בתי המשפט
| 1 |
| בית משפט המחוזי תלֿֿ אביב-יפו | |||
| לפני: | כבוד השופטת, ד"ר מיכל אגמון גונן | ||
| התובעים: | 1. ארגון סוכני הדואר ו-44 סוכני דואר:
2. חוסיין אבו חג'ול 3. שם טוב אברביה 4. אנג'לה אברמוב 5. גיל אייזן 6. אברהם אשכנזי 7. פנינה ביאלה לביא 8. חנה בן דוד 9. שושנה בראון 10. מתי ברגרין 11. אשר ברעם 12. עמליה גור אריה 13. עיטאף (קזמוז) דראושה 14. ריטה הובר 15. מוניר זבידה 16. פיבי זעפרני 17. מלבינה טנוס 18. דפנה טנצר 19. בני כהן 20. יואל כהן 21. יונתן לוי 22. גיורא לופטיג 23. אורנה מגנזי 24. ברוריה מורנו 25. משה נבו 26. שרה נחשון 27. משה סולומון 28. חיים סופר 29. שחף ניהול (א.ח.ג.ס.) בע"מ (סטבסקי גל) 30. דניאל פלד 31. יהודית פלד 32. אליק פנגר 33. שולמית פרלמוטר 34. קייס אימאן 35. שרה יהלום קלוגס 36. אביטל קליין 37. אירנה (תהילה) קצ'נובסקי 38. מאיר רוזנר ז"ל 39. רוסה רוטנברג 40. עודד רזיאל 41. נאדיה שאיב 42. יוסף שבת 43. מזל שטרולי 44. סופי תורג'מן 45. ורד תורג'מן |
|||
| ע"י ב"כ עוה"ד אביעד אטינגר, אייל בוטון ומיטל שפיטלר-מור | ||||
| נ ג ד | ||||
| הנתבעת: | חברת דואר ישראל בע"מ | |||
ע"י ב"כ עוה"ד אייל בליזובסקי ואלון בר-אל
פסק דין
סכסוך בין סוכני הדואר לרשות הדואר עומד בבסיס תובענה זו. סכסוך מר, שבשלו נקטו סוכני הדואר בצעדים קיצוניים, כמו סגירת סוכנויות הדואר במשך מספר ימים בדיוק במועד בו הפכה הרשות לחברה ממשלתית, והרשות, מנגד, ביטלה את ההסכמים עם אותן סוכנויות באופן סיטונאי, בין לילה. כעת, בדיעבד, יש להכריע האם צעדיהם של הסוכנים עולים כדי הפרת ההסכמים שלהם מול רשות הדואר, או שיש להכיר בהם כבמעין שביתה, והאם רשות הדואר נהגה בתום לב במימוש זכויותיה על פי אותם הסכמים, ובעיקר במימוש זכות הביטול והפעולות לסיום היחסים החוזיים. תובענה זו מעוררת שני נושאים עיקריים; הראשון, מהם היחסים בין סוכני הדואר לרשות הדואר, והאם חל עליהם משפט העבודה, לרבות זכות ההתארגנות, זכות השביתה וזכות השימוע. השני, נוגע ליחסים החוזיים בין הצדדים, להתנהלות הצדדים ולצורך
°
--- סוף עמוד 6 ---
°°
באמון, תום לב ושיתוף פעולה במסגרתם, חלף נקיטת אמצעים כוחניים (שבהם נקטו שני הצדדים במקרה זה). התמה המרכזית העולה בכל הסוגיות המתעוררות, כמו חובת הנתבעת לערוך לסוכני הדואר שימוע קודם לביטול ההסכמים עמם, חובותיה כחברה ממשלתית, ושאלת האשם התורם, היא החלת עקרונות הגינות, צדק ותום לב, הן על גופים פרטיים באמצעות נורמות מתחום המשפט הציבורי, הן לצורך ריכוך עקרון האחריות החוזית. כיון שכך פתחתי בציטוט המיוחס לר' הלל שאמר: זוהי כל התורה כולה.
לבו של הסכסוך נגע לתמורות בשוק הדואר הבינלאומי והמקומי שחשפו את הדואר בישראל לשינויים טכנולוגיים, אשר הביאו, מצדם, לשינוי תמהיל השירותים שניתנו על ידי הדואר ולפתיחת השוק לתחרות. לאור שינויים אלו, החליטה ממשלת ישראל, בשלהי שנת 2003, על ביצוע רפורמה מקיפה בשוק הדואר ועל פתיחתו לתחרות. במסגרת זו, הוחלט לבטל את רשות הדואר ובנק הדואר ותחת זאת להקים חברה ממשלתית בשם "חברת דואר ישראל בע"מ". על רקע זה, ולאור גירעונות כבדים שצברה רשות הדואר לאורך השנים, פצחה רשות הדואר במהלך התייעלות, שבמסגרתו, בין השאר, פוטרו 500 עובדי דואר. הצורך בהתייעלות לא פסח גם על פעילות סוכני הדואר. במסגרת זו, ביקשה רשות הדואר לצמצם את מספר סוכנויות הדואר וכן ביקשה לשנות את ההסכמים שבינה לבין סוכני הדואר כולם, ובכללם התובעים, וזאת בעיקר בכל הנוגע לתמהיל השירותים הניתנים ולתמורה המשולמת לסוכנים בעד אותם שירותים.
בין הצדדים פרץ סכסוך מר, אשר הלך והחריף ככל שהתקרב מועד הפיכתה של רשות הדואר לחברה ממשלתית, ביום 1.3.06, ואשר הגיע לשיאו בחודשים פברואר ומרץ בשנת 2006, אז נקטו סוכני הדואר בעיצומים אשר כללו סגירה חלקית ומלאה של סוכנויות הדואר. זאת, הגם שבהסכם ההתקשרות בין הצדדים נקבע, כי סגירת סוכנות הדואר באופן מלא או חלקי מהווה הפרה יסודית של ההסכם, המקנה לרשות הדואר את האפשרות לבטל את ההסכם לאלתר. הרשות, מצדה, ביטלה את ההסכמים עם אותן סוכניות ששבתו באופן סיטונאי, כאשר בחלק מהמקרים נעשה הדבר באמצעות ניתוק הסוכנויות מרשת המחשבים המרכזית, באופן ששיתק את פעילותן באופן מידי.