תא (ת"א) 1044/08 ארגון סוכני הדואר ו-44 סוכני דואר נ' חברת דואר ישראל בע"מ

בתי המשפט

ע"י ב"כ עוה"ד אייל בליזובסקי ואלון בר-אל 

פסק דין

סכסוך בין סוכני הדואר לרשות הדואר עומד בבסיס תובענה זו. סכסוך מר, שבשלו נקטו סוכני הדואר בצעדים קיצוניים, כמו סגירת סוכנויות הדואר במשך מספר ימים בדיוק במועד בו הפכה הרשות לחברה ממשלתית, והרשות, מנגד, ביטלה את ההסכמים עם אותן סוכנויות באופן סיטונאי, בין לילה. כעת, בדיעבד, יש להכריע האם צעדיהם של הסוכנים עולים כדי הפרת ההסכמים שלהם מול רשות הדואר, או שיש להכיר בהם כבמעין שביתה, והאם רשות הדואר נהגה בתום לב במימוש זכויותיה על פי אותם הסכמים, ובעיקר במימוש זכות הביטול והפעולות לסיום היחסים החוזיים. תובענה זו מעוררת שני נושאים עיקריים; הראשון, מהם היחסים בין סוכני הדואר לרשות הדואר, והאם חל עליהם משפט העבודה, לרבות זכות ההתארגנות, זכות השביתה וזכות השימוע. השני, נוגע ליחסים החוזיים בין הצדדים, להתנהלות הצדדים ולצורך

°

--- סוף עמוד  6 ---

°°

באמון, תום לב ושיתוף פעולה במסגרתם, חלף נקיטת אמצעים כוחניים (שבהם נקטו שני הצדדים במקרה זה). התמה המרכזית העולה בכל הסוגיות המתעוררות, כמו חובת הנתבעת לערוך לסוכני הדואר שימוע קודם לביטול ההסכמים עמם, חובותיה כחברה ממשלתית, ושאלת האשם התורם, היא החלת עקרונות הגינות, צדק ותום לב, הן על גופים פרטיים באמצעות נורמות מתחום המשפט הציבורי, הן לצורך ריכוך עקרון האחריות החוזית. כיון שכך פתחתי בציטוט המיוחס לר' הלל שאמר: זוהי כל התורה כולה.

לבו של הסכסוך נגע לתמורות בשוק הדואר הבינלאומי והמקומי שחשפו את הדואר בישראל לשינויים טכנולוגיים, אשר הביאו, מצדם, לשינוי תמהיל השירותים שניתנו על ידי הדואר ולפתיחת השוק לתחרות. לאור שינויים אלו, החליטה ממשלת ישראל, בשלהי שנת 2003, על ביצוע רפורמה מקיפה בשוק הדואר ועל פתיחתו לתחרות. במסגרת זו, הוחלט לבטל את רשות הדואר ובנק הדואר ותחת זאת להקים חברה ממשלתית בשם "חברת דואר ישראל בע"מ". על רקע זה, ולאור גירעונות כבדים שצברה רשות הדואר לאורך השנים, פצחה רשות הדואר במהלך התייעלות, שבמסגרתו, בין השאר, פוטרו 500 עובדי דואר. הצורך בהתייעלות לא פסח גם על פעילות סוכני הדואר. במסגרת זו, ביקשה רשות הדואר לצמצם את מספר סוכנויות הדואר וכן ביקשה לשנות את ההסכמים שבינה לבין סוכני הדואר כולם, ובכללם התובעים, וזאת בעיקר בכל הנוגע לתמהיל השירותים הניתנים ולתמורה המשולמת לסוכנים בעד אותם שירותים.

בין הצדדים פרץ סכסוך מר, אשר הלך והחריף ככל שהתקרב מועד הפיכתה של רשות הדואר לחברה ממשלתית, ביום 1.3.06, ואשר הגיע לשיאו בחודשים פברואר ומרץ בשנת 2006, אז נקטו סוכני הדואר בעיצומים אשר כללו סגירה חלקית ומלאה של סוכנויות הדואר. זאת, הגם שבהסכם ההתקשרות בין הצדדים נקבע, כי סגירת סוכנות הדואר באופן מלא או חלקי מהווה הפרה יסודית של ההסכם, המקנה לרשות הדואר את האפשרות לבטל את ההסכם לאלתר. הרשות, מצדה, ביטלה את ההסכמים עם אותן סוכניות ששבתו באופן סיטונאי, כאשר בחלק מהמקרים נעשה הדבר באמצעות ניתוק הסוכנויות מרשת המחשבים המרכזית, באופן ששיתק את פעילותן באופן מידי.      

ביום 5.3.06 פנתה רשות הדואר לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה לסעד זמני, בה ביקשה כי בית המשפט יורה לכל הסוכנים השובתים למסור לידיה את כל דברי הדואר המצויים בידם, לרבות דברי דואר רשומים וחבילות, וכן כל דבר דואר אחר השייך ללקוחות חברת הדואר ומוחזק בידם. כן ביקשה רשות הדואר, כי בית המשפט יתיר לה, במקרים בהם לא יצייתו הסוכנים לצו, להיכנס באופן מידי למבני הסוכנויות באמצעות קציני הביטחון שלה, ובסיוע משטרת ישראל, ולתפוס את כל דברי הדואר והציוד השייכים לה. במסגרת הבקשה האמורה, גם הודיעה הרשות על ביטול הסכמי ההתקשרות עם כל הסוכנים השובתים, שטרם קיבלו הודעת ביטול פרטנית. כב' השופט י' זפט נתן צו ארעי כמבוקש במעמד צד אחד, ההסכמים עם הסוכנים השובתים בוטלו ונסגרו כ-186 סוכנויות דואר על  ידי חברת הדואר, באופן חד צדדי, תוך פירוקן הפיסי,  בחלק מן המקרים.

--- סוף עמוד  7 ---

בסופו של יום, רבות מסוכנויות הדואר נפתחו מחדש לאחר שמפעיליהן ניאותו לחתום על הסכם בנוסח החדש, שנדרש על ידי רשות הדואר. אולם, חלק מסוכנויות הדואר – ובהן הסוכנויות שהפעילו התובעים – לא נפתחו מחדש, משפחות רבות איבדו את מטה לחמן וחלקן נקלעו למצוקה כלכלית של ממש.

ביום 9.1.08 הגישו ארגון סוכני הדואר ו-44 סוכנים את התובענה שבכותרת, בה הם עותרים לקבלת פיצוי בסך 34,185,169 ₪ מחברת הדואר, המשקף את הנזק שנגרם להם, כך לטענתם, ממתן הצווים וסגירת סוכנויות הדואר ולמצער מביטול הסכמי ההתקשרות עמם. עוד עותרים התובעים לקבלת סעד הצהרתי, שלפיו הנתבעת ביטלה את הסכמי ההתקשרות עמם שלא כדין.

הנתבעת, מצדה, הגישה כנגד התובעים כתב תביעה שכנגד, שבגדרו היא מבקשת לחייב את התובעים לפצות אותה בגין הנזקים שנגרמו לה, כך לטענתה, בעקבות הפרה קולקטיבית וגסה של ההסכמים שבינה לבין התובעים. את נזקיה, המסתכמים לטענתה בסך 30,652,768 ₪, העמידה הנתבעת על סך 7,000,000 ₪, לצורכי אגרה.

השאלה הראשונה המתעוררת בתובענה זו, שממנה תיגזר זכותם של התובעים לקבלת פיצוי כספי, נוגעת למעמדם של התובעים למול רשות הדואר, באשר גם השאלה האם במסגרת העיצומים שבהם נקטו התובעים, שכללו סגירה חלקית ואף מלאה של סוכנויות הדואר, הפרו התובעים את הסכמי ההתקשרות למול רשות הדואר, נגזרת ממהות היחסים בין הצדדים.

כן מתעוררות שאלות רבות מתחום דיני החוזים, כמו תום לב בקיום חוזה, עמידה על הזכות לבטל חוזה ואשם תורם בהפרת חוזה, שאלות העולות ממערך ההסכמים בין הצדדים. השאלה המרכזית בהקשר זה היא של השפעתם של חובות ההגינות ותום הלב על המשפט הפרטי.

1. רקע הדברים וההליכים

א. הצדדים והסכמי ההתקשרות

התובע 1, ארגון סוכני הדואר (להלן: הארגון או ארגון סוכני הדואר), הינו עמותה רשומה הפועלת במסגרת התאחדות המלאכה והתעשייה. במועדים הרלבנטיים לתובענה, איגד ארגון סוכני הדואר 220 סוכני דואר, ובכללם התובעים 2-45, וזאת מתוך כ-400 סוכני דואר שפעלו ברחבי הארץ. סוכנויות הדואר פעלו במקביל לכ-250 בתי דואר וסניפי דואר, המופעלים על ידי עובדים שכירים של חברת הדואר.

התובעים 2-45 שימשו במועדים הרלבנטיים לתובענה כסוכני דואר, אשר הפעילו סוכנויות דואר עצמאיות ברחבי הארץ (להלן: התובעים, סוכני הדואר או הסוכנים).

--- סוף עמוד  8 ---

הנתבעת, חברת דואר ישראל בע"מ (להלן: הנתבעת או חברת הדואר), הינה חברה ממשלתית שהוקמה לפי הוראת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004 (להלן: חוק המדיניות הכלכלית לשנת 2004). בהתאם להוראות חוק הדואר, תשמ"ו-1986 (להלן: חוק הדואר), באה חברת הדואר, החל מיום 1.3.06, בנעליהן של רשות הדואר ובנק הדואר. יש לציין, כי מרבית האירועים הרלבנטיים לענייננו התרחשו קודם להקמת חברת הדואר, ועל רקע הקמתה. עם זאת, כיון שחברת הדואר לקחה על עצמה את התחייבויות רשות הדואר, ההתייחסות אל חברת הדואר תהא כאל הנתבעת. ככל שיהיה מקום להתייחס לרשות הדואר עצמה, תהייה התייחסות מפורשת לכך.

חברת הדואר מבצעת את תפקידיה על פי חוק הדואר (והחל מיום 15.1.08 גם מכוח הרישיון הכללי שניתן לה מטעם שר התקשורת), והיא נותנת שירותים לקהל הרחב באמצעות בתי דואר, סניפי דואר וסוכנויות דואר. השירותים שמספקת חברת הדואר הם שירותי דואר, שירותים כספיים (שירותי בנק הדואר לשעבר) ושירותים נוספים, שאותם היא רשאית לספק על פי חוק הדואר (והרישיון הכללי  שניתן לה). בבתי הדואר ובסניפי הדואר ניתנים השירותים לקהל הרחב בידי עובדי הנתבעת ואילו בסוכנויות הדואר ניתנים השירותים בידי סוכני דואר, כדוגמת התובעים. סעיף 46(א) לחוק הדואר קובע, כי יחסי חברת הדואר למול סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר ועניין, כיחסי עובד ומעביד.

ההתקשרות עם סוכני הדואר לאורך השנים נעשתה מכוח מכרז פומבי שפורסם על ידי הרשות כל אימת שנוצר צורך תפעולי בפתיחת סוכנות דואר חדשה, או בהחלפת סוכן דואר קיים באחר, שלאחריו נחתם עם אותו סוכן הסכם, שלפיו ישמש כסוכן של הרשות (וכיום של חברת הדואר) ויבצע עבורה את העבודות המבוצעות על ידי בית דואר.

קיימים כמה סוגים של הסכמים שנחתמו לאורך השנים בין רשות הדואר לבין סוכני הדואר (בין היתר בשל ההבחנה בין סוכן המשתמש במבנה של רשות הדואר לבין סוכן המשתמש במבנה שאינו שייך לרשות), אך בכולן מופיעות ההוראות הבאות, החשובות לענייננו: סעיף 1(ב) להסכמים קובע, כי הסוכן יעניק בסוכנות את מכלול שירותי הדואר והעבודות הניתנים על ידי בית דואר או סניף דואר, לרבות שירותים חדשים ועבודות חדשות שיתווספו בתקופת ההסכם, הכל בהתאם לנוהלי הרשות.

סעיף 6(א) להסכם ההתקשרות קובע את שעות וימי הפעילות של הסוכנות, שבהם "סוכנות הדואר תהא פתוחה לקהל והסוכן יעמוד לרשות הקהל", והם כל ימות החול בשבוע, משעות הבוקר ועד הצהריים והן אחר הצהריים, למעט ימים ג' ו-ו' (וערבי חג), בהם הסוכנות אינה פתוחה אחר הצהריים.

סעיף 22 בהסכמים השונים קובע, כי תוקפם של ההסכמים לשנה אחת והם מוארכים באופן אוטומטי, כאשר לכל אחד מהצדדים שמורה הזכות לבטל את ההסכם, ללא נימוק, בהודעה

--- סוף עמוד  9 ---

מוקדמת של 60 יום. יחד עם זאת, סעיף 23 בהסכמים מתיר לרשות הדואר לבטל את ההסכם באופן מידי, אם מפר הסוכן הוראות מסוימות המצויות בו, כגון ההוראות בדבר זמני הפתיחה והסגירה של הסוכנות.

כאן המקום לציין, כי הגם שבמהלך השנים שעות הפתיחה המפורטות בסעיף 6(א) להסכם שונו מעט ביחס לחלק מהסוכנים, המסגרת הכללית של שעות וימי הפעילות של הסוכנויות לא השתנתה והיא זו המצויינת לעיל.

עוד יש לציין, כי בהתאם להוראות שונות בהסכמים, כל מלאי פרטי הדואר המצוי בסוכנות (כגון: בולים, מעטפות, כרטיסי חיוג, כרטיסי חניה וכיו"ב), ציוד המחשוב (תחנת מס"ד), הכספים במזומן והשיקים המתקבלים ממכירת פרטי דואר ומתשלומים לצדדים שלישיים וכן יתר הציוד המצוי בסוכנות הדואר (כגון: כספת, דלפקים, קופה, שילוט וכיו"ב) שייך לרשות הדואר וכל סוכן התחייב להשיבו לרשות הדואר עם סיומו או ביטולו של ההסכם בין הצדדים.

ב. הסכסוך

ביום 15.9.03 החליטה ממשלת ישראל על פתיחה הדרגתית של שוק הדואר בישראל לתחרות, ובהתאם החליטה על ביטול רשות הדואר ובנק הדואר והקמת חברת הדואר כחברה ממשלתית, שתפעל כחברה עסקית בסביבה תחרותית.

בשל  הגירעונות הכבדים שצברה הרשות לאורך השנים ולנוכח הצורך בהתייעלות לקראת הפיכתה לחברה ממשלתית, הנדרשת לפעול בסביבה תחרותית ולעמוד במבחני רווחיות, החלה רשות הדואר לפעול להתייעלות לצורך השאת רווחיה. במסגרת זו, ביקשה רשות הדואר לצמצם את מספר סוכנויות הדואר וכן ביקשה לשנות את ההסכמים שבינה לבין סוכני הדואר כולם, ובכללם התובעים, וזאת בעיקר בכל הנוגע לתמהיל השירותים הניתנים ולתמורה המשולמת לסוכנים בעד אותתם השירותים. לצורך כך ניהלה עם סוכני הדואר משא ומתן במשך קרוב לשלוש שנים.

הצדדים לא הצליחו להגיע לכדי הסכמה והמחלוקת ביניהם הלכה והעמיקה. על רקע האמור, הודיעה הרשות לכלל סוכניה, כי היא לא תחדש את ההסכמים בנוסחם הקיים וכי ההסכמים יחודשו רק עם אותם סוכנים שייאותו לחתום על ההסכם החדש.

ביום 6.5.04 הגיש ארגון סוכני הדואר בצירוף 251 סוכנים עתירה לבג"ץ (בגץ 4311/04), בה ביקשו מבית המשפט העליון ליתן צו ולפיו ימשיכו לחול הסכמי ההתקשרות הקודמים. ביום 12.5.04 ניתנה החלטתו של כב' השופט י' טירקל, לפיה מדובר בסכסוך אזרחי ועל כן  הבקשה לצו ביניים נדחית.

המו"מ נמשך, אך הצדדים לא הגיעו לכל הסכמה ומועד הקמת חברת הדואר, שהיה קבוע ליום 1.3.06, הלך והתקרב. על רקע זה, החלו חלק מהסוכנויות לשבש את שעות פעילותן של סוכנויות

--- סוף עמוד  10 ---

הדואר, לצמצם את השירותים הניתנים בסוכנויות ולהיעדר מהשתלמויות שיזמה רשות הדואר. פעילות מחאתית זו הגיעה לשיאה בחודש פברואר 2006, אז השביתו כ-180 סוכנים, ובהם התובעים, את סוכנויות הדואר שהפעילו, וזאת באופן חלקי בימים 26-27 בחודש פברואר, ובאופן מלא ביום 28.2.06.

או אז, החלה רשות הדואר במשלוח הודעות לסוכנים על סיום ההתקשרות עמם.

ביום 1.3.06, היום שבו הפכה רשות הדואר לחברת הדואר, קיים הארגון כנס חירום, שבו השתתפו מרבית סוכני הדואר, כך שסוכנויות הדואר, ברובם המכריע של המקרים, נותרו סגורות. גם לאחר מועד זה, מרביתן של סוכנויות הדואר נותרו סגורות.

ג. הבקשה לצו מניעה זמני והפעולות שנקטה חברת הדואר כנגד הסוכנים מכוחו

ביום 5.3.06 פנתה חברת הדואר לבית משפט המחוזי בתל אביב-יפו, בבקשה לסעד זמני, בה ביקשה כי בית המשפט יורה לכל הסוכנים השובתים למסור לידיה את כל דברי הדואר המצויים בידם, לרבות דברי דואר רשומים וחבילות וכן כל דבר דואר אחר השייך ללקוחות חברת הדואר ומוחזק בידם, לרבות בולים, מעטפות, כרטיסי חניה, כרטיסי חיוג, כספים, ציוד, ריהוט, קופה, כספת וכל פריט ו/או ציוד אחר השייך לחברת הדואר. כן ביקשה חברת הדואר, כי בית המשפט יתיר לה, במקרים בהם לא יצייתו הסוכנים לצו, להיכנס באופן מידי למבני הסוכנויות באמצעות קציני הביטחון שלה, ובסיוע משטרת ישראל, ולתפוס את כל דברי הדואר והציוד השייכים לה. כב' השופט י' זפט נתן צו ארעי כמבוקש במעמד צד אחד (בש"א (ת"א) 6103/06).

בו ביום שלחו באי כוחה של חברת הדואר מכתב לכל סוכני הדואר השובתים, בו הודיעו להם על החלטתו של בית המשפט המחוזי. כן נכתב בו, כי על רקע הוראות הצו הארעי, על הסוכנים להתייצב בסוכנות שהם מפעילים ביום 6.3.06 בין השעות 8:30 ל-10:00 ולמסור את כל המפורט בצו לידי נציגי חברת הדואר. אם לא יתייצבו, כך נאמר במכתב, או יסרבו לקיים את הצו, ייכנסו נציגי חברת הדואר לסוכנות ויוציאו את כל המפורט בצו. ארגון סוכני הדואר הורה לכל הסוכנים להעביר לידי חברת הדואר את כל דברי הדואר המצויים בידם, אך לא להשיב לה את הציוד. בהמשך לכך, נכנסו נציגי חברת הדואר לחלק מהסוכנויות שלא השיבו את הציוד ולא חתמו על חוזה חדש ונטלו את הציוד המצוי בהם. במקביל, הודיעה חברת הדואר לסוכנים, כי מי שיחתום על חוזה חדש עמה לא יהיה כפוף להוראות הצו הזמני.

יש לציין, כי בקשתה של חברת הדואר לסעד זמני הוגשה עובר להגשת הליך עיקרי על ידה, וביום 12.3.06 הגישה חברת הדואר המרצת פתיחה, בה ביקשה סעד הצהרתי לפיו סוכני הדואר הפרו את ההסכמים בינם לבינה.

--- סוף עמוד  11 ---

יצוין עוד, כי ביום 2.3.06, בטרם הוגשה בקשתה של חברת הדואר למתן סעד זמני, הגישו שישה מבין סוכני הדואר שכנגדם הוגשה הבקשה, המרצת פתיחה נגד חברת הדואר, שבגדרה עתרו לאכיפת ההסכם בינם לבין חברת הדואר. המדובר בסוכנים אשר קיבלו הודעות פרטניות על סיום ההסכם בינם לבין חברת הדואר בימים 27.2.08 ו-28.2.08, לאחר שנקטו בעיצומים (סיום ההסכם עמם היה אחת הסיבות להחרפת העיצומים). תביעת זו אוחדה עם המרצת הפתיחה שהגישה חברת הדואר.