בנסיבות אלו אני סבורה כי יש פגיעה מיוחדת בהעדר השימוע.
לאור האמור, אני פוסקת לתובעת מס' 41, גב' נאדיא שאיב, בגין הנזק הממוני סך של 44,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 50,000 ₪.
התובע מס' 42, מר יוסף שבת
התובע מס' 42, מר יוסף שבת, זכה בשנת 1992 במכרז להפעלת סוכנות הדואר "הרצל" בכפר-סבא, והחל ממועד זה, במשך כ-14 שנים, הפעיל אותה אחיו, מר איל שבת, שהינו המצהיר מטעם התובע מס' 42 בגדרי הליך זה. הסוכנות שכנה במבנה שאותו שכר מר שבת (ראו סעיפים 2-3 לתצהירו). מר שבת המצהיר, כי ביום 16.3.06 התקבלה בסוכנות הודעה שלפיה על התובע מס' 42 למסור את תכולת הסוכנות לידי חברת הדואר וכי ביום 21.3.06 הגיעו נציגי חברת הדואר לסוכנות, פירקו את הציוד ונטלו עמם את המלאי והציוד (ראו סעיפים 9-10 לתצהירו).
על האופן שבו השפיעה עליו ועל התובע מס' 42 סגירת הסוכנות הצהיר מר איל שבת, בשם התובע מס' 42, כך (סעיפים 37-38 לתצהירו):
"התובע 42 התחיל את עבודות עבור חב' הדואר בשנת 1992 והשקיע את מיטב זמנו ומרצו וממונו על מנת להביא את הסוכנות לפריחה ושגשוג. יש לציין כי עשה זאת מתוך ציפייה סבירה ולגיטימית כי יוכל לממש את פוטנציאל הרווח הגלון בסוכנות לאורך שנים ולכן נכון היה להשקעה הנדרשת.
סגירתה הפתאומית של הסוכנות נפלה עליו כרעם ביום בהיר וגרמה לו לנזקים כלכליים כבדים שאילצו אותו, בין היתר, לעשות שימוש בחסכונותיו ולקחת הלוואה כאמור לעיל."
יוער, לצד זאת, כי חקירתו של מר איל שבת העלתה, כי הכנסותיו של אחיו, בעל הסוכנות, לא נפגעו כתוצאה מסגירת הסוכנות (פרוטוקול מיום 5.11.12, עמ' 101- 103).
--- סוף עמוד 264 ---
כיון שהתובע מס' 42, מר יוסף שבת, לא הפעיל את הסוכנות, אין לראות בפגיעה באחיו, מר אייל שבת, פגיעה בגין העדר שימוע בכל הנוגע לנזק לא ממוני. מצבו דומה יותר לעובד שפוטר, והיו רבים כאלה לסוכנים, אותם נאלצו לפטר.
עם זאת, יש מקום לפסוק לתובע מס' 42, מר יוסף שבת, בגין הנזק הממוני סך של 25,000 ₪.
התובעת מס' 43, הגב' מזל שטרולי
התובעת מס' 43, הגב' מזל שטרולי, ילידת שנת 1948, הפעילה את סוכנות "דרום הרצליה" במשך 18 שנים, משנת 1988 ועד לשנת 2006. הסוכנות שכנה במבנה שכור (ראו סעיפים 2-3 לתצהירה). התובעת מס' 43 הצהירה, כי ביום 21.3.06, לאחר שסירבה לחתום על החוזה החדש, על אף הלחצים הכבדים שהופעלו עליה מחברת הדואר, היא קיבלה הודעה על סיום ההתקשרות עמה, וכי מיד לאחר מכן היא העבירה את דברי הדואר שהיו מצויים בסוכנות לידי חברת הדואר, כשמאוחר יותר פונה גם המלאי מהסוכנות (סעיפים 8-9 לתצהירה).