"כידוע, משתתף במכרז אינו רשאי להמתין להכרזה על הזוכה במכרז ואז להעלות טענות הנוגעות לתקינות הליכי המכרז, כאשר העובדות העומדות בבסיסן היו ידועות לו בזמן אמת [וכאן מפנה בית המשפט להלכת טיולי הגליל - י' כ']. ואולם, יש לזכור כי בענייננו פנתה המערערת לערכאות שיפוטיות טרם הושלמו הליכי המכרז. עתירה זו אמנם נמחקה, אך כל טענות המערערת נשמרו לה. מכל מקום, בחינת טענותיה של המערערת לגופן, מגלה כי בנסיבות העניין לא קיימת עילה לפסילת הליכי המכרז" (שם, פסקה 6).
ניתן למצוא באמירה דלעיל תמיכה מסוימת בתוצאה לפיה אין מקום לדחייה על הסף של עתירתו של "ראובן" (פסקה 48 לעיל) מטעמי מניעות. זאת משום שלא נמצא מקום לדחות את עתירת המערערת בעניין שידורי ירושלים מחמת מניעות, הגם שהגישה את הצעתה למכרז לאחר שמשכה את עתירתה שהוגשה קודם למועד האחרון להגשת הצעות, וניתן היה לראות בכך כהסכמה של המערערת לתנאי המכרז. יחד עם זאת, ברי כי לא ניתן למצוא באמירה דלעיל משום קביעת הלכה בעניין זה (הן משום שנעדרת בה קביעה פוזיטיבית כלשהי, הן משום שמדובר באמרת אגב מפורשת ומובהקת, והן משום העדר הנמקה).
תימוכין מסוימים, לאותה מסקנה, ניתן למצוא גם בפסק הדין בעע"ם 6217/02 שלומית - עמותה להפעלת מתנדבים בשירות הלאומי נ' משרד החינוך, התרבות והספורט [פורסם בנבו] (31.7.2002). במקרה זה התקבל ערעור, בהסכמת הצדדים, על פסק דין של בית המשפט המחוזי שקבע כי משתתפת במכרז שלא נתקבלה הסתייגותה מנועה מהגשת עתירה, משהגישה את הצעתה למכרז ולא עתרה נגד תנאיו בטרם חלוף המועד האחרון להגשת הצעות (עת"ם 1241/02 שלומית - עמותה להפעלת מתנדבים בשירות הלאומי נ' משרד החינוך התרבות והספורט [פורסם בנבו] (17.6.2002)). בית משפט זה החזיר את הדיון לבית המשפט לעניינים מנהליים לדיון בעתירה לגופו של עניין, "מבלי שהעובדה שהמערערת לא תקפה את דרישת הסף תעמוד לה לרועץ כעילה לדחיית העתירה על הסף". נזכיר כי מדובר כאמור בפסק דין שניתן בהסכמה ובלא כל הנמקה.
- מאידך, ניתן למצוא לכאורה תימוכין לעמדה הפוכה וזאת בעניין עע"ם 3212/12 ירמיהו לבנדיגר - אתגר חקירות פרטיות ובטחון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.9.2012) (להלן: עניין לבנדיגר). במקרה זה קיבל המערער את המלצת בית המשפט למשוך את ערעורו, המלצה שניתנה, כקבוע בפסק הדין: "בעיקר הואיל ו[המערער] השתתף במכרז הגם שהעלה השגות בפני עורכיו, תחת לנקוט צעדים מתאימים".
ברם, עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, נושא הערעור בעניין לבנדיגר, מלמד שהעתירה באותו מקרה הוגשה לאחר פרסום זהותו של הזוכה במכרז, כך שגם הקביעה שצוטטה לעיל אין בה כדי להשיב בבירור על הקושיה שהצבנו.