא עלה בידו לסתור את עמדת המומחה בחקירה הנגדית שעמד על כך שבפירמידה כסף עולה מלמטה עד למעלה בכל אחד מהדורות שאחרת – כלכלית – אין מדובר ב"פירמידה" (עמ' 124 ש' 21-17; עמ' 121 ש' 4-1; 125-124). מופקדי הסביר בחוות הדעת ובעדותו באופן משכנע משעמלה שטודובום משלמת בסדר גודל של 2,000 ש"ח למי שמצרף שותף-משווק נוסף אינה הופכת את פעילות החברה לפירמידה, בהיעדר אינדיקציה בחומר שכל דור מרוויח מכל הדורות שאחריו (עמ' 127 ש' 28-27).
132. לשאלת בית המשפט, האם בהנחה שיתברר קיומו של תגמול בין דורי מדובר בהונאת פירמידה השיב המומחה שאם יתברר כך זהו דגל אדום כאשר במקרה כזה נדרשת בחינה של השאלה אם קיים מוצר אמיתי ואם מרבית הפעילות הכספית נובעת ממוצר אמיתי או מגלגול הכנסות שמגיעות מהמצטרפים החדשים (עמ' 137-136).
133. אפריאט מבקש להוכיח קיומו של תגמול בין דורי באמצעות דברים שמסרו נציגים של החברות לתחקירנים בכתבה ששודרה בתכנית "הנוכלים" (הוגשה על דיסק און-קי) שהוסכם כי תשמש ראיה לאמיתות תוכנה (עמ' 17 לפרוטוקול; עמ' 20 ש' 12-7 לפרוטוקול; עמ' 21 לפרוטוקול ש' 5-4). צפיתי בכתבה ואלו עיקריה:
בכתבה מוצג קורן כ"מוח" מאחורי טודובום ופינדרלה שמציע להיות חלק מחברה גלובאלית שתכבוש את העולם תוך הבטחות ליצירת הכנסות פאסיביות והחזר ההשקעה תוך זמן קצר. לעניין רשת השותפים נאמר בכתבה שמי שעובד קשה מבוקר עד ערב יכול להרוויח כסף מלידים אך לא זו הדרך להרוויח "כסף גדול". הדרך ל"כסף הגדול" היא באמצעות הבאת אנשים נוספים והתקדמות בסולם הדרגות תוך רמיזות לכך בפירמידה. עוד נאמר בכתבה שעל מנת להבין את השיטה המתוחכמת של החברה צוות תחקירנים חדר לארגון ושיחות שנעשו ותועדו במצלמה נסתרת.
כך, מוצגת שיחה של תחקירן עם אדם מהחברה (שזהותו לא מוצגת) שבה מספר נציג החברה שניתן להכניס הכנסה פאסיבית של אלפי שקלים רבים בחודש. בשיחה אחרת של תחקירן עם נציגת החברה (מזל אברהמי שהייתה נוכחת בדיונים; למשל עמ' 85 ש' 21-12) היא מספרת שמשקיעים פעם אחת ומקבלים תמיכה צמודה לשם לימוד איך עושים כסף. לדבריה, היא עושה עשרות אלפי שקלים בחודש. בהמשך, כך לפי הכתבה, היא מודה בשיחה עם חוקר שהיא "לא עושה לידים".
בפגישה אחרת נשמע נציג של החברה מספר שכ-85% מההכנסות זה מגיוס משקיעים וכ-15% בלבד מהאפליקציה טודובום. עוד הוא מספר שבשנתיים הראשונות זה "חרא כסף" ושצריך להיות חדור מטרה מנטלית. הוא ממשיך ומסביר שעל כל סגירה (עם מצטרף חדש) מקבלים עמלה של מי שהביא אותו ושגם ראשי הצוותים מקבלים עמלה כאשר הדובר הוא, לדבריו, במעמד "ראש ארגון" שהוא מעל ראשי הצוותים תוך שמהשיחה עולה שתחת ראש ארגון יש 1,000 אנשים ומתחתיו ראשי צוותים קטנים. בבדיחות הוא מסביר שמדובר ב"פירמידה" – מבנה ארגוני. בהמשך, עובד אחר בחברה, דוד קליגמן (שקורן העיד במשפט שהוא אחד ממנהלי המשרד בירושלים; עמ' 64 לפרוטוקול ש' 13) מסביר לתחקירן "עכשיו אני אומר לך באמת ואל תגיד לאחרים שאמרתי את זה, שאני לא אסתבך איתם אבל אף אחד לא מסביר לך את מה שאני מסביר לך, בטח לא בפגישה ראשונה. רוב הכסף אתה יודע למי הולך? הולך אלינו, לאלה שעובדים כמוני. על גיוס. זה הכסף העיקרי... יש היום ערוץ שמכניס כסף שבעצם נקרא בניית צוות. אני יכול להגיד לך פה שהרבה חודשים ראיתי פה סכומים של 20 ו-30 אלף ו-40 אלף... אני לא עוסק בטודובום אני רק מתעסק בגיוס משקיעים. אתה יודע כמה פעמים אני בווטסאפ רואה את החברים, את הצוות שלי עובד איתי, בשבילי ואני מרוויח ממה שהם עושים? זה לא אני, הוא עושה פגישה ואני מרוויח מהכיף שהוא עושה לו פגישה. נכדים, נינים והלאה. בלי מגבלה".
134. אפריאט מבקש להסיק מתוך דברים אלה שנשמעו בכתבה על קיומו של תגמול בין דורי בניגוד לעמדת התובעים, כאמור. לא ניתן לקבל את עמדתו בהיעדר ראיות מספקות. אלו הטעמים לכך:
135. ראשית, ד"ר מופקדי העיד שצפה בכתבה אך לא מצא ביטוי לתגמול בין דורי בנתונים הכספיים שבחן וציין כי לטעמו הכתבה אינה מתארת את המציאות באופן מלא (עמ' 136-135; עמ' 127 ש' 28-27).
136. שנית, לדברי ד"ר מופקדי פידל, שלצורך תביעתו הוכנה הכתבה, לא טען בבירור עם ד"ר מופקדי שהוא מרוויח מכך שמישהו אחר גרם לצירוף (עמ' 118-117) ואף העד קנבסקי, שהתקשר בהסכם עם טודובום ונתן תצהיר בתיק זה, לא התייחס לכך.
137. שלישית, אפריאט לא ביקש לקבל ולהגיש את החומרים הגולמיים של הכתבה שעליהם הוא מבקש להסתמך (השיחות המלאות עם אנשי החברה שתועדו במצלמה נסתרת שעליהן הוא מסתמך וההקשר בו נעשו). אפריאט גם לא עמד על זימון לעדות של דוברים בכתבה או התחקירנים על מנת שניתן יהיה להציג בבית המשפט תמונה והסברים מלאים (עמ' 19 לפרוטוקול מיום 5.3.2023).
138. רביעית, קורן נתן בחקירה הנגדית הסברים לדברים שנאמרו בכתבה; הסברים שלא נסתרו. קורן העיד ש"החברה לא מביאה חבר שמביא חבר" (עמ' 31 ש' 16; עמ' 85 ש' 3). לדבריו, כאשר אדם מביא אדם אחר שיקנה רישיון הוא מקבל עמלת מכירה חד פעמית בסך של 2,000 ש"ח כפי שנאמר למומחה (עמ' 63 ש' 30-29). בהמשך מסביר קורן, לאחר שעומת עם דבריו בכתבה של דוד קליגמן, מנהל המשרד בירושלים, שדבריו של קליגמן התייחסו לשיחה עם תחקירן שדובר איתו על פעילות בחברה כמדריך, כדלקמן (עמ' 65 ש' 23-3):
יש לנו קבוצה של 20 אנשים שהם מנהלי משרדים, אותו בן-אדם נכנס לחברה כשתול של חברת החדשות והוא רצה לעבוד בחברה. אותו הסבר שקליגמן מסביר לו והוא יכול גם להביא אותו להעיד, אותו הסבר שקליגמן מסביר לו זה הסבר של איך עובד מנהל צוות זאת אומרת אותו בן-אדם שמנהל את המשרדים. הדבר הזה הוצג למומחה אותו מנהל משרד מרוויח עמלות ישירות והוא מרוויח 3% ממה שמרוויח, [...] מהמכירות שהוא עושה זאת אומרת את אותם 2,000 שקל ומרוויח 3% ממה שהצוות שלו עושה, זאת אומרת שהוא מרוויח איזושהי משכורת שהיא משכורת קבועה שהם חתומים זה, זה גם הוצג למומחה ומעבר לזה הוא מרוויח 3%. מדובר פה על קבוצה מצומצמת של קרוב ל-20 איש ואין עם זה שום בעיה כי זו הדרך שלי לתגמל את אותם מנהלי משרדים. כשאתה מצטרף לחברה בשום מקום לא רשום שאתה יכול להרוויח ממישהו שמרוויח ממישהו שמרוויח ממישהו. אתה יכול להרוויח בתור אותו בן-אדם ששדרג רק מאותו בן-אדם או מאותה עסקה או מאותו לי שאתה הבאת. ברגע שיש אנשים שהם בכירים בחברה והם הפכו להיות מנהלי ומנהלי משרדים אני כחברה אין שום בעיה עם זה שאני מתגמל אותם באחוזים ממכירות הצוות אני לא המצאתי זה... הכל נמצא בתוך הדו"ח מומחה.
בהמשך העיד קורן שמנהל צוות משתכר "בסביבות 10,000 שקל פלוס עמלות" (עמ' 67, ש' 25). קורן אישר גם שכמעט כל ההכנסות הן ממכירת רישיונות ב-2019 ומעט לידים (2-3%) אבל זו הייתה, לדבריו, שנת הפעילות הראשונה (עמ' 32-31).
139. הסבריו של קורן, בשילוב עדות המומחה, ובהיעדר ראיות נוספות, מובילים לשתי מסקנות. המסקנה האחת היא שלא הוכח תגמול בין דורי כנדרש על מנת לבסס את הטענה שמדובר בחברות הפועלות בשיטת "פירמידה". המסקנה השניה היא שלא קיים מספיק מידע המאפשר לקבוע ברמת ההוכחה הדרושה שעיקר הפעילות של החברות היא מכירת רישיונות. כאמור, אם היה מוכח תגמול בין דורי, על מנת לבחון אם מדובר ב"פירמידה" הייתה נדרשת, לפי עדות המומחה, בחינה של הפעילות – אם עיקרה נובע מצירוף אנשים חדשים או מפעילות עסקית בקשר למוצר (מכירת "לידים"). אמנם לפי חוות דעת מופקדי, כמו גם עדות קורן, עיקר הפעילות בשנת 2019 (שאותה בלבד המומחה בחן) הייתה מתשלומים של מצטרפים חדשים, אך נתונים שהוצגו לגבי שנה אחת בלבד אינם מספקים על מנת להגיע למסקנות כלשהן בהקשר זה. נדרשים נתונים לגבי שנות פעילות נוספות. זאת, בשים לב לכך שהמומחה מצא בבדיקותיו (שלא נסתרו) שקיים מוצר אמיתי שמספק לכאורה את השירותים שהחברות מתיימרות לספק, כמו גם קיומם של מנגנוני רישום, חיוב ותשלום פעילים ותקינים, כאמור בחוות הדעת.
140. לא אכחד, עם זאת, כי מתעוררות תהיות שונות בעניינן של החברות, שלא ניתן להן מענה או שהמענה שניתן לא היה מלא.
כך, לא ניתן מענה ברור לשאלה מדוע אותן עמלות נטענות עבור צירוף אדם נוסף בסך של 2,000 ש"ח לא מצאו ביטוי במסמכים שבחן המומחה שהסתמך בעניין זה על הסברי החברה (עמ' 109, ש' 1; עמ' 117 ש' 19-8) ולא ברור אם נכונה ההשערה של המומחה בעניין זה שלפיו תשלומים כאלה נעשו בשנים מאוחרות יותר שאותן הוא לא בדק (עמ' 139 ש' 18-2).
כך, בחוות דעת מופקדי לא ניתן למצוא אינדיקציה לכך שנמסרה לו גרסתו של קורן בחקירה הנגדית בדבר תשלום עמלות של 3% ל"מנהלי משרדים" בגין כל אדם שהצוות שלהם מצרף; תשלום שבדיקתו במסמכים הכספיים אמורה לכאורה להיות פשוטה, אך אין אינדיקציה לכך שנבדק ואומת על-ידי המומחה.
כך, גרסתם של קורן והחברות בכל הנוגע לפעילות העסקית של מכירת "לידים" נטענה בכלליות רבה בחומר הראיות. נטען באופן כללי בתצהיר קורן שלחברה הסכמי שיתוף פעולה עם עשרות חברות מובילות במשק הישראלי אך לא ניתן פירוט כלשהו – ולו מינימאלי – לגבי זהות החברות. לא סופקו נתונים כלשהם לגבי שנות הפעילות 2021-2020 (התצהיר הוגש במאי 2022) בכל הקשור ליחס בין הפעילות ממכירת רישיונות לפעילות העסקית ממכירת לידים.
לא ניתן גם הסבר ברור להבדל בין הפעילות של מיי סמארטי לבין הפעילות של טודובום וכן לשאלה במה עסקה מיי סמארטי לפני שנת 2019. בעניין זה קיים גם לכאורה פער בין תצהיר קורן לבין חוות הדעת. תצהיר קורן מייחס את הפעילות של שיווק שותפים למיי סמארטי (ומתייחס לפעילות של טודובום בשתי שורות בסעיף 15 ללא הסבר במה הוא שונה מזה של מיי סמארטי), בעוד שבחוות דעת המומחה פעילות זו מיוחסת לטודובום.
עוד מזדקרת במלוא עוזה שאלת כדאיות ההשקעה של עשרות אלפי ש"ח ברכישת רישיון שמאפשר לרוכש לעסוק בשיווק "לידים", בהינתן שלפי נתוני חוות דעת מופקדי לשנת 2019 מתוך 708 שותפים פעילים 108 בלבד (כ-15%) הכניסו ממכירת "לידים" למעלה מ-1,000 ש"ח. כלומר, ככל שהיה מתברר שמדובר בנתונים מייצגים גם לשנים נוספות (שלגביהן לא הוצגו נתונים), רובם המוחלט של "השותפים" לא יצליחו לעולם להחזיר את ההשקעה.
141. מלכתחילה, קורן ובספלוב הגישו תצהירים "רזים", נטולי פרטים, נטולי הסברים ונטולי מסמכים. בחקירה הנגדית ניכר שאפריאט התקשה לדלות מהם מידע ופרטים. עם זאת, אין בתהיות אלה – שחלקן נותרו ללא מענה או ללא מענה מספק – ובהיעדר מידע כדי לשנות מן המסקנה שלא הורם הנטל הנדרש להוכחת הטענה החמורה שפעילותן של התובעות באה בגדר הונאה או נוכלות לצורך ביסוס הגנת אמת הפרסום.
142. אציין עוד, בשולי הדברים, שגם אם לא מדובר ב"פירמידה" במובנה הכלכלי אין משמעות הדבר שלא מדובר במרמה. מרמה יכולה ללבוש מחלצות שונות ומתוחכמות. איני שולל את האפשרות שמצב דברים שבו מגויסים כספים משמעותיים מ"שותפים" לרכישת רישיון תוכנה שבאמצעותו נאמר להם שניתן לייצר הכנסות, כאשר מדובר בכסות מבלי שניתן בפועל לייצר הכנסות משמעותיות וכאשר אין כל כוונה לאפשר ייצור של הכנסות משמעותיות, והמודל הכלכלי האמיתי מבוסס על גיוס שותפים נוספים בתמורה לעמלה, עשוי לעלות כדי מרמה. הוכחה של מרמה כזו, עם זאת, אינה פשוטה וזאת לא הוכח בראיות שהוצגו.
ד.5. לא הוכחה גם "נוכלות" אחרת
143. אפריאט העיד שמסוף שנת 2017 הוא קיבל מאות פניות שמדובר בנוכלות (עמ' 13 ש' 4). אלא שגם בהליך זה, בדומה להליכים אחרים (ראו תביעת בספלוב הראשונה, פסקה 5.ה), אותן פניות לא צורפו ואף אחד מאותם פונים לא הגיע ליתן עדות מטעמו של אפריאט. העד היחיד שהעיד כקורבן להתנהלותן של התובעות הוא מר צחי קנבסקי שהובא לעדות מטעם נתבעים אחרים.
144. כך מספר קנבסקי בתצהירו:
לפי התצהיר ביום 19.12.2019 קנבסקי קיבל הודעה ממכרה שהציעה לו להצטרף לפרויקט חדש עם "רעיון מטורף". למרות שביקש עוד פרטים היא ענתה לו שהיא חתומה על הסכם סודיות ותסכים למסור פרטים רק בפגישה, כעולה מתכתובות שצורפו. הוא האמין לה וקבע פגישה במשרדי החברה ליום 22.12.2019. הוא הגיע למשרדים והתרשם מהמשרדים המפוארים והיוקרתיים ולובשי החליפות. בפגישה עם נציג החברה, אבי חייקוב, הוא נשאל שאלות היכרות. הוסבר לו שהחברה מפתחת מוצר חסוי שהולך "להפיל את גוגל" וכי מדובר במנוע שמחבר בין עסקים ללקוחות. האפליקציה העתידית שמה פינדרלה. אבי הבהיר שלא מדובר בהצעה עבודה אלא בהצעה עסקית שכוללת השקעה כספית. לא הוצגו לו מסמכים או תוכניות עסקיות ואף לא תזרים. הוצגה מצגת שהציגה אפשרויות לרכישה אחוזות יוקרה, מכוניות וטיסות לחו"ל. נאמר לו בפגישה שניתן להצטרף כמשקיע בסכומים של 12,000 עד 22,000 ש"ח. צחי השיב שהוא לא יכול לעמוד בסכומים הללו מכיוון שהוא חי מקצבת נכות יחד עם אמו שאף היא חיה מקצבה. במענה לכך אבי שאל אותו אם יש לו חסכונות או פיקדון צבאי, ובהמשך ציין שצחי לא חייב לקבל החלטה באותו מעמד וניתן לקבוע פגישה נוספת עם ראש המחוז קשת לביא דוד שתעזור למצוא פתרון.
כששב הביתה צחי באמת חשב שמדובר ברעיון פורץ דרך. צחי מציין שבפגישה אבי הציג לו כתבות על טודובום ככתבות עצמאיות אך בדיעבד התברר שמדובר בכתבות ממומנות שטודובום עשתה על עצמה. בזמן אמת – תוך כדי עומס מידע ושטיפת מוח – הוא לא הבין את הסתירה בין האמירה שמדובר במיזם סודי לבין הכתבות העיתונאיות. פגישה נוספת התקיימה במשרדי החברה יומיים לאחר מכן – ביום 24.12.2019. קשת דוד שנכחה בפגישה התעניינה באורח חייו של צחי ובמכשיר שסחב עמו עקב מצבו הרפואי (מחולל חמצן). היא לחצה עליו מאוד ושאלה אותו שאלות כמו "אמא שלך מבוגרת אתה לא רוצה שהשנים שנשארו לה יהיו בלי לחץ כלכלי?", ובהמשך שלפה חוזה. קשת הקריאה את החוזה ברפרוף וזרזה את צחי לחתום. לא נמסר לו העתק. הוא נדרש לשלם מקדמה של 2500 ש"ח אך מכיוון שהיו לו 600 ש"ח בלבד באותו הזמן היא אמרה לו שתשלם את היתר מכיסה בשביל שיוכל להצטרף לפרויקט הגדול והמשמעותי הזה. קשת הנחתה את צחי לבדוק את מצב הפיקדון הצבאי שלו והנחתה אותו איך לפנות ליחידה להכוונת חיילים משוחררים כדי שהכסף יועבר לחברה. בספלוב שנכנס לתמונה נסע עם צחי למשרדי מס ערך מוסף ומס הכנסה כדי לפתוח תיק וכן לבנק לצורך משיכה מיידית של כל כספי הפיקדון לטובת טודובום. בספלוב הלך איתו כחבר כביכול ודיבר בשמו בכל הרשויות.
בשלב זה צחי קיבל גישה לאפליקציה טודובום כדי להתחיל בגיוס לקוחות באופן של יצירת לידים. הוא גילה במערכת אגד פרסומים מוכנים שהוא נדרש לפרסם באתר פייסבוק כדי לאתר לקוחות. קשת הסבירה לו איך ליצור פרופיל חדש ופיקטיבי בפייסבוק באמצעות שימוש בתמונות של נשים צעירות ללא ידיעתן ותוך התחשבות בשמן לצורך פרסום ואיתור לקוחות. היא הנחתה אותו להוסיף רשימת חברים לפרופיל המזויף וליצור פוסטים שמתארים שגרת חיים כדי לתת נופך של אמינות לפרופיל המזויף. בכלל זה, הוא הונחה לציין שהדמות בפרופיל מתגוררת בבת ים, לומדת באוניברסיטת ת"א, עובדת כמלצרית ועוד. לאורך כל הדרך הובטח לו שבעתיד הקרוב תצא לפועל האפליקציות פינדרלה שתנצח את גוגל. אלא שכל פעם ששאל מתי תצא האפליקציה לשוק נענה שהפיתוח נדחה או מתעכב. ביום 20.6.2020 צחי קיבל שיחת טלפון ממכרים ששאלו אותו מדוע קורן ברשימת החברים שלו והסבירו שמדובר בנוכל עם רזומה עשיר של הונאות. צחי נחרד ממה ששמע ונכנס לגוגל כדי לבדוק את החשדות. הוא נחרד ממה שגילה ולאחר שנחשף לעומס פרסומים ברשתות החברתיות ובעיתונות לקה בשל כך בהתקף חרדה. הוא חש בושה.
צחי מספר עוד בתצהירו שהוא השתתף ב"פגישות צוות" שמהותן הייתה פתיחת פרופילים מזויפים בפייסבוק ואיתור חברים נוספים לשם צירופם לחברה. כאשר הודיע שיש לו ספקות נקרא לשיחה עם דניאל עטיה שהראה לו כיצד תראה האפליקציה העתידית פינדרלה. בשלב מסוים הוא שוחח עם קשת ואמר לה שהוא חשב שההבטחות שניתנו לו היו כיסוי והיא בתגובה הבהירה שהדרך היחידה "החוצה" היא למכור את הרישיון שלו לאדם אחר. בהמשך הוא פנה לעורך דין אהב כהן והגיש תביעה לביטול ההסכם והשבת כספו.
145. בחקירה הנגדית של קנבסקי עלה שתביעתו נגד החברה להשבת כספים ששילם לחברה נדחתה בהמלצת בית המשפט וכי עורך דינו ויתר בדיון על חקירת המומחה מופקדי שחוות דעתו הוגשה גם באותו הליך. בנוסף הוגש במהלך החקירה ההסכם עליו קנבסקי חתום (ת/1). הסכם זה מכיל הוראה שלפיה הוסבר לו הסיכון הכרוך בהשקעה וכן שהחברה אינה מתחייבת להצלחתו או לרווחים עתידיים, כאשר כל שותף הוא עצמאי ורווחיו תלויים בזמן ההשקעה, מערבותו ופעילותו העסקית (סעיף 3.6). קנבסקי העיד גם בחקירה הנגדית שבתקופה הרלוונטית הוא היה עסוק בלימודים שאולי הפריעו אך הוא לא ישב רגל על רגל (עמ' 37 ש' 3-1). הוא הודה גם שהצליח לייצר "ליד" אחד שבגינו לא קיבל תשלום לפי עדותו וזכר גם שהיו פעמים שהחזירו אותו הביתה מהפגישות (עמ' 37 לפרוטוקול ש' 31-11). הוא חזר בחקירה על כך שלא ניתן לו העתק של ההסכם ושלא היה לו זמן לרדת לפרטיו (עמ' 37 לפרוטוקול ש' 21-22).
146. עדותו של קנבסקי (שהשתתף גם בכתבה "הנוכלים") הותירה רושם חיובי. תיאור השתלשלות העניינים בתצהירו בדבר הלחץ שהופעל עליו להתקשר עם טודובום מעורר אי נוחות. כך לעניין הצגת העניין כ"סודי" מבלי שנמסרו פרטים מראש. כך לעניין הלחץ לחתום מהר בפגישה השנייה. כך גם לעניין הליווי המיידי לרשויות ולאחר מכן לבנק לצורך שחרור כספי הפיקדון.
147. עם זאת, חרף אי הנוחות, לנוכח נוסח ההסכם שעליו חתם, שלדבריו לא נמסר לו (אך אין טענה שביקש לקבל העתק), בשים לב לשהות בין הפגישה הראשונה לשנייה ולאפשרות "היציאה" בחוזה (בתוך 7 ימים לאחר ההתקשרות), לא ניתן להגיע למסקנה שנעשתה עבירה כזו או אחרת בעניינו של קנבסקי, וודאי שלא ניתן על בסיס מקרה בודד זה להגיע למסקנה כללית שמדובר בנוכלות או כי התובעים הם נוכלים; ביטויים בעלי גוון פלילי.
אציין עוד, למרות שלא הייתה התייחסות לכך בסיכומים, כי לפי עדותו של קנבסקי אבי הציג לו בפגישה פרסומים ממומנים על-ידי החברה ככתבות עיתונאיות חיוביות מבלי לגלות לו שמדובר בכתבות מממונות (סעיפים 16-15 לתצהיר). קנבסקי לא נחקר על תצהירו בעניין זה ויכול שמדובר בהתנהלות שעולה כדי הטעיה. עם זאת, אין בכך כדי לשנות ממסקנותיי. ראשית ועיקר, מי שלפי הנטען הציג את הפרסומים כפרסומים חיוביים בעיתונות מבלי לגלות שמדובר בפרסומים ממומנים היה אבי ולא הוצגו ראיות לכך שמדובר במדיניות של החברה או שהתנהלות זו הייתה על דעתם של מי מהתובעים. נציגי החברה שהעידו לא נחקרו בעניינים אלה. שנית, לא ברור מה הייתה השפעת הפרסומים שהוצגו על ההתקשרות בהסכם. שלישית, בפרסומים עצמם נכתב שהם "בשיתוף טודובום" באופן שניתן להבין לכאורה שלא מדובר בפרסום אובייקטיבי (אין בכך כדי להסיק שקנבסקי הבין כך), ולא נטען ולא הוכח שתוכן הפרסומים אינו נכון, כאשר באחד מהם מיום 1.9.2019 אף צוין שניתן להרוויח "מאות ואף אלפי שקלים על בסיס קבוע, כל חודש" (עמ' 14 לנספחי התצהיר); מה שתואם לכאורה את הנתונים בחוות דעת המומחה מבחינת סדרי הגודל של הכנסה אפשרית מ"לידים".
ד.6. טענות נוספות של אפריאט – אין בהן לשנות מהמסקנה שלא הורם הנטל להוכחת אמת הפרסום
148. אפריאט מפנה לצורך ביסוס טענותיו לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר ניתנה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה נגד מיי סמרטי בגין משלוח הודעות פרסומת ("ספאם") בתביעת גלסברג. הצדדים לתיק הגישו הסדר פשרה ובעמדת היועץ המשפטי לממשלה (בסעיף 7) נכתב כך: "ביום 23.8.2016 ניתנה הנחייה של אגף חיילים משוחררים במשרד הביטחון לחסום לאלתר את אפשרות מימוש סכום הפיקדון הניתן לחיילים משוחררים המבקשים לממשו לטובת פתיחת עסק הקשור עם החברה. הטעם למתן הנחייה כאמור היה קיומן של טענות נגד החברה, שלפיהן פעילותה מבוצעת בשיטה המכונה 'פירמידה', העלולה להוביל לאובדן כספי המשקיעים במסגרתה [ההדגשה שלי – ל' ג']". אף אם ניתן לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בהליך ייצוגי כראיה לאמיתות תוכנה (בהיעדר טענה של אי קבילות), עמדה זו מיום 1.6.2020 אינה יכולה לשמש ראיה לכך שהחברה פועלת בשיטת "פירמידה", כמובן. כפי שניתן להתרשם, מדובר על "קיומן של טענות" בלבד. הוא הדין לעניין דברי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בדיון שהתקיים בהסדר הפשרה שאין בהם כדי לבסס את הנטען (עמ' 181 לנספחי תצהיר קורן). אציין, לשלמות התמונה, כי בסופו של דבר בית המשפט אישר הסדר פשרה מתוקן בפסק דין שניתן ביום 7.5.2021 ואין לעניין ה"פירמידה" התייחסות בפסק הדין.
149. טענה נוספת שמקבלת משקל רב בטיעוניו של אפריאט עוסקת בכנס של החברה באוקטובר 2020 להצגת האפליקציה פינדרלה. אפריאט טען בעניין זה כי החברה פרסמה שהכנס יתקיים באולם דוהל אך מבירור שערך כלל לא נקבע אירוע כזה אל מול האולם. עוד הוא טען שהכנס בסופו של דבר שודר באינטרנט ולא זו בלבד שלא היה מדובר בשידור חי כפי שהובטח, אלא שקורן ובספלוב הונו את הצופים במובן זה שבעוד שהוצג כאילו מדובר בהצגה אותנטית של האופן בו האפליקציה עובדת, הרי שמדובר היה בהצגה מבוימת שבה התחזה בספלוב ל"ניסו המנעולן" למרות שהוצג כאיש מקצוע אותנטי. שוב – מדובר בטענה שאין בה כדי להועיל לטיעוניו של אפריאט.
מדובר בכנס שאין חולק ששודר ביום 27.10.2020. צפיתי בסרטון שאפריאט הגיש (על דיסק און קי שצורף לתצהירו).
טענתו של אפריאט שבניגוד לטענת החברה לא נקבע כלל מועד לכנס באולם דוהל לא הוכחה, בהיעדר עדות של גורם רלוונטי מטעם הגורם המנהל את האולם ומשלא נסתרה עדות קורן בעניין זה (עמ' 91-87 לפרוטוקול). טענתו של אפריאט שלפיה הובטח שהכנס יועבר באינטרנט בשידור חי לא הוכחה אף היא, כעולה מצפייה בסרטון (באורך 2:01 דק') ומהתמלול שצורף (שנחזים להיות חלקיים ולא מלאים) אשר לא ניתן ללמוד מהם כי הובטח שהכנס יועבר בשידור חי כטענת אפריאט.
אשר לטענתו של אפריאט לעניין היותו של בספלוב "ניסו המנעולן" בסרטון למרות שהוצג כאילו מדובר בהדגמה אותנטית של האפליקציה - קורן ובספלוב לא חלקו בעדותם על כך שבספלוב שימש כ"ניסו המנעולן". אלא שבספלוב הבהיר שמדובר היה בהדגמה ולדבריו ידוע שזו הייתה הדגמה (עמ' 125-126). מצפיה בחלק של הסרטון שהוגש מסקנתי היא שההסבר של בספלוב לא נסתר. לא ניתן להבין מתוך הסרטון שלא מדובר בהדגמה.
150. גם טענת המרמה של אפריאט בדבר שיתוף פעולה של מיי סמארטי עם עמותת חרשים לא הוכחה, כפי שניתן להיווכח מחקירתו של מר יהודה מלכה שאפריאט זימן לעדות בעניין זה ולא שלל שיתוף פעולה למרות שלא הכיר כזה (עמ' 100 ש' 7-5).
151. הוא הדין לעניין הטענה שבספלוב היה שותף להונאת הפירמידה "וורד ונצ'רס". מעבר לכך שההנחה של אפריאט שמדובר ב"פירמידה" אסורה לא הוכחה בראיות כנדרש לביסוס טענה בבית המשפט, הרי שבספלוב העיד שלא מכר טיולים לחו"ל או אפשרות להרוויח כסף בזמן שמטיילים לחו"ל (עמ' 113 ש' 3-8) ובמובן זה חזר על עדותו בתביעה הראשונה שהגיש נגד אפריאט.
על מנת לסתור את דבריו של בספלוב אפריאט צירף סרטון. צפיתי בסרטון שהגיש אפריאט (על דיסק און קי שצורף לתצהירו). בסרטון בספלוב מברך את הצופה על הצפייה באתר האינטרנט שלו ומספר (בשפה האנגלית) על "קונספט" שנותן הזדמנות לטוס כמה שרוצים ולהרוויח מזה כסף עד כדי "שחרור כלכלי". קונספט זה, כך מציג בספלוב בסרטון, שינה את חייו ואת חיי אלפים אחרים ומזמין את הצופה לצפות בסרטון הבא.
בספלוב עומת עם הסרטון בחקירה הנגדית והסביר שהסרטון נועד לבדוק ולתרגל את רמת האנגלית שלו אך הוא לא מכר חופשות לאף אחד אלא היה מנוי לחופשות של וורד ונצ'רס במשך שנתיים וטס לשבע חופשות. עוד העיד שהוא לא זכר שהעלה את הסרטון לרשת וכנראה התכוון להעלות את זה לערוץ פרטי. מדובר, לדבריו, בסרטון שיש לו שתי צפיות בלבד (עמ' 122-114). ההסברים של בספלוב לגבי הסרטון אמנם מעוררים ספקות ותהיות אך לא ניתן לשלול אותם. אפריאט, מצידו, לא זימן לעדות את גל בוגאטי שמסר לו (בשיחה מוקלטת שהוגשה) שבספלוב גייס אנשים לוורד ונצ'רס וקיבל תמורה על לכך. בהיעדר עדות ישירה ולנוכח ההסבר של בספלוב שלא נסתר המסקנה היא שגם בעניין זה טענת אפריאט לא הוכחה.
152. גם קישורים שונים שעושה אפריאט בתצהיריו בין התובעים לבין אדם בשם רוגולוב שהוא לפי הנטען אביה של פירמידה נטענת בבולגריה בשם סייב או סייבוואי ועוד כהנה וכהנא טענות שהועלו בתצהיריו של אפריאט – אין בהן כדי להועיל. גם בהנחה שמדובר במסמכים קבילים, אין בהם כדי לייצר את הקישורים הנטענים להם טוען אפריאט: לא הוכח דבר לגבי אותן חברות וממילא לא הוכח קשר של התובעים אליהן המבסס את טענותיו של אפריאט. ויפים לעניין זה דבריו של כב' השופט א' צימרמן בפסק דינו בתביעת בספלוב הראשונה:
היסמכות הנתבע על מסמכים שחלקם אינם יכולים לומר דבר בעצמם, ובחלקם המשמעותי האחר – אינם אלא בבחינת טענות מפי השמועה, ולדוגמה בלבד: כתבות עיתונאיות, תכתובות ווטסאפ שאיש מבעלי הדין לא צד להן, צילומי מסך של גורמים כאלה ואחרים, פרסומות, ועוד. באופן דומה, כאשר נדרש לכך הנתבע בחקירתו הנגדית, ביקש לבסס טענותיו וידיעותיו לא על אלה האישיות כי אם על 'ידע שהגיע אליי בזכות העמוד שלי' (עמ' 54, ש' 27), קרי – מאחרים. אותם אחרים לא העידו. ההתראה או שמא הבטחה כמעט של הנתבע בכתב ההגנה כי אפשר ש'קורבנות' של הונאת הפירמידה הנטענת יעידו - נותרה ללא יישום. 'קורבנות' של התובע, מישהו ששמע אותו אומר דבר מה, מישהו שהתובע הונה אותו – כאלה לא הגיעו לאולם בית המשפט. הראיות מכלי שלישי ורביעי שהציג הנתבע (ויוער להפסת דעתו – גם בבקשתו המאוחרת להוספת ראיה, שאפילו הייתה מתקבלת לא היה בה כדי להועיל לו) הן אפוא רחוקות עד מאד מן הנדרש לצורך הוכחת טענות בהליך אזרחי. מסמכים וטענות אלה אלה, שהנתבע וודאי לא יכול להביאם מכוחו שלו, יכולים אולי לשמשו כ'הוכחה' בעיני עצמו לצורך 'שפיטת' התובע בידו בשדה הרשת החברתית, ולצורך 'הרשעת' התובע ותיוגו כ'נוכל מדופלם שמקומו בכלא', כלשון הפרסום. אולם על הבוחר לפרסם טענות, ודאי כאלה המתיימרות להיות עובדה, בשדה הרשתות החברתיות, להיות ער לכך שיידרש להוכיח לאחר מכן בגדרי תביעת דיבה את טענותיו, וזאת בראיות קבילות, כך שאם לא תצלח דרכו, עלול הוא לצאת חייב בדינו.
153. אציין לבסוף, כעולה גם מדבריו של כב' השופט א' צימרמן, כי אף אם היה עולה בידי אפריאט להוכיח טענות אלו או חלקן – ספק רב מאוד אם היה באלו כדי לבסס לו הגנה. הפרסומים – רובם ככולם – עוסקים בכך שהתובעים הם נוכלים ושפעילותן של מיי סמארטי וטודובום שבראשן עומדים התובעים היא בגדר נוכלות והונאת פירמידה. הרלוונטיות של אפיזודות פריפריאליות נטענות ורסיסי מידע שלשיטת אפריאט מעיד על כזבים של התובעים (שלא הוכחו), כגון כנס שהובטח ששידורו יהיה חי אך היה לפי הנטען מוקלט; פעילות כזו או אחרת שהייתה בעבר ב"וורד ונצ'רס", קשרים כאלה ואחרים עם חברות זרות כאלה ואחרות, דחיית דיון בתיק אחר בנימוק שלפי הנטען הוא כוזב ועוד – הן ראיות נסיבתיות "רחוקות". יכול שאם היו מוכחות הטענות היה בכך כדי להשליך על שאלות של מהימנות התובעים. עם זאת, ספק רב מאוד אם היה בנתונים נטענים אלה (גם אם היו מוכחים) כדי למלא את החלל בכל הנוגע להוכחת הטענה העיקרית שאפריאט מבקש לבסס: שמדובר בחברות שפעילות הליבה שלהן היא במהותה בגדר נוכלות; טענה חמורה מאוד שהנטל עליו להוכיח בראיות איכותיות ובעלות משקל. גם היישום הנטען על-ידי אפריאט של חזקת השקר הוא שגוי שכן חזקת השקר מופעלת במקרים של מתן עדות שקרית בנושא מרכזי להתדיינות שהוא בליבת המחלוקת (ראו ע"א 765/18 חיון נ' חיון (1.5.2019)). זאת לא הוכח ואף אם היה מוכח, בהינתן שנטל הוכחת ההגנה מוטל על הנתבע, הרי שנדרש היה לבסס את הטענה בראיות אחרות.
ד.7. מסקנות ביניים
154. אין בראיות שהציג אפריאט כדי להוביל למסקנה, במידת ההוכחה הנדרשת, שמיי סמארטי וטודובום הן הונאת פירמידה, הונאת פונזי או נוכלות אחרת. המידע החלקי שהוצג לפני בית המשפט אינו מאפשר גם לקבוע פוזיטיבית קביעה אחרת (שלא מדובר בהונאה או נוכלות), בשים לב למידע החלקי מאוד שהוצג; וכן לשאלות והתהיות שנותרו ללא מענה, כאמור.
ד.8. דחיית הבקשה להוספת ראיות נוספות (שהוגשה לאחר הגשת הסיכומים)
155. ביום 22.5.2024 – לאחר שהושלמה הגשת סיכומים בתיק – הגיש אפריאט בקשה נוספת להגשת ראיות נוספות שלאחריה הוגשו תשובות ותגובה. בבקשה נטען כי הגיע לידי אפריאט סרטון של עיתונאית יו-טיוב בשם אורלנה פרננדס שהועלה לשידור ביום 25.1.2024 עם מרואיין בשם סטיב קיי שהוא בעצם קורן. בסרטון, לפי הנטען, מציג קורן בשמו החדש אפליקציה בשם Don't" Search". הוא מתאר חברה שלו שנמצאת בבולגריה שנותנת פתרון טכנולוגי לבעיה עולמית של איתור ספק וקבלת הצעות מחיר. בסרט, כך נטען, קורן מתייחס לפתרון מדהים תוך שהוא מציין שאף אחד עד עכשיו לא יצר מערכת כזו שמאפשרת הזמנת ספק. לטענת אפריאט הסרטון מבסס את טענת הנוכלות במובן זה שקורן עבר לדובאי ופתח חברה רביעית שהיא המשך ישיר לטודובום על מנת להמשיך בהונאה. זאת, תוך שהוא מציג את האפליקציה החדשה כתקדימית לאחר שמשך 8 שנים הוא רימה את הציבור הישראלי בדיוק במעשים אלה תוך התעלמות מטודובום ופינדרלה ולאחר ששינה את שמו כדי ששמו לא ייקשר בתרמית.
156. לאחר עיון בתשובות והתגובה, לא מצאתי שקיימת הצדקה להיעתר לבקשה. אין מחלוקת שמדובר בשלב דיוני מתקדם מאוד לצירוף ראיה חדשה. מדובר בתיקים שהוגשו בשנים 2019 ו-2021, כאשר דיוני ההוכחות התקיימו לפני למעלה משנה. בחודש אפריל האחרון הושלמה הגשת הסיכומים. צירוף ראיות בשלב זה של ההליך מסיגה את ההליך לאחור במידה רבה. יש בכך להעתיר הוצאות על הצד שכנגד ולהאריך את משך ההליך באופן משמעותי תוך פגיעה בעקרון סופיות הדיון. נדרשים טעמים כבדי משקל על מנת להצדיק זאת. מתיאור הראיה אני סבור שאין בה פוטנציאל ממשי להשפיע על תוצאות ההליך. המסקנות שאפריאט מבקש להסיק מהסרטון הן מרחיקות לכת. שינוי השם – בהנחה שהטענה נכונה – ובשים לב לפרסומים המכפישים לא יכול ללמד שמדובר בהמשך של הונאה (שלא הוכחה), כנטען. גם הצגת הפתרון שמזכיר לכאורה מן התיאור בבקשה את אפליקציית פינדרלה כחדשני וככזה שנותן פתרון לבעיה עולמית, מבלי להזכיר את טודובום ופינדרלה – אין בו די כדי להטות את הכף לעבר המסקנה שפעילותן של מיי סמארטי וטודובום היא בגדר הונאה, וביתר שאת שעה שלפי התיאור בבקשה קורן מציין בסרטון שתחילת הדרך הייתה בשנת 2019. בהיעדר פוטנציאל ממשי לשינוי המסקנה שטענת אמת הפרסום לא הוכחה כתוצאה מצירוף הראיה, איני סבור שיש מקום לקבל את הראיה הנוספת לתיק תוך הסגת ההליך לאחור לאחר שהושלמה הגשת הסיכומים. הבקשה לצירוף הראיה נדחית אפוא.
157. על רקע המסקנה שלא הוכחה הגנת אמת הפרסום בנושא המרכזי של הפרסומים אבחן כעת את הפרסומים וטענות ההגנה הנוספות שהועלו.
ה. דיון והכרעה בתביעות לשון הרע נגד אפריאט ואחרים
ה.1. תביעה 47957: תביעת קורן ומיי סמארטי
ה.1. 1. הפרסומים מושא תביעה
158. התביעה הוגשה כאמור ביום 20.3.2019. אלו הפרסומים מושא תביעה זו שהגישו קורן ומיי סמארטי נגד אפריאט:
159. הפרסום הראשון: בתגובה לפוסט שפורסם ביום 25.4.2018 בקבוצת שורש נשאלה שאלה של אחד מחברי הקבוצה מיהו שגיב קורן. אפריאט השיב לשאלה זו כך (נספח 7 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
מי זה שגיב קורן? שגיב קורן הוא אפס עלוב נפש, נוכל ורמאי שעשק ילדים קטנים ובזמן שהוא נשוי הוא משוטט בטינדר. שגיב קורן הוא חלאת המין האנושי ששטף את המוח של למעלה מאלפיים פוסטמות ואידיוטים שישלמו לו בין 9-15 אלף שקל בשביל לקדם את התרמית האחרונה (אבל ממש לא הראשונה) שלו.
ואחרי כל זה- שגיב קורן הוא המיץ של הזבל שבמקום להתמודד עם הטענות האלה (כי אין לו איך) אפילו לא ברמה של להגיש תביעת לשון הרע – כל מה שהוא יודע לעשות זה למחוק תגובות ולחסום כי הוא ילד כאפות עלוב שאף אחד לא אהב בילדות (אני משער שגם אבא ואמא) ותוצר של זרע מקולקל שיומו יגיע.
160. הפרסום השני: פוסט שפרסם אפריאט ביום 16.9.2017 בקבוצת שורש שכותרתו "עוצרים את הנוכלות של הפירמידה". כך נכתב (נספח 8 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
זוהי הודעה לכל הזכיינים "לשעבר" של פירמידת הנוכלות "מיי סמארטי" בראשות הנוכל שגיב קורן [...].
סעיף 415 לחוק העונשין קובע כך:
המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאשר חמש שנים.
אני פונה אליכם בשביל תשלחו לי כאן בפרטי כל חומר שיש לכם על מיסמארטי [...]
הפרטים שתשלחו יועברו כולם לידי משטרת ישראל ופרקליטות מחוז תל אביב בהתאמה, על מנת להכניס את שגיב קורן לכלא לכמה שיותר זמן.
הסיבה? עוקץ, או כלשונה בחוק: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
[...] הגיע הזמן לסגור על קורן. יש בידינו כרגע עשרות ראיות מצוקות לעבירות שכאלה - ואנחנו רוצים כמה שיותר, שהמשפט שלו יפתח בסצנה שבה עורכי הדין נכנסים ויוצאים ונכנסים ויוצאים וממלאים את אולם המשפטים בתיקיות על גבי תיקיות עד שהוא עצמו יבין- אין יותר לאן לברוח.
[...]
161. הפרסום השלישי: פוסט שפרסם אפריאט ביום 24.4.2018 בקבוצת שורש אליו תויג גם דף הפייסבוק של אפריאט (נספח 9 לתצהיר קורן). התובעים מתייחסים לביטויים הבאים בתביעתם [ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג']:
זה יהיה השיעור של כל הסמרטוטים של הנוכל שגיב קורן- מנטור להצלחה...
[...]
ראתה פרסומת של פירמידת הנוכלות של הנוכל המגעיל ועלוב הנפש שגיב קורן, שבעבר עקץ אלפי ילדים תחת סוכנות ה"טאלנטים" "סמארט-קלאב", וכשזה נכשל עקץ אחרים בתרמית מכונות קפה ולונה פארק איפשהו באירופה...
[...]
האיש גם עבריין מורשע ש- 3 פעמים נתפס נוהג תחת השפעת אלכוהול ועכשיו פיתח את האפליקציה שהדבר היחיד שהיא עושה זה למצוץ בין 15,000- 9,000 מילדי כאפות עלובים שמחפשים מי שיאהב אותם...
עושי דברו של הנוכל העלוב (שגם בוגד באישתו הטרייה בטינדר...).
אחרי שהאנשים העלובים של שגיב קורן האפס העלוב הנוכל והרמאי (אל תדאגו הוא לא יתבע ממני דיבה, אין לו אומץ כי בבתי משפט אמיתיים ולא כאלה של פייסבוק - הוא יפסיד בדיוק כמו שברק רום שעבד איתו הולך להפסיד)
162. הפרסום הרביעי: פוסט נוסף שפרסם אפריאט בקבוצת שורש ביום 17.2.2018, וגם אליו תויג אפריאט בחשבונו בפייסבוק, שם נכתב (נספח 10 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
היי שגיב קורן, שמי שגב ישראל אפריאט. דיברנו כמה פעמים. אני הבנאדם שנלחם בפירמידה שלך ואתה נוכל ורמאי שעקץ אנשים גם ב- "סמארטקאסט" שלקחה מאלפי ילדים כסף בהבטחות שהם יהיו בטלויזיה- שכמובן שיקרת להם, גם בפירמידת הנוכלות "מייסמארטי" שאתה מנהל כיום, תוך כדי שאחד העבדים הנרצעים שלך...
ואם זה לא מספיק, אז גילינו לאחרונה שהיית מעורב גם בכמה עסקאות סמים...
אתה הולך לכלא חבוב, שם מקומך.
163. הפרסום החמישי: פוסט שפרסם אפריאט בקבוצת הפירמידות ביום 1.12.2018, שם בין היתר צוינו הביטויים הפוגעניים הבאים לפי הנטען בתביעה (נספח 11 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג']:
היזהרו! מדובר בנוכלות ואדם נוכל ביותר שעשק יותר מ3,500 איש.
מכר קיוסק הפסדי בהרצליה.
הוציא במרמה כספים מאנשים בענין בוק דוגמנות, זייף סמס שבו כתב "הייל היטלר" ואיים על אנשים.
שגיב קורן הוא, בנוסף להיותו נוכל. אדם שהורשע 38 פעמים בעבירות תנועה תוך שהוא מתנהג כאחרון הנוכלים. התרחקו מהאיש הדוחה והנוכל העלוב הזה. פרטים נוספים על חלאת המין האנושי הזה תוכלו למצוא בעמוד עוצרים את הנוכלות של הפירמידות.
מרגיש כמו הקטע הזה במשחקי וידאו של פעם שאחרי כמה שלבים אתה מגיע להילחם מול הנבל על, נניח דרקון במריו, ד"ר רובוטניק בסוניק או שגיב קורן הנוכל במייסמארטי.
164. הפרסום השישי: פוסט נוסף שפרסם אפריאט בקבוצת הפירמידות ביום 10.7.2018. הפוסט פורסם עם תמונתו של שגיב ובצירוף וידאו שלפי הנטען שאורכו כשעה. בפוסט זה נכתב כך (נספח 12 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג']:
נשוחח יחד על מי שהפכה להיות באמת "אם כל הפירמידות בישראל", הלא היא מייסמארטי, שרוקנה לאנשים בין 9,000-15,000 ₪!
[...]
בתמונה שגיב קורן, מי שעומד בראש הפירמדה בישראל ו-ב-מ-ק-ר-ה מאדם שפשט רגל הפך להיות מישהו שרכש דירה בנתניה..שתפו את זה כדי שאחת ולתמיד נחשוף את שגיב קורן הרמאי ונדאג שהאיש הזה יילך לכלא!
165. הפרסום השביעי: פוסט מיום 16.10.2018 בקבוצת הפירמידות הכולל מסך פרסומי של חברת מיי סמארטי בתוספת המלל הבא (נספח 13 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
כל עסק ששמו נקשר בשמה של הנוכלות "מייסמארטי" של הנוכל שגיב קורן נאלץ להוציא הודעה שמנקה את שמו, ביקוש עלאק, שתפו שאחרים ידעו ויתרחקו מכל דבר שקשור ל- "מייסמארטי" של הנוכל שגיב קורן.
166. הפרסום השמיני: פוסט מיום 11.12.2018 בקבוצת הפירמידות, ובו נכתב, בין היתר, כדלקמן (נספח 14 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
לשגיב קורן שמור מקום מיוחד בגיהינום בין סדאם חוסיין ומי שהגה את שלישיית מנגו.
167. הפרסום התשיעי: פרסום בדף הראשי של קבוצת העוקץ של תמונה של קורן ועליה הכיתוב "עוקץ ילדים [ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג']" . נוסף על כך, שונתה תמונת הדף הראשית לתמונתו של שגיב בצירוף הכיתוב "זהירות – תרמית פירמידה לפניך [ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג']".
ה.1. 2. דיון והכרעה בטענות אפריאט בהתייחס לפרסומים מסוימים
168. לטענת אפריאט בסיכומיו התייחסותו לקורן בפרסום הראשון כ"אפס עלוב נפש, נוכל רמאי שעשק ילדים קטנים" היא בגדר גידופי רחוב שאינם לשון הרע.
דין הטענה שהפרסום אינו בגדר לשון הרע להידחות. השאלה אם קללות וגידופים נחשבים לשון הרע תלויה בנסיבות המקרה והקשר הדברים (ראו אורי שנהר דיני לשון הרע 132 (1997) (להלן – "שנהר"); עניין בן גביר; תא"מ (שלום י-ם) 70386-05-19 סויסה נ' רוזנר (9.11.2020) והאסמכתאות הרבות שם). בפרסום הראשון מושא התביעה אמנם קיימים גידופים כגון "אפס ועלוב נפש" אשר כשלעצמם לא בהכרח ייחשבו כלשון הרע (השוו, ת"א (שלום נת') 6685/02 דוידוביץ נ' שנקר (16.8.2004); על"א 4444/99 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים נ' עו"ד יורם וינוגרד, פ"ד נה(5) 908 (2001)). אלא שעיון בפרסום בכללותו מעלה שהוא מכיל ביטויים שהם במובהק בגדר לשון הרע, ובכלל זה טענות עובדתיות בדבר מרמה, נוכלות ועושק של קטינים, כמו גם התייחסות עובדתית לחוסר נאמנות של קורן לרעייתו. לא מדובר בביטויים שנאמרו באופן ספונטני ובעידנא דריתחא, אלא בפרסום מחושב בפייסבוק ואיני סבור שבנסיבות העניין יש לערוך הפרדה מלאכותית בין הביטויים מושא הפרסום הקשורים זה בזה ואשר עולים בכללותם כדי לשון הרע (השוו, ת"א (שלום ת"א) 3269-03-21 סביר נ' מאיר, פסקה 57 (23.1.2022)).
169. אשר לפרסום השני לטענת אפריאט בסיכומיו לא מדובר בלשון הרע שכן הפסיקה הכירה בכך שהתארגנות לצורך איגוד ראיות להליך משפטי אינה לשון הרע אלא חלק אינהרנטי מזכות הגישה לערכאות וזאת גם אם היא פורסמה לכולי עלמה.
מדובר בטענה שאין לה יסוד, והדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח נוסח הפרסום המתייחס לפירמידת הנוכלים בראשות הנוכל שגיב קורן ולקיומן של "עשרות ראיות מוצקות" לעבירות שנעשו.
170. אשר לפרסום החמישי, בהתייחס להרשעותיו של קורן בעבירות תעבורה, טען אפריאט בסיכומיו להשתק תוך שהוא מפנה לתת"ע (אילת) 5936-03-14 מדינת ישראל נ' שגיב רחמים רן קורן שם פורטו הרשעותיו של קורן.
אכן, עולה לכאורה מפסק הדין שניתן בשנת 2014 שקורן הורשע ב-38 עבירות תעבורה, ובכלל זה עבירות של נהיגה בשכרות, אך לגבי ביטוי זה בנוגע לעבירות התעבורה אני סבור שלא קיים עניין ציבורי בפרסום ולכן לא חלה על ביטוי זה הגנת אמת הפרסום.
171. אשר לפרסום השישי הוסיף אפריאט וטען בסיכומיו כי הוכח שמיי סמארטי היא נוכלות פירמידה. טענה זו אין בידי לקבל, כפי שפורט לעיל.
172. אשר לפרסום השביעי טען אפריאט בסיכומיו לאמת הפרסום. לטענתו נספח ו' לכתב ההגנה הוא התכתבות שלו עם אוניברסיטת אריאל שלפיה מיי סמרטי טענה שהיא בקשרים עסקיים איתה אך מהאוניברסיטה השיבו כי "מבדיקה שערכתי לא מצאתי שת"פ שלנו עם החברה". עוד נטען כי קניון תלפיות העלה פוסט בנושא לחשבון הפייסבוק שלו וטען שמדובר בפירמידה.
טענות אלה לא הוכחו בראיות שהוגשו. ממילא, אף אם הטענות היו מוכחות, הרי שלא היה בהן כדי להוביל למסקנות הכלליות המוצגות בפרסום שחורג משמעותית מן העובדות הנטענות על-ידי אפריאט (שלא הוכחו).
173. אשר לפרסום השמיני טען אפריאט בסיכומיו שמדובר בגידופי רחוב ומעשה של מה בכך. לכן לשיטתו לא מדובר בלשון הרע.
איני מקבל את טענת אפריאט שהפרסום אינו עולה כדי לשון הרע. מדובר בפרסום שקדמו לו פרסומים אחרים בדבר נוכלותו הנטענת של קורן בדף פייסבוק שעוסק בהונאות פירמידה. לא מדובר בגידופים שנאמרו בלהט הרגע וגם אין מקום לנתק ביטויים אלה מיתר הפרסומים הקודמים בעניינו של קורן המייחסים לו נוכלות אשר פרסום זה מרפרר אליהם גם אם לא נעשה בפרסום קישור לפרסומים אחרים במפורש.
174. אשר לפרסום התשיעי טען אפריאט בסיכומיו שלא מדובר בפרסום שלו. מדובר, לדבריו, בעמוד פייסבוק שבו אפריאט היה מגשר ולא מנהל ושניהולו, כמו גם עיצובו, היה על-ידי אחר.
אציין תחילה כי לא ניתן להבין את תוכן הפרסום וזהות המפרסם מתוך הצרופה לתצהיר קורן למעט תמונה של קורן שעליה כיתובים "שגיב קורן מנתניה מלהק במיזם "התעשיה" ו"עוקץ ילדים" (נספח 15). ניסיון להגדיל את התצלום בתיק האלקטרוני לא סייע להבנת התוכן: המלל מטושטש ולא קריא. מכל מקום, הנטל על התובע להוכיח את הפרסום. קורן לא הסביר בתצהירו מה הבסיס לטענתו שמדובר בפרסום של אפריאט. לנוכח ההכחשה של אפריאט שלא נסתרה, הרי שלא הוכח שאפריאט אחראי לפרסום זה. לכן התביעה בגינו נדחית.
ה.1. 3. לא ניתן בנסיבות לקבל את טענת אפריאט להשתק פלוגתא על בסיס הקביעות בעניין פנטון
175. לטענת אפריאט בכל הנוגע לפרסום הראשון ולכל פרסום אחר בו מכונה קורן "נוכל" קם השתק פלוגתא שמונע מקורן העלאת טענה לגבי השימוש כלפיו בביטוי "נוכל". לא ניתן לקבל טענה זו במלואה, כפי שאבהיר להלן.
176. טענת ההשתק של אפריאט מבוססת על כך שבעניין פנטון ניתן פסק דין שבו בית המשפט קיבל טענת הגנה של אמת הפרסום בנוגע לפרסומים שבהם קורן כונה "נוכל". מדובר בפסק דין חלוט לאחר שקורן חזר בו מערעור שהגיש על פסק הדין.
177. עיון בפסק הדין שניתן בעניין פנטון מעלה שבאותו מקרה מדובר היה בשלושה פרסומים של הנתבע שם בהם כונה קורן "נוכל". שניים מהם בדף העסקי של פנטון שנתבע שם (מימים 31.10.2018 ו-23.12.2018) ואחד מהם (מיום 11.11.2018) בקבוצת פייסבוק העוקץ בתגובה לפוסט אחר. בית המשפט קיבל באותו מקרה את הגנת אמת הפרסום לאחר שלא נסתרו ראיות הנתבע שקורן היה מעורב במעשה נוכלות של חברת "תעשייה פרסום וטלוויזיה בע"מ" שעניינו גזל כספים מפנטון בקשר להתקשרות בקשר להשתתפות של ביתו של פנטון בתוכנית טלוויזיה. נוכלות שאותה פנטון חווה "על בשרו".
178. בפסיקה הוכרה הדוקטרינה של השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי במובן זה שצד זר להליך שבו ניתן פסק דין – ובמקרה הנוכחי אפריאט – רשאי להעלות טענה שלפיה פסק דין מקים השתק פלוגתא כלפי מי שהיה צד לאותו הליך, בהתקיים התנאים לקיומו של השתק פלוגתא ובנסיבות שבהן לא נשללת תחולתה של דוקטרינה זו (ראו ע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (12.10.209); רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ (11.7.2013) והאסמכתאות שם).
179. בעניין פנטון בית המשפט קיבל כאמור את הגנת אמת הפרסום בדבר פרסום של פנטון שקורן הוא "נוכל" לנוכח מעשיים ספציפיים של קורן בעניינו של פנטון שהוכחו, כפי שפורט בפסק הדין. נקבע בעניין פנטון ממצא פוזיטיבי; הפלוגתא הייתה חיונית לתוצאת פסק הדין. לכן, אם מדובר בפלוגתא זהה לפלוגתא שעולה גם בתיק ניתן לכאורה לבחון החלת השתק פלוגתא על קורן שהיה צד לאותו הליך, בהנחה שקיים גם אינטרס ציבורי בפרסום.
180. גם אם ניתן לקבל את טענת השתק הפלוגתא שמעוררות שאלות שונות, שלא אדרש אליהם מן הטעם שהן אינן דרושות הכרעה, הרי שאין בכך כדי להקים לאפריאט הגנה מפני כל פרסום שבו קורן כונה "נוכל", כטענתו. יש לבחון לגבי כל פרסום אם מדובר בפלוגתא זהה. לשם כך נדרשת בחינת התוכן העובדתי של הפרסום בכללותו וההקשר בו נעשה שימוש בביטוי "נוכל", ובכלל זה האם מדובר בשימוש בביטוי "נוכל" באופן כללי והאם השימוש בביטוי זה נעשה בהתייחס לממצאים עובדתיים שנקבעו בעניין פנטון או בהקשרים אחרים שלא נדונו בעניין פנטון ושלגביהם לא מוקנית הגנה.
181. יישום תובנות אלה מעלה שאפריאט לא יכול להיבנות מטענת השתק פלוגתא בגין הפרסומים מושא התביעה.
182. אשר לפרסום הראשון, הרי שלא מדובר בטענה כללית שקורן הוא נוכל. בפרסום יש התייחסות לכך שקורן "עשק ילדים קטנים" וכן על התרמית האחרונה של קורן שהיא ממש לא הראשונה. בעניין פנטון לא נקבע שקורן עשק ילדים קטנים ולכן לא קם השתק פלוגתא בגין ביטוי זה. גם המשך הביטוי שעולה ממנו שקורן מעורב במספר תרמיות אינו כלול בפלוגתא שהוכרעה בעניין פנטון. הוא הדין לגבי הפרסומים השני, השלישי, הרביעי, החמישי, השישי, והשביעי. פרסומים אלה מתייחסים למיי סמארטי כנוכלות או נוכלות פירמידה; עניינים שלא כלולים בפלוגתא שנדונה והוכרעה בעניין פנטון. יתרה מכך: גם ביטויים בחלק מהפרסומים שנחזים להיות קשורים כביכול למקרה שבו הכיר בית המשפט בעניין פנטון כנוכלות, חורגים מהפלוגתא שנדונה והוכרעה שם. כך, לא כלול בפלוגתא שהוכרעה הביטוי שלפיו קורן "עקץ אלפי ילדים תחת סוכנות ה'טאלנטים' 'סמארט-קלאב'..." בפרסום השלישי; כך, לא כלול בפלוגתא שהוכרעה הביטוי שלפיו קורן "עקץ אנשים גם ב'סמארטקאסט' שלחה מאלפי ילדים כסף בהבטחות שהם יהיו בטלויזיה.." בפרסום הרביעי. כך, לא כלול בפלוגתא שהוכרעה הביטוי בפרסום החמישי שלפיו קורן "הוציא במרמה כספים מאנשים בעניין בוק דוגמנות...". כלל הביטויים הללו חורגים מגדרי הפלוגתא שהוכרעה בעניין פנטון שבה הוקנתה הגנה בגין הביטוי הכללי "נוכל" ללא פרטים נוספים, וזאת בגין מקרה פרטני בודד שהוכח בעניינו של פנטון.
ה.1. 4. לא קמות לאפריאט ההגנות הנטענות שבחוק
183. הגנת אמת הפרסום לא הוכחה, כאמור. גם הגנות תום הלב שאפריאט מפנה אליהן אינן חלות. אפריאט טען באופן כללי שקמות לו ההגנות שבסעיפים 15(2) ו-15(3) לחוק איסור לשון הרע. הוראת סעיף 15(2) מקנה הגנה לפרסום שנעשה בתום לב, בין היתר, מקום שבו חלה חובה חוקית, מוסרית או חברתית בעשיית הפרסום כלפי מי שהפרסום הופנה אליו. הוראת סעיף 15(3) מקנה הגנה לפרסום שנעשה בתום לב, בין היתר, לשם הגנה על עניין אישי כשר של האדם שאליו הופנה הפרסום.
184. גם אם אניח, מבלי שאני נדרש לקבוע מסמרות בעניין זה, קיומה של חובה חברתית או מוסרית או עניין אישי כשר של מושאי הפרסום, איני סבור שעומדת לאפריאט הגנות אלה.
בהיעדר מחלוקת שלאפריאט אין ידיעה אישית לגבי המידע בפרסומים (ואין טענה שהוא התקשר או היה במשא ומתן להתקשר עם מי מהתובעים בעסקה כזו או אחרת), די בכך שאפריאט לא פירט בחומר הראיות, בהתייחס לכל אחד מהפרסומים, מהם מקורות המידע שעליהם הוא נשען בכל נקודת הזמן של הפרסום וכיצד הם מבססים את הפרסומים – כדי לשלול את תום הלב הנדרש לצורך הקמתן של הגנות אלה (ראו והשוו, דנ"א 2121/12 פלוני נ' אילנה דיין אורבך, סז(1) 667 (2014) שאימץ קריטריונים שנקבעו בדיון בערעור (ע"א 751/10) בחוות דעתו של כב' השופט (כתארו אז) ע' פוגלמן בפסקאות 32-31).
אפנה, בהקשר זה, גם לפרסום של אפריאט מיום 23.6.2019 (עמ' 202 לנספחי תצהיר קורן) בו הוא מבקש לקבל מהקוראים מידע על מנת לסייע לו לגבש ראיות שייסעו לו בהגנתו בתיק זה (וראו גם הפרסום מיום 6.5.2019 בעמ' 166 לנספחי תצהיר קורן). על כך יש להוסיף היעדרו של בירור ענייני עם מושאי הפרסום ואי מתן זכות תגובה קודם לפרסום שעומדים לאפריאט לרועץ לעניין הגנת סעיף 15(2) לחוק.
185. ואם לא די בכך, מצטרפים לכך גם נחרצות הפרסומים הפוגעניים, סגנונם המשתלח, טענות שלא ברור מה הבסיס להן (כגון קיומן של "עשרות ראיות מוצקות לעבירות"), תיבולם בהאשמות חמורות שונות (כגון חוסר נאמנות של קורן לרעייתו וסחר בסמים), והיעדרו של הסבר לגבי הבסיס למסקנות הפוגעניות שמוצגות בפרסומים בנקודות הזמן בהן הם פורסמו. כל אלה משמיעים מסקנה ברורה שהפרסומים חרגו מגדר הסביר ואינם חוסים תחת הגנות תום הלב.
ה.1. 5. מספר הפרסומים לצורך פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק
186. בהתאם למסקנות שפורטו לעיל, הפרסומים הרלוונטיים לפסיקת פיצוי הם הפרסומים הראשון עד השמיני (התביעה בגין הפרסום התשיעי נדחתה). אפריאט אמנם לא טען ביחס לפרסומים אלה או חלקם שמדובר בלשון הרע אחת לצורך קביעת הפיצוי. עם זאת, בשים לב להיקף הפרסומים, משעה שמדובר בסוגיה רלוונטית לפסיקת הפיצוי בהתאם להוראות החוק, אני סבור שיש לבחון עניין זה בהתאם לנתונים הקיימים בתיק ולמבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה גם בהיעדר טיעון בעניין זה.
187. ברע"א 2855/20 פלונית נ' פלוני (6.10.2022) נקבע בדעת הרוב (כב' השופט סולברג שאליו הצטרפה כב' השופטת י' וילנר) כי לצורך מלאכת האיזון בנוגע לשאלה אם מדובר בלשון הרע אחת לשם קביעת פיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, יש להיעזר בשלושה מבחני עזר:
המבחן הראשון בוחן את תוכן הפרסומים ומידת הדמיון ביניהם ("מבחן התוכן"). אם התוכן דומה תיבחן השאלה אם בפרסום הנוסף קיימת תוספת משמעותית שמחריפה את הפגיעה בניזוק שאז תהא הנטייה לראות בפרסום החדש פרסום נוסף. בהיעדר תוספת מהותית הנטייה תהיה לראות בפרסומים – פרסום אחד (פסקה 80 לחוות דעתו של השופט נ' סולברג). כב' השופטת ד' ברק ארז סבורה שבמסגרת המבחן הראשון יש לבחון אם התוכן נסב על אותו אירוע או דברי גנאי; ואם קיים הבדל מהותי שגורם לפגיעה שונה בשמו של מושא הפרסום. אמת מידה שהוצע להסתייע בה היא אם מדובר בפרסומים המייחסים זה לזה באופן שמאפשר להתבונן עליהם כעל "אירוע מתגלגל" ככל שהן קשורים בתוכנם ואף מאזכרים האחד את קודמו (פסקה 24 לחוות דעתה).
המבחן השני בוחן את חלוף הזמן בין הפרסומים ("מבחן הזמן"). ככל שחולף זמן רב יותר הנטייה תהיה לראות כל אחד מהפרסומים כפרסום נפרד. זאת הן משום שפרסום נוסף לאחר חלוף הזמן עשוי לגבש את הנזק מחדש והן משום שהוא עשוי לחשוף את הפרסומים לנמענים נוספים (פסקה 81 לחוות דעתו של כב' השופט נ' סולברג). לעניין מבחן זה סבורה כב' השופטת ד' ברק ארז לבחון אם חלף זמן מועט בלבד בין הפרסומים שכן קרבה בזמן מחזקת לכאורה את המסקנה שמדובר במרכיבים של השתלשלות אחת. פרסום לאחר זמן רב עשוי להקים זכות נפרדת לפיצוי בהיותו "מעורר שדים מרבצם" (פסקה 25 לחוות דעתה).
המבחן השלישי בוחן את זהות הנמענים ("מבחן במת הפרסום"). במסגרתו תיבחן במת הפרסום ומיהם הגורמים שנחשפו לו. אם מוכחת שונות בין הנמענים הנטייה תהיה לראות כל אחד מהפרסומים כפרסום נפרד (פסקה 82 לחוות הדעת של כב' השופט נ' סולברג). בהמשך, הסביר כב' השופט סולברג שיש לראות בפרסומים דומים שנעשו בסמיכות זמנים, האחד בדף הפייסבוק של המשיבה, והאחר בקבוצת פייסבוק אחרת – כפרסומים נפרדים, בהתאם למבחן במת הפרסום (פסקאות 91-90). זאת לאחר שהסביר בחוות דעתו את מאפייני הפרסומים ברשתות החברתיות (פסקאות 77-74) והוסיפה בעניין זה גם כב' השופטת י' וילנר (פסקאות 9-6 ו- 20-19 לחוות דעתה).
ומכאן ליישום המבחנים בנסיבות המקרה:
188. הפרסומים הראשון עד הרביעי פורסמו בקבוצת שורש. הפרסומים החמישי עד השמיני פורסמו בקבוצת הפירמידות. בהתאם למבחן במת הפרסום אין מקום להתייחס לפרסומים בקבוצה אחרת כלשון הרע אחת.
189. אשר לפרסומים בקבוצת שורש, אני סבור שיש לראות בפרסום הראשון והשלישי פרסום אחד. מדובר בפרסומים שנעשו יום אחר יום (בימים 24.4.2018 ו-25.4.2018). עיון בתוכן הפרסום המאוחר בזמן (הפרסום הראשון) מעלה שהוא דומה בתוכנו לפרסום הקודם שנעשה יום קודם לכן (הפרסום הרביעי) ואין בו תוספת תוכנית מהותית. לכן יש להתבונן על שני הפרסומים הללו כלשון הרע אחת בפסיקת הפיצוי. הפרסום הרביעי שהיה ביום 17.2.2018 מרוחק מהפרסומים הראשון והשלישי משך חודשיים ובהינתן שקיימת בו תוספת בדבר היותו של קורן מעורב בעסקאות סמים אני סבור שיש לראות בו פרסום נפרד. בפרסום השני שנעשה ביום 16.9.2017 די במבחן הזמן כדי לקבוע שמדובר בפרסום נפרד.
190. אשר לפרסומים בקבוצת הפירמידות, אני סבור שיש להתייחס לפרסום השישי והשביעי כלשון הרע אחת. פער הזמנים שנבחן במבחן הזמן הוא גבולי. הפרסום השישי היה ביום 10.7.2018 והשביעי ביום 16.10.2018. מדובר בחלוף פרק זמן לא קטן. מה שמטה את הכף הוא מבחן התוכן שכן הפרסום השביעי אינו מוסיף במהותו על הפרסום השישי, ובהינתן שמדובר בפרסום באותה קבוצה אני סבור שהוא מרפרר לפרסום הקודם (גם אם הדבר לא נאמר בו במפורש), אני סבור שבמכלול יש לראותם כלשון הרע אחת. הפרסום החמישי מיום 1.12.2018 הוא לשון הרע אחרת (מהפרסומים השישי והשביעי) הן לנוכח חלוף הזמן, הן לנוכח תוספת התוכן שמייחסת לקורן הוצאת כספים מאנשים במרמה בעניין בוק דוגמנות. עם זאת, יש לראות אותו ואת הפרסום השמיני כלשון הרע אחת. הפרסום השמיני שפורסם כשבוע לאחר הפרסום החמישי, ביום 11.12.2018, אינו מוסיף תוכן מהותי, ובהינתן שמדובר בפרסום לאותה קבוצת נמענים, אני סבור שהוא מרפרר לפרסום הקודם (גם אם הדבר לא נאמר בו במפורש).
ה.1. 6. השיקולים בקביעת פיצוי - כללי
191. בפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע מוקנה לבית המשפט שיקול דעת בקביעת גובה הפיצוי. פיצוי זה מוגבל לתקרה שנקבעה בחוק בגין אותה לשון הרע (כאמור בסעיף 7א(ד) לחוק). בין העובדות הרלוונטיות לקביעת גובה הפיצוי ניתן למנות, מבלי למצות, את נסיבות הפרסום; חומרת הפרסום; נמעני הפרסום והיקף תפוצתו; והשלכותיו של הפרסום בעניינו של התובע תוך התבוננות על התנהגות הניזוק ומעמדו קודם לפרסום (ראו ע"א 1726/21 בכרי נ' מגנאג'י, פסקה 75 לחוות דעתו של השופט א' שטיין (23.11.2022); עניין בן גביר, פסקה 32 לחוות דעתה של השופטת א' פרוקצ'יה ; ת"א (שלום ת"א) 61925-10-15‏ אפלברג נ' שירי (7.1.2018)).
192. בהקשר אחרון זה, יש מקום להתחשב גם בנתונים בדבר שמו הטוב (או הרע) של הנפגע, אופיו, עברו ומעשיו, וזאת אף אם הם אינם נוגעים במישרין ללשון הרע שהיא נושא המשפט וגם אם הם לא בהכרח ידועים לציבור (שנהר, בעמ' 377-366; עניין שרנסקי, פסקה 55; ע"א 6709/79 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' מזרחי, פ"ד מא(2) 169, 207 (1987)).
193. במניין השיקולים ניתן גם משקל להתנהלות הצדדים עובר לפרסום, ובכלל אם הייתה זו התגרות שהובילה לפרסום (ראה עניין שרנסקי, פסקה 51 ; שנהר, בעמ' 395). מעבר לכך, בהתאם לסעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, חלה על תביעות מכוח חוק זה ההוראה הקבועה בסעיף 65 לפקודת הנזיקין (שנהר, בעמ' 339-338) המאפשרת לבית המשפט לשלול פיצוי או להפחיתו בהתחשב בהתנהגות הניזוק על פי אמות מידה של שיקולי צדק ואשם מוסרי כאשר התנהגותו הובילה לאשם של התובע (ע"א 8684/11 אלקיים נ' עזבון המנוח ניב יבור, פסקאות 49-45 (25.6.2014)).
194. גם להתנהלות הצדדים לאחר הפרסום ובמהלך המשפט יש משקל בפסיקת הפיצוי, כאשר בהקשר זה נבחנת, למשל, השאלה אם הנתבע עושה במשפט שימוש כדי להגדיל את הפגיעה כתוצאה מהפרסום או להקטינה (עניין שרנסקי, פסקה 55; (2008); שנהר, בעמ' 401).
195. שיקול נוסף הוא הוא מניעי המפרסם וכוונותיו של המפרסם, כאשר פרסום מתוך מניעים טהורים, כמו גם שכנוע של המפרסם באמיתות הפרסום, מהווים שיקולים לקולא (עניין שרנסקי, פסקה 55; שנהר, בעמ' 393-392). לעומת זאת, פרסום המונע ממניע זדוני או פרסום שהמפרסם אינו מאמין באמיתותו מהווה שיקול לחומרא (שם).
196. בפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק יש משקל גם לשאלה אם מדובר בפרסום שנעשה בכוונה לפגוע אשר בגינו רשאי בית המשפט לפסוק כפל פיצוי. לפי הפסיקה הוכחת כוונה לפגוע מצריכה הוכחה של "יסוד נוסף, של התנהגות זדונית, של כוונה 'של ממש' לפגוע" (רע"א 5022/13 יצחק נ' דנון תקשורת בע"מ, פסקה 8 (8.9.2013) (להלן – "עניין דנון"). בהקשר זה הועלתה האפשרות, מבלי שהוכרעה, שמניע אינטרסנטי אישי בפרסום ואף קבלת גמול בגינו אינם מספקים להוכחת "כוונה לפגוע" וכי לצורך הוכחת יסוד זה נדרש להראות שהמפרסם לא האמין באמיתות הפרסום או היה אדיש לשאלה אם הוא נכון (ת"א (שלום ת"א) 62999-08-21 ח' מ' נ' לייבוביץ, פסקה 296 (8.11.2023)).
197. עוד נפסק כי "הערכת הפיצוי על פי דיני לשון הרע אינה מתמקדת בנזק שנגרם לנפגע בלבד, אלא היא רואה לנגד עיניה גם שיקולים ציבוריים כלליים שיש להגשימם במסגרת הסעדים המוענקים, ובהם הגנה על האיזונים הראויים ברמתו של השיח הציבורי, הרתעה וגמול על ביצוע עוולות לשון הרע, והתחשבות בשיקולים מחמירים ומקילים הקשורים הן בפוגע והן בנפגע" (עניין שרנסקי, פסקה 59).
ה.1. 7. שיקולים כלליים בפסיקת פיצוי בגין הפרסומים
198. לאחר שהעמדנו לנגד עינינו את השיקולים הרלוונטיים בקביעת הפיצוי, אפנה ליישומם בנסיבות המקרה. אפתח בהתייחסות לשיקולים המשותפים לכלל הפרסומים, ולאחר מכן ייערך דיון נפרד ביחס לכל אחד מהפרסומים.
חומרת הפרסומים
199. אין ספק שהפרסומים – כולם – הם חמורים מאוד בתוכנם; חלקם יותר וחלקם פחות ואדרש לכך בהמשך, בהקשר הרלוונטי. הפרסומים מייחסים בנחרצות לקורן ולמיי סמארטי (כמו גם לטודובום ולבספלוב) נוכלות, הונאת פירמידה ועבירות פליליות. לקורן אף מיוחסות תרמיות נוספות קודמות, כמו גם שיטוט בטינדר ובגידה ברעייתו וכן עסקאות סמים – ללא בסיס כלשהו.
התנהלות אפריאט לאחר הגשת התביעה
200. יש לתת משקל לחומרא להתנהלותו של אפריאט שגם לאחר הגשת התביעה הוסיף פרסומים מכפישים, כמו גם את עמידתו על בירור טענת אמת הפרסום בנוגע לטענת הנוכלות וההונאה לאחר שטענות אלה נדחו בכמה הליכים שהתבררו בבתי המשפט, כאמור, לרבות בהליך שהוא היה צד לו, ובכלל זה בספר שכתב שבו הוא מייחס לתובעים הונאה ואשר אותו הוא ממשיך למכור (עמ' 128 לראיות קורן; עמ' 63 ולפרוטוקול ועמ' 65 ש' 7).
מניעיו של אפריאט וחוסר היושר בעניין זה בתצהיר
201. התובעים טענו בסיכומיהם, על בסיס עדותו של אפריאט בחקירה הנגדית, שהאופן שבו אפריאט מציג את עצמו כפעיל חברתי ללא כוונת רווח הוא שקרי. לטענתם, אפריאט מנהל קבוצת פייסבוק שהיא עסק לכל דבר, ובכלל זה נטען שמדובר במודל עסקי שבו באמצעות פרסומי לשון הרע אפריאט מפנה לקוחות לעו"ד כהן כאשר את הרווחים הם חולקים ביניהם.
202. בתצהירו כותב אפריאט "אני אדם הרואה בעצמו פעיל חברתי, אשר בא להגן על זכויותיהם היסודיות של בני עמי וזה כעשרים שנים, אני פועל ללא כל מטרת רווח למען מגוון רחב של ציבור" (סעיף 3 לתצהיר; עמ' 14 לפרוטוקול; ההדגשה שלי – ל' ג'). אופן הצגה זו של הדברים בתצהיר אינו תואם את המציאות, כפי שהתברר בחקירה הנגדית.
מהחקירה הנגדית של אפריאט עולה שפעילותו בדף הפירמידות מניבה לו רווחים. הוא מרוויח מתנועה בדף הפייסבוק שנובעת מהפוסטים שהוא מעלה (עמ' 50, ש' 8-12; עמ' 54 ש' 30-26) ואף כתב כאמור ספר שאותו הוא מוכר. בנוסף, הוא קיבל סכום משמעותי בתמורה לחוות דעת שנתן לחברה על כך שלא מדובר בהונאה לאחר שבדק אותה, כאשר בהמשך התברר שמדובר בהונאה (עמ' 21 ש' 8-5, 13-12; עמ' 23 ש' 8-6 ועמ' 26). הוא הודה גם ברעיון שלדבריו טרם הבשיל של מתן תעודת מהימנות לעסקים (עמ' 31 ש' 7-6).
עוד עלה בחקירה הנגדית שאפריאט עבד במשרד עורכי הדין של עו"ד אהב כהן, שייצג נתבעים אחרים בתיק, משך שנה החל מאמצע שנת 2020. זאת בתמורה לתשלום שכר הדירה שלו (8,000 ש"ח); תשלום מזומן של 3,000 ש"ח נוספים וכן תשלום נוסף בשל 10% משכר הטרחה בגין הפניית לקוחות. אפריאט ציין, עם זאת, שהעבודה על תיקים של לקוחות בעניינים הקשורים להונאת הפירמידה הנטענת של תובעים הייתה פרו-בונו (עמ' 34-32). הוא העיד גם שכחלק מעבודתו הוא ניסח כתבי טענות (עמ' 70 ש' 3) וקיבל תשלום בגין כך (עמ' 37 ש' 22-19). לדבריו, הוא "הרוויח מלא כסף בשחור" (עמ' 38 ש' 7 עד עמ' 39 ש' 6; עמ' 42 ש' 29 עד עמ' 43 ש' 4). אפריאט העיד גם שלאחרונה הוא החל לדרוש מאנשים שמבקשים שיסייע להם לצאת מהונאת פירמידה להעיד במקרה הצורך ולחתום על שטר חוב. שטר החוב נועד, לדבריו, למנוע מקרים שבהם הוא סייע לאדם שבהמשך לא יסכים להגיע להעיד עבורו בתביעת לשון הרע שאז הוא יוכל לממשו (עמ' 80-78; ת/1).
עדותו של אפריאט שהסיוע לאותם נפגעים נטענים הייתה ללא תשלום לא נסתרה, בשים לב גם לעדותם של נתבעים בתיקים הנדונים בהליך זה שהעידו שהטיפול בתיק שלהם היה ללא תשלום. התיזה של התובעים בסיכומיהם שלפיה מדובר במודל עסקי של הוצאת לשון הרע לשם הפניית לקוחות לעו"ד כהן וחלוקה ברווחים לא הוכחה אפוא. עם זאת, תיאור הדברים מעלה שלאפריאט היה גם רווח עקיף מהפעילות בקבוצת הפירמידות.
203. אציין כי איני סבור, עם זאת, בנסיבות העניין, שהמניע הכלכלי בפעילותו של אפריאט מוביל למסקנה שאפריאט אינו מאמין באמיתות טענת הנוכלות שהועלתה נגד התובעים. להתרשמותי מעדותו בחקירה הנגדית ומכנות תשובותיו, כמו גם ממכלול החומרים, הוא מאמין בטענת הנוכלות. עם זאת, לא ניתן לומר שמניעיו של אפריאט טהורים לחלוטין, כפי שניסה להציג בתצהירו.
204. לבסוף אציין שאין ממש בטענותיו של אפריאט להרחבת חזית בהקשר זה. אפריאט הציג את עצמו בתצהיר כפעיל חברתי ללא כוונת רווח והתובעים היו רשאים לערער טענה זו שרלוונטית, בין היתר, לפלוגתאות בין הצדדים ולפסיקת הפיצוי.
שמם הרע של קורן ומיי סמארטי והתנהלותו של קורן
205. שיקול לקולא בכל הנוגע לתובעים בטענה שמדובר בנוכלות הוא שמם הרע קודם לפרסומים וקשירת שמם לנוכלויות. קודם לפרסומיו של אפריאט התפרסמו כתבות תחקיר מנומקות שנחזות להיות רציניות בידיעות אחרונות ובגלובס המציגות את קורן ואת מיי סמארטי באור שלילי מאוד.
206. בכתבת תחקיר מקיפה מיום 13.10.2016 בעיתון ידיעות אחרונות שנחזית להיות רצינית (נספח 4 לכתב ההגנה בתביעה 47957) דובר על כך שחברת סמארט וואיי שבראשה שגיב קורן (שהוקמה במקור כ"סייב וואי") מגייסת כסף מצעירים כ"זכיינים", לרבות באמצעות מימוש הפיקדון הצהלי, וזאת מבלי שיש לה פעילות ממשית. בכתבת התחקיר ישנה התייחסות לטענות שהחברה מזכירה שיטת פירמידה תוך העלאת תהיות משמעותיות לגבי פועלה. זאת, תוך התייחסות לעדויות ופרסומים נוספים מרחבי הרשת. בכתבה הייתה גם התייחסות לכך שלנוכח טענות שהועלו משרד הביטחון אסר על שימוש בכספי הפיקדון בקשר לחברה וששגיב קורן הורה לפתוח בליץ טלפוני כדי לשנות את ההחלטה (לדבר בטון תקיף; לצעוק עליהם ולהפיל את המרכזייה – כדי "לשגע אותם"). עוד צוין כי לא נכנס לחברה כסף ממה שלפי הנטען הוא פעילות הליבה של החברה – פעילות של צרכנים מול בתי עסק, וכי עיקר הכנסות החברה הם מכסף שהזרימו זכיינים. זאת, כאשר המרוויח העיקרי הוא קורן שרכש דירה נוצצת במיליונים.
207. בכתבה מקיפה בגלובס מיום 26.5.2017 (נספח ו' לכתב ההגנה בתביעה 47957) מתואר סיפורם של 4 חברים בקבוצת הפייסבוק "חושפים את אנשי השיווק הרשתי" שנעשה להם בִּיוּש (Shaming) במרשתת, אשר המשותף להם הוא שהם שפעלו נגד חברת סמארט וואי שבהמשך החליפה את שמה למיי סמארטי והזהירו מפני חשד שמדובר בחברות פירמידה ושיווק רשתי. בכתבה צוין גם שהועלו טענות של זכיינים, שמדובר בתרמית וכי המוצר של החברה לא עובד. בכתבה הייתה התייחסות לכך שהפעילים שחקרו את החברה מצאו ששיטת גיוס המפיצים חשודה כפירמידה כאשר בפועל לא היה מוצר או שירות וההכנסות של המפיצים נבעו מגיוס מפיצים נוספים. במענה לשאלות שהעלו הפעילים הם נתקלו, לפי המתואר בכתבה, בבריונות. עוד הייתה התייחסות לכך שמשרד הביטחון הורה שלא לאפשר לחיילים משוחררים להשתמש בפיקדונות כדי לרכוש זיכיון של החברה. קורן נזכר בכתבה כרוח החיה בחברה וכמי ששולח לפועלים להזהיר את הציבור מפני החברה איומים מרומזים בביוש. בכתבה הוצגה גם עמדת החברה וקורן שלפיה החברה ניסתה בצורה נעימה להגיע למכפישים וכי הפעולות שלפי הנטען נעשו הן פעולות של שונאי החברה שמוצגות כפעולותיה.
208. אציין, בהקשר זה, שבמשפט הוכח שקורן פעל בדרך של בִּיוּש מרושע במיוחד כלפי עידית (משום שהייתה פעילה בקבוצה נגד פירמידות) בכך שהיה מעורב במשלוח מסרון מזעזע בתוכנו כאילו נשלח על-ידה (אשר צוטט לעיל; נספח 11 לכתב ההגנה בתיק 8002), כפי שיפורט להלן. מדובר בעשיית דין עצמי במטרה למנוע ביקורת ושיח ציבורי ויש מקום לתת משקל להתנהלות פסולה ונתעבת זו בפסיקת פיצוי למי שבא בשערי בית המשפט ועותר לפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפגיעה בשמו.
עוד, בהקשר זה, אפנה גם לפרסום של קורן בתפוצה רחבה מיום 6.9.2017 שבגינו הגיש אפריאט תביעה שכנגד בו מציג קורן את אפריאט כמי שממומן על-ידי גופים גדולים מתחרים שמבקשים להזיק לתובעים – ללא כל בסיס (לדיון בעניין פרסום זה ראו להלן לעניין התביעה שכנגד).
209. על כך יש להוסיף שבעניין פנטון בית המשפט קיבל טענת אמת הפרסום בדבר היותו של קורן נוכל בגין מרמה ונוכלות בעניינו של פנטון. קורן ערער על פסק הדין וחזר בו מהערעור לנוכח הערות בית המשפט שלערעור. אין בכך כאמור כדי להקנות הגנה אך יש בכך כדי להוות משקל בפסיקת פיצוי.
210. אציין עוד כי קורן כתב בתצהירו, בין היתר: "מעולם שמי לא נקשר בפרשיות כאלה ואחרות ועברי נקי מכל רבב ולכן לבד מהשמצות חסרות בסיס של הנתבע 1 שממלאות את המרשתת בשקרים אודותי, המוניטין ושמי הטוב הולכים לפני..." (סעיף 28). דברים אלה של קורן בתצהירו רחוקים מאוד מן המציאות. שמו נקשר גם נקשר בפרשיות המחשידות אותו במרמה ובהפעלת הונאת פירמידה אשר פורסמו באמצעי תקשורת משמעותיים קודם לפרסומי אפריאט. נוסף על כך, בית המשפט אף קבע פוזיטיבית שהייתה הצדקה לכינויו של קורן נוכל בקשר לפרשיה מעברו (בפסק הדין בעניין פנטון הנ"ל מיום 29.8.2021 שניתן קודם להגשת התצהיר).
211. קודם למועד התצהיר (באוקטובר 2021) אף פורסמה הכתבה שנזכרה לעיל בתכנית "הנוכלים" (שעיקריה תוארו לעיל). אמנם מדובר בכתבה שפורסמה לאחר הפרסומים של אפריאט ובמובן זה אין לזקוף אותה נגד המוניטין של קורן בעת הפרסומים. עם זאת, יש בכתבה כדי להמחיש עד כמה הצהרותיו של קורן בתצהיר אינן תואמות את המציאות, כאמור.
212. עוד יש לתת משקל לכך שאין אינדיקציה בחומר הראיות לכך שהתובעים הגישו תביעות לשון הרע בגין פרסומים אלה המציגים אותו באור שלילי מאוד.
ה.1. 8. עיון בפסיקת פיצוי בגין התבטאויות דומות
213. בהתאם להלכה הפסוקה, פיצוי בגין פרסומי לשון הרע נקבע לפי נסיבות כל מקרה ומקרה ואין מקום לקבוע תעריפים, אך ניתן, עם זאת, ללמוד ממקרים שקיימות לגביהם נקודות דמיון:
214. בע"א (מחוזי חי') 3512/06 בן עזרא נ' יאיר בן ענת (18.12.2007) נעשו פרסומים שונים על לוחות מודעות שהתייחסו לאיש ציבור כמי שהוא "שקרן" ומעורב, בין היתר, ב"מעילות" ו"רמאויות" תוך שנאמר שיש הוכחות לכך. בית המשפט המחוזי שינה את קביעת בית משפט השלום והעמיד את הפיצוי על 30,000 ש"ח (חלף 8,000 ש"ח).
215. בת"א (שלום עפ') 13497-08-10‏ ‏אושרי לוי נ' שלמה עמר (23.7.2014) הפרסומים היו בעניינו של שחקן כדורגל שמאמנו האשים אותו בהתנהגות לא כשרה במשחק כדורגל שגרמה להפסד לקבוצה. הפרסומים היו בחדר ההלבשה, בשתי תכניות רדיו בתפוצה רחבה, ובפניה להנהלה שתחקור את הדברים ותפנה למשטרה. כשיקולים לחומרא בית המשפט נתן משקל לכך שמדובר היה במאמן כדורגל מוערך שאמר את הדברים וכי הנפגע היה בשחקן ותיק וידוע. עוד ניתן משקל לחומרא לכך שהנתבע ניסה להוכיח את הגנת אמת הפרסום. נפסק פיצוי בסך של 40,000 ש"ח.
216. בת"א (שלום ראשל"צ) 12879-09-10 רזינובסקי נ' אלרם (13.1.2013) כונו חברה ובעליה על-ידי בן זוג של עובדת לשעבר בחברה בבלוג ארוך, מפורט ומנומק, בין היתר, "נוכלים" ונאמר שהשליטו "שלטון פחד". נפסקו לזכות אחד התובעים 10,000 ש"ח ולזכות האחר 20,000 ש"ח תוך שהובא בחשבון, בין היתר, שהנתבע האמין באמיתות הפרסום.
217. בתא"מ (שלום חי') 13361-12-18 זגה נ' רבוך (10.07.2019) הנתבעת פרסמה בעמוד פייסבוק של העירייה בתפוצה גדולה: "ממליצה בחום לא להתקרב לסטודיו של אביעד זגה, בן אדם רמאי ושקרן!...". נפסק פיצוי בסך של 9,000 ש"ח, בין היתר, בהתחשב במצבה הכלכלי של הנתבעת ובכך שהיא סירבה להתנצל.
218. בת"א (שלום נצ') 7633-09-15 הירש נ' אברהם (08.12.2017) הנתבעת פרסמה מספר פרסומים בעניינו של התובע, עורך דין במקצועו, בפייסבוק. זאת, לנוכח פרסום של אחיין של הנתבעת שלפיו הוא נאלץ לעזוב את הארץ. בכלל זה כינתה הנתבעת את התובע: "נוכל מגעיל מקומך בכלא..." וכן "היזהרו מ[...] עו"ד מהצפון שמוליך שולל את לקוחותיו", וכן האשמות על מעילה בכספי לקוחות, תפיסת סמים בביתו וכן פרסום תמונתו עם הכיתוב "Wanted". נפסק פיצוי בסך של 15,000 ש"ח.
219. בת"א (שלום הרצ') 9811-08-17 רמון נ' אוחיון (06.03.2019) הנתבעת כתבה בקבוצת פייסבוק על התובעת (עם כ-3,500 חברים), גננת במקצועה (בגן שבו שהה בנה של הנתבעת) פוסט ארוך ומפורט ובו האשמות קשות כלפי הגננת שבסופו נכתב "חבל ככל שהאמת תצא לאור הורים לא ישימו את היקר להם מכל עם המפלצת הזאת". נפסקו 18,000 ש"ח, בשים לב להתנצלות הנתבעת שפורסמה בקבוצת הפייסבוק, בהמלצת בית המשפט, קודם למתן פסק הדין (שבית המשפט התרשם שהיא כנה ואמיתית), ובהתחשב בכך שהתובעת הייתה משוכנעת שהיא פועלת לטובת הילדים.
220. בת"א (שלום ת"א) 16471-09-16‏ קליין נ' סנדל (24.11.2019) הנתבעת כתבה באינסטגרם על התובע, שהיה מוליך כלבים במקצועו, שנהג באלימות כלפי אחד הכלבים בצירוף תמונתו. נפסקו 50,000 ש"ח. בית המשפט נתן משקל לתפוצה הגדולה ולתגובות שעורר הפרסום, כמו גם לכך שהנתבעת סברה שהיא פועלת כדי להזהיר באופן מוצדק את בעלי הכלבים וכן לכך שבשלב מאוחר הסירה את הפרסום.
221. בת"א (שלום הרצ') 18160-08-18 ד"ר דורון אבניאלי נ' בלומנפלד (9.6.2020) מדובר היה בהשמצה של רופא בדף פייסבוק של המרפאה בו וכן בדף הפייסבוק של התובע בהם הועלתה טענה לגבי מרמה של הרופא בנוגע לטיפול שנעשה, ובכלל זה פורסם "שיקר במצח נחושה והוכח בעיני בנוכח מהדרכה הנמוכה ביותר שקיימת. ראו הוזהרתם, לא ממליצה להכנס למרפאתו מכיוון שלא הייתי רוצה שעוד אנשים יפלו בפח". מדובר היה בתפוצה של מאות אנשים בענייו של רופא שנקבע לגביו שיש לו מוניטין יוצא דופן. הנתבעת התנצלה ובית המשפט התרשם מכנות ההתנצלות. עוד נקבע בפסק הדין שהתנהלותה לא הייתה תקינה קודם לפרסום וכי התובע התנהל באופן תקין. נפסק פיצוי של 24,000 ש"ח.
222. בת"א (שלום פ"ת) 44048-04-18‏ ד"ר חגי לוין נ' טייקאייר ישראל בע"מ (7.2.2020) מדובר היה בהשמצות בפייסבוק של רופא במספר פרסומים שנעשו על פני כמה חודשים בדבר היותו "מושחת" ו"שקרן", בהתייחס לדברים שאמר בתכנית טלוויזיה בגנותה של סיגריה אלקטרונית. נפסקו 100,000 ש"ח בגין מכלול הפרסומים. נקבע כי מדובר בפרסומים פוגעניים ומכפישים חוזרים ונשנים שהופצו בתפוצה רחבה, מבלי שהנתבעים התנצלו ותוך שעמדו על הגנת אמת הפרסום והמשיכו בפרסומים עד למועד הדיון.
ה.1. 9. פסיקת פיצוי
223. לאחר שנתתי את דעתי למכלול הנסיבות שפורטו לעיל, להלן פירוט הפיצוי בו יחויב אפריאט בגין כל אחד מהפרסומים (בהתאם לסדר הכרונולוגי של מועדי הפרסום).
224. בגין הפרסום השני בקבוצת שורש (מיום 16.9.2017) אפריאט מחויב לשלם 8,000 ש"ח לקורן ו-8,000 ש"ח נוספים למיי סמארטי. אשר לתפוצת הפרסום לא הובאו ראיות לגבי מספר החברים בקבוצת שורש. מעבר לשיקולים שפורטו לעיל, שיקולים לחומרא הם שמדובר בפרסום הראשון בזמן ובו האשמות חמורות בפלילים מעבר לטענה שמדובר בנוכלות תוך חיזוק האשמות אלה בכך שנאמר שקיימות עשרות ראיות מוצקות לעבירות באופן שמקנה להן נופך של אמינות בעיני הקורא.
225. בגין הפרסומים הראשון והשלישי בקבוצת שורש (מימים 24.4.2018 ו-25.4.2018), אפריאט מחויב לשלם 20,000 ש"ח לקורן בלבד. מיי סמארטי אינה מוזכרת בפרסומים במפורש ולא הובהר אם היא תובעת בגינם ומה ההצדקה לכך ולכן איני פוסק לה פיצוי. מעבר לשיקולים שנמנו לעיל, קיימת בפרסום זה חומרה יתרה בעניינו של קורן במובן זה שנאמר בו שקורן עשק ילדים קטנים. חומרה נוספת נובעת מכך שאפריאט ייחס לקורן אי נאמנות לרעייתו. בעניין אחרון זה שלא פורסם בעלמא אלא עם פרטים שמשווים לו נופך של אמינות בעיניי הקורא בדבר שימוש באפליקציית טנידר, קיימת חומרה יתירה. אין לו קשר ענייני לטענת הנוכלות או להגנה על הציבור ואני סבור ששרבוב עניין זה מעיד על כוונה זדונית לפגוע בקורן.
226. בגין הפרסום הרביעי בקבוצת שורש (מיום 17.2.2018) אפריאט מחויב לשלם לקורן 20,000 ש"ח ולמיי סמארטי 8,000 ש"ח. מעבר לשיקולים שנמנו לעיל, בעניינו של קורן קיימת חומרה יתירה לפרסום בכך שנאמר בו "גילינו לאחרונה שהייתה מעורב בכמה עסקאות סמים... אתה הולך לכלא חבוב, שם מקומך". מעבר לכך שאין אינדיקציה כלשהי לנכונותו של ביטוי זה בחומר הראיות, אין לו קשר ענייני לפרסום ולהגנה על הציבור.
227. בגין הפרסומים השישי והשביעי בקבוצת הפירמידות (מימים 10.7.2018 ו-16.10.2018) אפריאט מחויב לשלם 12,000 ש"ח לקורן ו-8,000 ש"ח למיי סמארטי. קבוצת הפירמידות היא קבוצה בתפוצה גדולה של כ-15,000 חברים. מעבר לשיקולים שנמנו לעיל, חומרה יתירה בפרסום זה היא בכך שפורסמה תמונתו של קורן עם הזמנה לשתף את הפרסום.
228. בגין הפרסומים החמישי והשמיני בקבוצת הפירמידות (מימים 1.12.2018 ו-11.12.2018), המהווים כאמור לשון הרע אחת, אפריאט מחויב לשלם 10,000 ש"ח לקורן ו-8,000 ש"ח למיי סמארטי. בעניינו של קורן קיימת חומרה נוספת לנוכח ההתייחסות לכך שקורן "הוציא במרמה כספים מאנשים בעניין בוק דוגמנות" וכן בהתייחסות לעבירות תעבורה שלו.
ה.2. תביעה 8035: תביעת קורן וטודובום
ה.2. 1. הפרסומים מושא התביעה
229. אלו הפרסומים מושא זו שהגישו קורן וטודובום התביעה:
230. הפרסום הראשון: מדובר בפוסט ארוך (שמתפרס על פני כמה עמודים) מיום 20.1.2021 שפורסם בחשבונו הפרטי של אפריאט שאליו תויגו, לפי הנטען, גורמים רבים, בין היתר, חברי כנסת, ודפי פסייבוק מובילים בהם "הצינור", "סטטוסים מצייצים" ומשטרת ישראל. זהו לשון הפרסום בחלקים שצוטטו בתביעה (נספח 1 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
בית המשפט המחוזי בירושלים החליט שאני לא יכול לתבוע את מי שהוציאו עליי לשון הרע, איימו עליי והטרידו אותי מינית.
[...]
באוגוסט השנה, הונאת פירמידה בשם "טודובום" העלתה נגדי פוסט מכפיש בפייסבוק, המנכ"ל שלהם נוכל בשם שגיב קורן, דאג שהפוסט שלי יגיע ליותר מ2 מיליון אנשים...אותו שגיב קורן, שאגב, גנב מהציבור למעלה מ-300 מיליון ₪ ב-5 השנים האחרונות ואפילו היועץ המשפטי לממשלה אמר שמדובר בחברת פירמידה ואפילו האגף לחיילים משוחררים אמר-"כספי הפקדון לא ילכו לחברה הזו", שלח עליי אנשים לאיים עליי ("אל תצא מהבית" "חכה שניפגש" "נזיין את אמא שלך ואבא שלך" ועוד פנינים)...
[...]
זה לא מספיק- אז גם שיבוש מהלכי משפט היה שם.
[...]
...כשאותו שגיב קורן שלח הודעת סמס ל-5 אלף איש מתוכנת סמסים חכמה, שבה הזין את הטלפון של ידידה שלי, עידית וואן שלנגר וכתב בגוף ההודעה "שמי עידית וואן שלנגר, אני בת של משפחה גרמנית סבי שירת ב-SS הנאצי, אני מצטערת רק על דבר אחד, על זה שהיטלר לא גמר על כולכם את העבודה, אמן ותשרפו כולכם.
נטען כי רפאל שיתף את הפוסט בדף הפייסבוק שלו והוסיף: "בבתי המשפט אין לי שמץ של אמון. כלום, נאדה, לא מאמין להם, לא מאמין בהם. לא חושב שהם בכלל רוצים לעשות מלאכת הצדק, אין לנו כבר שופטים בישראל, רק בריונים בעניבות".
231. הפרסום השני: פוסט שפורסם על-ידי אפריאט ביום 23.6.2019 בקבוצת הפירמידות, ורפאל שיתף גם אותו בדף הפייסבוק שלו. כך נכתב בחלק שצוטט בתביעה (נספח 2 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
..זו פניה לכל מי שאי פעם נפגע על ידי הנוכל שגיב קורן ו/או חברת "מיי סמארטי" על כל גלגוליה, כולל "טודובום", הנוכלות העדכנית של הנוכל שגיב קורן.
[...]
אם שילמתם דמי זיכיון לפירמידה "מייסמארטי" או "טודובום" נא פנו אלי.
נטען כי רפאל שיתף גם את הפוסט הזה בדף הפייסבוק שלו.
232. הפרסום השלישי: פוסט שפרסם אפריאט ביום 30.6.2019 בקבוצת הפירמידות ונאמר בו שחברת טודובום גבתה 16,000 ש"ח מחייל אוטיסט וסירבה להחזיר לו סכום זה. בין היתר נכתב על קורן: "שתפו בבקשה, אנשים צריכים לדעת איזה נוכל שגיב קורן (נספח 3 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג')".
נטען כי רפאל שיתף את הפוסט בדף הפייסבוק שלו.
ה.2. 2. דיון והכרעה בטענות אפריאט
233. מן הטעמים שפורטו לעיל, בהתייחס לתביעה 47957, לנוכח החריגה מהפלוגתא שהוכרעה בעניין פנטון, לא ניתן לקבל את טענת אפריאט להשתק בנוגע לכינויו של קורן "נוכל" בפרסומים.
234. אשר לטענות של אפריאט בדבר אמיתות החלקים בפרסום הראשון המתייחסים לאיומים של קורן עליו ועל כך שקורן שלח אנשים לאיים עליו, כמו גם לטענה שקורן שיבש הליכי משפט – לא הונחה תשתית ראייתית להוכחתן. בתצהירו הסתפק אפריאט באמירות כלליות וללא פרטים שאין בהן כדי להוכיח את האמור בפרסום (למשל סעיפים 84 ו-111 לתצהיר). אציין עוד כי מסמכים שונים שאליהם מפנה אפריאט וצורפו לכתבי טענותיו אשר על חלקם קורן כלל לא נחקר לא ניתן לבסס את המסקנות שאותן אפריאט מבקש להסיק באופן הקושר את קורן לאיומים קונקרטיים כלפי אפריאט, במידת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי. אשר לטענה שקורן היה מעורב בעסקאות סמים, גם לכך אין ראיה כלשהי. הפניה להחלטה לכאורה (שצורפה לכתב ההגנה) אשר לא ברור מה מקורה ואשר עוסקת בעניינו של אדם אחר שנאשם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית אשר טוען לכאורה לפי ההחלטה שהופלה ביחס חייל בשם שגיב קורן (שכלל לא ברור אם הוא התובע) אין בה כדי לבסס דבר וחצי דבר. גם האמירה שלפיה האגף לחיילים משוחררים אסר על העברת כספי פיקדון לחברת טודובום לא הוכחה. עמדת היועץ המשפטי התייחסה כאמור לעיל לחברת מיי סמארטי ולא הוכחה הנחיה כזו לגבי טודובום, ושיבוש הליכי משפט לא הוכח (אציין, בהקשר זה, כי טענת זיוף אישור הקורונה של אפריאט (שלא הוכחה), ממילא מתייחסת לאירוע שהתקיים ביום 31.5.2021; אירוע שהוא מאוחר לפרסום הפוסט).
אשר לחלק בפרסום המתייחס למשלוח המסרון לגב' שלנגר, לנוכח מסקנתי שליבת הפרסום נכונה (גם אם לא הוכחו כל פרטי הלוואי), אני סבור שקמה בעניינו של פרסום זה הגנת אמת הפרסום, כפי שיפורט להלן לגבי פרסום דומה שבגינו הוגשה תביעה 8002.
235. אשר ליתר טענותיו של אפריאט, מן הטעמים שפורטו לעיל בהתייחס לטענות ההגנה של אפריאט בתביעה 47957, לא קמות לאפריאט הגנות תום הלב ואמת הפרסום.
ה.2. 3. פסיקת פיצוי בעניינו של אפריאט
236. הפרסומים מושא תביעה זו או חלקם אינם בגדר לשון הרע אחת, בהתאם למבחנים שנקבעו בהלכת פלוני. הפרסום הראשון הוא משנת 2021 ופורסם בדף הפייסבוק הפרטי של אפיראט (בשונה מיתר הפרסומים שנעשו בקבוצת הפירמידות), ומשכך לפי מבחני הזמן והבמה מדובר בלשון הרע נפרדת. הפרסומים השני והשלישי אמנם סמוכים בזמן (23.6.2019 ו-30.6.2019) אך הפרסום השלישי, מבחינת תוכנו, מוסיף רובד עובדתי קונקרטי ומהותי שאינו מופיע בפרסום השני ולכן לפי מבחן התוכן לא מדובר בלשון הרע אחת.
237. לאחר שנתתי את דעתי למכלול הנסיבות שפורטו לעיל, להלן פירוט הפיצוי בו יחויב אפריאט בגין כל אחד מהפרסומים (בהתאם לסדר הכונולוגי של מועדי הפרסום). אציין שלנוכח אי הבהירות בשוני בין הפעילות של מיי סמארטי ובין הפעילות של טודובום, כאמור לעיל, ובהינתן גם שקורן הוא הרוח החיה בשתי החברות (ואף הציג את עצמו בזמן אמת כיזם; עמ' 59 לפרוטוקול ש' 23-17), כעולה מחומר הראיות, גם בפסיקת פיצויים בעניינה של טודובום יש לתת משקל לשיקול בדבר השם הרע, כאמור לעיל.
238. בפרסום השני מיום 23.6.2019 מתאר אפריאט את קורן ואת מיי סמארטי כנוכלים ואת טודובום כגלגול של מיי מסמארטי וכנוכלות העדכנית של קורן. בהמשך הפרסום (שהתביעה אינה מופנית אליו) פונה אפריאט לקוראים ומבקש חומרים על נוכלויות של קורן והחברות לצורך הכנת כתב הגנה בתביעה 47957. מחד גיסא, מדובר בפרסום חמור פחות במובן זה שטענת הנוכלות הועלתה באופן כללי בלבד ללא הנמקה תוך שעולה ממנו שחסרות לאפריאט ראיות. מאידך גיסא, יש בפרסום כדי להדהד את הפרסומים הקודמים. בהתחשב בשיקולים אלה, כמו גם ביתר השיקולים שפורטו לעיל, ובכך שמטרת הפרסום היא איסוף ראיות לצורך ההליך המשפטי, אפריאט יחויב לפצות את קורן בגין פרסום זה בסך של 7,000 ש"ח ואת טודובום בסך של 7,000 ש"ח נוספים.
239. בפרסום השלישי מיום 30.6.2019 לטענת הנוכלות הכללית כלפי קורן וטודובום מצטרף הסבר בדבר ניצול חייל "אוטיסט" ופניה לשיתוף הפרסום. מדובר בשיקול לחומרא ומצטרף לכך כשיקול נוסף לחומרא הדהוד של טענת הנוכלות לאחר וביתר שאת שעה שהוא נעשה לאחר שהוגשה התביעה בתיק 47957. בהצטרף שיקולים אלה זה למכלול השיקולים שפורטו לעיל, בגין פרסום זה מחויב אפריאט לפצות את קורן בסך של 10,000 ש"ח ואת טודובום בסך של 10,000 ש"ח נוספים.
240. הפרסום הראשון הוא מיום 20.1.2021 והוא פורסם בדף הפייסבוק הפרטי של אפריאט. מדובר בפוסט ארוך מאוד המתפרש על פני כ-7 עמודים (עמ' 198-191 לראיות קורן). עיקרו ביקורת על בית המשפט על מחיקת תביעה שאפריאט הגיש. התביעה מתייחסת לחלק קטן מאוד מהפוסט בו אפריאט מתייחס להונאת הפירמידה טודובום; למנכ"ל הנוכל שלה שגיב קורן שנטען כי גנב מהציבור למעלה מ-300 מיליון ש"ח; לכך שקורן שלח אנשים לאיים על אפריאט ולכך שהיועץ המשפטי לממשלה אמר שמדובר בפירמידה והאגף לחיילים משוחררים אסר להעביר לחברה כספי פיקדון (בגין החלק שעניינו עידית שלנגר, כאמור, קמה הגנת אמת הפרסום).
התובעים לא הביאו נתונים בדבר מספר החברים של אפריאט בפייסבוק, ובהיעדר נתונים יש להניח שמדובר בתפוצה קטנה משמעותית מזו של קבוצת הפירמידות ומדובר בשיקול לקולא. גם אורכו של הפוסט והמסר העיקרי בו שהוא ביקורת על בתי המשפט, באופן שדברי לשון הרע מושא התביעה נבלעים בו, הוא שיקול לקולא. מנגד, הפרסום עצמו הוא חמור ביחס לפרסומים כלליים אחרים לנוכח הפירוט העובדתי שנכלל בו כאמור שיש בו כדי לשוות נופך של אמינות לדברים.
בהתחשב באלו, ובמכלול השיקולים הנ"ל, בגין פרסום זה מחויב אפריאט בפיצוי בסך של 6,000 ש"ח לקורן ו-3,000 ש"ח לטודובום.
ה.2. 4. דיון והכרעה בתביעה נגד רפאל
241. אין מחלוקת שרפאל שיתף את הפרסומים. רפאל טען בסיכומיו שיש לדחות את התביעה בהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 1239/19 שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ (20.11.2019) (להלן – "הלכת ניידלי"). מדובר לטענתו בתביעת השתקה. עוד הוא טען להגנת אמת הפרסום וכן להגנת תום הלב שבסעיף 15(3).
242. עיון בראיות מעלה שלפרסום הראשון היו 22 שיתופים (עמ' 198 לנספחי תצהיר קורן) ולפרסום השלישי היו 13 שיתופים (עמ' 205 לנספחי תצהיר קורן). לא הובאו נתונים לגבי מספר השיתופים של הפרסום השלישי. רפאל טען שהחשיפה של השיתופים הייתה קטנה בהשוואה לחשיפה של הפרסום המקורי. בתצהירו נאמר שהוא בדק היטב את הפרסומים לפני ששיתף אותם והגיע למסקנה שהדברים הם אמת לאמיתה, אך בחקירה הנגדית העיד שהיה מדובר בחשדות ללא הוכחות חד משמעיות (עמ' 88 לפרוטוקול; עמ' 94 ש' 23; עמ' 118 ש' 27-22). רפאל העיד שייתכן ששיתף פרסומים נוספים כי דעתו על טודובום לא השתנתה (עמ' 125 ש' 28).
243. דין התביעה נגד רפאל להידחות. קורן לא הסביר בתצהירו מה הסיבה שבגינה רפאל נתבע בשונה ממשתפים רבים אחרים שלא נתבעו. בנוסף, ניתן להתרשם שקבוצת הפירמידות היא קבוצה גדולה של כ-15,000 חברים שעוסקת באופן ייעודי בנוכליות ותרמיות פירמידה ולנוכח נתונים אלה, בהיעדר ראיות מטעם קורן לעניין היקף החשיפה של השיתופים, כמו גם היקף החשיפה של פרסומי משתפים רבים נוספים שלא נתבעו, ניתן לקבל את טענתו של רפאל שהחשיפה לשיתופים הייתה קטנה יחסית וכי החשיפה העיקרית הייתה בקבוצת הפירמידות. על כך יש להוסיף שרפאל נתבע בסכום של 250,000 ש"ח, מבלי שנעשתה הבחנה בינו לבין אפריאט וניתן לומר בהינתן הנתונים הקיימים שהתביעה נגדו הוגשה בסכום מופרך. בנסיבות האלה, אני סבור שהמסקנה היא שמדובר בתביעה בררנית ואף ניתן לסווגה כתביעת השתקה שהוגשה תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, בהתאם למבחנים שהותוו בהלכת ניידליי.
ה.3. תביעה 8002: תביעת קורן וטודובום השניה
ה.3. 1. הפרסומים מושא התביעה
244. אלו הפרסומים מושא תביעה זו שהגישו קורן וטודובום:
245. הפרסום הראשון: פוסט שפרסם אפריאט ביום 7.5.2019 בקבוצת הפירמידות (להלן – "הפרסום הראשון"). זהו התוכן שצוטט בתביעה (נספח 19 לתצהיר קורן):
עד כמה שגיב קורן אפס ועלוב נפש מ-1 ועד לעד להשתמש במצב הבטחוני שבו נהרגו לנו אזרחים בשביל הנוכלות שלו, "טודובום"?
להקיא מכל אחד שנמצא איתו שם ומבזה את הכבוד הלאומי...
שתפו בכל הכוח, שאנשים יראו איזה איש עלוב שגיב קורן!
246. הפרסום השני: פוסט נוסף שפרסם אפריאט באותו היום בקבוצת הפירמידות (להלן – "הפרסום השני"), וכך נכתב (נספח 20 לתצהיר קורן):
יש אנשים שבשביל לקדם את נוכלות הפירמידה שלהם, לא תהיה להם בעיה, ערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, להשתמש במצב הביטחוני שלנו.
שגיב קורן הוא אחד מהם.
247. הפרסום השלישי: פוסט שפרסם אפריאט ביום 23.6.2019 בקבוצת הפירמידות (להלן – "הפרסום השלישי"). אלו החלקים שצוטטו בתביעה (נספח 21 לתצהיר קורן):
צהריים טובים לכולם. זו פניה לכל מי שאי פעם נפגע על ידי הנוכל שגיב קורן ו/או חברת "מייסמארטי" על כל גלגוליה, כולל "טודובום", הנוכלות העדכנית של הנוכל שגיב קורן.
[...]
248. הפרסום הרביעי: פוסט נוסף של אפריאט בקבוצת הפירמידות מיום 5.6.2019 (להלן – "הפרסום הרביעי"), וזהו החלק שצוטט בתביעה (נספח 22 לתצהיר קורן):
קצת ישן, אבל שתבינו עד כמה שגיב קורן הוא חולני... הוא נכנס לתוכנת סמסים מסחרית שברשותו...קורן הזין את מספר הטלפון שלה כשולח, ושלח בשמה את הודעת הסמס הזו לכ-5,000 אנשים.
[...]
...בינתיים שגיב קורן הנוכל ממשיך לרמות אנשים ולהפיל אותם לפירמידה שלו והוא לא משלם את המחיר.
[...]
נוסח ההודעה שצורפה לפוסט הוא:
שמי עידית וואן שלנגר אני בת לנצר של משפחה גרמנית. סבי שירת בSS הנאצי. אני מצטערת רק על דבר אחד!! על זה שהיטלר לא סיים סופית את העבודה וגמר אתכם סופית יהודים מלוכלכים! הייל היטלר! אמן ותשרפו כולכם.
ה.3. 2. דיון והכרעה בטענות אפריאט בהתייחס לפרסומים מסוימים
249. אפריאט טען בסיכומיו שהפרסום הראשון והשני נעשו לאחר שקורן עשה שימוש בפרופיל פיקטיבי של פייסבוק לצורך פרסום פוסט בזמן מבצע צבאי של צה"ל, כאשר בתחילה האמירה בפוסט הייתה "מי בעד לתת בראש בעזה..." ולאחר מכן נערכה כדי לפרסם חבילת כבלים. לטענתו, המטרה הייתה לצבור תגובות לאמירה הראשונה על מנת לצבור תגובות אשר מובילות לחשיפה גדולה יותר ברשת החברתית על מנת לפרסם את האמירה הערוכה.
דין הטענות להידחות. הטענה לא הוכחה ולא ברור כיצד קושר אפריאט את אותו פוסט לטודובום או לקורן. הפניית אפריאט בסיכומיו לעדות קורן שהחברה פעלה בשיתוף פעולה עם הוט ליצירת לידים עבורה אינה יכולה לבסס את הקשר הנטען.
250. אשר לפרסום השלישי – בצדק טוען אפריאט שמדובר בפרסום שהוא נתבע בגינו גם בתביעה 8035 וכמובן שלא ניתן לתבוע בגינו פעמיים. לכן תביעה זו בגינו נמחקת.
251. אשר לפרסום הרביעי – לטענת אפריאט קורן שלח את ההודעה מושא הפרסום בשמה של עידית שלנגר כאילו נשלחה ממספר הטלפון שלה, כפי שצוין בפרסום. גב' שלנגר שהתרשמתי מכנותה העידה שהייתה פעילה בקבוצה לחשיפת פירמידות ובשלב מסוים החלה לקבל מבול פניות של אנשים רבים בתגובה למסרון שכביכול שלחה בדבר היותה נאצית תוך הבעת אכזבה על כך שהיטלר "לא גמר את העבודה" (הנוסח מופיע בפרסום של אפריאט ובנספח 11 לכתב ההגנה). לדבריה, קורן גרם למשלוח ההודעה כאילו נשלחה ממספר הטלפון שלה, וזאת על מנת לביישה ולהרתיע אותה מלפעול בקבוצת הפירמידות. היא מסיקה זאת ממסרון מאיים שקורן שלח אליה רבע שעה לאחר מכן ממספר הטלפון שלו (נספח 9 לכתב ההגנה; עמ' 93 לפרוטוקול ש' 14-11). היא העידה גם שפתחה תלונה במשטרה שנסגרה (עמ' 92 ש' 14-9). הנוסח המצמרר והנתעב של המסרון שנשלח בשם עדית בתפוצה רחבה, בהצטרף לסמיכות הזמנים למסרון ששלח אליה קורן הכולל רמיזות ואף איומים מפורשים (ובכלל זה "מי שעסוק בשיימינג ורוע צריך לדעת שזה גם יכול לחזור בבומרנג...", "הרי לא בא לך לקום בבוקר עם 10 בלוגים במקום הראשון בגוגל.. נכון?", "לא נחמד היה שמחר השם שלך יקושר לניתוח שכשל..."), די בו כדי להעביר לקורן את נטל הראיה להראות שהוא לא היה מעורב במשלוח המסרון הפוגעני. בכך שעידית קיבלה מסרונים מאיימים נוספים ממי שהציגו את עצמם כזכיינים של מיי סמארטי (נספח 10 לכתב ההגנה) אין כדי לשלול את מעורבותו של קורן, כפי שניסה לטעון בא כוחו. קורן לא שלל במפורש בתצהירו מעורבות בעניין זה והתחמק ממענה בחקירה הנגדית בתשובה לא אמינה שלא הראו לו את המסמך מול העיניים (עמ' 56) בעניין שבא כוחו טען שנחקר עליו במשטרה (עמ' 92 ש' 17-15). לכן אני קובע, כממצא שבעובדה, לפי מאזן ההסתברויות במשפט אזרחי, שקורן היה מעורב במשלוח המסרון הנתעב בשם עידית.
בהתאם, ובהיעדר טענה של חוסר עניין לציבור, בגין החלק בפרסום שמתייחס למשלוח המסרון בשם גב' שלנגר קמה לאפריאט הגנת אמת הפרסום שעה שהשתכנעתי שליבת הפרסום נכונה, גם אם לא הוכחו כל פרטי הלוואי (למשל שהמסרון אכן נשלח 5,000 פעמים). מהות הפרסום היא שקורן היה מעורב בהכפשת שלנגר באופן מסיבי באמצעות המסרון שנשלח בשמה וזהו הרושם הכללי שמתקבל מהפרסום. השאלה אם קורן עצמו לחץ על כפור הsend או שזה היה אחר המקושר אליו וכן אם התפוצה הייתה מאות הודעות או אלפים אינה מהותית בנוגע למסר של הפרסום כמכלול ויש לראות בעניינים אלה פרטי לוואי (עניין עזור, פסקה 48 (29.6.1998); שנהר, בעמ' 222-221). אין בכך כדי להקנות הגנה בגין החלק בפרסום המתייחס לנוכלות הפירמידה מן הטעמים שנמנו לעיל.
252. המסקנה היא אפוא שלא עומדת לאפריאט הגנה בעניין הפרסומים הראשון והשני, כמו גם בנוגע לחלק הפרסום הרביעי שמתייחס לנוכלות הפירמידה.
ה.3. 3. פסיקת פיצוי
253. הפרסומים הראשון והשני הם לשון הרע אחת. מדובר בשני פרסומים מאותו יום (7.5.2019); שניהם בקבוצת הפירמידות; ותוכנם דומה. הפרסום הרביעי מיום 5.6.2019, גם הוא בקבוצת הפירמידות, מתייחס בעיקרו למעשיו של קורן בעניינה של עידית; ביטוי שבגינו כאמור הוקנתה הגנה של אמרת הפרסום. בסיפה שלו יש התייחסות לקורן כנוכל שמפיל אנשים לפירמידה שלו. מדובר באותה במה של הפרסום הראשון והשני. במבחן הזמן חלף כחודש בין שני הפרסומים הראשון לבין הפרסום הרביעי ולכן בהיבט הזמן מדובר בעניין גבולי. מבחינת התוכן, תוכנם של שני הפרסומים הראשונים שמתייחסים לניצול ציני של המצב הביטחוני לצורך הנוכלות הוא חמור יותר (בהתעלם מהביטוי שהוקנתה בגינו הגנה), ויש בכך כדי להטות את הכף למסקנה שיש לראות גם בפרסום הרביעי לשון הרע אחד בצוותא עם הפרסומים הראשון והשני.
254. בגין פרסומים אלה אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 10,000 ש"ח לטודובום ו-10,000 ש"ח נוספים לקורן. בקביעת הפיצוי נתתי משקל למכלול השיקולים שפורטו לעיל, כמו גם לכך שמדובר בהדהוד של טענת הנוכלות לאחר הגשת התביעה בתיק 47957 תוך ייחוס חומרה יתירה לניצול המצב הביטחוני, וכי מדובר בשלושה פרסומים, כשיקולים לחומרא. מנגד, כשיקול לקולא, יש לתת משקל לכך שמדובר בפרסומים לאקוניים, לא מפורטים ולא מנומקים.
ה.4. תביעה 52205: תביעת קורן
ה.4. 1. הפרסומים מושא התביעה
255. תביעה זו מתייחסת לפרסומים שנעשו בקבוצת הפירמידות בלבד. הנתבעים, כאמור, אפריאט שהוא מנהל הקבוצה וכן נתבעים אחרים המשמשים "מגשרים" בקבוצת הפירמידות. בשונה מהתביעות האחרות שבהן התביעה הופנתה נגד אפריאט כמפרסם הישיר של דברי לשון הרע, בתביעה זו נתבע אפריאט גם כמנהל הקבוצה – בגין פוסטים שאותם לא הוא פירסם, ככל הידוע. לגבי הנתבעים האחרים נטען כי אחריותם נובעת מכך שהם משמשים כ"מגשרים" בקבוצת הפייסבוק וכי הם אישרו את הפוסטים "ונתנו להם גושפנקא כלפי כולי עלמא". אזכיר כי הנתבעים שעמם התובע לא הגיע להסכמות הם ירון זעפרני, דביר רידי וקארין שירה שוורץ.
256. אלו הפרסומים מושא תביעה זו שכולם נעשו בקבוצת הפירמידות כאמור:
257. הפרסום הראשון: פוסט מיום 16.9.2019 שפורסם על-ידי משתמש בשם "צחי פנטון". הפוסט לפי תוכנו מתייחס לתביעה שהגיש קורן נגד פנטון, וכך נכתב (נספח 31 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
שגיב קורן תובע אותי על כך שקראתי לו 'נוכל'.
לצורך המשפט אודה לכל מי שיסייע לי להוכיח שזה נכון ('אמת דיברתי').
ניתן לפנות אליי בפרטי או בנייד [...]
תודה רבה מראש לכל מי שיסייע!
לעניין פרסום זה נטען בתביעה שגם יתר הנתבעים שאישרו את הפוסט, ובשרשור התגובות לפרסום זה ישנה תגובה מטעם "קבוצת הפירמידות" שזהו לשונה: "כי הוא נוכל. יש לי עומס ראיות עבורך. תגיע לבית שמש עם דיסק-און-קי...".
258. הפרסום השני (נספח 32 לתצהיר קורן): פוסט מיום 18.2.2020 של משתמש בשם "ויגאס נרקס" שלפי הנטען בתביעה פורסם על ידי מישהי אחרת ותוכנו "דברי הוקרה ותודה לקורן": "...יש עליו הרבה שמועות אך אני תמיד הולכת אם [השגיאה במקור - ל.ג.] אמונה שיש מי שמוליך אותי ומכוון אותי יצא לי הזכות להכיר את אנשים מדהימים! [...] תמיד ידעתי שאני זכיתי בפרוייקט ומה נותר לי לומר חוץ מתודה ענקית לאנשים לא נותנים לנו ליפול Sagiv Koren [...]".
לצד הפוסט בשבחו של קורן שהועתק ציין המפרסם כך: "יש עליו שמועות מעניין למה". בשרשור לפוסט זה הופיעו, בין היתר, התגובות הללו [ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג']: "טוב הנוכל ידוו [הטעות במקור – ל' ג'] בניצול אוכלוסיות חלשות ותמימות. והרי, שזו הגדרתו, נוכל. ואיש שיווק מעולה..." (על ידי משתמש בשם עמית דהן); "נוכל שזה הגלגול העשירי של התרמיות בהן שותף: מי מיקרון..." (על ידי המפרסם "ויגאס נרקס"); "חחחח לבחורה ולדוס יש חיוך מאולץ ולעומתם שגיב עם החיוך נוכל מחייך מכל הלב (לב מאבן כמובן) שלו" (על ידי המשתמש 'אסיף גורן').
259. הפרסום השלישי: פוסט נוסף של המשתמש "ויגאס נרקס" מיום 27.2.2020 בו נכתב (נספח 33 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
לגבי תביעת ההשתקה של שגיב קורן, אני רוצה להבין, איזה שופט במדינתנו אשכרה יכול לפסוק לטובת אדם כזה? כמובן, כשמדובר בכינויים כמו "נוכל" וכו' לא הכפשות פוגעניות וקיצוניות אחרות. הרי יש הוכחות שחור על גבי לבן, שהבחור שותף והיה שותף במיזמי נוכלות (שרבים מהם מוכרים כנוכלות על ידי בית המשפט) [...]
260. הפרסום הרביעי (נספח 34 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'): פוסט מיום 27.7.2020 של משתמש בשם דניאל שוורץ שפרסם תרשים זרימה המשמש לכאורה את קורן כדי להונות את לקוחותיו, וזאת בציון האמירה הבאה: "נמצאה הנוסחה של המנטור והמגה נוכל שגיב קורן".
261. הפרסום החמישי, פוסט שפורסם ביום 5.8.2020 על ידי קבוצת הפירמידות שבו נכתב (נספח 35 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
[...]
...חברים אתם צריכים להבין: לשגיב קורן אין איך להתפרנס, אז הוא מרמה אנשים ומחפש אנשים. פשוט תתעלמו מהם ותייגו את הפרופיל האישי שלי Segev Israel Afriat בכל פעם שאתם רואים מישהו מהם כאן.
262. הפרסום השישי (נספח 36 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'): פוסט מיום 27.10.2020 של המשתמש נועם ניסן. בתביעה נטען כי מדובר בפוסט בעניין עלייתה לאוויר של אפליקציית פינדרלה מעמוד היוטיוב, כאשר בשרשור התגובות לפוסט נכתבה התגובה הבאה על ידי המשתמש קובי טרנוב: "חזיר קטן אוכל הרבה, חזיר גדול אוכלים אותו...".
263. הפרסום השביעי: פוסט של אפריאט מיום 21.2.2021 שמתייחס לכך שחברת פינדרלה אינה קיימת ושהתקנון שלה הוא שקרי, בצירוף העתק של תקנון החברה. עוד נכתב (נספח 37 לתצהיר קורן; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
בדקתי ברשם החברות. נכון להיום, אין חברה כזו. תקנון שקרי (מעניין מי עורך הדין שניסח להם את זה...) מהווה הטעיה חוזית והטעיה צרכנית. רק פסיכופת כמו שגיב קורן, מסוגל לעבור על החוק בקטע של להציג תקנון עם שם של חברה שאינה קיימת. רק במדינת ישראל יכול להיות מצב שבו חברה בלתי קיימת, נמצאת בתקנון. בכתב התביעה של שגיב קורן נגד יעקב בן שטרית, כתוב מפורשות ש"פינדרלה" היא אפליקציה תוצרת מיסמארטי. רק אומר.
בתגובה לפוסט זה נכתבה תגובה של המשתמשת הגר צבר: "איזה כיף שאבחנת אותו כפסיכופט :) זה לדעתי בדיוק מה שהוא , אחרי שלומדים פסיכולוגיה".
264. הפרסום השמיני: פוסט של המשתמש אליאור ביטון לפי התביעה פורסם בחודש מרץ 2020 או סמוך לכך. כך נכתב (נספח 38 לתצהיר קורן):
אז שגיב קורן הוא נוכל גדול!
-הוא גנב כסף מקשישים
-הוא הואשם באונס של קטינים
-הוא נחקר על התעללות בבן שלו
-הוא עקץ 300 מיליון שקל לכיס שלו
-הוא מכר שעונים מזוייפים לנשים קשישות ועקץ ככה מעל מיליון שקל
-הוא היה סוחר בסמים בעברו (יש הוכחות)
-הוא מעלים מיסים ועוקץ את מע"מ
איך אחרי כל זה הוא לא מאחורי סורג ובריח? אנחנו נדאג לשים אותו שם את המנוול עוכר ישראל, נאצי ואילומינטי מסריח!
ה.4. 2. תמונת הראיות בדבר סמכויות אפריאט ויתר הנתבעים בקבוצת הפירמידות
265. תביעה 52205 עוסקת, בין היתר, באחריות של מנהל קבוצת פייסבוק לפרסומים שנעשים בקבוצה וכן ליחס בינו ובין מי שמכונים מגשרים בקבוצה ואחריותם שלהם לפרסומים שנעשים בקבוצה. לכן, אפתח תחילה בהצגת התשתית העובדתית בעניינים אלה, כעולה מחומר הראיות.
266. אפריאט הוא מנהל קבוצת הפירמידות. על כך אין חולק. אפריאט מציין בתצהירו שעד ליום 30.12.2020 כל חבר יכול היה להצטרף לקבוצת הפירמידות ללא אישור (סעיף 113), כאשר ממועד זה פרסום כל פוסט חייב אישור מנהל (נספח 1 לכתב ההגנה). קודם לכן, החל מאפריל 2019, פוסטים היו מתפרסמים בקבוצת הפירמידות ללא אישור מקדים (נספח 5 לכתב ההגנה). אציין כי קורן צירף לתצהירו מסמך שלשיטתו מעיד על כך שנדרש אישור מנהל לפרסום פוסט, אך לא ברור מהמסמך מאיזה מועד הוא ובחקירה הנגדית קורן לא ידע להשיב אם הגיש את המסמך ומה מקורו (עמ' 105 ש' 14-7). עוד מציין אפריאט בתצהירו שלצורך פרסום תגובה לפרסום אין צורך באישור ולמנהל הקבוצה אין יכולת לדעת אודות תגובה אלא אם ראה אותה בעיון יזום בפוסטים שמפורסמים או אם הפנו אותו אליה (סעיף 116 לתצהיר). בחקירה הנגדית אפריאט הסביר שמנהל הקבוצה הוא האדם שפתח את הקבוצה. עוד הוא הסביר שלמגשרים סמכויות מצומצמות יותר – הם יכולים לאשר או לדחות בקשות הצטרפות לקבוצה וכן יכולים לאשר פרסומים, לדחות פרסומים ואף למחוק פרסומים (עמ' 74 ש' 18-22; עמ' 74 ש' 29-26). אין באפשרותם לשנות את הגדרות הקבוצה או לשלוט בפעולות המנהל ובכלל זה הם אינם יכולים למחוק פוסט של מנהל הקבוצה (עמ' 75 ש' 4-1). דיווחים של חברים בקבוצת הפייסבוק מגיעים גם אליהם (עמ' 75 ש' 8).
267. יתר הנתבעים הסבירו בתצהיריהם שכאשר פוסט עולה לפרסום ונדרש אישור של אחד ממנהלי הקבוצה (או המגשרים), הרי שהמנהל הראשון שנכנס לאפליקציה מטפל בכך ומחליט אם לאשר את הפוסט אם לאו. לאחר אישורו של פוסט על-ידי אחד המנהלים ההתראה לעניין הצורך לטפל בפרסום נעלמת ואינה מתועדת. המשמעות היא שלאחר אישורו של פוסט כזה או אחר, יתר המנהלים אינם נדרשים לטפל בו. הנתבעים מציינים גם בתצהיריהם שמעמדו של אפריאט גובר על מעמדם במובן זה שאף אם הם היו מסירים איזה מהפרסומים לדרישת התובע (שלא דרש זאת), הרי שלאפריאט הייתה אפשרות לבטל פעולה זו. הם מוסיפים עוד כי לגבי פרסומים של אפריאט או באישורו – הם נעדרי סמכות.
268. דביר הסביר בעדותו שתפקידו של המגשר הוא לשמור על הסדר, לבחון פוסטים לפני שמועלים לקבוצה ולמחוק במידה ונדרש (עמ' 127 ש' 14-16). הוא לא יראה פוסט שמגשר אחר אישר (עמ' 128 ש' 3) אלא כפי שרואים אותו יתר חברי הקבוצה אם ייחשף אליו כשייכנס לקבוצה (עמ' 129 ש' 6-1). הוא הבהיר שגם אם מגשר אחר אישר פוסט מסוים מגשר אחר יכול למחוק אותו (עמ' 128 ש' 21-17). אין באפשרותו לדעת מי אישר פוסט מסוים (עמ' 129 ש' 21). לדבריו הוא לא ראה את הפוסטים מושא התביעה.
269. עדויות אלה של אפריאט ויתר הנתבעים, בכל הנוגע לאופן בו נוהלה קבוצת הפירמידות, לא נסתרו, ובהתאם אני מקבל את העדויות כאמור, העולות בקנה אחד אחת עם רעותה, ויש לראות בתיאור הנ"ל ממצאים שבעובדה.
ה.4. 3. דיון והכרעה בטענות אפריאט בהתייחס לפרסומים מסוימים
270. אשר לפרסום הראשון מיום 16.9.2019 טען אפריאט בסיכומיו כי לא מדובר בלשון הרע וכי קמה הגנה מוחלטת בעניין פרסום זה. לפי הנטען שגיב קורן תבע את פנטון על שקרא לו נוכל, כאשר תביעתו של קורן נדחתה ונפסק שעומדת לפנטון הגנת אמת הפרסום. אפריאט הוסיף וטען שהפרסום מוגן מכוח זכות הגישה לערכאות כחלק מזכותו של הנתבע לאסוף ראיות לצורך הגנתו. אפריאט טען גם שמדובר בתביעה בררנית משום שפנטון עצמו לא נתבע.
דין טענותיו של אפריאט להידחות. משמעות הפרסום שבו המפרסם מבקש לאסוף ראיות היא "הדהוד" האמירה שבגינה הוגשה תביעת לשון הרע, בעיני הקורא הסביר, היא שקורן הוא נוכל והתגובה של מנהל הקבוצה שהוא נוכל ויש עומס ראיות על כך נותנת משנה תוקף להדהוד זה ומקשרת אותו, בעיני הקורא הסביר, לתרמית פירמידה לנוכח נושא הקבוצה. לכן לא הוכחה אמיתות הפרסום והפרסום אף חורג מגדרי הפלוגתא בעניין פנטון. אשר לטענה בדבר זכות הגישה לערכאות, איני סבור שניתן לקבל טענה זו. מי שמפרסם דברי לשון הרע ומבקש להתגונן בטענה של "אמת הפרסום" מצופה שיהיו בידיו ראיות לביסוס הגנתו קודם לפרסום. מתן גושפנקא לאיסוף ראיות בטענת אמת הפרסום בדיעבד באמצעות רשתות חברתיות משמעו העצמת לשון הרע ועידוד לפרסום ביטויים פוגעניים בניסיון לבססם בדיעבד. יש בכך, לטעמי, חריגה מהאיזון הנדרש בין הזכות לשם טוב לבין הערכים שביסוד הגנת אמת הפרסום. לכל היותר ניתן להתחשב בעניין זה בפסיקת הפיצוי.
271. אשר לפרסום השני מיום 18.2.2020 טוען אפריאט בסיכומיו שמדובר בתגובה לפוסט; כי יש אלפים כאלה וכי אין למנהלי הקבוצה יכולת לדעת על קיומן אם לא הופנה אליהן והוא כלל לא יכול היה לדעת על הפרסום. אפריאט חוזר גם על הטענה כי כינויו של קורן נוכל חוסה תחת השתק פלוגתא. דין טענות אפריאט להידחות.
כפי שניתן להתרשם מעיון בפסיקה, אמנם מתעוררות שאלות שונות בדבר אחריות מנהלי קבוצות או אתרים למניעה מראש של פרסומים שיש בהם לשון הרע. עם זאת, נראה שקיימת תמימות דעים בפסיקה שיש לייחס אחריות למנהל קבוצת פייסבוק בגין אי הסרת פרסומים העולים כדי לשון הרע לאחר שדבר הפרסום הובא לידיעתם על-ידי הנפגע, בהינתן השליטה של המנהל במדיה האינטרנטית והאפשרות העומדת לו לפעול להסרת הפרסום (לדיון באחריות מנהל אתר או קבוצה במרשתת, ראו רע"א 8562/16 הכט נ' לבנה (27.12.2016); ע"א 51326-10-15 (מחוזי ת"א) ליבנה נ' ליגמנט בע"מ (2016); ת"א (מחוזי חי') 44827-10-21 אבישר נ' דואק (3.8.2023); ת"א (מחוזי חי') 7685-10-16 אבישר נ' פוטר (27.9.2018); ע"א (מחוזי נצ') 26716-06-16 קובי נ' פלונית (22.9.2016); ת"א (שלום ראשל"צ) 56502-01-17 לחיאני נ' סדובסקי (27.2.2022); ת"א (שלום רח') 59715-12-17 לודריק נ' לפוק (3.3.2021); ת"א (שלום ת"א) 19601-06-15 קלאב 4 יו – פיתוח עסקי בע"מ נ' מימון (14.8.2017); ת"א (שלום רח') 2672-09-13 דהן נ' קמיל (17.1.2016)).
היה אפוא מקום לשקול את טענת אפריאט בדבר היעדר אחריות לגבי תגובות שהוא לא הופנה אליהן ואשר לא התבקשה הסרתן אם היה מוכח שהתגובה הוסרה לאחר הגשת התביעה. אלא שאפריאט לא טען שהתגובה הוסרה והדבר עולה בקנה אחד עם עמדתו הכללית של אפריאט בפוסטים שהוא עצמו פרסם. לכן דין הטענה להידחות.
לא ניתן לקבל גם את הטענה בדבר השתק פלוגתא בעניין פרסום זה מכיוון שהתגובה מתייחסת לפרסום בנוגע לטודובום אשר חורג מהפלוגתא בעניין פנטון (מדובר בתגובה על "נוכל שזה הגלגול העשירי של התרמיות בהן שותף. מי מקרון..."). לא קמה לאפריאט אפוא הגנה מפני התביעה והוא אחראי לפרסום כמנהל הקבוצה.
272. אשר לפרסומים השלישי והרביעי מיום 27.2.2020 טוען אפריאט בסיכומיו שגם לגביו קם השתק פלוגתא וכן שפרסומים אלה הם אמת שכן קורן היה שותף במיזמי נוכלות.
גם לגבי פרסומים אלה לא קמה לאפריאט הגנה מאותם טעמים שנזכרו לעיל, ובכלל זה מן הטעם שלא נטען וממילא לא הוכח שהפרסום לא הוסר לאחר הגשת התביעה ובשל חריגה מן הפלוגתא שהוכרעה בעניין פנטון שעה שהפרסום עוסק ב"מיזמי נוכלות" רבים תוך מתן דוגמאות שונות שלא הוכחו. בהתאם, אפריאט אחראי לפרסומים כמנהל הקבוצה.
273. אשר לפרסום החמישי מיום 5.8.2020 טען אפריאט בסיכומיו שהפרופיל "בנימין רוטנברג" שביצע את הפרסום הפך ל-"אשירה קפלן" וביצע פרסומים המקדמים את טודובום. מדובר, לטענת אפריאט, בפרסום שקורן פרסם בגנות עצמו על מנת להגיש תביעה.
אין בידי לקבל את טענת אפריאט. אין במסמכים שצורפו כדי להוכיח שקורן עומד מאחורי הפרסומים, ומן הטעמים שנזכרו לעיל אפריאט אחראי בגינם כמנהל הקבוצה.

274. אשר לפרסום השישי מיום 27.10.2020 חזר אפריאט בסיכומיו על הטענה שמדובר בתגובה וכן שמנהלי הקבוצות אינם מקבלים התראות בגין תגובות. נטען שעולות בקבוצה אלפי תגובות מידי יום ושלמנהלי הקבוצה אין שליטה על תגובות. לטענת אפריאט היה על התובע לפנות למפרסם התגובה ולא אליו.
איני סבור שהביטוי מושא הפרסום "חזיר קטן אוכל הרבה, חזיר גדול אוכלים אותו" שמשתמע ממנו שקורן הוא "חזיר גדול" עולה כדי לשון הרע על-פי המבחנים שהותוו בפסיקה. איני סבור שמדובר בפרסום שיש בו כדי לבזות את קורן בעיניו של הקורא הסביר בהתחשב גם בכך שמדובר בתגובה לפוסט בקבוצת פייסבוק והמשקל הנמוך שהציבור נותן לתגובות מסוג זה (השוו, ת"א 13442-11-21 (שלום ראשל"צ) שלמה נ' גבעתי, פסקה 57 (23.6.2024)). למצער, מדובר בזוטי דברים. לפיכך, התביעה בגין פרסום זה נדחית.
275. אשר לפרסום השביעי מיום 21.2.2021 טען אפריאט בסיכומיו כי "פסיכופת" משמעו "אדם חסר עכבות" במבחן האדם הסביר וכי כינוי זה מתאים לקורן לנוכח התנהלותו הנטענת. בתצהיר העדות הראשית כתב אפריאט שהוא לחלוטין עומד מאחורי אמירה זו ואף אם בית המשפט יפסוק אחרת הוא לא יחזור בו ממנה.
דין הטענה להידחות. אמנם לא כל פרסום בו מכונה אדם "משוגע", "חולה נפש" וכיוצא באלה הוא בגדר לשון הרע. במקרה זה השימוש במונח פסיכופת, כעולה מהקשר הדברים, מיוחס לקורן בגין התנהגות נטענת ספציפית ומדויקת המתיימרת לקבוע עובדה ש"אינה בגדר מטאפורה בלבד", כפי שעולה גם מהטיעון של אפריאט בסיכומיו. חיזוק לכך ניתן למצוא בתגובה שפורסמה שלפיה מדובר באבחנה נכונה "לאחר שלומדים פסיכולוגיה (השוו, רע"א 817/23 עמותת חוזה חדש נ' ח"כ מיקי (מכלוף) זוהר, פסקה 24 (30.5.2023) (להלן – "עניין עמותת חדש"); ת"א (שלום ת"א) 13429-05-21 נתניהו נ' אולמרט, פסקה 38 (21.11.2022)). מדובר, לפיכך, בפרסום שעלול לבזות את קורן ועולה כדי לשון הרע ואשר לאפריאט לא עומדת הגנה בגינו.
276. אשר לפרסום השמיני טען אפריאט בתצהירו ובסיכומיו כי מדובר בפרסום על-ידי פרופיל פיקטיבי של קורן או מי מטעמו בשם "אליאור ביטון". הפרסום נועד כדי להקים עילה להגשת התביעה תוך בידוי ראיות ושימוש הליכי משפט. מדובר לפי הנטען בפרופיל שפרסם פרסומים מטעם טודובום. פרופיל זה נחסם כבר בינואר 2021 למרות שהפוסט הוא לפי הנטען ממרץ 2021 (סעיף 119 לתצהיר).
דין התביעה בגין פרסום זה להידחות. הנטל להוכחת הפרסום מוטל על התובע. בתצהירו ציין קורן שמדובר בפרסום ממרץ 2021 או סמוך לכך כאשר מהפרסום שצורף (נספח 38 לראיות קורן) לא ניתן להבין מהו מועד הפרסום; אם הוסר ומתי. אפריאט הצהיר שהפרופיל נחסם בינואר 2021 כך שהפרסום הוסר עוד קודם להגשת התביעה, כעולה גם ממסמך שצורף (נספח 53 לראיות אפריאט). תמיכה לכך ניתן למצוא גם בראיות התובע עצמו שצירף תיעוד מקבוצת הפירמידות בדבר הסרת הפוסט התואם את גרסת אפריאט (עמ' 210 לנספחי תצהיר קורן). משעה שהנטל על התובע להוכיח את הפרסום, בהיעדר תיעוד לגבי המועד המדויק בו הועלה הפרסום בקבוצת הפייסבוק, ולנוכח עדות אפריאט שלא נסתרה בדבר חסימת הפרופיל והסרת הפוסט, איני סבור שניתן לייחס לאפריאט אחריות כלשהי בגין פרסום זה. בהתאם, התביעה בגין פרסום זה נדחית.
אוסיף שקורן הכחיש בתצהירו שהוא עומד מאחורי הפרופיל של אליאור ביטון ומן הנספחים שאליהם אפריאט מפנה לא ניתן להגיע למסקנה שקורן או מי מטעמו עומדים מאחורי הפרסום. מדובר בספקולציות שאין להן עיגון בעדויות.
ה.4. 4. פסיקת פיצוי בעניינו של אפריאט
277. אשר לפרסומים שבגינם יש לדון בפסיקת פיצוי שהם כלל הפרסומים מושא התביעה (שכולם פורסמו בקבוצת הפירמידות) למעט הפרסומים השישי והשמיני, איני סבור שניתן לראות בהם או בחלק מהם לשון הרע אחת, למעט הפרסומים השני והשלישי. מדובר בפרסומים שנעשו ברובם על-ידי גורמים שונים ובמועדים שונים. אשר לפרסומים השני והשלישי, הרי שהם נעשו על-ידי אותו משתמש (אנונימי) בסמיכות זמנים (בימים 18.2.2020 ו-27.2.2020). תוכנם, גם אם לא זהה, הוא דומה במובן זה שקורן מכונה נוכל וכן תוספת פרטים. בפרסום הראשון דובר על גלגול עשירי של תרמיות עם דוגמאות. בפרסום השני דובר על שותפות במיזמי נוכלות רבים.
278. בגין הפרסום הראשון מיום 16.9.2019 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 10,000 ש"ח לקורן. מדובר בפוסט שלכאורה פרסם צחי פנטון המבקש לאסוף ראיות בדבר נוכלותו של קורן, כאשר במענה של קבוצת הפירמידות נאמר "יש לי עומס ראיות עבורך...". מעבר למכלול השיקולים שלעיל, שיקולים לחומרא הם שמדובר בהדהוד של הפרסומים לאחר הגשת התביעה בתיק 47957 ובמתן נופך של אמינות באמירה שקיים עומס של ראיות.
279. בגין הפרסומים השני והשלישי מימים 18.2.2020 ו-27.2.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 13,000 ש"ח לקורן. מעבר למכלול השיקולים שלעיל, שיקולים לחומרא הוא שמדובר בהדהוד נוסף של הפרסומים שאפריאט לא הסיר לאחר הגשת התביעה בתיק 52205 תוך הקצנת הפוגעניות של הפרסום בכך שניתנו דוגמאות לתרמיות (מי מקרון) ואף נאמר שקיימות הוכחות לשותפות במיזמי נוכלות תוך הוספת חידוש פוגעני שרבות מנוכלויות אלה הוכרו על-ידי בית המשפט.
280. בגין הפרסום הרביעי מיום 27.7.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 4,000 ש"ח לקורן. מעבר למכלול השיקולים שפורטו לעיל, שיקול לקולא הוא שמדובר בפרסומים כלליים וללא פרטים של אחד מחברי הקבוצה שלא הוסר לאחר הגשת התביעה.
281. בגין הפרסום החמישי מיום 5.8.2020, אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 8,000 ש"ח לקורן. מעבר למכלול השיקולים שפורטו לעיל, שיקול לקולא הוא שמדובר בפרסום כללי וללא פרטים.
282. בגין הפרסום השביעי מיום 21.2.2021 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 16,000 ש"ח לקורן. מעבר למכלול השיקולים שפורטו לעיל, מדובר בפרסום המייחס לקורן את האבחנה פסיכופט תוך פירוט המעשים שלפי הנטען מבססים זאת וגושפנקא שלכאורה ניתנה בתגובה של מי שלמדה פסיכולוגיה.
ה.4. 5. דחיית התביעה נגד הנתבעים האחרים
283. בתי המשפט עמדו על כך שבבחינת השאלה אם יש מקום להשית אחריות על בעל תפקיד בקבוצת פייסבוק או אתר אינטרנט במרשתת בגין פרסומים שיש בהם לשון הרע – יש לבחון את שאלת מודעותו לפרסומים וכן את מידת השליטה שלו על הפרסומים מראש (טרם הפרסום) ובדיעבד (לאחר הפרסום).
284. דביר ציין בתצהירו מיום 8.11.2021 (שצורף לבקשה למחיקה על הסף מיום 15.11.2021) שהוא היה מגשר בקבוצת הפירמידות החל מיום 4.1.2021. בחקירה הנגדית הוא העיד לעניין זה שהוא לא זוכר מתי הפך למגשר (עמ' 127 ש' 14), אך בהמשך ציין שהוא חושב שלא היה מגשר כשפורסמו הפוסטים (עמ' 145 ש' 28-27). אני סבור שבנסיבות העניין, בהיעדר ראיה לסתור, יש לקבל את הגרסה של דביר בתצהירו מיום 8.11.2021 אשר ניתן סמוך יחסית לאירועים. לנוכח חלוף הזמן בין מועד האירועים לבין מועד העדות בבית המשפט איני סבור שיש בעדות בחקירה הנגדית כדי לפגום בגרסתו הראשונית. אני מקבל גם את עדותו של דביר בחקירה שהוא נכנס לקבוצה בערך אחת לשבוע ושלא בהכרח הוא היה מבחין בכל הפרסומים מאז הכניסה הקודמת (עמ' 143), כמו גם את עדותו שלאחר קבלת התביעה (שהוגשה באפריל 2021) הוא הפסיק להיות מגשר בקבוצה (עמ' 147 ש' 24-22).
285. ירון העיד בחקירה הנגדית שהיה מנהל בקבוצה והסכים לשמש מנהל בקבוצה בעקבות הצעת אפריאט וכן כי עשה זאת בערך חודש אחד (עמ' 169 ש' 12-11). הוא הסביר גם שהיה עסוק מאוד ולא נכנס הרבה לקבוצת הפייסבוק וגם כשהיה נכנס לא היה מתעמק (עמ' 170-169). עוד הוא הסביר שהיה מעורב בדף הפייסבוק של הקבוצה בקשר לחברה אחרת שקרובת משפחה שלו נכוותה ממנה (עמ' 171-170), ועל רקע זה הצטרף כבעל תפקיד. בתצהיר מיום 8.11.2021 (שצורף לבקשה למחיקה על הסף מיום 15.11.2021) כתב ירון שהוא שהצטרף לקבוצה כמגשר ביום 4.1.2021, אך בחקירה הנגדית העיד שהצטרף כמנהל בנובמבר 2020 (עמ' 173 ש' 11-9). פער זה לא הובהר דיו. משעה שדביר לא נשאל על פער זה בחקירה הנגדית, ובהיעדר ראיות נוגדות מטעם התובע בנוגע לתקופת היותו של ירון בעל תפקיד בקבוצה (ארחיב על כך בהמשך), איני סבור שיש בפער זה כדי לפגום בעדותו, בשים לב גם לחלוף הזמן בין מועד העדות בבית המשפט לבין מועד האירועים.
286. קארין העידה שהייתה מגשרת בקבוצה משך חודשיים בלבד (עמ' 186 ש' 25). היא הסבירה שהקדישה לדף הפייסבוק דקות ספורות ביום כעזרה לאפריאט (עמ' 187). בתצהיר מיום 8.11.2021 (שצורף לבקשה למחיקה על הסף מיום 15.11.2021) היא כתבה שהצטרפה לקבוצה כמגשרת ביום 19.1.2021 (וחזרה על כך בתצהיר העדות הראשית בסעיף 12 ובחקירה הנגדית בעמ' 188 ש' 3). עדותה לא נסתרה ואני מקבל אותה.
287. אציין שלמרות שבתצהירים מיום 8.11.2021 שהגישו דביר, ירון וקארין ניתנה גרסה לגבי מועד הצטרפותם כמגשרים, התובע נמנע מלציין בתצהיר העדות הראשית מתי הודפס העמוד שעליו הוא מבסס את היותם מגשרים והמועד גם לא עולה מהמסמך עצמו (נספח 28 לראיות קורן). התובע גם לא הביא ראיות לסתור את גרסתם לעניין התקופה בה שימשו הנתבעים כבעלי תפקיד בקבוצת הפירמידות.
288. התשתית הראייתית בתיק מובילה למסקנה שאין מקום לייחס אחריות בגין איזה מהפרסומים ליתר הנתבעים. הנתבעים כלל לא היו בעלי תפקיד בקבוצת הפירמידות כאשר הועלו ששת הפרסומים הראשונים (שהאחרון מביניהם הוא מיום 27.10.2020). לא הוכח שמי מהנתבעים אישר איזה מהפרסומים מושא התביעה וגם לא הוכח שמי מהנתבעים היה ער לאיזה מהפרסומים מושא התביעה קודם להגשתה. מנגד, הוכח, כאמור, שעד ליום 30.12.2020 ניתן היה להעלות פרסומים לקבוצה ללא קבלת אישור מנהל או מגשר; ושמידת השליטה של הנתבעים על הסרת פרסומים הייתה מוגבלת. לא היה באפשרותם להסיר פרסומים של אפריאט ואף אם היו מסירים פרסום כזה או אחר שלא על דעתו של אפריאט היה באפשרותו של אפריאט לבטל את ההסרה. לבסוף, לאחר הגשת התביעה – אז הוכח שהפרסומים הובאו לידיעת הנתבעים – לא היה באפשרותם להסירם מכיוון שהם חדלו מלהיות בעלי תפקידים.
לנוכח מידת השליטה המועטה של הנתבעים ופרק הזמן הקצר בו הם היו בעלי תפקיד, כמו גם היעדר ראיה לכך שהיו מודעים לפרסומים קודם להגשת התביעה, בשים לב גם להיקף החברים בקבוצה וריבוי הפרסומים בה, והעובדה שלאחר הגשת התביעה הם לא היו בעלי תפקיד – אין הצדקה להטיל עליהם אחריות. אשר לפרסום השמיני עומדת לנתבעים גם ההגנה שעומדת לאפריאט כאמור לנוכח הסרתו.
289. לנוכח מסקנותיי כאמור אין צורך להידרש לטענות אפריאט ויתר הנתבעים שיש להורות על דחיית התביעה נגדם בשל אי עמידה נטענת בהסדר דיוני שאליו הגיעו הצדדים לפי הנטען בדיון קדם משפט מיום 4.11.2024 (שהתקיים לפני כב' השופטת (בדימ') ה' פלד).
290. לבסוף אציין כי יש ממש בטענת התובע שב"כ הנתבעים ואפריאט חיבלו בחקירה הנגדית כאשר בעת שהנתבעים היו נוכחים באולם המשפטים טרם עדותם (במהלך עדותו של דביר) העלו כהן ואפריאט התנגדות שבמסגרתה אמרו שמי שאישר את הפרסום השמיני היה גד פלג (עמ' 133) שעמו הגיע התובע לפשרה. זאת, לאחר שקודם לכן בא כוח התובע הסביר במהלך החקירה של דביר שבכוונתו לשאול את כלל הנתבעים מי אישר את הפוסט (עמ' 132). ביטוי לכך יינתן בפסיקת ההוצאות.
ה.5. תביעה 7899: תביעת בספלוב השניה
ה.5. 1. הפרסומים מושא התביעה
291. בתביעה זו התובע הוא, כאמור, בספלוב. הנתבע העיקרי הוא אפריאט שפרסם את הפוסטים – כולם בקבוצת הפירמידות. יתר הנתבעים אחראים לפי הנטען משום ששיתפו פרסומים של אפריאט.
292. הפרסום הראשון: פוסט מיום 4.12.2020 – יום מתן פסק הדין בתביעת בספלוב הראשונה. הפוסט מתייחס לפסק הדין וצורף אליו גם העתק של פסק הדין. בתביעה צוטטו החלקים הבאים מתוך הפוסט (נספח 2 לתצהיר בספלוב; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
בחודש יולי שנת 2019, הגיש נגדי אלכסנדר בספלוב תביעה בגין כך שהצגתי את מי שהוא: נוכל...
[...]
...סוף דבר: חויבתי לשלם לאלכס בספלוב הנוכל (למרות שביקש, השופט לא הסכים להכריע שהוא לא ולאסור עלי לומר את זה. מעניין למה...
גב' עליזה דולמן נתבעת גם היא בגין פוסט זה משום ששיתפה אותו בדף הפייסבוק שלה.
293. הפרסום השני: פוסט מיום 6.12.2020 המתייחס גם הוא לתביעת בספלוב הראשונה שהתביעה מפנה לציטוט הבא ממנו (נספח 3 לתצהיר בספלוב; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
[...]
מדלנה, אגב, כזכור, היא בת זוגו של אלכס בספלוב שקראתי לו נוכל, והוא תבע אותי וביקש מבית המשפט שיורה לי להתנצל ושייקבע שהוא לא נוכל ושאשלם לו 75,000 ₪ + הוצאות + שכר טרחה של עורך דין שנתפס משקר על דוכן העדים, אבל בסוף בית המשפט אמר לו "קח 6 אלף שקל כי לא הוכיחו שאתה לא נוכל, אבל תשכח מזה שאני אקבע שאתה לא נוכל, טוב? (רק בלי ה- "טוב" בסוף, כי בית המשפט לא שאל אותו הוא פשוט אמר לו שאין מצב שהוא יגיד שהוא לא נוכל).
[...]
294. הפרסום השלישי: פוסט ארוך מיום 6.9.2020 שהתביעה מפנה לציטוט הבא בסופו (נספח 4 לתצהיר בספלוב): "שגיב קורן והחלאות שאיתם הוא מסתובב (כמו מדלנה ניקולוב או אלכס בספלוב או השודד אנדריי סטרלוצקניק או המנוולת קשת לביא דוד)".
295. הפרסום הרביעי: פוסט ארוך מיום 30.10.2020. התביעה מפנה לחלקים הבאים (נספח 5 לתצהיר בספלוב; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
[...]
כשהעלינו את הטענה הנכונה שמספר הטלפון שפורסם של "ניסו המנעולן" הוא בכלל מספר הטלפון של אלכס בספלוב הנוכל, הם הגיבו ש- "מה אתם רוצים? זו הייתה הדגמה...
[...]
אלכס בספלוב התחזה ל"ניסו המנעולן" כחלק מחברותו בהונאת הפירמידה הזו (והיותו אחד הבכירים בה) והתחזות- כפי שאתם יודעים- היא עבירה לפי סעיף 441 לחוק העונשים שדינה - 5 שנות מאסר.
מר פיני ביתשו נתבע בגין שיתוף הפוסט בדף הפייסבוק שלו.
296. הפרסום החמישי: פוסט ארוך מיום 28.8.2020 שבתביעה מצוטט החלק הבא ממנו (נספח 6 לתצהיר בספלוב): "כך למשל הנוכל אלכס בספלוב ניגש עם אנשים למע"מ, מס הכנסה ובנקים בשביל לפתוח להם עוסק מורשה ולשאוב מהם את כספי הפקדון".
גב' לינוי חיון נתבעה בגין שיתוף הפוסט בדף הפייסבוק שלה.
297. הפרסום השישי: פוסט ארוך מיום 26.5.2020 שבתביעה צוטט החלק הבא ממנו (נספח 7 לתצהיר בספלוב): "אלכס בספלוב הנוכל או כל נוכל אחר של שגיב קורן".
298. הפרסום השביעי: פוסט מיום 23.6.2020 בצירוף תמונה של התובע עם בת זוגו, שבתביעה צוטט החלק הבא ממנו (נספח 8 לתצהיר בספלוב):
...בתמונה- זוג נוכלים... משמאל אלכס בספלוב, נוכל שממוקם כמספר 3 בהונאת פירמידה סייבוואי- סייבכארד- סמארטי פידבק- מיי סמארטי- טודובום- פינדרלה.
[...]
לאלכס יש תחביב לבדוק לאינספור נעצקים של הונאת פירמידה מה מצב הפקדון שלהם. ואז לדרבן אותם למשוך אותו כדי להפקיד אותו ישירות לחשבון הבנק של הונאת הפירמידה.
[...]
הוא לא מספר להם אגב, שלפני שהוא היה נוכל בהונאת הפירמידה הזו, הוא היה נוכל בוורלד וונצרס.
299. הפרסום השמיני (נספח 9 לתצהיר בספלוב): פוסט ארוך מיום 5.7.2020 שלקראת סופו נכתבו הדברים הבאים המצוטטים בתביעה: "אלכס בספלוב הוא נוכל. זו קביעה משפטית".
מר פיני ביתשו נתבע משום ששיתף את הפוסט 6 פעמים בדף הפייסבוק שלו.
300. הפרסום התשיעי (נספח 10 לתצהיר בספלוב): פוסט מיום 27.1.2020 בצירוף תמונתו של בספלוב, ובו נכתב בחלק שמצוטט בתביעה: "האדם שבתמונה הוא אלכס בספלוב ולמען הסר ספק: הוא נוכל".
301. הפרסומים העשירי והאחד-עשר הם פוסטים ארוכים מימים 2.7.2020 ו-10.7.2020, במסגרתם נזכר שבספלוב "נוכל" (נספחים 12-11 לתצהיר בספלוב).
302. הפרסום השניים עשר: פוסט מיום 6.7.2020 בו מוצגת תמונה של סבפלוב, ובכתב התביעה מובא ציטוט הבא ממנו (נספח 13 לתצהיר בספלוב):
בדרך כלל רואים את הנוכל הזה... אלכס בספלוב שנמצא מקום 3 בהונאת הפירמידה "טודובום"...
...שכן אפילו הוא הבין שלויקי הזכות להגנה מלאה ושבספלוב משקר.
גב' עליזה דולמן נתבעה משום ששיתפה פרסום זה בדף הפייסבוק שלה.
303. הפרסום השלושה עשר (נספח 14 לתצהיר בספלוב): פוסט ארוך מיום 25.8.2020 שם קיימת התייחסות לבספלוב כ"נוכל".
304. הפרסום ארבעה עשר (נספח 15 לתצהיר בספלוב): פוסט קצר מיום 18.1.2020 בו שבתביעה ציטטו מתוכו הדברים הבאים:
אלכס בספלוב אחד הנוכלים הכי גדולים של מיי סמארטי/ טודובום/ פינדרלה (וגם יוצא וורלד וונצרס לשעבר) הגיש נגדי תביעת לשון הרע.
ה.5. 2. דיון והכרעה בטענות ההגנה של אפריאט
305. אין בידי לקבל את טענת אפריאט שעומדות לו הגנת אמת הפרסום או הגנות תום הלב שבסעיפים 15(2) ו-15(3). הנימוקים לכך שלא הוכחה אמת הפרסום פורטו לעיל, והנימוקים לכך שלא עומדות לאפריאט הגנות תום הלב פורטו בהתייחס לתביעה 47957 והם יפים גם לכאן בשינויים המחויבים.
איני סבור שטענת "ניסו המנעולן" שאפריאט מדגיש בסיכומיו מאפשרת לכנות את בספלוב – שכלל אינו מופיע בסרטון אלא רק נעשה שימוש במספר הטלפון שלו – "נוכל". אין כאן עבירה של התחזות, כטענת אפריאט (שלא הבהיר כיצד מתקיימים יסודות העבירה). אף אם מדובר בהתנהלות שאפריאט סבר שמעוררת קושי, השימוש בביטוי "נוכל" חורג מגדר הביטוי הסביר לתיאור התנהלות זו בעוצמה שיש בה כדי לשלול את הגנת תום הלב. למעלה מן הצורך אציין שממילא טענת "ניסו המנעולן" אינה רלוונטית למרבית הפרסומים מושא תביעה 7899 שקדמו בזמן לאירוע "ניסו המנעולן" שהתרחש ביום 27.10.2020. הגנות החוק אינן מתפרשות, כמובן, על שימוש בביטוי שלא היה נכון בעת שפורסם אלא רק בשלב מאוחר יותר.
306. לא ניתן גם לקבל את טענת אפריאט לתחולת ההגנה שבסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע ביחס לפרסום הראשון. לא מדובר בתמצית נכונה והוגנת של פסק הדין בתביעת בספלוב הראשונה. למרות פסק הדין שניתן בתביעת בספלוב הראשונה אפריאט הוסיף וחזר בפרסום על עמדתו שלפיה בספלוב הוא נוכל. לכן לא קמה הגנה בגין פרסום זה ואין די בכך שפסק הדין עצמו צורף באמצעות קישור לעיון הקוראים כדי לשנות מכך. הדעת נותנת שמרבית הקוראים לא יעיינו בפסק הדין המלא והארוך, וממילא אין בצירוף כדי לגרוע מכך שאפריאט הוסיף וחזר על עמדתו שבספלוב הוא נוכל למרות תוצאת פסק הדין.
307. אשר לפרסום השני, אני סבור כי קמה הגנה בגינו לפי סעיפים 13(7) או 13(10) לחוק. הפרסום אמנם נוסח בסגנון עוקצני אך בחינת התוכן מעלה שמדובר בפרפראזה שמתארת באופן סביר והוגן את עיקרי הקביעות בפסק הדין בתביעת בספלוב הראשונה אשר התקבלה בו תביעות לשון הרע ובית המשפט מתח ביקורת על היעדר ראיות מטעם בספלוב בנוגע לטענת אמת הפרסום למרות שביקש למרק את שמו ונתן לכך משקל בקביעת גובה הפיצוי. לכך יש להוסיף שהדיווח נעשה סמוך לאחר מתן פסק הדין (ראו ע"א 348/85 בן ציון נ' הוצאות מודיעין בע"מ, פ"ד מב(1) 797 (1988); רע"א 11943-11-09 מדינת ישראל נ' יורם לוי (4.1.2010); קרמינצר וגנאים, בעמ' 381).
308. לעניין הפרסום החמישי – עצם העובדה שבספלוב ליווה אנשים לרשויות, כטענת אפריאט, לא הופכת אותו לנוכל. לא ניתן לקבל את הטענה לאמיתות הפרסום בנוגע לשימוש בביטוי נוכל.
309. לעניין הפרסום השלישי, ניתן אולי היה לקבל את טענת אפריאט שכינויו של בספלוב "חלאה" כשלעצמו אינו עולה כדי לשון הרע, אך עיון בפרסום בכללותו מוביל למסקנה שמדובר בלשון הרע. הפוסט עוסק בקורן ואנשיו שמפעילים הונאת פירמידה, כאשר בסופו יש התייחסות לקורן ו"החלאות" שעמם הוא מסתובב באופן שהקורא הסביר יזהה את בספלוב עם הונאת הפירמידה שתוארה קודם לכן. בנסיבות אלה, השימוש בביטוי "חלאה" כלפי בספלוב בהקשר בו הוא נאמר עולה כדי לשון הרע.
310. לאפריאט עומדת אפוא הגנה מפני התביעה ביחס לפרסום השני בלבד.
ה.5. 3. פסיקת פיצוי בעניינו של אפריאט
311. אציין תחילה כי בכל הנוגע לבספלוב השיקול בדבר היחס אליו בקרב הבריות והמוניטין שלו הוא לכל היותר זניח. בעניינו של בספלוב לא הוצגו פרסומים בהם הוא מוצג באור שלילי בעיתונות הארצית, כפי שהיה בעניינו של קורן. לכל היותר הפרסומים בעיתונות בעניינה של מיי סמרטי הנזכרים לעיל מקרינים גם עליו במידה מסוימת ובעקיפין (הכתבה בתכנית הטלוויזיה הנוכלים ששודרה באוקטובר 2021 הייתה במועד מאוחר לפרסומים). מנגד, קיים קושי לתת משקל לעדותו של בספלוב בחקירה הנגדית בנוגע לתפוצת הפרסומים למשפחתו ועוגמת הנפש שנגרמה לו עקב כך, בהיעדר התייחסות לכך בתצהיר העדות הראשית. אציין כי כל הפרסומים בעניינו נעשו בקבוצת הפירמידות שיש לה תפוצה רחבה של כ-15,000 חברים, כאמור, וכן כי שיקול נוסף לחומרה הוא שהפרסומים כולם נעשו לאחר הגשת תביעת בספלוב הראשונה. וכעת לבחינת הפרסומים באופן פרטני.
312. בגין הפרסום הראשון מיום 4.12.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 40,000 ש"ח. יש לראות פרסום זה בחומרה יתירה. מעבר לשיקולים הכלליים שלעיל, מתווסף שיקול מהותי והוא שאפריאט הוסיף לדבוק בעמדתו בתפוצת הקבוצה שבספלוב הוא נוכל גם לאחר שבית המשפט קיבל את תביעת בספלוב הראשונה. שיקול מסוים לקולא הוא שפסק הדין הוצג באופן סביר במובן זה שנאמר שבית המשפט סירב לקבוע שבספלוב הוא נוכל, אך גם מתח ביקורת על בספלוב שלא הביא כלל ראיות להוכחת טענתו שיש למרק את שמו למרות שהזדעק מהפגיעה בשמו הטוב.
313. בגין הפרסום הארבעה עשר מיום 18.1.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 10,000 ש"ח. מעבר למכלול השיקולים שפורטו לעיל, יש משקל לכך שמדובר מחד גיסא בפרסום ייעודי לגבי בספלוב "אחד הנוכלים הגדולים של "'מייסמארטי'/'טודובום'/ 'פינדרלה'" בהקשר של התביעה שהגיש, אך מאידך גיסא לכך שהפרסום הוא לאקוני ונעדר פרטים.
314. בגין הפרסום התשיעי מיום 21.1.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 20,000 ש"ח. מעבר למכלול השיקולים שפורטו לעיל, יש לתת משקל לכך שמדובר בפרסום ייעודי בעניינו של בספלוב. הפרסום כולל תמונה שלו כאשר נכתב בפרסום שבספלוב נוכל תוך שהקוראים מתבקשים ליצור קשר עם אפריאט לשם עדות במשפט אם בספלוב הכניס אותם לנוכלויות סייבוואי, מיי סמרטי, וטודובום.
315. בגין הפרסום השישי מיום 26.5.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 3,000 ש"ח. מעבר למכלול השיקולים שלעיל, יש לתת משקל לכך שפרסום זה עוסק בעיקרו בנוכלויות פירמידה של שגיב קורן. האזכור של בספלוב הוא אגבי ומינורי. הקוראים מתבקשים ליידע אם הם נפלו להונאת פירמידה של קורן ומוכנים להתראיין לכתבת טלוויזיה.
316. בגין הפרסום השביעי מיום 23.6.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 20,000 ש"ח. מעבר למכלול השיקולים שלעיל, יש לתת משקל לכך שמדובר בפרסום ייעודי בעניינו של בספלוב. הפרסום כולל תמונה שלו ושל חברתו מדלנה ניקולוב. בפרסום מיוחס לבספלוב המקום השלישי בנוכלויות הפירמידה וכן השתייכות קודמת לנוכלות הפירמידה וורד ונצ'רס.
317. בגין הפרסום העשירי מיום 2.7.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 3,000 ש"ח. מעבר למכלול השיקולים שלעיל, יש לתת משקל לכך שמדובר בפרסום ארוך יחסית המתייחס לתיק של לירן פידל ודיון קרוב, כאשר ההתייחסות לבספלוב היא אגבית.
318. בגין הפרסום השמיני מיום 5.7.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 5,000 ₪. מעבר למכלול השיקולים שלעיל, יש לתת משקל לכך שמדובר בפרסום ארוך שמתייחס למתן פסק דין בהיעדר התייצבות בתביעת פידל ומשמעותו. ההתייחסות העיקרית היא לטודובום ולטענות של פידל נגדה, כאשר ההתייחסות לבספלוב היא אגבית ומינורית יחסית. אציין כי איני סבור שסמיכות הזמנים וזהות הבמה מספקות כדי להגיע למסקנה שהפרסומים העשירי והשמיני הם לשון הרע אחת. זאת, לנוכח השוני המהותי בתוכנם.
319. בגין הפרסום האחד עשר מיום 10.7.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 5,000 ש"ח. מעבר למכלול השיקולים שלעיל, יש לתת משקל לכך שמדובר בפרסום ארוך המתייחס לתביעת בספלוב הראשונה, כאשר ההתייחסות לבספלוב כנוכל היא אגבית יחסית ועיקר הפרסום מתייחס לטרוניות ולביקורת של אפריאט כלפי המותב שישב בדין.
320. בגין הפרסום השניים עשר מיום 6.7.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 15,000 ש"ח. מעבר למכלול השיקולים שלעיל, יש לתת משקל לכך שהפרסום עוסק בתביעת לשון הרע של בספלוב נגד מי ששיתפה פוסט לגביו, כאשר מוצגת בפוסט תמונה של בספלוב והוא מוצג בו כמספר שלוש בהונאת הפירמידה טודובום.
321. בגין הפרסום השלישי מיום 6.9.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 2,000 ש"ח. מעבר למכלול השיקולים שלעיל, מדובר בפרסום ארוך מאוד שמתייחס בעיקרו לקורן וטודובום ולכך שמדובר בהונאת פירמידה, כמו גם להתנהלות של החברה לגבי אפליקציית פינדרלה. ההתייחסות לבספלוב היא שולית מאוד כאשר בסוף הפוסט ישנה התייחסות אגבית אליו כאחד החלאות שקורן מסתובב עמם.
322. בגין הפרסום החמישי מיום 28.8.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 8,000 ש"ח. מעבר למכלול השיקולים שלעיל, יש לתת משקל לכך שמדובר בפרסום לא קצר שמתייחס לנוכלות הפירמידה של מיי סמארטי וטודובום תוך התייחסות ספציפית לגורמים שונים בחברות, ובכלל זה לבספלוב שאינו במרכז הפרסום.
323. בגין הפרסום הרביעי מיום 30.10.2020 אפריאט מחויב בפיצוי בסך של 15,000 ש"ח. מעבר למכלול השיקולים שלעיל, יש לתת משקל לכך שמדובר בפרסום ארוך יחסית שמתייחס לאפליקציית פינדרלה, כאשר הפרסום מתייחס לבספלוב כמי שהתחזה לניסו המנעולן כחלק מהונאת הפירמידה תוך שיוחסה לו עבירת התחזות לפי חוק העונשין.
324. בגין הפרסום השלושה עשר מיום 25.8.2020 אפיראט מחויב בפיצוי בסך של 10,000 ש"ח. מעבר למכלול השיקולים שלעיל, יש לתת משקל לכך שמדובר בפרסום ארוך יחסית שמתייחס בעיקרו למשמעות של פסק הדין שניתן בעניין פידל בהיעדר התייצבות תוך מסקנה שמדובר בפירמידה ושקורן, בספלוב וניקולוב הם נוכלים.
ה.5. 4. דחיית התביעה נגד יתר הנתבעים (ששיתפו חלק מהפרסומים)
325. עליזה שיתפה את הפרסומים הראשון (מיום 4.12.2020) והשניים עשר (מיום 6.7.2020) בדף הפייסבוק שלה. זאת כדי להזהיר אחרים, לדבריה. כעולה מחומר הראיות, לפרסום הראשון היה שיתוף אחד בלבד של עליזה (עמ' 18 לראיות התובע); ולפרסום השניים עשר היו 7 שיתופים כאשר רק שתיים מהמשתפות נתבעו (עמ' 67 לראיות התובע; סעיף 18 לתצהיר). כעולה מתצהירה של עליזה שלא נסתר התובע לא פנה אליה קודם לפרסום לשם הסרתו (סעיף 19 לתצהיר). עליזה ציינה גם שלפרופיל הפייסבוק שלה מאות בודדות של חברים (סעיפים 20, 25 לתצהיר). אציין עוד שבתצהיר (בסעיף 24) ציינה עליזה כי קודם לשיתוף נחשפה לפרסומים של אפריאט בקבוצת הפירמידות ולמסמכים שפרסום (ללא פירוט), אך בחקירה הנגדית העידה שהיא לא זוכרת להעיד מה חשבה בזמן אמת לעניין נכונות הפרסום (עמ' 151).
326. לינוי שיתפה את הפרסום החמישי (מיום 28.8.2020) בדף הפייסבוק שלה. היא העידה שחשה שעליה לשתף את הפוסט בחשבונה האישי על מנת שחבריה הקרובים לא יפלו להונאה (סעיף 6 לתצהיר). בהמשך ציינה שהסתמכה על פוסטים בקבוצת הפירמידות ופסקי דין, כמו גם על פרסום קודם בעניינו של צחי קנבסקי (שכאמור העיד במשפט) שאליו נחשפה כשבועיים קודם לכן ועולה בקנה אחד עם התיאור בעניינו של התובע בפרסום (סעיף 4 לתצהיר; נספח 1 לתצהיר), וכן גם על כך שמשרד הביטחון עצר את ההתנהלות ואסר על העברת כספי הפיקדון לחברה (עמ' 178, עמ' 182-181). היא הסבירה בחקירה ש"ההתנהלות נראית לי חשודה" (עמ' 180 ש' 8). לינוי העידה גם שאין לה הרבה חברים בפייסבוק וכי צפו רק אנשים קרובים אליה (עמ' 179 ש' 23-21), כאשר בתצהיר ציינה שמדובר במאות בודדות של חברים בפרופיל הפייסבוק (סעיף 19 לתצהיר). עוד ציינה שהתובע לא פנה אליה בדרישת הסרה קודם להגשת התביעה (סעיפים 18 ו-24 לתצהיר). בתצהירה ציינה עוד כי גורמים נוספים שלא נתבעו שיתפו את הפוסט ומהחומר בתיק עולה שנעשו חמישה שיתופים בסך הכל (נספחי תצהיר התובע בעמ' 37).
327. פיני שיתף את הפרסומים הרביעי (מיום 30.10.2020) והשמיני (מיום 5.7.2020) בדף הפייסבוק שלו. לדבריו הפרסומים נועדו להזהיר אנשים מפני הונאת פירמידה מתוך מקום של דיון ציבורי בעל חשיבות עמוקה (סעיף 14 לתצהיר). עוד ציין כי הסתמך בפרסומים על פרסומים בקבוצת הפירמידות, ובכלל זה מסמכים שהוצגו שם (סעיף 14 לתצהיר ונספחים 14-13). בחקירה הנגדית מסר ששיתף פרסומים של פסקי דין אך לא זכר לומר באיזה פסק דין היה מדובר. עוד העיד בחקירה כי צפה בתוכנית תחקירים שמדובר בנוכלות כאשר בתחילה לא הפנה לתוכן קונקרטי (עמ' 164-160 לפרוטוקול), ובהמשך, בעקבות שאלות בחקירה החוזרת, הפנה לכתבה הנ"ל בתכנית ה"נוכלים" של אדווה דדון (עמ' 167 לפרוטוקול). אלא שבעוד ששיתוף הפרסומים היה בחודשים יולי ואוקטובר 2020, כתבת התחקיר בתכנית "הנוכלים" שודרה באוקטובר 2021 (ראו בקשת חברת החדשות מיום 1.3.2023 בסעיף 2) ולכן הוא לא יכול היה להסתמך עליה. פיני ציין גם שבפרסום הרביעי בספלוב הוזכר באופן אגבי כאשר עיקר הפרסום עסק בטודובום ובשגיב קורן ולא בבספלוב שהגיש נגדו את התביעה. גם הוא ציין בתצהירו שקודם להגשת התביעה לא נעשתה אליו פניה להסרת הפרסומים (סעיף 10). אציין כי מהחומרים בתיק עולה שלפרסום הרביעי היו שלושה שיתופים בסך הכול (עמ' 33 לראיות התובע); ולפרסום השמיני היו 16 שיתופים בסך הכל (עמ' 51 לראיות התובע).
328. בספלוב לא הסביר בתצהירו מה הסיבה שבגינה נתבעו פיני, עליזה ולינוי בשונה מאחרים ששיתפו פוסטים של אפריאט בעניינו, ובכלל זה פוסטים מושא התביעה נגדם. היעדרם של הסברים, מעבר להסבר כללי של בספלוב שהבעיה היא בפוסטים שמפרסם אפריאט שמעודד גם אחרים, בא לידי ביטוי גם בחקירה הנגדית (עמ' 153, 156).
329. במכלול הנתונים אני סבור שדין התביעה נגד עליזה, פיני ולינוי להידחות בהיותה תביעה בררנית. ניתן אף לסווגה כתביעת השתקה אשר הגשתה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. זאת בהתאם למבחנים שהותוו בהלכת ניידליי (ראו במיוחד סעיף 54 לפסק הדין):
ראשית, למרות הפרסומים הרבים מושא התביעה והשיתופים הרבים של פרסומים רבים מתוכם, כמפורט לעיל, התביעה הוגשה נגד משתפים בודדים מבלי שניתן לכך הסבר כאמור.
שנית, כפי שניתן להתרשם מחומר הראיות, קבוצת הפירמידות היא קבוצה גדולה בעלת כ-15,000 חברים לפחות שעוסקת באופן ייעודי בנוכלויות ותרמיות פירמידה. בהינתן שמדובר בקבוצה ייעודית בעלת היקף חברים גדול מאוד, ובשים לב לכך שהנתבעים שיתפו את הפרסומים בדף הפייסבוק האישי ולנתונים בתצהיריהם בדבר מספר החברים שלהם (שלא נסתרו), המסקנה היא שהחשיפה העיקרית והמשמעותית לפרסומים היא בקבוצת הפירמידות, כעולה גם מעדותו של בספלוב. דומה כי החשיפה כתוצאה מהשיתופים של פוסטים בודדים על-ידי יתר הנתבעים היא זניחה באופן יחסי.
שלישית, התביעה נוסחה כך שהסכום הנתבע הוא 250,000 ש"ח ביחד ולחוד והנתבעים כולם. סכום התביעה הגבוה נגד הנתבעים בגין השיתופים הבודדים מושא התביעה, מבלי שקיימת בתביעה הבחנה בינם ובין נתבע 1 שהוא המפרסם העיקרי, בשים לב להיקפי החשיפה של הפרסומים בקבוצה בהשוואה לחשיפה בדף הפייסבוק של הנתבעים, כמו גם היעדרה של פניה אליהם להסרת הפרסומים קודם להגשת התביעה, מעלה חשש ממשי שמדובר בתביעת השתקה. בהחלט ניתן לומר שסכום התביעה נגד הנתבעים הוא מופרך, בנסיבות העניין.
330. לנוכח מסקנתי זו איני נדרש להתייחס לתחולת ההגנות הנטענות בעניינו של כל אחד מנתבעים אלה. לפסיקת הוצאות אדרש בהמשך פסק הדין.
ו. דיון והכרעה בתביעות שכנגד שהגיש אפריאט
ו.1. התביעה שכנגד של אפיראט נגד קורן (בת"א 47957-03-19)
ו.1. 1. הפרסום מושא התביעה
331. הפרסום מושא התביעה שכנגד שהגיש אפריאט הוא פוסט בפייסבוק מיום 6.9.2017 שפרסם קורן אשר זו לשונו (נספח 47 לתצהיר אפריאט; ההדגשות מתוך הציטוטים בתביעה ולא במקור – ל' ג'):
לעולם הם לא יצליחו!!!!!
בשבועות האחרונים אני עסוק בלספוג עשרות ניסיונות הטרדה מצד אנשים שמנסים לעצור את חברת מייסמארטי.
הם מנסים לפגוע בי ובמשפחתי, ולנסות להשפיע על המסע אליו יצאתי.
אנו בטוחים וסמוכים כי מי שעומד מאחורי זה אלו הם גופים גדולים המנסים לעצור את הרעיון של מוצר חינמי לבעלי עסקים, על ידי מימון "פעילים" ו"דפים עסקיים" כנגדינו.
זה לא יעזור להם, כשם שהופעל מכבש לחצים אדיר על כחלון מצד חברות התקשורת לפני הורדת המחירים, כשם שהופעל לחץ אדיר על ראש הממשלה במתווה הגז, גם כאן מופעל לחץ אדיר עליי, למיותר לציין, ללא הצלחה.
חברת מייסמארטי, כשאני בראשה, תמשיך באותו מתווה ותגיע למצב בו עלויות הפרסום בישראל, לבעלי עסקים, יהפכו לחינמיות.
מעוניינים לתמוך? שתפו לחברים
www.mysmarty.il
לפרסום צורפה התכתבות פרטית בין קורן ובין אפריאט שבה אפריאט מכנה את קורן בשלל ביטויים, ובכלל זה איש שפל, נוכל, רמאי, שקרן, עלוב, טיפש ומכוער.
ו.1. 2. עיקרי הטענות
332. לטענת אפריאט מדובר בפרסום שנועד לפגוע באמינותו ויושרו בכך שהוצג כפעיל ממומן (בתביעה צוין שהפרסום הוסר על-ידי פייסבוק). בתצהירו כותב אפריאט שלפוסט היו 400 שיתופים במקביל עם כיתוב זהה בפרק זמן של פחות מ-5 דקות (סעיף 93 לתצהיר) באופן שמעיד על כך שקורן עומד מאחורי השיתופים. מדובר, לטענתו, בחלק ממסע השתקה והשמצה של קורן נגדו על מנת להעצים את הפגיעה בו.
333. לטענת קורן מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית. לא מדובר בלשון הרע הן לנוכח תוכן הפרסום, הן לנוכח הנסיבות בהן פורסם – תגובה לאינספור פרסומים של אפריאט נגדו שמיי סמארטי היא הונאת פירמידה וקורן הוא נוכל. קורן טען בסיכומיו שקמות לו הגנות אמת הפרסום וכן הגנות תום הלב משום שהפרסום לא נועד אלא כדי לגנות או להכחיש פרסום לשון הרע שפורסמה קודם לכן; הוא נועד להגן על עניין אישי כשר של קורן ואף היחסים בינו לבין חבריו הטילו עליו חובה מוסרית וחברתית לעשותו.
ו.1. 3. דיון והכרעה
334. איני מקבל את טענת קורן שהפרסום אינו עולה כדי לשון הרע. בעוד שאפריאט מציג את עצמו כפעיל חברתי, בפרסום הוא מוצג באופן נחרץ למדיי כמי שפעילותו ממומנת על-ידי מתחרים ("אנו סמוכים ובטוחים"). מדובר אפוא בפרסום עובדתי שמבקש לקעקע את יושרו של אפריאט ואמינותו. במובן זה מדובר בפרסום שעלול להשפיל את אפריאט ולבזותו.
335. איני מקבל גם את טענת קורן שעומדת לו הגנה מפני התביעה. בהיעדר ראיות לכך ש"גופים גדולים" מימנו את אפריאט כנטען בפרסום, איני סבור שעומדת לקורן הגנת אמת הפרסום. איני סבור גם שעומדת לקורן הגנת תום הלב. אמנם הטענה שפרסום הפוסט נעשה להגנה על עניין אישי כשר של קורן ומיי סמארטי ואף יש בו כדי להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן על-ידי אפריאט היא טענה רצינית. אלא שניתן היה לדחות את ההאשמות כלפי קורן וכלפי החברה לגופן מבלי להצביע על מניע עובדתי, כפי שנעשה, באופן שיש בו פגיעה לא מידתית באפריאט, ובהיעדר אינדיקציה כלשהי לנכונות הדברים (השוו, קרמינצר וגנאים, בעמ' 404-403). משכך, הרי שהפרסום לא נעשה בתום לב והוא חורג מתחום הסביר בחלק (המודגש לעיל) שבו נטען כי אפריאט ממומן על-ידי גופים גדולים שמבקשים לפגוע בחברה.
336. אשר לפסיקת הפיצוי, לא נסתר תצהירו של אפריאט לעניין היקף השיתופים הגדול והמתוזמן של הפרסום המעיד על תפוצה גדולה, בהיעדר ראיות מטעם קורן בעניין זה. עם זאת, לפי כתב התביעה עצמו הפרסום הוסר. יש לתת משקל, בנסיבות העניין, גם להתנהלותו של אפריאט ומלחמת החורמה בה פתח נגד קורן והתנהלותו, כמו גם לכך שאפריאט הוסיף פרסומים מכפישים גם לאחר הגשת התביעות. במכלול השיקולים, קורן מחויב לפצות את אפריאט בסך של 15,000 ש"ח בגין פרסום זה.
ו.2. התביעה שכנגד של אפיראט נגד טודובום, קורן ורעייתו ויגן (בת"א 52205-04-21)
ו.2. 1. הפרסומים מושא התביעה
337. כתב התביעה שכנגד הוגש בגין פוסט בפייסבוק שפרסמה טודובום וכן בגין התכתבות של יגן עם אפריאט ופרסומים של יגן בדף הפייסבוק של אפריאט.
338. הפוסט בפייסבוק מושא התביעה של טודובום הוא מיום 5.8.2020 (נספח 55 לתצהיר אפריאט) צורפה תמונה של אפריאט, כאשר הביטויים שאפריאט הצביע עליהם כלשון הרע הם כאלה שלפי הנטען עולה מהם שאפריאט: "מתדלק" תביעות נגד טודובום; שוטף מוחות של אנשים; מנהל "קבוצה של אינטרסנטים"; ו"משקר פעם אחר פעם". נטען שהפרסום צבר למעלה מ-150 שיתופים ועשרות תגובות וסימני "חיבוב" (Like).
להבנת ההקשר אביא את לשון הפרסום בחלקים הרלוונטיים:
לרוב אנחנו מתעסקים רק בעשייה אבל הפעם נחרוג ממנהגינו ונתייחס להחלטה שיפוטית שניתנה לאחרונה.
לפני כחודש, בקול תרועה רמה, עקב בעיה טכנית שלא נפרט, ניתן פסק דין בהיעדר נוכחות שלנו בבית המשפט.
במשך כל שנות הפעילות של החברה זו התביעה הראשונה, כן כן, הראשונה של שותף כלשהו כנגד החברה וגם היא, "מתודלקת" על ידי גורמים שהקשר בינם לבין המציאות המשפטית הוא מקרי בהחלט.
פסק הדין שקבע כי החברה צריכה לבטל את החוזה מול לירן ולשלם לו סכום קטן של פיצוי, לא קבע כלום מעבר לכך, כיוון שהוא ניתן בהיעדר יצוג.
בעולם בו האמת זניחה, גורמים מסוימים ניסו להציג את פסק הדין (שבכל מקרה היה בבית המשפט לתביעות קטנות) כהחלטה לגבי תקינותה ופעילותה של החברה, הרי הכי קל לשקר לעדר של שטופי מח שלא טורחים אפילו לקרוא את ההחלטה של בית המשפט.
היום ניתנה החלטה סופית בתיק של לירן פידל כנגד טודובום:
לבטל את פסק הדין.
להעביר אותו לבית משפט השלום.
לחייב את לירן פידל בהוצאות של 500 שח.
זה ההבדל בין שקרים לבין האמת, לא פירמידה, לא קשקושים – ביטול מלא של פסק הדין ומעבר של פסק הדין לבית משפט השלום.
לכל שטופי המוח ששמחו לאיד כאילו מדובר בהחלטה של בית משפט עליון – תעשו אחד ועוד אחד.
0 תביעות כנגד החברה על ידי שותפים (מלבד של לירן) – שנים של פעילות – וקבוצה של אינטרנסטים שמשתמשת בלירן כאילו הוא בובה על חוט.
מה עוד?
אדון שגב אפריאט ששם על עצמו את "גלימת לוחם האור" קיבל הוצאות משפט לפני כחצי שנה (מצורפת תמונה) אלא מה, ששגב מתחמק מלשלם את הסכום (אולי עכשיו אחרי שהוא אסף כסף מחבורה של שטופי מח הוא ישלם, בוא נקווה).
אז הלכנו להוצאה לפועל ותראו זה פלא – מצורפת תמונה של שגב אפריאט מסרב לקבל הוצאה לפועל נגדו – על הוצאות שנפסקו לו בתיק של אלכסנדר בספלוב נגד שגב אפריאט.
ממש מפתיע.
[...]
אנחנו ממשיכים בעשייה ונשאיר את הקשקושים לאלה שיושבים ביציע ומעודדים. ומסר לשטופי המוח – תחשבו טוב טוב לפני שאתם מממנים פעילות של מישהו שמשקר פעם אחר פעם במצח נחושה – כי לנו זה מזכיר סוג של פירמידה.
339. קורן שיתף את הפרסום, לפי הנטען, בתפוצה של כ-35,000 איש; אוריין, רעייתו, לפי הנטען, שיתפה את הפרסום 3 פעמים, בתפוצה מצטברת של כ-170,000 איש; יגן שיתף גם הוא את הפוסט אך נטען בתביעה שלא ניתן לאמוד את היקף התפוצה משום שהוא חסם את האפשרות לראות את מספר חבריו. לפי הנטען השיתופים יצרו תהודה לפוסט באופן העולה עשרות מונים על הפוסט המקורי.
340. אשר לתביעה בגין ההתנהלות של יגן: אפריאט מלין על הודעה ששלח לו יגן ביום 25.9.2020 ובה משום שאפריאט הוא הומוסקסואל יגן כינה אותו "גאה אפס" (נספח 27 לתצהיר אפריאט). בנוסף, ב"קיר הפייסבוק" של אפריאט כתב יגן, לפי הנטען, (גם בנספח 27 לתצהיר אפריאט); ההדגשות בציטוטים אינן במקור אלא כפי שהובאו בכתב התביעה – ל' ג'): "שגב שאב לכם את הביצים"; "העבר של הסטייה אצלך בגוף"; "מתענג מנשיקות של כלב, עד איזה רמה הסטייה יכולה להגיע". עוד טען אפריאט כי יגן איים עליו: "הינה עוד פעם הוא מנסה להיות ג'נטלמן, חחחחחחחח מתי תבין שאתה לעולם לא תגיע לשם, מבטיח לך בכל כולי!!!".
ו.2. 2. דיון והכרעה בעניין הפוסט של טודובום
341. אשר לפוסט שפרסמה טודובום בפסייבוק מיום 5.8.2020 טוענים הנתבעים שכנגד בסיכומיהם שכלל לא מדובר בלשון הרע לנוכח תוכן הפרסום והנסיבות שבהן פורסם. לחלופין, כך נטען, קמה להם הגנת אמת הפרסום וכן הגנת תום הלב לפי סעיפים 15(2), (3), (5) ו-(10).
342. הנתבעים שכנגד מסבירים שמדובר בפרסום שנעשה בתגובה לפרסום אחד מיני רבים של אפריאט שלפיהם טודובום היא הונאת פירמידה וקורן הוא נוכל (תצהירי אוריין ויגן, תצהיר קורן בסעיפים 108-100).
בפרסום זה מיום 5.7.2020 שמתייחס לתביעת פידל (ת"ק 28386-02-20) אפריאט כתב כך (עמ' 276 לראיות קורן):
ניתן פסק דין על בסיס העובדות בכתב התביעה.
פסק הדין, אפוא, קובע כי מדובר בהונאת פירמידה, כי החוזה בטל מכוח היותו חוזה בהטעייה וכי לירן פידל יקבל 5,000 שח מהונאת הפירמידה "טודובום".
בית המשפט קבע שהעובדות בכתב התביעה שרירותיות.
חלק מהטענות הן שמדובר בהונאת פירמידה.
343. בפרסום נוסף מאותו יום (עמ' 279 לראיות קורן) אפריאט ציין שפסק הדין ניתן בהיעדר התייצבות ופירט כי כל הטענות בתביעה התקבלו, ובכלל זה שהחוזה נעשה תוך מרמה ומצג שווא; שסייבוואי, מיי סמרטי וטודובום הם חברה אחת; ששלושת החברות הן הונאת פירמידה; וששגיב קורן, מדלנה ניקולוב ואלכס בספלוב הם נוכלים.
344. הנתבעים שכנגד גם מצביעים על כך שפסק הדין בוטל בהחלטה מיום 30.7.2020 (עמ' 285 לראיות קורן) שנקבע בה, בין היתר, כי התובע הודה שבצאתו מאולם בית המשפט הוא פגש בנציג הנתבעת וידע היטב זמן קצר לאחר שניתן פסק הדין בהיעדר התייצבות שהנתבעת התייצבה גם אם באיחור. בית המשפט הוסיף וקבע כי "ההליך המשפטי לא נועד לעשיית מחטפים, ואין כל הצדקה להותיר על כנו פסק דין שניתן בנסיבות כאלה, מבלי בירור לגופו של עניין". זאת, תוך חיוב התובע בהוצאות משפט בסך של 500 ש"ח. זה הנושא העיקרי של הפרסום שבגינו הוגשה התביעה שכנגד.
345. שאלה היא האם הביטויים שאפריאט מצביע עליהם שנעשה בהם שימוש בפרסום (מתדלק תביעות, שוטף מוחות, מנהל קבוצה של אינטרסנטים ומשקר), באופן המרומז בו הם נאמרו עולים כדי לשון הרע, בנסיבות העניין, ובשים לב להקשר הדברים ולכך שמדובר בפרסום שבכללותו הוא בגדר מענה לפרסום קודם של אפריאט שהציג את טודובום כנוכלות על בסיס פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות. לא מן הנמנע שמדובר באמירות שקורא סביר מבין כהבעת דעה, במכלול הנסיבות, ובהינתן הכלליות של הדברים איני משוכנע גם שמדובר בביטויים שיש בהם כדי לבזות את אפריאט ולהוביל לכך שאדם שנחשף אליהם ישנה את דעתו עליו (ראו עניין עמותת חוזה חדש, פסקה 34). איני נדרש, עם זאת, להביע עמדה סופית בשאלה אם מדובר בביטויים העולים כדי לשון הרע.
346. אף אם הביטויים או חלקם עולים כדי לשון הרע, אני סבור שבנסיבות העניין קמה לנתבעים הגנה מפני התביעה לפי סעיף 15(3) לחוק שעניינה בפרסומים בתום לב שנועדו להגן על עניין אישי כשר. על מנת לבסס הגנה זו נדרש הנתבע להצביע על עניין אישי כשר שההגנה עליו מצדיקה את הפרסום; על כך שתוכן הפרסום נועד להגן על אותו עניין; על כך שהפרסום הופנה לגורמים הרלוונטיים לצורך ההגנה על אותו עניין מבלי לחרוג מהתפוצה הרלוונטית; וכן להראות שהפרסום נעשה בתום לב (שנהר, בעמ' 295). תנאים אלה מתקיימים, בנסיבות העניין.
347. יש ממש בטענת הנתבעים שכנגד שהפרסום מיום 5.8.2020 המתייחס בעיקרו לביטול פסק הדין בתביעת פידל הוא בגדר מענה ישיר לפרסומים של אפריאט בקבוצת הפירמידות מיום 5.7.2020 בנוגע לפסק הדין (שבוטל). לפיכך, יש בפרסום כדי להגן על עניין אישי כשר של טודובום, כמו גם על עניין אישי כשר של קורן, של אוריין רעייתו ושל יגן ששיתפו את הפרסום וקשורים כולם לטודובום. גם בהתייחסות לאפריאט באופן אישי בפרסום מושא התביעה שכנגד יש כדי להגן על עניין אישי כשר של הנתבעים שכנגד שעה שאפריאט הוא זה שאחראי לפרסום שלגביו נדרשה תגובה ולנוכח האופי המגמתי של הפרסום שעשה אפריאט, כפי שאסביר להלן. הפרסום בפייסבוק והיקף התפוצה, גם בהנחה שניתן לקבל את היקף התפוצה לו טען אפריאט, אף הם מוצדקים לנוכח התפוצה הרחבה של קבוצת הפירמידות בה נעשו הפרסומים של אפריאט.
לבסוף, שוכנעתי גם שהפרסום נעשה בתום לב. בפרסומים של אפריאט הוצג פסק הדין שניתן בעניין פידל בהיעדר התייצבות כאילו נקבע בפסק הדין שטודובום היא הונאת פירמידה וכאילו ניתן להסתמך על כך בהקשרים שונים תוך שצוין כי על בסיס פסק הדין ייערכו פניות למשטרה, לרשות המיסים ולרשות לניירות ערך (עמ' 279 לראיות קורן). יש קושי, לשון המעטה, בהצגת הדברים באופן בו הם הוצגו בפרסום של אפריאט, מבלי שניתן הסבר בפרסום על המשמעויות הנלוות לכך שמדובר בפסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות שאינן נהירות לאדם מן היישוב. כך, לא צוין בפרסום שמדובר בפסק דין שהתנאים לביטולו מקלים יחסית והפרסום גם מייחס לקביעות לכאורה בפסק הדין חשיבות גדולה מאוד, מבלי שיש לכך בסיס. בשים לב לפעילות של אפריאט נגד טודובום בקבוצת הפירמידות ולקושי באופן הצגת הדברים בפרסום של אפריאט שהוא מגמתי ומטעה כאמור, אני סבור שהפרסום של טודובום שבגינו הוגשה תביעת אפריאט לא חרג מתחום הסביר. לכן קמה חזקת תום הלב המעוגנת בסעיף 16(א) להוראות החוק שלא נסתרה. בהינתן שאפריאט אחראי לפרסום מיום 5.7.2020 ולנוכח הפעילות של אפריאט בעניינה של טודובום, השימוש בביטויים כגון מתדלק תביעות ושוטף מוחות הם בגבולות הסביר. ההתייחסות לאפריאט כמי שמשקר היא גבולית אך במכלול הדברים ובשים לב להצגה המגמתית והמטעה של אפריאט את פסק הדין בהיעדר התייצבות שניתן בעניין פידל, כאמור, אני נוטה לסבור שגם היא בגבולות הסביר בנסיבות העניין (השוו, ע"פ 8735/96 ביטון נ' קופ, פ"ד נב(1) 19 (1998); קרמינצר וגנאים, עמ' 404-403).
למצער, אף אם לא הייתי סבור שיש להחיל את ההגנה על הביטוי שלפיו אפריאט משקר בהיותו חורג מגבולות הסביר, אני סבור שבמכלול הדברים, בשים לב לכך שלא מדובר בחלק עיקרי הפרסום ולמלחמת החורמה של אפריאט בטודובום במסגרת קבוצת הפירמידות ולהתנהלותו כפי שתוארה לעיל, ממילא אין הצדקה לפסוק פיצוי בגין ביטוי זה.
לפיכך, דין התביעה שכנגד על בסיס פרסום זה להידחות וכך אני מורה.
ו.2. 3. דיון והכרעה בעניין הפרסומים של יגן
348. יגן טען בסיכומיו שהוא הושמץ לאורך כל התקופה על-ידי אפריאט שטען שיגן מטריד מינית ונוכל, כאשר חלופי הדברים ביניהם התנהלו בהתכתבויות אישיות שאפריאט הביא רק בחלקן ובחוסר תום לב ובחלק אחר היו בבחינת חלופי מהלומות לאחר דברי נאצה של אפריאט כלפי יגן. עוד נטען שאפריאט הגיע ליישוב של יגן ופנה אל העוברים והשבים בטענה שהוא נוכל. אפריאט טען שהגנתו של יגן היא בגדר הרחבת חזית וכי מי שהתחיל בשרשרת ההתכתבויות הוא יגן ולא אפריאט (סעיף 72 לסיכומי התשובה).
אפריאט, כאמור, מלין על הודעה ששלח לו יגן ביום 25.9.2020 ובה משום שאפריאט הוא הומוסקסואל יגן כינה אותו "גאה אפס". בנוסף, ב"קיר הפייסבוק" של אפריאט כתב יגן, לפי הנטען, (ההדגשות בציטוטים אינן במקור אלא כפי שהובאו בכתב התביעה – ל' ג'): "שגב שאב לכם את הביצים"; "העבר של הסטייה אצלך בגוף"; "מתענג מנשיקות של כלב, עד איזה רמה הסטייה יכולה להגיע".
349. אשר לטענת אפריאט שהעובדה שיגן כתב לו (באופן פרטי) "חתיכת גאה 0" (נספח 27 לתצהיר אפריאט) עולה כדי הטרדה מינית, ספק אם אפריאט לא זנח טענה זו בסיכומיו בהם הוא התמקד בפרסומים בקיר הפייסבוק שלו. בשל הספק אתייחס גם לגוף העניין. הביטוי בו השתמש יגן באותה התכתבות ארוכה - "חתיכת גאה 0" – בהחלט ראוי לגנאי ולביקורת אך אין בו כדי להקים עילה לפיצוי. עיון בהתכתבות הארוכה בכללותה מעלה שעיקרה בטרונייתו של יגן על פועלו של אפריאט שלדברי יגן יוצר לעצמו קהל באמצעות שטיפת מוח לאנשים על רמאויות ופירמידות תוך פגיעה ב"אנשים שעושים רק טוב". ספק בעיניי אם ביטוי זה בגינו הוגשה התביעה אשר שורבב באותה התכתבות שעיקרה בפעילותו של אפריאט ואינו מתמקד בנטייתו המינית ונאמר כמילת גנאי, כעולה מהקשר הדברים, הוא בגדר הטרדה מינית כמשמעה בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (השוו, ת"א (שלום הרצ') 27218-07-21 פלונית נ' פלוני (31.8.2023)). מכל מקום, מדובר בזוטי דברים שאינם מצדיקים הגשת תביעה או פסיקת פיצוי. לכן התביעה בגין התבטאות זו נדחית.
350. שונים הם פני הדברים בכל הנוגע להתבטאויות של יגן בקיר הפייסבוק הפרטי של אפריאט. ההתבטאויות שפורסמו בדף הפייסבוק: "שגב שאב לכם את הביצים", "העבר של הסטייה אצלך בגוף" ו"מתענג מנשיקות של כל, עד איזה רמה הסטיה יכולה להגיע" – הן כולן לשון הרע לפי סעיף 1(4) לחוק. מדובר בביטויים שבהם ההתייחסות לאפריאט היא על רקע נטייתו המינית ויש בהם כדי לבזותו. אציין כי יגן אישר בחקירה הנגדית שהביטויים כוונו להומוסקסואליות (המוצהרת) של אפריאט (עמ' 186 לפרוטוקול; עמ' 204 לנספחי אפריאט). גם אם דעתו הפרטית של יגן היא שהומוסקסואליות היא סטייה, כפי שהעיד, אין שום הצדקה לפרסום תגובות אלו בדף הפייסבוק הפרטי של אפריאט לעיני חבריו ומשפחתו. ליגן לא עומדת הגנה מפני התביעה.
351. הביטויים שפרסם יגן בקיר הפייסבוק של אפריאט ראויים אפוא לגינוי נחרץ ובנסיבות אחרות היה מקום לפסיקת פיצוי משמעותי בעטיים. יש להתייחס בחומרה רבה לביזוי של אדם על רקע נטייתו המינית, וככלל בפסיקת פיצוי בגין ביטויים מעין אלה יש מקום לתת משקל לשיקולי הרתעה. בנסיבות המקרה אני סבור שיש להעמיד את הפיצוי (ללא הוכחת נזק) על סך של 7,000 ש"ח מנימוקים שיפורטו.
352. אציין תחילה כי יש לדחות את טענתו של יגן שיש לה רלוונטיות בפסיקת פיצוי אשר לפיה הפרסומים היו תגובה למעשים של אפריאט שכוונו אליו באופן אישי. בתצהירו טען יגן שמדובר בתגובה לכך שאפריט פרסום שהוא "מטריד מינית" ולתצהיר צורף פרסום של אפריאט שנאמר בו שיגן מטריד מינית (נספח 1 לתצהיר). אלא שיגן לא ציין בתצהירו מתי היה פרסום זה ולא עלה בידו להוכיח שהפרסום של אפריאט קדם להתבטאויות שלו מושא התביעה (גם מהפרסום עצמו שצורף לא ניתן להבין מהו מועד הפרסום). אפריאט העיד שמדובר בפרסום מיום 10.11.2020 שהיה לאחר הפרסומים של יגן מושא התביעה מיום 25.9.2020 (עמ' 84, ש' 29-28) ועדותו לא נסתרה. אשר לעדותו של יגן בחקירה הנגדית שלפיה קודם לפרסומים אפריאט הגיע לשכונה שלו והפיץ כי הוא עוסק בנוכלות – לא ניתן לקבלה. אמנם לא ניתן לקבל את טענת אפריאט שמדובר בהרחבת חזית משום שבכתב ההגנה נטען שאפריאט השמיץ את יגן בכך שכינה אותו נוכל ומטריד מינית (סעיף 31 לכתב ההגנה שכנגד), אך יש ממש בטענת אפריאט שמדובר בעדות כבושה ומפי השמועה ושמטעמים אלה לא ניתן לקבלה. בתצהיר העדות הראשית יגן לא העלה את הגרסה המהותית שהועלתה לראשונה בחקירה הנגדית שלפיה אפריאט הגיע לשכונה שלו והפיץ שהוא עוסק בנוכלות ללא הסבר מניח את הדעת. די בכך כדי לדחותה. מעבר לכך, כעולה מהחקירה הנגדית, מדובר בעדות מפי השמועה (עמ' 182, ש' 27-6).
353. אפריאט לא הביא נתונים לעניין תפוצת הפרסומים של יגן בדף הפייסבוק שלו וניתן גם להבין מתוך התגובות שיגן קשור לקורן שניתן להניח שידוע לחבריו של אפריאט כי הוא מנהל מלחמת חורמה נגדו בקבוצת הפירמידות. לכן, המסקנה היא שמידת הפגיעה באפריאט כתוצאה מהפרסומים אינה בעוצמה גבוהה וזאת מבלי לגרוע מכך שמדובר כאמור בביטויים הראויים לגינוי נחרץ.
354. מעבר לשיקולים אלה שהם שיקולים לקולא בפסיקת פיצוי, טעם מרכזי ומשמעותי לכך שיש לפסוק פיצוי בסכום נמוך יחסית, בנסיבות העניין, נוגע להתנהלותו של אפריאט עצמו. כעולה מחומר הראיות אפריאט עצמו מתיר את חרצובות לשונו תוך שימוש בביטויים קשים וחריפים, לשון המעטה; ביטויים שאין להם כל קשר למטרה המוצהרת שלמענה הוא פועל, לדבריו, ואשר יוצרים שיח אלים, ארסי ומבזה.
כך, את יגן שנגדו הוגשה התביעה שכנגד הוא כינה "מטריד מינית" בפרסום בפייסבוק;
את קורן כינה, בין היתר, "פסיכופת", "המיץ של הזבל", "תוצר של זרע מקולקל שיומו יגיע", "חלאת המין האנושי" ועוד. ניתן היה להתרשם מהתבטאויותיו של אפריאט גם בדיון ההוכחות.
בנוסף, כעולה מחומר הראיות, הפעילות של אפריאט בקבוצת הפירמידות מניבה לו הכנסות כספיות משמעותיות ("בשחור"), אך הוא נמנע מלשלם הוצאות משפט ופיצויים בהם חויב בתביעות לשון הרע שהתקבלו נגדו.
355. יש באלו כדי להוביל למסקנה שבנסיבות העניין יש לפסוק לאפריאט פיצוי על הצד הנמוך, כאמור (שנהר, בעמ' 399; עניין דנון, פסקה 9 ; עניין בן גביר, פסקה 32 לחוות דעתה של השופטת פרוקצ'יה ופסקה 25 לחוות דעתה של השופטת ע' ארבל (12.11.2016); ע"א (מחוזי ת"א) 53491-09-14 בוברוב נ' קרומונה (1.4.2015); ת"א (שלום ת"א) נתניהו נ' אולמרט, פסקאות 54-53 (21.11.2022) והאסמכתאות שם).
356. משעה שמסקנתי היא שמדובר בלשון הרע, ובשים לב לשיקולים בקביעת הפיצוי ומסקנתי לעניין זה, כמו גם לכך שהפיצוי כך או כך הוא ללא הוכחת נזק לפי שיקול דעת בית המשפט, איני נדרש גם לשאלה אם יש לראות בביטויים שבהם יגן עשה שימוש בקיר הפייסבוק של אפריאט הטרדה מינית, כטענת אפריאט.
ז. הערה לפני סיום
357. בפסק הדין נדונו חמש תביעות ושתי תביעות שכנגד שהופנו כלפי עשרות פרסומים. במסגרת הדיון נדונו הטענות המרכזיות והמשמעותיות אשר נדרשה הכרעה בהן לצורך מתן פסק הדין. הצדדים העלו טענות שונות ורבות בהליך ובכלל זה בסיכומיהם. לא מצאתי שיש מקום לפרט כל אחת ואחת מהטענות שהועלו ולהתייחס לכל מסמך ומסמך באופן שהיה בו כדי להאריך את פסק הדין מעבר להיקפו הרב הנוכחי, להכביד על הקורא ולצרוך זמן שיפוטי נוסף. בהתאם, היעדר התייחסות לטענה כזו או אחרת או למסמך כזה או אחר, אין משמעם שהדברים נעלמו מעיניי, אלא שלא מצאתי שיש חשיבות לדון בהם, וודאי שלא כדי לשנות ממסקנות פסק הדין.
ח. סיכום
358. התוצאה היא, בהתאם לאמור לעיל, כדלקמן:
359. אפריאט מחויב לשלם לקורן פיצוי בסך כולל של 139,000 ש"ח (לאחר קיזוז הסכום שנפסק לזכות אפריאט בתביעה שכנגד), בהתאם לפירוט שלהלן:
• בתביעה 47957: בגין הפרסום הראשון והשלישי – 20,000 ש"ח; הפרסום השני – 8,000 ש"ח; הפרסום הרביעי – 20,000 ש"ח; השישי והשביעי – 12,000 ש"ח; החמישי והשמיני – 10,000 ש"ח. התביעה שכנגד התקבלה על סך של 15,000 ש"ח. לכן, בהליך זה אפריאט מחויב בסך כולל של 55,000 ש"ח.
• בתביעה 8035: בגין הפרסום הראשון – 6,000 ש"ח; השני – 7,000 ש"ח; השלישי – 10,000 ש"ח. סך הכל בגין תביעה זו 23,000 ש"ח.
• בתביעה 8002: סך כולל של 10,000 ש"ח בגין הפרסומים הראשון השני והרביעי.
• בתביעה 52205: בגין הפרסום הראשון – 10,000 ש"ח; השני והשלישי – 13,000 ש"ח; הרביעי – 4,000 ש"ח; החמישי – 8,000 ש"ח; השביעי – 16,000 ש"ח. סך הכל בגין תביעה זו 51,000 ש"ח.
360. אפריאט מחויב לשלם למיי סמארטי פיצוי בסך כולל של 32,000 ש"ח בתביעה 47957: בגין הפרסום השני - 8,000 ש"ח; הרביעי - 8,000 ש"ח, השישי והשביעי - 8,000 ש"ח, החמישי והשמיני - 8,000 ש"ח.
361. אפריאט מחויב לשלם לטודובום פיצוי בסך כולל של 30,000 ש"ח, בהתאם לפירוט כדלקמן:
• בתביעה 8035: בגין הפרסום הראשון – 3,000 ש"ח; השני – 7,000 ש"ח; השלישי – 10,000 ש"ח. סך הכל בתביעה זו 20,000 ש"ח.
• בתביעה 8002: 10,000 ש"ח בגין הפרסומים הראשון השני והרביעי.
362. אפריאט מחויב לשלם לבספלוב פיצוי בסך כולל של 156,000 ש"ח בתיק 7899: בגין הפרסום הראשון – 40,000 ש"ח; השלישי – 2,000 ש"ח; הרביעי – 15,000 ש"ח, החמישי – 8,000 ש"ח; השישי – 3,000 ש"ח; השביעי – 20,000 ש"ח; השמיני – 5,000 ש"ח; התשיעי – 20,000 ש"ח; העשירי – 3,000 ש"ח; האחד עשר – 5,000 ש"ח; השניים עשר – 15,000 ש"ח; השלושה עשר – 10,000 ש"ח; הארבעה עשר – 10,000 ש"ח.

363. בנוסף, ישפה אפריאט את התובעים בסכום האגרה באופן יחסי לסכום התביעה שהתקבלה וכן יישא בשכר טרחת עו"ד של קורן, מיי סמארטי וטודובום (יחד) בסך של 25,000 ש"ח; ובשכ"ט של בספלוב בסך של 20,000 ש"ח (נוספים). בקביעת ההוצאות הבאתי בחשבון את סכומי התביעות, את הסכומים שנפסקו וכן את התנהלות הצדדים בתיק.
364. עוד אני מורה כי על אפריאט להסיר את הפרסומים מושא תביעת בספלוב השניה למעט הפרסום השני מיום 6.12.2020 (שבגינו התביעה נדחתה); וכן את הפרסומים מושא תביעה 52205 למעט הפרסום השישי. זאת, שעה שסעדים אלה התבקשו בכתבי התביעה.
לא מצאתי שיש הצדקה להורות, בנסיבות העניין, על פרסום תיקונים, כפי שהתבקש, בתיקים 52205 ו-7899, בשים לב לקביעות בפסק הדין כאמור ולהלכה הפסוקה בעניין זה (ע"א 751/10 פלוני נ' דיין-אורבך, פ"ד סה(3) 369, 470-468 (2012)). אשר ליתר עתירותיהם של התובעים בסיכומיהם למתן צווי עשה (להסרת כל פרסום פוגעני של אפריאט ומתן הוראות לפייסבוק לסגור את קבוצת הפירמידות) גם להם אין מקום להיעתר. די בכך שהם לא נטענו בתביעות כדי לדחותם. מעבר לכך, מדובר בסעדים כלליים שמעוררים קשיים והתובעים לא הניחו תשתית לגבי מתן סעדים מעין אלה.
התובעים ביקשו בסיכומיהם לקבוע שאם אפריאט לא ישלם את ההוצאות שייפסקו יינתן צו לחברת פייסבוק להסיר את דף הפייסבוק של אפריאט וכן את קבוצת הפייסבוק עוצרים את הפירמידות. כך משום שאפריאט מסתתר מאחורי נכותו ולא ניתן לשים יד על כספים ב"שחור" שאותם הוא מרוויח. התובעים לא הצביעו על בסיס בדין לדרישתם זו שגם אינה חלק מכתבי התביעה ולפיכך היא נדחית.
365. בספלוב מחויב לשלם לעליזה, פיני ולינוי הוצאות משפט בסך של 7,000 ש"ח לכל אחד מהם (סה"כ 21,000 ש"ח).
366. קורן מחויב לשלם לקארין, ירון ודביר הוצאות משפט בסך של 3,000 ש"ח לכל אחד מהם (סה"כ 9,000 ש"ח).
367. קורן מחויב לשלם לרפאל הוצאות משפט בסך של 7,000 ש"ח.
368. יגן מחויב לשלם לאפריאט סך של 7,000 ש"ח. בשים לב לסכום התביעה הגבוה ביחס לסכום שנפסק יגן יישא בהוצאות אפריאט בסכום נוסף של 1,000 ש"ח.
זכות ערעור כדין.