"בבואו [... ] לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב לטובת [...] הנתבע גם באלה:
[...]
(4) הוא התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע [...] ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסוייגים."
- כאמור לעיל, יום לאחר מכתב הדרישה וחמישה ימים לאחר הפרסום, הנתבע פרסם תיקון באותו ערוץ, באותה תכנית, ולמעשה בדרך דומה מאוד לדרך בו בוצע הפרסום.
- לפיכך, צודקים ב"כ הנתבעים שהתיקון הנ"ל מהווה שיקול - ושיקול משמעותי - לפסיקת פיצוי ברף נמוך.
- ייתכן והיה מקום להסתפק בפיצוי סמלי ככל שהתיקון היה מדויק ומלא. אלא שחלקו הראשון של התיקון - "אמרתי שהוא עשה כמה חודשים שירות צבאי" - אינו מדויק משום שבפרסום ייחס הנתבע לתובע שירות צבאי של יומיים ולא של מספר חודשים. במובן זה התיקון אינו מלא ויש בו אי דיוק נוסף המקרין על גובה הפיצוי מעל לרף הפיצוי הסמלי.
- בנוסף לתיקון הנ"ל על מאפייניו השונים, לצורך גובה הפיצוי נתתי דעתי גם לשיקולים הבאים:
היקף החשיפה של הפרסום לציבור מהווה שיקול לפסיקת פיצוי גבוה; הכוונה הנחזית לפגיעה בתובע מצד הנתבע מהווה שיקול לפסיקת פיצוי גבוה (ראו סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע הקובע שניתן לפסוק כפל פיצוי כאשר הפרסום נועד לפגוע).
נתתי דעתי גם להתנהלות הדיונית של התובע שלא הציג את התיקון באופן מלא (אלא אזכר אותו באופן חלקי בסעיף 17 לכתב התביעה) ולכך שהתובע לא צירף את קטעי הווידאו הרלוונטיים לכתב התביעה באופן המאפשר להתרשם מהפרסום ומהתיקון והתנהלות זו מהווה שיקול לפסיקת פיצוי בשיעור נמוך.
ולבסוף, נתתי דעתי גם להערכת התובע את נזקיו במכתב ההתראה שכלל דרישה כספית בסך 50,000 ₪ לצד דרישת התנצלות. משמבוצע תיקון - גם אם לא הניח את דעת התובע - נראה שגם לשיטת התובע היה עליו להגיש תביעה על כ-50,000 ₪ ולא בסך 160,000 ₪ כפי שהגיש.
עוד בהקשר זה אוסיף שהפסיקה אליה הפנה ב"כ התובע (ת.א 56860-12-23 פלג נגד דהן (14.7.2025)) אינה אמת מידה ראויה לקביעת גובה הפיצוי בתיק זה; הפרסום שונה במהותו; מספר הפרסומים שונה; ובעניין הנוסף לא הוצגה התנצלות.
- מכל האמור לעיל, על רקע תכליות הפיצוי לפי דיני לשון הרע וביישום כל השיקולים הנ"ל, התביעה במערכת היחסים שבין התובע לנתבע - מתקבלת באופן חלקי. הנתבע ישלם לתובע פיצוי ברף הנמוך בסך 7,500 ₪. התביעה נגד ערוץ 14 נדחית.
- בהתחשב בפער בין סכום התביעה (160,000 ₪) לפיצוי שנפסק בפועל; בניהול היעיל של התביעה (מצד שני הצדדים) שאפשרה גם חסכון במשאבים שיפוטים וסיום בירור התביעה תוך כשנה; בהסכם שכר הטרחה שהגיש התובע ללא קבלות על הוצאות בפועל; ובהתחשב בכך שהתביעה נגד נתבעת 2 - נדחתה. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, בי"ח אלול תשפ"ו, ב31 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.