ש. כמה נעתרו בסה"כ, הרמתם טלפונים דאגתם שההנחיה שלכם תמולא.
ת. לארגון אין אמצעי בקרה ושליטה. לא ידענו כמה נענו להנחיה.
ש. כמה מסוכני הדואר השתתפו בכנס החירום שערכתם ביום 20.7.05.
ת. 150 בערך.
ש. אלה 150 שבאותו יום לא פתחו את הסוכנות.
ת. סוכן שמגיע לכנס איני יודע אם הסוכנות שלו פתוחה או סגורה כי יש עוד אנשים שיכולים לפתוח אותה (ההזמנה לכנס כלולה בנספח 11 לתצהיר בר-מג)
ש. מפנה להודעה לקהל שתליתם או שחלק מהסוכנויות תלו על גבי הסוכנות – (חלק מנספח 11 לתצהיר בר-מג), הסוכנות תהא סגורה ביום 20.11.05 בשעות אחר הצהריים.
ת. מה שכתוב כאן זה אמת. אנחנו הנחינו אבל לא כל הסוכנויות עובדות ביום רביעי בשעות אחר הצהריים כחלק משעות הפעילות שלהם. איני יודע, אנחנו הנחינו אבל אני לא יודע אם זה קרה. הפריסה היא פריסה ארצית." (ההדגשות לעיל ולהלן שלי – מ' א' ג').
ובהמשך (שם, עמ' 20 ש' 24 עד עמ' 21 ש' 13):
"ש. לצד ההודעה על כנס החירום זה נכון ביום 25.8.05 (נספח 11 לתצהיר בר-מג) מוכרת לך ההודעה שיסגרו הסוכנויות עד להודעה חדשה.
ת. כן.
ש. אתה באופן אישי תלית את המודעה הזו על דלת הסוכנות שלך ופעלת לפיה.
ת. אני תליתי את המודעה הזו ופעלתי על פיה.
ש. כך גם עשרות רבות של סוכנים רבים.
ת. חוזר על התשובה שאמרתי, אין לי אמצעי בקרה ושליטה לגבי מי תלה או מי לא תלה, יש עשרות סוכנויות בארץ יש אנשים שתלו ויש שלא.
ש. כמה זמן הייתה סגורה הסוכנות. אני אומר לך שלפחות עד ה- 28 כולל.
ת. זה לא היה ארבעה ימים בוודאות אולי שלושה ימים.
ש. לפי המכתב מיום 29.8 נספח 13, הסוכנויות נסגרו ב- 20.7 וכן ביום 17.8 עד 28.8.05.
ת. ב- 20.7 לא נסגרו סוכנויות, אלא רק סגירה אחר הצהריים. הסוכנויות היו סגורות יומיים אולי שלושה.
ש. אז מן הסתם בימים האלה בעשרות מקומות ברחבי הארץ לא הענקתם שירותים שאתה בתצהיר שלך אומר שירותים חיוניים לציבור.
ת. אינני יודע אם מדובר בעשרות או בודדים, אני יודע שזו הייתה הנחיה של הארגון, אני לא יודע מה בוצע בפועל כפי שציינתי קודם.
ש. בימים שהסוכנות שלך הייתה סגורה לא ניתנו בישוב שלך ברעות שירותי דואר שהם שירותים חיוניים לציבור.
--- סוף עמוד 87 ---
ת. נכון. בימים שהסוכנות הייתה סגורה לא ניתנו שירותים, כשהיו עיצומים ניתנו שירותים עד 14:30.
ש. מי שרצה לקבל שירותים בין 16:00 ל- 18:00 לא יכול היה לקבל אותם אצלך בסוכנות.
ת. נכון, אלא בסניף הדואר במודיעין."