ש. זאת אומרת שהיה כדאי לכם לשיטתך להגדיל את הנזקים במקום לצמצם אותם באופן משמעותי רק לשניים או שלושה חברי ועד שהסוכנות שלהם פורקה.
ת. אני לא יודע כמה פורקו.
ש. אני אומר לך שיש שלושה או ארבעה כולל חברי ועד. עדיף היה לגרום לעצמכם נזק של 30 מיליון ₪ במקום לצמצם אותו ל- 2 מיליון ₪. אני מבין נכון.
ת. לא נכון. שאנו ישבנו אצל מנכ"ל חב' הדואר לא ידענו מה הפרטים המדויקים, אנו בפריסה ארצית ואין לנו תקשורת ישירה עם כל אחד, ידענו שפורקו ונסגרו סוכנויות, רצו לפגוע בחלק מהחברים שלנו ולא היתה הצעה שיכולנו לקבל אותה.
--- סוף עמוד 136 ---
ש. האם מצאתם לנכון אחרי הישיבה להתקשר למי מאותם 168 סוכנים ולהציע לו את ההצעה של חב' הדואר שישקול אם כדאי או לא כדאי לעשות זאת.
ת. לא עשינו זאת. הרעיון שהיה להפקיר חלק מהאנשים לא היה נראה לנו. בנוסף לזה באותו לילה שאמרו שיעשו הפסקת אש כביכול פירקו את שתי הסוכנויות גם בכרמיאל וגם בחדרה, ההצעה שניתנה על ידי מנכ"ל חב' הדואר היא לא הייתה אמיתית."
הנה כי כן, גם בצומת קריטית זו מר בני כהן (ומר מאיר רוזנר ז"ל) מטעם הארגון לא מצאו לנכון להניח לפני הסוכנים את האפשרות לחדול מהעיצומים.
ואכן, מעדויות התובעים עולה, כי הם לא היו מודעים להצעה זו של מנכ"ל חברת הדואר;
כך, למשל, העידה בעניין זה התובעת מס' 8, הגב' חנה בן דוד (פרוטוקול מיום 1.11.12, עמ' 74 ש' 26 עד עמ' 27 ש' 5):
"ש. ביום 6.3.06 קיבלת איזה שהיא הודעה ממישהו מחברי הועד שיש הצעה שתחזרו באופן מידי לעבודה חוץ מאלה שהוצא הציוד מהסוכנות שלהם.
ת. לא קיבלתי שום הצעה כזו.
ש. אם היית מקבלת הצעה כזו במועד יום אחרי שבית המשפט המחוזי הוציא צו שמורה לכם למסור את הציוד לחב' הדואר, מה היית עושה?
ת. לשם החוזה החדש שהיינו צריכים לקבל, הסכם חדש, הייתי צריכה להתייעץ לראות מה קורה.
ש. אם לא היה חוזה חדש אלא על אותו חוזה.
הייתי ממשיכה לעבוד, הייתי מתייעצת עם הארגון."
וכך גם העיד מר אילן קליין, בעלה של התובעת מס' 36, הגב' אביטל קליין (פרוטוקול מיום 1.11.12, עמ' 77 ש' 6-12):
"ש. האם ביום 6.3.06 בשעות הערב המאוחרות קיבלת איזה שהיא הודעה ממישהו מחברי ועד הארגון על פגישה שהייתה עם מנכ"ל הדואר והייתה הצעה שכל מי שטרם הוצא הציוד מהסוכנות שלו וישוב לעבודה אז לא ייסגר.
ת. אני לא זוכר שקיבלתי הודעה כזו, גם אם הייתי מקבל הודעה כזו אנחנו לאור החוזה הדרקוני שהציגו בפנינו לא הסכמנו לחתום עליו, אך לחזור לעבודה לפי החוזה הישן בכל עת היינו מסכימים, החל מיום ה'. תמיד חזרנו לעבודה גם לאחר הסכסוכים הקטנים. לא עלה על דעתי שלא נחזור לעבודה."