"ש. ביום 6.3 קיבלת את המעטפה מחב' הדואר עם הצו של ביהמ"ש. מציג לך אישור מסירה שהודבק על הדלת את זוכרת שקיבלת.
כן.
...
ש. בצו ביהמ"ש כתוב שאת חייבת למסור מידית לחב' הדואר את כל דברי הדואר ודברי הערך שיש בסוכנות. את זוכרת את זה.
ת. כן... נסעתי עם הצו לתל אביב להתייעץ..
ש. אני מבין שהיום הזה שאת מדברת עליו הוא יום לאחר הצו 7.3.
ת. נכון.
ש. זה נכון שבבוקר של היום הזה התקשרו אליך מהדואר וביקשו ממשך להתייצב בסוכנות על מנת למלא את הצו ולמסור את דביר הדואר והציוד.
ת. כן.
ש. זה נכון גם שלא הגעת באותו יום לסוכנות כדי למסור את הדברים.
--- סוף עמוד 284 ---
ת. בקשתי אורכה כי לא הייתי באזור, אמרתי שנסעתי לתל אביב כדי להתייעץ, לא הייתי מוכנה לו, הייתי במצב טראומטי, זה לא משהו שציפיתי לו. ביקשתי לחכות עד שאחזור הביתה ואחזיר את הכל לפי מה שכתוב בצו.
ש. יש לך צו להעביר של ביהמ"ש להעביר דברי דואר, דברי ערך, כסף, הצו מחייב אותך למסור מידית החלופה של הצו מאפשרת לדואר להיכנס אם את לא מוסרת ולהוציא בעצמו, דורשים ממך לבוא ולמסור את זה, יש לך בן עורך דין, למה את לא מגיעה באותו יום, שעתיים שלוש ארבע חמש למה לא הגעת, מי נתן לך את העצה לא להגיע.
ת. לא יכולתי להגיע, שראיתי שאני חייבת לעשות את זה מתוקף הצו ביקשתי מהעובדת שלי תקווה להגיע לסוכנות וכשהיא הגיעה היא אמרה שזה מאוחר והכל פרוץ והם לקחו את כל מה שאפשר.
ש. מר דמתי בתצהירו אומר שהוא התקשר אלייך ודיבר אתך ואח"כ ניתקת את הטלפון לכמה שעות ולא ענית. עד שבשעות הערב המוקדמות לא היתה להם ברירה אלה להיכנס כי התעלמת מהם.
ת. למה לא הייתה ברירה? אי אפשר היה לחכות, עובדת של 20 שנה.
ש. יש צו של ביהמ"ש למסור מידית. את יודעת מה זה מידית.
ת. אני יודעת מה זה מידית, המידית היא ששלחתי את העובדת שלי."
ובהמשך (שם, עמ' 7 ש' 27 עד עמ' 8 ש' 12):
"ש. אני מבין שבכל הנוגע לציוד האישי בדואר אומרים שלא היה ולא נברא, את שמה את הדגש שבגינו את תובעת 150,000 אלף שקלים, סעיף 45 לתצהירך. משהו מהדברים האלה היה מבוטח.
ת. למה שאני אבטח.
ש. אם את [אוספת] אוסף בולים יקר ערך אז אולי צריך לבטח.
ת. אוסף בולים כזה את כל הנושא של שירות בולאי מכרתי בדואר, הדבר הראשון שבעלי היה עושה הוא היה לוקח בול חדש שהיה יוצא. כדי שלא יפגע הבול זה היו אלבומים גדולים זה אוסף שהוא התחיל אותי כי הבאנו את האלבום לדואר והוא היה בארונות, כל מעטפה וכל בול היה שם. לא היה מבוטח. לא חשבתי על זה.